| 0615.4565 תחייה ותהייה – הספרות העברית, 1881-1901 | |
|---|---|
| פרופ' אבנר הולצמן | סמינר מ.א. |
| הסמינריון ישרטט את דיוקנם של שני העשורים האחרונים של המאה התשע-עשרה כתקופה של מיפנה ומהפכה בתולדות הספרות העברית. אלה השנים שבהן באה לסיומה תקופת ההשכלה, ובד בבד נוצקו יסודותיה של הספרות העברית המודרנית בשירה, בפרוזה, בביקורת ובמחשבת הספרות, במו"לות ובעיתונות הספרותית. בשירה היה זה הפרק האחרון ביצירתו של י"ל גורדון, במקביל לראשית פעולתם של ביאליק וטשרניחובסקי על רקע כתיבתם של עשרות משוררי 'חיבת-ציון'. בסיפורת היתה זו תקופת הסיום של מספרי ההשכלה הגדולים (סמולנסקין, ברודס) בד בבד עם התגבשות הנוסחים המנוגדים של מנדלי מוכר ספרים מזה ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי מזה – בצד פעולתה של קבוצת 'המהלך החדש', שעיצבה לראשונה דגמים של סיפורת ריאליסטית בנוסח ספרויות אירופה, לעומת גילויים 'ניאו רומנטיים', כגון בסיפורי י"ל פרץ ומ"ז פייארברג. בביקורת ובהגות הספרותית הופיעו דמויות כאחד-העם, נחום סוקולוב, דוד פרישמן, מרדכי אהרנפרייז וראובן בריינין. אז הונחה תשתיתן של המו"לות העברית המודרנית בזכות פעולתו האינטנסיבית של בן-אביגדור ('ספרי אגורה', 'אחיאסף', 'תושיה'), של העיתונות העברית היומית ('המליץ', 'הצפירה', 'היום') ושל העיתונות הספרותית (כגון: 'פרדס', 'ממזרח וממערב' ובעיקר 'השילוח'). השעורים יעסקו במרכיביה המגוונים של מפה ספרותית דינמית זאת, וכל זה על רקע האירועים הבולטים בחיי הציבור היהודי באותן שנים (התהפוכות ברוסיה; תנועת ההגירה הגדולה; הופעתו של הרצל והתגבשותה של הציונות המדינית; הקמת ה'בונד' ועוד).
דרישות הקורס נוכחות סדירה, השתתפות פעילה בשעורים וקריאה שוטפת של יצירות ספרות ומאמרי ביקורת ומחקר; הגשת עבודת-תרגיל בכתב; אפשרות לכתיבת עבודה סמינריונית. | |