| 0659.4613 פילוסופיה של המדע למתקדמים (קורס תשתית) | |
|---|---|
| פרופ' מנחם פיש | שיעור |
| הקורס יתרכז בשלושה אספקטים פילוסופיים בעייתיים של הפעילות המדעית באשר היא: (א) הבעייתיות הכרוכה בניתוח מה שמוענק להשערה על ידי תוצאת חיובית של מבחן אמפירי, (ב) הבעייתיות כרוכה בבירור וניתוח מושג ההסבר כפי שהוא נוהג במדע, (ג) הבעייתיות הכרוכה בהצבעה על אמות מידה מתקבלות על הדעת של קידמה מדעית ופעילות מדעית רציונלית | |
| 0659.5155 מבוא היסטורי לתיאוריה חברתית מודרנית (קורס תשתית) | |
| פרופ' משה צוקרמן | שיעור |
| המחשבה החברתית, במובנה כתיאוריה חברתית מוצקה וכדיסציפלינה אקדמית אוטונומית, החלה להתגבש רק במאות האחרונות. "מדע המדינה", אם רוצים, היה קיים כבר אצל היוונים העתיקים, ואילו ה"סוציולוגיה" היא תוצר מובהק של העידן המודרני, עידן שאכן חולל הפרדה – ולוא הפרדה מושגית – בין המדינה והחברה. המבוא למחשבה חברתית מודרנית יעסוק בתאורטיקנים הדומיננטיים של התחום (מארקס, דירקהיים, וובר, וכו'), אך הדגש יושם דווקא על האסכולות השונות שהתפתחו סביב גישותיהם במרוצת המאות ה-19 וה-20. | |
| 0659.5162 מבוא לפילוסופיה של המתמטיקה | |
| ד"ר ליאו קורי | שיעור |
| הקורס עוסק בבעיות הפילוסופיות היסודיות שעניינן בידע המתמטי: מה טיבו של הידע הזה? איך הוא מן האפשר? מה שונה ומה משותף לידע המתמטי ולידע המדעי בכלל? מה בינו לבין סוגי ידע אחרים? האם הידע המתמטי הוא ידע וודאי, ואם כן, מה המקור לוודאות זו? מהו נושא המחקר המתמטי ומהו מושא הידע הזה? | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/02/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 18/03/2005 בשעה 9:00 | |
| 0659.5287 תרגיל בפילוסופיה של המדע (קורס תשתית) | |
| גב' טל ארבל | |
| התרגיל יציע מסע דרך מספר תחנות מרכזיות בדיון על-אודות המפעל המדעי ומעמדו של הידע המדעי במסורת המחשבה הקונטיננטילית מסוף המאה ה-19 ולאורך המאה ה-20. הניסיון למתן דין וחשבון ביקורתי על היחסים שבין התביעה הפוזיטיביסטית לרציונליות כאמת-מידה לאמת במדע, לבין כוחות חוץ-רציונליים (חברתיים, תרבותיים, פוליטיים) המעורבים בקביעת 'האמת המדעית' ומשפיעים על אופיו של המפעל המדעי, ישמש כציר מנחה לקריאה ולדיון במהלך התרגיל.
מבחינה מבנית, יכלול המהלך ארבעה חלקים עיקריים: א. דיון בביקורת הניטשאנית על המדע. ב. דיון בתיאוריה המרקסיסטית של המדע. ג. ביקורת הפוזיטיביזם אצל הוגי אסכולת פרנקפורט. ג. דיון ברעיונותיו של מישל פוקו על הקשר שבין ידע בעל תוקף מדעי (ובכלל זה, הטכנולוגיה והארגון המוסדי המתהווים סביבו ובאמצעותו) לכוח ולמנגנוני משמוע ושליטה חברתיים. לקראת סיומו של התרגיל, ובהתאם לזמן שיעמוד לרשותנו, נחזור לקרוא בקטעים נבחרים מתוך הקורפוס הקנוני של הפילוסופיה של המדע במאה ה-20 (המפל, פוזיטיביזם לוגי, פופר, קון), מתוך תקווה כי התובנות החדשות שנרכשו תסייענה לבחון באופן ביקורתי את הנחות היסוד של פילוסופית המדע האנליטית, ולהאיר את הבעיות שמעסיקות אותה באור חדש. | |
| 0659.5291 חקר החיים - ארגון ואבולוציה (קורס תשתית) | |
| פרופ' חוה יבלונקה | שיעור |
| קורס תשתית במדעי החיים לתלמידי מדעי הרוח והחברה. זהו קורס של "ביולוגיה ללא ביולוגים". מטרת הקורס להציג דרכי חשיבה בביולוגיה, ולא להוות קורס מבוא למדעי החיים לביולוגים מתחילים. אף שאין דרישה לידע מוקדם בביולוגיה, יתכן כי חלק מהסטודנטים ירצו להיעזר בקריאת חומר רקע, שינתן במידת הצורך על ידי המרצה. מוצגים 14 נושאים שילמדו (ברובם) במהלך הקורס. | |
| 0659.5328 ההשכלה ומתנגדיה | |
| פרופ' יוסף מאלי | סמינר |
| מהי השכלה? – מאז השיב הפילוסוף קאנט לשאלה זו בקביעה כי ההשכלה היא התנועה שבה מתגבר האדם על הכשלים שלקה בהם עקב חוסר-בגרותו ומשתלט מכוח תבונתו על עצמו ועולמו, ניטש ויכוח על הנחותיה והשלכותיה של אידיאולוגיה ליברלית זו. אם בעבר היו מתנגדיה של ה"השכלה" בעיקר הוגי-דעות דתיים ורומנטיים, הרי בעשורים האחרונים בולטים דווקא הוגי-דעות ביקורתיים (דוגמת אדורנו והורקהיימר) ופוסט-מודרניסטיים (פוקו וחסידיו) שמזהים בה את זרעי הפורענות של העידן המודרני. כנגד הוגי-דעות אלה ואחרים, שנטו להתעלם מהמציאות ההיסטורית שבה-וממנה התפתחה תנועת ההשכלה, ננסה לבחון-מחדש את השאלה "מהי השכלה?" תוך התייחסות לתנאים החברתיים, הפוליטיים, הדתיים, והתרבותיים של התקופה שבמסגרתם עיצבו המשכילים ומתנגדיהם את השקפותיהם.
| |
| 0659.6003 עיונים במושג האידיאולוגיה | |
| פרופ' משה צוקרמן | סמינר |
| הסמינר יעסוק בהתפתחותו ההיסטורית של מושג האידיאולוגיה. חומר הקריאה יהיה מבוסס בעיקרו על טקסטים מרכזיים-קלאסיים ועכשוויים בתולדות המושג. | |
| 0659.6043 גישות אלטרנטיביות בפילוסופיה של המדע | |
| ד"ר יואב בן דב | שיעור |
| מהו המדע, כיצד הוא מתפתח, ואיזה מעמד אפשר לייחס לתגליות שלו? גישות "מסורתיות" לפילוסופיה של המדע, שהיו מקובלות מהמאה השבע עשרה ועד אמצע המאה העשרים, הציעו תשובות שונות לשאלות אלה. אולם למרות ההבדלים ביניהן, היו לכולן כמה מאפיינים בסיסיים משותפים. גישות אלה, שהושפעו בעיקר מהפיזיקה, ראו את המדע כתחום עצמאי המנותק מהקשרים היסטוריים וחברתיים. התפתחות המדע נתפסה כהליך ליניארי המתקדם צעד אחר צעד, על סמך עובדות נסיוניות מוצקות והיקשים רציונליים "טהורים". ההיבט הקהילתי של המחקר המדעי נחשב משני, כך שבעיקרון תודעה בודדת (לאו דווקא אנושית) הייתה יכולה להגיע לאותן תוצאות.
במהלך המאה העשרים (ובעיקר לקראת סופה) הופיעו גישות חדשות למדע, המושפעות במידה רבה מהמדעים הביולוגיים והחברתיים, ומסתמכות על מחקר היסטורי של ההתפתחות המדעית בפועל ולא על אידיאליזציות של "איך המדע אמור להיות". גישות "אלטרנטיביות" כאלה, שלפעמים עדיין מעוררות התנגדות חריפה מצד המימסד המדעי-פיזיקלי, רואות גם את הידע המדעי וגם את קהילת המדענים כרשת סבוכה של קשרי גומלין המתקיימים בו זמנית. ברשת כזו ההיקשים הרציונליים והעובדות הנסיוניות אינם עומדים בפני עצמם, אלא מקבלים את משמעותם במערכת של פרשנות המשלבת השפעות "חיצוניות" של החברה והתרבות ותלוייה בדינמיקה הקהילתית. התמונה המתקבלת היא של המדע כתהליך אבולוציוני פתוח ורב ערכי, שמתפתח כחלק מהתרבות והחברה האנושית ולא במנותק ממנה. בקורס נסקור כמה מהחשובות שבגישות אלה. בין השאר נעסוק בתפיסת הידע ההוליסטית של פייר דוהם (Duhem), במושגי "סגנון המחשבה" או "הפרדיגמה" של לודוויק פלק (Fleck) ותומס קון (Kuhn), בגישות החברתיות והפוסטמודרניות למדע שהופיעו בעיקר משנות הששים ואילך, וכן בתפיסות "רשתיות" של הידע, המושפעות גם מרעיונות ביולוגיים וגם מהתפתחויות בטכנולוגיית המידע, כמו מושג "היצירה העצמית" של הומברטו מטורנה ואדגר וארלה (Maturana & Varela). | |
| 0659.6108 "גזע" וגזענות | |
| ד"ר סנאית גיסיס | סמינר |
| הסמינר ידון בכינונה של קטגורית הגזע המודרנית כתוצר קלסיפיקציה ביולוגית וחברתית בנאורות' בדרכי כינונה כקטגוריה ביולוגית- תרבותית- מעמדית במאה ה19, ובפרקטיקות גזעניות במאה ה20גם תהליך התהוותם של מדינת ישראל ומוסדותיה ידונו מפרספקטיבה זו. | |
| 0659.6116 נושאים בפילוסופיה של הרשת | |
| ד"ר יואב בן-דב | סמינר |
| במהלך המאה העשרים הופיעו בתחומים רבים של החברה והמחשבה מושגים חדשים, החורגים מתפיסות מכניסטיות וליניאריות שאפיינו זרמים מרכזיים בתרבות המערבית המודרנית. מושגים אלה משתלבים במערכת דימויים שאינה שואבת עוד את השראתה ממכונות חומריות כדוגמת השעון המכני, אלא ממערכות אורגניות ומערכות מידע הבנויות כרשת מורכבת של קשרים הדדיים. אפשר לראות כאן התגבשות של תמונת עולם חדשה שיש לה השלכות במחקר המדעי, בהתפתחויות תרבותיות וחברתיות, ובעיצוב אופייה של טכנולוגיית המידע החדשה.
בסמינר נסקור מאפיינים חשובים של תמונת העולם הרשתית גם ברמה ההיסטורית והאנושית, דרך בחינת הקשרים שהתקיימו בפועל בין אנשים ורעיונות בתחומים השונים, וגם ברמה העקרונית והפילוסופית. בין הנושאים שיידוננו: דימוי הרשת: אורגני, מכני ודיגיטלי המדעים החדשים: השלמתיות, דמיון עצמי וסדר מתהווה ממציאות אובייקטיבית למציאות תלויית-משתמש טכנולוגיית מידע, קוד פתוח ותוכנה חופשית פוסטמודרניות, חשיבה אלטרנטיבית ופילוסופיה מזרחית חומר רקע בנושאים אלה באתר:www.bendov.info | |
| 0659.6132 רציונליות ואתיקה במדע | |
| פרופ' יצחק בן-ישראל | סמינר |
| המדע נתפס, אצל ההדיוטות, כשיא העיסוק הרציונלי בחקר המציאות. פעילויות אחרות (פוליטיקה למשל), נתפשות כפחות רציונליות משום שמעורבות בהן רגשות, אגו, כבוד ושאר גורמים "לא רציונליים". משום שהמדע הוא (כביכול) עיסוק רציונלי בעובדות אובייקטיביות, יש בו לכאורה גם נאמנות גדולה יותר לאמת והאתיקה המדעית נמצאת ברמה גבוהה יותר מאשר האתיקה של תחומים אחרים. האומנם?
מטרתי בקורס היא להראות שהתיזה לעיל היא משוללת יסוד במידה רבה (אם כי לא לגמרי). מדעני הטבע, כמוהם כשאר בני אנוש, אינם רציונליים יותר או פחות, ואינם ישרים יותר או פחות מאשר חבריהם העוסקים במקצועות אחרים. עם זאת, המדע השכיל להעמיד מוסדות מסוימים ההופכים את התוצר המדעי למשוחרר במידה רבה מאופיים ותכונותיהם של העוסקים בו, ובכך יתרונו. כדי להמחיש את התיזה נעסוק בסיפור המדע בשירות המלחמה בפרט, ובסיפור פיתוח הפצצה האטומית במלחמת העולם השניה בפרט. חלקו המרכזי של הקורס יעסוק, לכן, בפילוסופיה המודרנית של המדע ובמסקנות הנובעות ממנה. בין היתר תדון בעיית ההכללה על סמך הכרת הפרטים (אינדוקציה), התקדמות הידיעה ע"י ביקורת והפרכה, סוגיית החסינות של ההערכות (בפני הפרכות) והתלות של העובדות התצפיתיות בתיאוריה. לסיום, נדון בהשלכות של הניתוח שהובא לעיל על אופיו הרצוי של הארגון המדעי (חברה פתוחה) ועל האתיקה של המחקר (האם חוקר מעולה יכול להיות אדם רע?). *הקורס מתאים לתלמידי המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ולתלמידי החוג לפילוסופיה המתעניינים במדע, מוסר ותורת ההכרה. | |
| 0659.6138 פיסיקה ללא פיסיקאים (קורס תשתית) | |
| ד"ר יואב בן דב | שיעור |
| הקורס מיועד להקנות רקע כללי בפיזיקה לתלמידים המתמחים בתחומים שונים של מדעי הרוח והחברה. בהרצאות נסקור את התיאוריות והרעיונות המרכזיים שעיצבו את מהלך התפתחותה של הפיזיקה המערבית המודרנית. בתיאוריות אלה לא נדון ברמה הטכנית והחישובית, אלא נסקור אותן כתהליך התפתחותי של מושגים ותפיסות, המעצבים את השקפת העולם של קהילה מדעית, ומופיעים בהקשר תרבותי, חברתי וטכנולוגי. לא נדרש רקע קודם בפיזיקה.
הנושאים שיידונו בקורס: פיזיקה ביוון ובימי הביניים המכניקה של ניוטון ותמונת העולם המכניסטית תורת החום והאנרגיה של המאה התשע עשרה אור, חשמל והתיאוריה האלקטרומגנטית תורת היחסות הפרטית והכללית קוונטים, חלקיקים והמפץ הגדול חומר רקע לקורס: יואב בן-דב: פיזיקה - תורות ומושגים, הוצאת האוניברסיטה המשודרת הספר נמצא בשלמותו באתר www.bendov.info | |
| 0659.6153 אבולוציה בארבעה מימדים | |
| פרופ' חוה יבלונקה | סמינר |
| הסמינר עוסק באתגר לפניו עומדים כיום חקר התורשה והאבולוציה. גילויים חדשים בביולוגיה מולקולרית ומחקרים וגישות חדשות בתחומי חקר התנהגות בעלי חיים וההתנהגות אנושית מצטרפים יחדיו ליצירת תמונה שונה מזו שהייתה מקובלת במשך 50 השנים האחרונות. | |
| 0659.6204 ריכרד ואגנר-אמנות,פילוסופיה ואידיאולוגיה | |
| פרופ' משה צוקרמן | סמינר |
| הסמינריון יעסוק בריכרד ואגנר כדמות פרדיגמטית לרובדים שונים של תרבות המערב במאה ה-19 (האירופית בכלל, והגרמנית בפרט). בין הנושאים שיידונו: אספקטים של תיאוריית האמנות הואגנרית, ובכללה "יצירת-האמנות הכוללת"; יסודות פילוסופיים בואגנריאניזם (שופנהאואר, ניטשה); ואגנר באספקלריה של ההיסטוריה והפוליטיקה הגרמנית במאה ה-19; הרצפציה של ואגנר במאה ה-20; סוגיית האנטישמיות הואגנרית; "סוגיית ואגנר" בישראל. | |
| 0659.6208 הוכחות מדעיות לקיום עולם חיצון | |
| פרופ' יצחק בן-ישראל | סמינר |
| אפשר להוכיח בניסויים פיסיקליים כי קיים עולם חיצון בלתי תלוי בנו וכי יש אמת אחת.
גם ההתפתחויות המתמטיות במאה העשרים מצביעות על קיומו של עולם חיצון בלתי תלוי בנו ועל כך כי יש אמת אחת. מקובל לראות בפיסיקה המודרנית, ובמיוחד בתורת היחסות, מעבר מתפיסה אבסולוטית של הטבע לתפיסה יחסותית בה אין נקודת השקפה אחת המוצדקת יותר מן השניה ו"הכל יחסי". גם תורת הקוונטים, עם הדגש המקובל (אסכולת קופנהגן) על מקומו של הצופה המשפיע (ומשנה) את תוצאות המדידה, נתפסת כתורמת לכיוון זה. ברצוני להראות כי תפיסה מקובלת זו מבוססת על השקפה מוטעית, וכי ניתן להראות את ההיפך בדיוק: הפיסיקה המודרנית מאששת את קיומו של עולם חיצון שאינו תלוי בנו. המצב דומה גם במתמטיקה המודרנית. המתמטיקה במאה העשרים בנויה על רעיונותיו של קנטור בדבר האינסוף, אשר זכו לפורמליזציה בתורת הקבוצות (בעיקר ע"י פרנקל - צרמלו). התפתחויות אלו הובילו להוכחת משפט סקולם - לוונהיים בתחילת המאה, ולמשפט השלמות של גדל בעקבותיו. משפטים אלו מוכיחים כי לא ניתן לגזור מטענות עובדתיות מודל אחד ויחיד, דהיינו כי יש יותר מאונטולוגיה אחת להסבר התופעות הנצפות. ההשלכות הפילוסופיות של משפטים אלו הן נרחבות ומעלות סימן שאלה על סוגיות יסוד בפילוסופית הלשון. בסופו של דבר הם גרמו לחיזוק העמדה הרלטיביסטית בפילוסופיה של המתמטיקה ובמיוחד בפילוסופיה של הלשון: סקולם עצמו, בעקבות המשפט נגרר לעמדה רלטיביסטית באשר לקיומם של האובייקטים המתמטיים (דהיינו המספרים), והילברט ניסה לרוקן את המתמטיקה מכל תוכן שאינו צורני ולהעמידה על מערכות פורמליות של סמלים. ברצוני לטעון כי למאמצים אלו ניתנה מכת מוות עם הוכחת משפט אי-השלמות של גדל, אשר המסקנה הפילוסופית הנגזרת ממנו (וכך חשב גם גדל) היא כי קיומם של המספרים והקבוצות הוא בלתי תלוי בסובייקט האנושי. הקורס יתמקד בהוכחות לקיומו של עולם חיצון, בהתבסס על תורת הכרה קאנטיאנית "מתוקנת" לפי ממצאי הפיסיקה והמתימטיקה המודרנית. בתחילת הקורס יוסברו ממצאי תורת היחסות ותורת הקוונטים (בצורה המיועדת לתלמידים שאינם פיסיקאים) ויובאו ממצאים אמפיריים מהשנים האחרונות, של ניסויים שנעשו בפיסיקה (במיוחד לבדיקת אי-שוויון בל), ואשר "מוכיחים" את נכונות טענותיו של קאנט. אח"כ נתמקד בהסבר המושגים והמשפטים של יסודות המתמטיקה המודרנית מקנטור ועד המתמטיקה הלא סטנדרטית מבית מדרשו של רובינסון. מטרתי להראות כי תורת ההכרה של קאנט והמטפיסיקה שלו הן היחידות המתיישבות עם גילויי הפיסיקה והמתמטיקה החדשות. תורת היחסות, מכניקת הקוונטים והמתמטיקה המודרנית הם תוצר הרבע הראשון של המאה ה20-. תורת ההכרה של קאנט סוכמה במאה ה18- ומשום כך ברור כי קאנט עצמו לא יכול היה לפרש את הפיסיקה והמתמטיקה החדשה. עם זאת, אם נתייחס לתורת ההכרה של קאנט כאל תיאוריה מדעית (אמפירית) של מבנה ההכרה האנושית, נוכל לראות את תורת היחסות ומכניקת הקוונטים ואת המתמטיקה מאז גדל, כמבטאות אישוש אמפירי של תורת ההכרה הקאנטיאנית. הקורס יעסוק אפוא בפרשנות כפולה: של קאנט ושל הפיסיקה והמתמטיקה המודרנית. במהלך הקורס יובא פירוש מקורי (מנוגד לרוב המפרשים המודרניים) לתורת קאנט. התיזה הפרשנית המרכזית היא כי קאנט היה ריאליסט אבסולוטי וכי מפעלו הוא ניסיון להציב תיאוריה מטפיסית מדעית (הניתנת לבחינה אמפירית) על העולם והאדם המכיר בתוכו. * הקורס מתאים לתלמידי המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ולתלמידי החוג לפילוסופיה המתעניינים במדע ובתורת ההכרה ובפילוסופיה של הלשון | |
| 0659.6228 היסטוריה אינטלקטואלית:התפתחות המחשבה האירופית בימי הביניים | |
| ד"ר יוסף שורץ | שיעור |
| השיעור ייתמקד בהתפתחויות שחלו במחשבה הנוצרית המערבית למן העת העתיקה המאוחרת (אוגוסטינוס ובואטיוס) ועד לסוף ימי הביניים. חלקו הראשון יעסוק בהתפתחות המדע והפילוסופיה עד המאה ה- 12 ואילו החלק השני יעסוק בהתפתחות האוניברסיטאות, בחלוקת המדעים במסגרת האוניברסיטה הימי ביניימית ובמשברים השונים של הסכולסטיקה במאות ה- 13 עד ה- 15. | |
| 0659.6230 קריאה בטקסטים קלאסיים סד/א | |
| פרופ' רבקה פלדחי, פרופ' עדי אופיר, ד"ר עדו יעבץ, פרופ' חוה יבלונקה, ד"ר יוסף שורץ, פרופ' משה צוקרמן, ד"ר ליאו קורי | |
| הקריאות המודרכות הם חלק מתוכנית הלימודים של המכון, מיועדות לתלמידי המכון בלבד,ומהוות שלב מהותי בהתקדמותו של התלמיד לקראת בחירה והכשרה בנושא כתיבת התזה.
מומלץ לקחת את הקריאה המודרכת בשלבים מתקדמים יותר של הלימודים כדי שניתן יהיה להפיק מהם את מרב התועלת. לא תמיד הדבר אפשרי, אך רצוי שהקריאה תשרת את הסטודנט בהעמקה בתחום ההתמחות שבחר לכתיבת התזה. כמו כן, הקריאה המודרכת היא הזדמנות טובה להכיר את המרצים מקרוב לצורך בחירת מנחה לכתיבת התזה. בעת ההרשמה הסטודנט בוחר את המרצה איתו הוא מעדיף לקרוא את הטקסט. השעות המצויינות בידיעון הן שעות פקטיביות ואינן מחייבות. שעות הפגישה והטקסט נקבעות עם המרצים באופן ישיר לאחר ההרשמה, בהתאם לאפשרויות המרצה והעדפות הסטודנטים. | |
| 0659.6231 קריאה בטקסטים קלאסיים סד/ב | |
| פרופ' רבקה פלדחי, ד"ר עדו יעבץ, פרופ' חוה יבלונקה, ד"ר יוסף שורץ, פרופ' משה צוקרמן, ד"ר ליאו קורי | |
| הקריאות המודרכות הם חלק מתוכנית הלימודים של המכון, מיועדות לתלמידי המכון בלבד,ומהוות שלב מהותי בהתקדמותו של התלמיד לקראת בחירה והכשרה בנושא כתיבת התזה.
מומלץ לקחת את הקריאה המודרכת בשלבים מתקדמים יותר של הלימודים כדי שניתן יהיה להפיק מהם את מרב התועלת. לא תמיד הדבר אפשרי, אך רצוי שהקריאה תשרת את הסטודנט בהעמקה בתחום ההתמחות שבחר לכתיבת התזה. כמו כן, הקריאה המודרכת היא הזדמנות טובה להכיר את המרצים מקרוב לצורך בחירת מנחה לכתיבת התזה. בעת ההרשמה הסטודנט בוחר את המרצה איתו הוא מעדיף לקרוא את הטקסט. השעות המצויינות בידיעון הן שעות פקטיביות ואינן מחייבות. שעות הפגישה והטקסט נקבעות עם המרצים באופן ישיר לאחר ההרשמה, בהתאם לאפשרויות המרצה והעדפות הסטודנטים. | |
| 0659.6236 טכנולוגיה וחברה | |
| ד"ר עדו יעבץ | סמינר |
| סוגיות בתולדות הטכנולוגיה מימי הבינים עד למהפיכה התעשייתית. הסמינר יעסוק בשלוש סוגיות מרכזיות: (1) הקשר בין אימוצן או פיתוחן של טכנולוגיות חדשות לבין שינויים באירגון חברתי; (2) השפעות גומלין בין מושגים ודימויים תרבותיים לבין מאפייניהן של מערכות טכנולוגיות; (3) מקורות הידע עליהן מבוססים פיתוחים טכנולוגיים ראשוניים ומשניים. שאלות אלה ידונו בהקשרים היסטוריים מימי הביניים ועד למהפיכה התעשייתית. | |
| 0659.6237 גלגלים ומזלות | |
| ד"ר עדו יעבץ | שיעור |
| הקורס יסקור את התפתחות האסטרונומיה הפיזיקאלית-מתימטית ביוון מן המאה ה-7 לפנה"ס עד למאה השנייה לספירה. דגשים מיוחדים יושמו על השפעת האסטרולוגיה/אסטרונומיה הבבלית על האסטרונומיה היוונית, ועל המרכיבים הפילוסופיים והתיאולוגיים שסייעו לעיצוב אופיה של האסטרונומיה היוונית בפרט, והמחשבה המדעית היוונית בכלל. | |
| 0659.6240 שאלות מחקר בתחום לימודי המדע והתרבות (סמינר מתודולוגי) | |
| פרופ' רבקה פלדחי | |
| הסמינר התבסס על שורה של מאמרים יסודיים בתחום ההיסטוריה האינטלקטואלית ובתאוריה ביקורתית של התרבות. סטודנטים ידרשו להציג את תכניות המחקר שלהם (לפחות פרק אחד מעבודת הגמר).
| |
| דרישות קדם: פתוח לתלמידי המכון בלבד | |
| 0659.6242 היסטוריה אינטלקטואלית של אירופה : דת, מדע ומדינה | |
| פרופ' רבקה פלדחי | שיעור |
| הקורס יעסוק בהיסטוריה אינטלקטואלית של אירופה מימי הביניים ועד המאה ה- 17. במוקד הקורס תעמוד הבעיה ההיסטורית והתיאורטית של הניסיונות החוזרים של תחומי ידע שונים לכונן את עצמם כאוטונומיים ביחס לדת. נבחן את הדינמיקה התרבותית שחוללו ניסיונות אלה ואת המתחים שהם עוררו. נעסוק בהיווצרותה של ההבחנה המודרנית הבעייתית בין הדתי לחילוני, המבוססת על אינדיבידואליזם פוליטי ואפיסטמולוגי, ועל ביטויה במדע החדש ובפילוסופיה החדשה. | |
| 0659.6245 אסטרולוגיה מתמטית ואסטרונומיה פיזיקאלית | |
| ד"ר עדו יעבץ | סמינר |
| במהלך הסמינר יבחנו בפרוט השיטות והתפיסות השונות שהינחו את עבודתם של תוכנים בבבל וביוון במאות האחרונות לפנה"ס. נתודע להתפתחויות ולמחלוקות שונות במחקר העכשיווי של התחום, תוך פיתוח של מודלים ספציפיים אשר שירתו את מטרות התוכנים בשתי התרבויות הקדומות היחידות שפיתחו מדע אסטרונומי מתוחכם. | |
| 0659.6246 חומר,כח,תנועה | |
| ד"ר עדו יעבץ | שיעור |
| עיניינו המרכזי של הקורס הוא המהפיכה המדעית של המאה ה-17, אשר העמידה בסופו של דבר את הדגם המודרני של מדע טבע מתימטי. מקורותיה של מהפיכת ידע זו מורכבים. אין ספק שביסודה תגובה למסורת הקלאסית שהותירו אחריהם היוונים. אבל לפחות בחלקה הגיעה מסורת זו לאירופה בעיבוד מוסלמי, אשר דגשיו על גוף הידע היווני היו מקוריים משלו. חלקו הראשון של הקורס יוקדש לאור זאת לסקירת האסטרונומיה התיאורטית והתצפיתית שנוסחה ע"י דורות של תוכנים מוסלמים בהשפעת חיבורו האסטרונומי הגדול של תלמי. בחלקו השני נעמוד על כמה ממאפייניה העיקריים של המהפכה המדעית תוך בחינת תרומותיהם של קופרניקוס, גליליאו, קפלר, וניוטון. | |
| 0659.6247 מושגי יסוד במתמטיקה | |
| ד"ר ליאו קורי | שיעור |
| הקורס ניתן במסגרת ההשלמה והתשתית ללימודי הMA במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות. הוא מיועד לתלמידים אשר התואר הראשון שלהם איננו בתחום המדעים המדויקים או ההנדסה, ומטרתו היא לאפשר היכרות בסיסית ומכלי ראשון עם עולם המושגים, שיטות העבודה המרכזיות, ודרכי החשיבה וההסיק של המתמטיקה. אין כל כוונה שהסטונדט שילמד את הקרוס יהפוך את המתמטיקה לעיקר עיסוקו בהמשך הדרך במכון, אלא להעניק לו רקע כללי ומנחי יסוד מינימליים להבנת עבודתם של אלה העסוקים בתחום הזה.
יושם דגש על נושאים שלהם השלכות על דיונים בעלי אופי פילוסופי בהקשר של המתמטיקה. הקורס אינו מניח ידע מוקדם במתמטיקה, מעבר לנלמד בשלוש יחידות בתיכון, והוא אינו מיועד להקנות מיומנות וזריזות בפיתרון בעיות מתמטיות בתחמים שונים. יחד עם זאת, התלמידים יידרשו גפ לפתרון תרגילים בכל הנושאים שבהם נעסוק. תרגילים אלה נועדו להבהיר צדדים שונים של המושגים והשיטות שיילדמו בכיתה. תרגילים אלה ישמשו גם בסיס למבחן המסכם של הקורס. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 07/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 10/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0659.7003 למארקיזם | |
| פרופ' חוה יבלונקה | סמינר |
| הקורס עוסק בתיאורית האבולוציה הקרויה על שמו של למארק. במחצית הראשונה של הקורס נדון בתיאוריה כפי שהוצגה על ידי למארק עצמו, ואחר כך נדון בתיאוריות הלמארקיסטיות במאה ה-19 בארה"ב בצרפת ובגרמניה. במחצית השנייה של הקורס נדון בגלגולי הלמארקיזם במאה ה – 20 עד ימינו. הקורס יעזור בניתוח של ההיבטים הביולוגיים והפילוסופיים של התיאוריה, תוך התייחסות להתפתחויות היסטוריות וחברתיות. | |
| 0659.7010 שאלות מחקר בתחום לימודי המדע והתרבות (סמינר מתודולוגי) | |
| פרופ' רבקה פלדחי | סמינר |
| הסמינר התבסס על שורה של מאמרים יסודיים בתחום ההיסטוריה האינטלקטואלית ובתאוריה ביקורתית של התרבות. סטודנטים ידרשו להציג את תכניות המחקר שלהם (לפחות פרק אחד מעבודת הגמר). | |
| 0659.7013 השואה: טראומה ייחודית, קיבוצית, אישית, ובין-דורית | |
| פרופ' ז'וזה ברונר | סמינר |
| השואה והצלקות שהשאירה בנפשם של ניצולי השואה שינתה את הדיון בטראומה נפשית, שהחל הסוף המאה ה-19. בעקבותיה התפתח הדיון הרציני הראשון אודות טראומות ארוכות תווך. בעקבות השואה החלה הפסיכיאטריה לדון בטראומטיזציה על ידי רדיפה פוליטית, ובהשפעתם של רגשות אשם על ניצולים. אבחונים של ילדי ניצולי השואה הובילו לטענות הראשונות לגבי העברה בין-דורית של תסמינים טראומטים. השואה גם מהווה את המקרה הפרדיגמטי של טראומה קולקטיבית. הסמינר יסקור את התפתחות הדיון בשואה כטראומה מראשיתו ועד היום. נבחן את הסיבות ההיסטוריות וההשלכות הפוליטיות של מדיקליזציה גורפת של הדיון בהשפעת השואה על ניצוליה וילדיהם, נעסוק בהקשר החברתי והמדעי לטענות השונות, ובמשמעויות המשפטיות של טענות טראומה במסגרת הענקת פיצויים לנרדפי הנאצים. | |
| 0659.7016 מופעים שמימיים ומשברים בידע | |
| פרופ' רבקה פלדחי | שיעור |
| עלית המדע המודרני היתה קשורה בשיח אמפירי ובפרקטיקות חדשות של יצוג הטבע. הולדתה של גישה חדשה זו היתה קשורה לעיצוב ותיחום של מקומות ידע חדשים: הניסוי המדעי נולד בחצרות אצילי הרנסנס, כמו גם בתיאטרון האנטומי של האוניברסיטאות, במרחב הארכיטכטוני לאיחסון אוספים של אובייקטים טבעיים ומלאכותיים ובגנים הבוטניים שצצו ברחבי אירופה כולה. | |
| 0659.7017 מבוא לתיאוריה וביקורת של התרבות (קורס תשתית) | |
| פרופ' עדי אופיר | שיעור |
| השיעור יציג כמה מושגי מפתח ומוקדי עניין של התיאוריה הביקורתית בגלגוליה השונים, מאז הגל ומארכס דרך אסכולת פרנקפורט ועד לפוקו, דרידה והתיאוריות הפוסטקולוניאליות. עיקר הדיון יתמקד בתפישות של ייצוג וסימן, סובייקט, כוח וידע. תודגש הרלוונטיות של התיאוריה הביקורתית לכל תחומי המחקר בלימודי התרבות ויוסבר האופן שבו תיאוריות ביקורתיות מגדירות מחדש את תחום הדיון ומושאיו ומציבות בו את השאלות המרכזיות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/02/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 18/05/2005 בשעה 18:00 | |
| 0659.7018 מדע פילוסופיה וספרות ביצירתו של בורחס | |
| ד"ר ליאו קורי | שיעור |
| הקורס יסקור את סיפוריו של הסופר הארגנטינאי חורחה לואיס בורחס ויבחן את האופן שבו רעיונות מדעיים ופילוסופיים משמשים בה בסיס ליצירה ספרותית עשירה ומרתקת
ראשי פרקים להרצאות · כאוס וסדר · האינסוף · זמן ונצח · זכרון ושפה · מתפיזיקה כבדיה · אמפיריציזם ואידאליזם · קבלה: מיסטיקה ואסתטיקה · גורל, היסטוריה ובחירה · מציאות ואי-מציאות · טקסט והיפרטקסט | |