| המאה ה-16 בצפת היא אחת מתקופות הזוהר של התרבות היהודית בכל הזמנים. בצידן של ההלכה, ההיסטוריה, הקבלה ותורת המוסר ידועה התרבות הצפתית בעושר ומגוון הספרות העממית שהיא יצרה. סיפורים אלה מוכרים בעיקר כסיפורי קדושים סביב דמותו של האר"י ("שבחי האר"י), אך היא יצרה אגדות רבות על דמויות ידועות אחרות שפעלו בצפת באותה תקופה (כמו, ר' יוסף קארו, ר' חיים ויטאל). עם זאת, ייחודן הרב של אגדות צפת הן בהיותן קשורות במקום: בסמטאות צפת, בהרים שסביבה, בכפרים, בדרכים, בואדיות ובעצים. אגדות צפת הן קודם כל אגדות של מקום: הן משקפות את המקום, והן מהוות ביטוי ספרותי וסימלי לקשר רב החשיבות שבין התרבות היהודית לבין המרחב הגיאוגרפי שבו היא התקיימה ויצרה. בסמינר נבחן את אגדות צפת על רקע זמנן ומקומן, נלמד כיצד לנתח ולהבין את פשרן של האגדות, נצביע על הזיקות שבין הדמות הפועלת ובין האגדות שנוצרו עליה, ונעמוד על משמעותן של אגדות צפת גם בתקופתנו. העבודות הסמינריוניות תבחננה את האגדה כז'אנר של מרחב וזמן, את ביטוייה הספרותיים של צפת ואת משמעויותיה האידיאיות. |