| 0618.1010 מבוא ללוגיקה פילוסופית | |
|---|---|
| פרופ' רות מנור | שיעור |
| מטרת הקורס להרחיב ולהעמיק את הדיון בתחשיב הפרדיקטים ולסקור נושאים מהלוגיקה הקלאסית ומלוגיקות לא סטנדרטיות שצמחו כהרחבה או מתוך ביקורת הלוגיקה הקלאסית. יושם דגש על השיקולים הפילוסופים והמתודולוגים שבבסיס המערכות הלוגיות השונות. הנושאים שיידונו הם:
1. תחשיב פרדיקטים: כללי היסק, וסמנטיקה תורת קבוצתית. 2. לוגיציזם והפרדוכסים הסמנטיים. 3. ה' הידיעה ומושג הפרספוזיציה. 4. מושגים ראשוניים מלוגיקה מודאלית וסמנטיקה של עולמות אפשריים. במסגרת השיעור יינתנו תרגילים והציון עליהם יחשב ל10% מהציון הסופי. | |
| דרישות קדם: מבוא כללי ללוגיקה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/06/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0618.1012 מבוא ללוגיקה | |
| פרופ' רות מנור | שיעור |
| הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4 ש"ס: שיעור + תרגיל. התרגיל צמוד לשיעור וכפוף לו, וציון אחד ניתן לכל הקורס.
תוכן הקורס: 1. מבוא כללי. מהי לוגיקה? למה לוגיקה? הצגת מושג התקפות: טיעונים (תקפים, בטלים), פסוקים לעומת טענות המעבר משפה טבעית לשפה פורמלית. 2. שפה פורמלית: הצגה כללית של תחשיב הפסוקים (כללי תצורה, קשרים לוגיים). הצרנות משפה טבעית לפורמלית, ומתן אינטרפרטציה לנוסחאות בשפה פורמלית. 3. סמנטיקה של ערכי אמת - בדיקת טענות וזיהוין כטאוטולוגיות, קונטינגנטיות, או אנטילוגיות; מושג הטאוטולוגיה המתקשר עם המושג של אמת לוגית. 4. טיעונים תקפים, בטלים, מבוססים. בדיקת טיעון תקף כטיעון אשר אין אינטרפרטציה שבה הקדמותיו אמיתיות ומסקנתו שקרית. 5. סיכום סמנטיקה של ערכי אמת. דיון בתיאוריות של משמעות. הצגת תיאוריה חדשה (סינטקטית במקום סמנטית) שמתבססת על כללי היסק במקום ערכי אמת. 6-7. כללי היסק ברוח גנצן - הצגת מערכת של כללי היסק בה ניתן להוכיח מסקנות מתוך הקדמות באופן "תחבירי". משפט השלמות אשר מקשר בין מושג התקפות הסמנטי לבין מושג ההוכחה הסינטקטי. 8-9. הצגת שפה פורמלית מורחבת - תחשיב הפרדיקטים. פיתוח השפה ועיסוק ממוקד בבעיית ההצרנה - המעבר משפה טבעית לשפה הפורמלית המשופרת. 10. תחשיב הפרדיקטים המורחב - יחסים. 11-12. כללי היסק בתחשיב הפרדיקטים. 13. סוגיות בתולדות הלוגיקה. 14. סיכום. מבנה זה של הקורס מאפשר להציג בפני התלמידים את הלוגיקה הן כנושא למחקר והן ככלי לניתוח השפה ולבדיקת טיעונים. בסיימו את הקורס יוכל התלמיד להתמודד בהצלחה עם טקסטים פילוסופיים ואחרים, תוך הבנת הטיעונים והנוסחאות המופיעים בהם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 07/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 01/04/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/10/2005 בשעה 9:00 | |
| 0618.1015 מבוא לפילוסופיה של הלשון | |
| פרופ' ענת בילצקי | שיעור |
| במבוא לפילוסופיה של הלשון מוצגות בפני התלמיד סוגיות יסוד בתחום אשר הפך למרכזי ביותר בעיסוק הפילוסופי המודרני. לאחר הצגת השאלה "מהי פילוסופיה של הלשון?" ולאחר הבהרת הגבולות בינה לבין לימודי לשון אחרים, יטופלו נושאים קלאסיים בפילוסופיה של הלשון במאה
ה-20 (עפ"י סדר היסטורי-כרונולוגי). תכנית הקורס (עפ"י שבועות): 1. הצגת השאלה: מהי פילוסופיה של הלשון? הבהרת הגבולות בין פילוסופיה של הלשון לבין לימודי לשון אחרים. המפנה הלשוני. 2-3. אבי הפילוסופיה של הלשון המודרנית - גוטלוב פרגה: מוטיבציה לוגית המובילה לעיסוק בשאלה הראשונית "מהי משמעות?". 4-5. ברטרנד ראסל: מוטיבציה לוגית ואמפיריציסטית לניתוח לשוני. 6-7. אדמונד הוסרל: פנומנולוגיה ויחסי שפה ומחשבה. 8-9. ויטגנשטיין המוקדם: ההתאמה בין שפה-מחשבה-עולם. השפה והמחשבה כ"תמונה" של העולם ומקומה המהותי של הלוגיקה כמבנה הכרחי של השפה (והעולם). 10. החוג הוינאי: עקרון האימות וסילוק המטאפיסיקה בעזרת הניתוח הלשוני. 11-12. ויטגנשטיין המאוחר: ראיה חדשה של בעיית המשמעות וקשריה לפרוייקט הפילוסופי בכללו. 13. מצב הפילוסופיה של הלשון באמצע המאה ה-20. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/08/2005 בשעה 12:30 | |
| 0618.1016 מבוא לפילוסופיה של הדת | |
| ד"ר רחל שיחור | שיעור |
| א. בעיות מתודולוגיות של מחקר הדת והבנתה.
1. מבוא: הצגת גישות שונות של התייחסות לדת; עמדת השכל הישר לעומת העמדה המדעית. 2. הגישה המדעית בחקר הדת - הצגת הדת כאובייקט מחקר. 3. גישות פונקציונאליסטיות בהבנת הדת; דיון בתורתו של פרויד כמדגימה גישות אלה. 4. גישות פנומנולוגיות מתונות בהבנת הדת "מבפנים"; דיון במשנותיהם של מקס ובר, רודולף אוטו ואלפרד שיץ. 5. דת ללא הסבר - היבטים בהגותו של ויטגנשטיין. 6. תפיסת הדת של קירקגור והשלכותיה בפילוסופיה של הדת. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 04/02/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 06/04/2005 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 07/06/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 10/07/2005 בשעה 16:00 | |
| 0618.1018 מבוא לתורת המוסר | |
| ד"ר עובדיה עזרא וד"ר מירי רוזמרין | שיעור |
| סמסטר א' - ד"ר עובדיה עזרא
מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפיסות עקרוניות בתורת המוסר, על פי הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית. נושאי הקורס: הקורס יתחיל בדיון קצר במטא-אתיקה, בו יוצגו דרכים ואפשרויות שונות לניהול דיונים באתיקה. בהמשך יוצגו ארבע תפיסות מוסריות שונות המייצגות גישות מרכזיות באתיקה. מוסר מידות (אריסטו), מוסר רגשות (יום), מוסר חובה (קאנט), ומוסר תועלת (מיל). בבליוגרפיה ראשונית. 1. וורנוק, ג'פרי ג'. הפילוסופיה המוסרית בת זמננו. ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשמ"ז 1987. 2. אריסטו. אתיקה. מהד' ניקומאכוס. ירושלים : שוקן, תשל"ג 1973. 3. יום, דוד. מחקר בדבר עקרוני המוסר. מהד' 2 מתוקנת ומוגהת ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשמ"ב 1982. 4. קנט, עמנואל.הנחת יסוד למטפיסיקה של המדות. ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש מאגנס, האוניברסיטה העברית, תש"י 1950. 5. מיל, ג'ון סטיוארט. התועלתיות. ירושלים : חברה להוצאת ספרים על-יד האוניברסיטה העברית, תרצ"ג .1933. דרכי ההוראה: הרצאות. הקורס יסתיים בבחינת כתה, ללא חומר עזר. סמסטר ב' - ד"ר מירי רוזמרין מהו מעשה ראוי במצב מסוים? מהי מוסריות וכיצד ניתן לחיות חיים מוסרים? אילו תכונות אנושיות הן תנאי לחיים מוסריים? האם חיים מוסרים הם חיים מאושרים? שאלות אלו ואחרות נידונות במסגרת תורת המוסר השואפת לפתח כלי לבחינת והערכת ההיבטים השונים של חיינו ותחומי פעילות שונים כמו עבודה, מדע, משפחה. בקורס זה ידונו כמה מהגישות הפילוסופיות המרכזיות מאז יוון העתיקה ועד ימינו, שהציעו תשובות שונות לשלות אלו. נבחן את עמדתו של אפלטון ונסיונו להעניק מעמד בלתי ניתן לערעור לטוב המוסרי, נבחן את הצעתו של אריסטו לחיים מוסרים; נבחן מהי אחריות מוסרית לפי תפיסת המוסר של שפינוזה קושרת בין אושר ואלוהים; נבחן כיצד קושר דיויד יום בין טבע האדם למוסריותו; ונראה את נסיונו של עמנואל קאנט לגזור את החובה המוסרית מתוך האוטונומיה של התבונה האנושית ונבחן את התפישה התועלתנית של ג'ון סטיוארט מיל. מלבד דיונים תיאורטיים בעמדות השונות נבחן את ההשלכות שיש לעמדות אלו לגבי סוגיות מוסריות עכשוויות. דרישות הקורס: מבחן | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 28/01/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 25/05/2005 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 27/06/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/07/2005 בשעה 12:30 | |
| 0618.1019 מבוא לפילוסופיה פוליטית | |
| ד"ר צבי טאובר | שיעור |
| "... המדינה נמנית על הדברים הטבעיים והאדם הוא בעל חיים מדיני על-פי טבעו" (אריסטו, הפוליטיקה א').
"היה זה יופיטר – שממנו נולדה מינרווה ושלחוגו שייכים אפולו והמוסות – אשר כפת את הזמן והציב מטרה להיותו בר-חלוף. הוא האל המדיני, אשר כונן את המפעל המוסרי – את המדינה" (היגל, הפילוסופיה של ההיסטוריה). מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפישות עקרוניות בפילוסופיה מדינית, עפ"י הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית. נושאי הקורס: הקורס מתמקד בעיקר בתפישות הפוליטולוגיות של שני ההוגים הגדולים בעת העתיקה: אפלטון ואריסטו, ובתורות הפוליטיות של חמישה הוגים בעת החדשה: תומאס הובס, ג'והן לוק, ז'אן-ז'אק רוסו, ג'והן-סטיוארט מיל וקארל מארקס. הדיון הפוליטולוגי בקורס הזה נסמך בין השאר על העקרונות המטאפיסיים של הפילוסופים הללו. דרכי הוראה: הרצאות ודיון בכיתה. רשימות של ספרות ראשונית ומשנית תחולקנה לתלמידים בתחילת הקורס. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/07/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0618.1030 מבוא לפילוסופיה יוונית | |
| פרופ' אריה פינקלברג וד"ר אורנה הררי | שיעור |
| סמסטר א' - פרופ' אריה פינקלברג
הפילוסופיה המערבית מתחילה ביוון העתיקה. היווניים עיצבו מושג הפילוסופיה, הגדירו את מושאיה, תיחמו את תחומיה, יצרו כלים מושגיים של הדיון הפילוסופי. אך היוונים לא רק הניחו יסודות של פילוסופיה אלא גם הביאו אותה לשיאים כאלה שההשפעה המעצבת והמשרה של תורותיהם ניכרת בכל שלבי התפתחותה של הפילוסופיה המערבית. הקורס מהווה סקירת תולדות הפילוסופיה היוונית החל מהתהוותה (במאה השישית לפנה"ס) ועד שיאה בהגות הפילוסופית של אפלטון ואריסטו (במאה הרביעית לפנה"ס). סמסטר ב' - ד"ר אורנה הררי סקירה של התפתחות הפילוסופיה היוונית מהפילוסופים הקדם סוקרטיים דרך אפלטון ועד אריסטו. הסקירה תתמקד בשלושת עקרונות ההסבר העומדים ביסוד כל אחת מהגישות הפילוסופיות הללו: כלומר היחסים בין חלק ושלם, דגם וההעתק, וכללי ופרטי. נחשוף את השאלות שעליהם עקרונות הסבר אלה משיבים ונעמוד על הקשיים שכל אחד מהם מעורר. דרישות: נוכחות ב 80% מהשיעורים ובחינה מסכמת. הבחינה המסכמת תקבע את הציון הסופי מטלות קריאה: חובה: אוסף תרגומים לעברית של פרגמנטים של הפילוסופים הקדם סוקרטיים (יחולק לתלמידים בתחילת הסמסטר). אפלטון, פידון, תרגום יוסף ליבס, הוצאת שוקן כרך ב' אריסטו, על הנפש, תרגום מנחם לוז, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1989. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 25/05/2005 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 16/06/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0618.1032 מבוא לפילוסופיה חדשה | |
| ד"ר נועה נעמן צאודרר | שיעור |
| מטרת הקורס היא להכיר מושגי יסוד ותפיסות מרכזיות בפילוסופיה החדשה (מאות 18-17) באמצעות דיון בהגותם של נציגיה המרכזיים. הקורס יתמקד בדוקטרינות המטאפיסיות ובתורות ההכרה של הוגי העת החדשה.
נושאי הקורס: 1. מבוא: במה חדשה הפילוסופיה החדשה. רקע כללי ומושגי יסוד. 2. המהפכה המדעית. 3. רנה דיקרט. 4. ברוך שפינוזה. 5. ג'ון לוק. 6. גוטפריד ווילהלם לייבניץ. 7. ג'ורג' ברקלי. 8. דויד יום. 9. עמנואל קאנט. 10. סיכום – הישגיה וכישלונותיה של הגות העת החדשה. במהלך הקורס יתבקשו התלמידים לקרוא פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל וספרות משנית. רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בשיעור הראשון. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 01/02/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 11/03/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 31/07/2005 בשעה 12:30 | |
| 0618.1037 מבוא למטאפיסיקה ולתורת ההכרה | |
| ד"ר ירון סנדרוביץ וד"ר רות וינטראוב | שיעור |
| סמסטר א' - ד"ר ירון סנדרוביץ
מבוא: הצגה כללית של נושאי השיעור - טיפוסים שונים של ידיעה: לדעת איך ולדעת ש… - סובייקטיביות ואובייקטיביות: מושג ההאמנה ומושג הטענה. - התכוונותיות - האמנות, רציות והתנהגות. - מושג ההצדקה: סיבתיות ונורמטיביות. - שלשת תנאי הידיעה: האמנה אמת והצדקה. - טיפוסים שונים של תביעות ידיעה. - ספקנות. - הקשר שבין תורת ההכרה לבין תורת היש (מטאפיסיקה). - מטאפיסיקה נושאים מרכזיים (הצגה ראשונית): גוף ונפש, סיבתיות, זהות, זמן, אלוהים. שיעור 2-3 : מסדתנות - מוטיבציות לתורת הצדקה מסדתנית: טיעון הרגרסיה האינסופית, טיעון המעגליות. - טיפוסים של גישה ישירה. - ההבחנה שבין אפריורי ואפוסטריורי, הכרחי וקונטינגנטי. - ההבחנה שבין אנליטי וסינתטי. - האתגר הספקני: ספקנות על אודות העולם החיצון, ספקנות על אודות רוחות אחרים, בעיית האינדוקציה. - התגובה הפנומנליסטית לספקנות והביקורות כנגד הפנומנאליזם. - ציזהולם: דרגות של הצדקה. אווידנטיות ישירה, אווידנטיות בלתי ישירה. - מגבלותיה של עמדת ציזהולם. שיעור 4: קוהרנטיסטיזם ומסדתנות. - שפה ומחשבה. - המיתוס של הנתון. - העמדה הקוהרטיסטית: א) הוליזם. ב) ידיעה היסקית וידיעה לא היסקית. ג) מדע והשכל הישר. שיעור 5-6: בעיית גטייר - בעיית גטייר. - מסדתנות אקסטרנליסטית: יחס סיבתי כהצדקה. - הביקורת הקוהרנטיסטית: בונג'ור. - המשמעות הנורמטיבית של מושג ההצדקה שיעור 7-9 : גוף ונפש - מושג המהות ומושג העצם. - המוטיבציות להבחנה המטאפיסית שבין גוף ונפש. - הרביעיה המפריכה עצמה. - הדואליזם ובעייתיו. - המוטיבציות לביהביוריזם. - מגבלות הבהביוריזם: - שלשת התנאים לפיזיקאליזם מינימאלי: מושג הסופרווניות. - פיזיקאליזם של התקרית (token) ופיזיקאליזם של התבנית (type) - פונקציונאליזם של המכונה והביקורות כנגד. שיעור 10: ידע עצמי וזהות עצמית - ידע עצמי וזיכרון: לוק וממשיכיו. - הביקורת הספקנית: יום. - חמקמקותו של מושג הסובייקט. - מגבלותיה של הגישה המטאפיסית למושג הזהות: האם המושג המטאפיסי של זהות הוא מה שמעניין במושגי הזהות העצמית והתודעה העצמית? - תודעה עצמית והעולם החברתי: האני והזולת. שיעור 11-12: מושג הזמן - זמן וחלל: בחינה משווה. - שני מאפייני הזמניות מושג ההתהוות. - הפארדוקס של מקטאגרט והשלכותיו. - קיום יחד וקיום בזמנים שונים. - נצח וזמן. - ברגסון ומושג המשך. - זמן ותודעה עצמית. סמסמטר ב' - ד"ר רות וינטראוב השיעור יעסוק בהבהרת שני תחומים מרכזיים אלה בפילוסופיה, יחסי הגומלין וההבדלים ביניהם. נתמקד לצורך זה במספר סוגיות חשובות, שיבחנו משתי נקודות הראות הללו, המטפיזית והאפיסטמולוגית: אמת, סיבתיות, אידיאליזם, אלוהים, הנפש, דטרמיניזם וחופש רצון. מטלת הקורס: בחינת כיתה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/02/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 25/05/2005 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/06/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 18/07/2005 בשעה 12:30 | |
| 0618.1041 מבוא לפילוסופיה של המדע | |
| פרופ' מנחם פיש | שיעור |
| לאחר מבוא שיטתי קצר הסוקר גישות שונות לפילוסופיה של המדע, ואוריינטציה בסיסית באשר להיבטים תוכניים ומבניים אחדים האופייניים לידע מדעי, יוקדש עיקרו של הקורס לתיאור וניתוח
תולדות המאמץ לבאר ביאור פילוסופי של המדע למן שלהי המאה ה16-. בתוך כך נדון בפילוסופיות המדע של בייקון ודקארט; בבעייתיות שהציבה להן הפיסיקה של ניוטון; באתגר שהעמיד החשבון הדיפרנציאלי והאינטגראלי ללגישות רציונליסטיות; בקושי שהציבה ביקורת האינדוקציה של היום לגישות האמפיריציסטיות; במשמעות הפילוסופית של פיצול הפיסיקה הבתר-ניוטונית לאנליטית וריאליסטית; בחידושה של הגישה האינסטרומנטליסטית במתמטיקה ובמדע בשלהי המאה ה18-; בבעייתיות הפילוסופית לנוכח לידת מדעי ההתהוות בראשית המאה ה19-; באמפיריציזם האנטי-בייקוני שלאחר היום; במשבר הפילוסופי שליווה את קריסת הפיסיקה הקלאסית בתחילת המאה ה20-; ובעיקרי הגישות שפותחו בתגובה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 18/02/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 20/05/2005 בשעה 9:00 | |
| 0618.1042 מבוא לפילוסופיה ודתות בהודו | |
| פרופ' שלמה בידרמן | שיעור |
| בקורס זה יידונו הנושאים הבאים:
1. נקודות מוצא שונות להבנת הפילוסופיה ההודית ומעמדה. 2. משמעותו של השחרור ומקומו כאידיאה מנחה בפילוסופיה ההודית. 3. פולחן, מעשה, ואתאיזם: הוודה ואסכולת המיממסה 4. מושג הדהרמה וחוק הקארמה 5. תורת "האני" של האופנישדות 6. המהפכה הבודהיסטית – דחיית מושג ה"אני" 7. תורת ההכרה בפילוסופיה ההודית 8. שיטות טיעון 9. הספקנות ותוצאותיה. ביבליוגרפיה ראשונית: 1. Karl H. Potter, Presuppositions of India's Philosophies, Chapters 1, 2 2. M. Hiriyanna, Outlines of Indian Philosophy, Chapters 3,5,7 3. Hamilton, S., A Very Short Introduction to Indian Philosophy (Oxford UP) 4. B.K. Matilal, Epistemology, Logic and Grammar in Indian Philosophical Analysis, Chapter 1 5. Radhakrishnan & Moore, A Source Book of Indian Philosophy ביבליוגרפיה מפורטת תחולק לתלמידים באחד השיעורים הראשונים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 04/05/2005 בשעה 18:00 | |
| 0618.1059 מבוא לאסתטיקה | |
| ד"ר חגי כנען | שיעור |
| השיעור עוסק בשאלות מרכזיות שמעלה המחשבה הפילוסופית אודות מקומה של האמנות ומעמדו של היפה, תוך התמקדות בפרקים נבחרים מהעת העתיקה ועד המאה ה20-. כך, דרך דיון בהוגים כגון אפלטון, פלוטינוס, קאנט, שילר, קירקגור, ניטשה ופרויד, נבחן את האופן בו מאירה המחשבה האסתטית לא רק את התופעה האמנותית, אלא גם את מבנה הניסיון האנושי ואת שאלת האמת.
הדיון יערך תוך תשומת לב ליחסי הגומלין שבין המחשבה הפילוסופית והאמנות המערבית, ובפרט, תוך ניסיון להבין את מקורו וגלגוליו של "הריב העתיק" בין הפילוסופיה והאמנות, או לחילופין, את טבעה של האינטימיות המסובכת שביניהן. בין הנושאים הנדונים: - התשוקה אל היפה בפילוסופיה היוונית. - אפלטון על המעמד האונטולוגי של האמנות. - ייצוג, אשליה ופרספקטיבה בפילוסופיה המודרנית ובאמנות הרנסנס. - השיפוט האסתטי אצל קאנט וגלגוליו ברומנטיקה. - האדם האסתטי: על חיים אנושיים כיצירת אמנות. - אמת וטרגדיה. - מודרניות ואואנגרד. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 01/07/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 07/08/2005 בשעה 12:30 | |
| 0618.1450 יסודות הרטוריקה | |
| ד"ר שי פרוגל | שיעור |
| Introduction to Rhetoric
הרטוריקה היא אומנות הנאום, ואכן באופן מקורי זוהתה עם הנאומים ואומנותם. אך הוגים שונים לאורך תולדות המחשבה המערבית הציגו השקפות שונות ביחס למהותה, לתכליתה ולתחומי הדיון בהם היא לוקחת חלק. בקורס נסקור באופן היסטורי ורעיוני מספר השקפות בולטות בתולדות הרטוריקה. נכיר כל השקפה דרך הטקסטים המרכזיים שלה ונעמוד על הנחות היסוד השוכנות בבסיסה. הדיון יתחיל עם הרטוריקה של העולם העתיק, כפי שבאה לידי ביטוי ביוון וברומי, ויסתיים בהשקפות רטוריות בולטות במאה העשרים. בין ההוגים בהם יעסוק הקורס: אפלטון, אריסטו, קיקרו, קוואנטילינוס, אוגוסטינוס, בייקון, ניטשה וחיים פרלמן. | |
| הערות: קורס זהה לקורס קודם 0662.1450.01 | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/02/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/04/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/08/2005 בשעה 12:30 | |
| 0618.2068 קריאה מודרכת ב' | |
| מורי החוג | תרגיל |
| הקורס הוא המשך לתרגיל "קריאה מודרכת א'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים, ותרגול בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס יידרש מהתלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט. כסיכום לקורס יוגשו עבודה מקיפה או מבחן.
ב-"קריאה מודרכת ב'" יילמדו חלקים מתוך שני טקסטים מרכזיים בתולדות הפילוסופיה: דוד יום, מסכת טבע האדם ועמנואל קאנט, ביקורת התבונה הטהורה. | |
| דרישות קדם: קריאה מודרכת א' | הערות: * פתוח רק לתלמידי החוג לפילוסופיה |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.2069 קריאה מודרכת ג' | |
| מורי הקורס | שו"ת |
| רשימת הנושאים לפי מרצים תתפרסם באתר האינטרנט של החוג | |
| דרישות קדם: קריאה מודרכת ב' | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.2093 פרקים במשנתו של אריסטו | |
| ד"ר אריה פינקלברג | שיעור |
| מטרת השיעור לערוך היכרות בסיסית עם משנתו של אריסטו. הקורס יתמקד בסוגיות מרכזיות של תורות היש, פילוסופית הטבע והחיים, הנפש ותכלית האדם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 15/02/05 ב-9:00 עד 23/02/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 08/04/05 ב- 9:00 עד 17/04/05 ב- 13:00 | |
| 0618.2170 החיפוש אחר האמת | |
| ד"ר רחל שיחור | שיעור |
| בקורס ייבחן טיבו של הביקוש אחר האמת כפי שהוא משתקף בפעילות הפילוסופית בתקופות מסוימות: יוון - ההעזה שבהעלאת מושג האמת; תחום החיפוש - היחס בין העולם והשפה, כשמרכז הכובד של החיפוש מצוי, עם זאת, בעולם. בשלב זה ייבחן טיבה של "האינטואיציה הבסיסית של ההתאמה".
בחלקו השני של הקורס ייבחנו התהליכים שיובילו להסטת מרכזיותו של החיפוש אחר האמת מן העולם אל האדם (האמת בשפה ובחברה; שאלות על האמת; ניטשה ופוקו). חלקו האחרון של הקורס יעסוק בייחודו של הביקוש אחר האמת האלוהית בנבחן מן הביקוש אחר האמת האנושית (פסקל). ביבליוגרפיה מצומצמת: אפלטון: מנון, קטעים מספר המדינה אריסטו: קטעים מן המטאפיסיקה דקרט: הגיונות פסקל: הגיגים ניטשה: לגניאולוגיה של המוסר פרטים ביבליוגרפים נוספים יינתנו במשך הקורס. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 04/02/05 ב- 9:00 עד 13/2/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 18/03/05 ב- 9:00 עד 27/03/05 ב- 13:00 | |
| 0618.2200 פילוסופיה במאות ה-19 וה-20 | |
| ד"ר ענת מטר | שיעור |
| בקורס נסקור כמה תחנות יסוד בפילוסופיה שלאחר קאנט, החל מן הרומנטיקה ועד לראשיתו של המפנה הלשוני בפילוסופיה של המאה ה- 20. נתמקד בעיקר במספר שיטות מטאפיסיות ואנטי-מטאפיסיות ובתפיסות תורת-ההכרה של מספר הוגים, ביניהם היגל, ניטשה, פרגה והוסרל.
רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס. השיעור יסתיים במבחן. | |
| דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה חדשה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 01/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/03/2005 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/07/2005 בשעה 16:00 | |
| 0618.2209 פילוסופיה של הדת - שיעור המשך | |
| ד"ר נחמה ורבין | שיעור |
| האם אלוהים קיים? האם ניתן להוכיח באמצעים פילוסופים שהוא קיים או שאינו קיים? בקורס זה נעסוק בתשובות שונות לשאלות אלה החל מימי הביניים ועד המאה ה-20. נתבונן בטיעונים שונים לקיום האל, כגון בטיעוניו של אנסלמוס, של תומס אקווינס ושל פיילי. נתבונן בשלל טיעונים לאי-קיום האל, כגון טיעונים לחוסר הקוהרנטיות של השיח הדתי, וטיעוני צדיק ורע לו. כמו כן, נתבונן בפילוסופים ובתאולוגים הדוחים מכל וכל את הניסיון להציג טיעונים פילוסופים התומכים באמיתותה של האמונה הדתית, כגון קירקגור וישעיהו ליבוביץ.
קבלת קרדיט על קורס זה מותניית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשעורים והגשת עבודה קצרה בסוף הקורס. הציון מורכב מציון העבודה. ביבליוגרפיה ראשונית: · Adams and Adams eds. The Problem of Evil Oxford: Oxford University Press, 1990, pp. 1-24. · Anselm, Proslogion. Trans. M. J. Charlesworth Oxford: Clarendon Press, 1965, chapters 2-4. · Aquinas Thomas, Summa Theologica. Blackfriars in conjunction with Eyre and Spottiswoode, London and Mcgraw-Hill Book Company, New York: 1964, Part I Question 2 Article 3. · Ayer A. J, "Critique of Ethics and Theology" in his Language Truth and Logic. 2nd edition. London: Gollancz, 1946, pp. 102-120. · Hume David, Enquiry Concerning Human Understanding in Hume Enquiries ed. Selby-Bigge Oxford: Oxford University Press, 1902, section x part 1. · Kierkegaard Soren, "The absolute paradox" in Philosophical Fragments. Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 1985, pp. 46-67. · Phillips, D. Z. "Religious Beliefs and Language Games" in his Wittgenstein and Religion. New York: St. Martin's Press, 1993, pp. 56-78. · Swinburne Richard, The Coherence of Theism. Oxford: Clarendon Press, 1977, chapter 9-10. יום דוד, דיאלוגים על הדת הטבעית . עמנואל קאנט ביקורת התבונה הטהורה ספר 2 פרק 3 חלק 4. | |
| דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה של הדת | |
| 0618.2213 תרגיל צמוד - דת המשך | |
| מר אורן מגל | תרגיל |
| בתרגיל זה נעסוק בקריאה ודיון בטקסטים הנוגעים לשאלות מרכזיות בפילוסופיה של הדת. נעסוק בטקסטים מודרניים (בעיקר מהמאה ה-20), כאשר עיקר הדגש יהיה על ניתוח והבנה של הגישות השונות לעיסוק פילוסופי בדת והשלכותיה של כל גישה לגבי סוגיות כגון ידיעה מול אמונה, מעמדה של האמת, קוהרנטיות מול פרדוקסים וכו'. ביבליוגרפיה מפורטת תינתן בתחילת הקורס. דרישות הקורס: נוכחות והשתתפות בדיון בכיתה – חובה. ציון הקורס מורכב מציוני עבודות קצרות שיוגשו במהלך הסמסטר. להלן הנושאים העיקריים בהם נעסוק:
1. אמונה דתית ורציונליות (ו. ג'יימס, ס. קירקגור, מיסטיקה ואקזיסטנציאליזם) 2. השפה הדתית: גישה הרמנויטית (פול ריקואר) וגישה ויטגנשטיינית (ויטגנשטיין, ד. פיליפס, ק. דאימונד) 3. תיאודיציאה ומבקריה (ג'. ל. מאקי, א. פלטינגה ונוספים) 4. 'הרמנויטיקה של חשד' ומגבלותיה (ניטשה, פרויד) | |
| דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה של הדת | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.2223 פילוסופיה הודית - שיעור המשך | |
| מר דן רוה | תרגיל |
| השיעור יוקדש לדיון במשנתן של כמה מן האסכולות הבולטות בפילוסופיה ההודית: סאנקיה, יוגה, ניאיה, מימאמסא ואדוַיטה-ודאנטה. נתייחס אף לפילוסופיית הלשון של בהרטרהרי ולקווי-היסוד של תורת האסתטיקה ההודית.
התרגיל הצמוד יתמקד בפילוסופיה בודהיסטית (בעיקר נגרג'ונה ו-וָזובנדהו). קבלת ציון בתרגיל מותנית בהגשת עבודות שוטפות. | |
| דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה הודית | |
| 0618.2225 פילוסופיה מזרחית סינית - שיעור המשך | |
| פרופ' יואב אריאל | שיעור |
| קריאה בשני ספרי הייסוד של הקונפוציוניזם ושל הדאויזם: האנלקטים של קונפוציוס ו-ספר הדרך והסגולה מתוך כוונה לעמוד על המשמעויות המתודולוגיות שניתן לקשור למטאפורה של ה-DAO-דרך כפי שהיא מעוצבת בשתי האסכולות האלה ומתוך ניסיון לבחון את התפקיד המרכזי שהיא מילאה במהלך התגבשותה של הפילוסופיה הסינית לדורותיה. כמו-כן תיבחן המטאפורה של ה- DAO-דרך בהשוואה למקום שהיא תופסת ביצירות פילוסופיות שאינן סיניות כגון מסכת דרך-ארץ זוטא התלמודית, La Strada של פדריקו פליני ו-בדרך הביתה של קפקא וזאת כדי להצביע על אופייה האוניברסאלי של המטאפורה.
ביבליוגרפיה תחולק במהלך השיעור באמצעות תכנת VIRTUAL-T. | |
| דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה סינית | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.2265 ניטשה - הולדת הטרגדיה | |
| ד"ר רחל שיחור | שיעור |
| הנושאים אשר יידונו בקורס:
ייחודה של תרבות יוון בעיני ניטשה; גורמים בתרבות יוון שתוך התמודדות עמם נתעצבה הפילוסופיה של ניטשה; היסוד האפולוני והיסוד הדיוניסי; אמנות וחיים; המיוחד בטרגדיה היוונית; עלייתה וירידתה של הטרגדיה; דמותו של סוקרטס; מחשבותיו של ניטשה על הבעייתיות המאפיינת את זמנו ואת האדם המודרני; הקונפליקט בין מורשת יוון והמורשת הנוצרית; מקומה של התבונה בתרבות. הקורס מבוסס על ספרו של ניטשה "הולדת הטרגדיה". במשך הקורס יינתנו מקורות נוספים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 22/06/05 ב- 9:00 עד 30/06/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 03/08/05 ב- 9:00 עד 11/08/05 ב- 13:00 | |
| 0618.2268 קריאה מודרכת ב' לתלמידי החוג ללימודים כללים | |
| מר איתמר צדוק | תרגיל |
| הקורס הוא המשך לתרגיל "קריאה מודרכת א" ומטרתו העיקרית היא פיתוח ושכלול מיומנויות הקריאה והניתוח של טקסט פילוסופי. הפעילות בקורס תכלול תרגילים אישיים קצרים לאורך הסמסטר של קריאה וכתיבה על טקסט הלימוד, דיון קבוצתי במפגשים שבועיים במסגרתו נציג וננתח דוגמאות מתוך התרגילים של אופני הבנה שונים של הטקסט ודרכי הצגתם בכתב, ותרגיל מסכם בתום הסמסטר. טקסט הלימוד בקורס הוא מסכת טבע האדם לדויד יום. | |
| דרישות קדם: קריאה מודרכת א' | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.2350 תורת ההכרה ומטאפיסיקה - שיעור המשך | |
| ד"ר רות וינטראוב | שיעור |
| הקורס יתמקד בספקנות, וידון בשאלות הבאות: ספקנותה מתודולוגית מול ספקנות קטיגורית; מעמד הטיעון הספקני ודרכים להתמודד עימו; האם ספקנות רדיקלית מקעקעת את עצמה? האם ניתו לחיות חיים ספקנים? אם לא, האם אי-האפשרות הזו מהווה הפרכה "פרגמטית" של הספקנות? תשובות לספקנות: נטורליזם; השכל הישר.
קריאה: 1) Descartes: Meditations 2) Hume: A Treatise of Human Nature 3) Outlines of Pyrrhonism (Sextus Empiricus) 4) מגמות בתולדות הספקנות :עדי פרוש דרישות מקדימות: רצוי מאוד קורס מבוא בלוגיקה. מטלת הקורס: בחינת כיתה. | |
| דרישות קדם: מבוא לתורת ההכרה ומטאפיסיקה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/02/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 25/05/2005 בשעה 18:00 | |
| 0618.2400 אסתטיקה - שיעור המשך | |
| ד"ר חגי כנען | שיעור |
| השיעור פותח חלון אל הדיון הפילוסופי העכשווי באסתטיקה, וזאת תוך דגש הן על שאלת מקומו של האסתטי בחיינו והן על מעמדה של האסתטיקה ביחס לדיון המטאפיזי, האפיסטמולוגי והאתי.
במרכז הדיון תעמוד שאלת היחס בין ארבעה מושגי מפתח של המחשבה האסתטית של המאה ה-20 : אמת, אמנות, ייצוג וראייה. הקריאה תכלול טקסטים של היידגר, ויטגנשטיין, מרלו-פונטי, פוקו ובארת. לשיעור מתלווה תרגיל בו תיערך קריאה צמודה בטקסטים הנדונים. | |
| דרישות קדם: מבוא לאסתטיקה | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 26/01/05 ב- 9:00 עד 03/02/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 08/04/05 ב- 9:00 עד 17/04/05 ב- 13:00 | |
| 0618.2401 פילוסופיה של הלשון - שיעור המשך | |
| פרופ' מרסלו דסקל | שיעור |
| על בסיס היסודות שנרכשו במבוא לפילוסופיה של הלשון, תורחב היריעה ויועמק הדיון בנושאים הבאים:
1. בסופו של דבר, איך ניתן להבין תיאורים מיידעים? 2. ביטוים מטעים באופן שיטתי 3. הלשון ככלי בידי הפילוסופיה האנליטית 4. משמעות אמפירית, אישוש ורלוונטיות 5. מדוע "כתיב המושגים" של ג. פרגה לא עובד? 6. "סל האשפה" של פרגה וראשיתה של הפרגמטיקה 7. הקשר ומשמעות 8. מטפורה ומטונימיה כיחסי יסוד 9. הלשון ככלי בידי הפילוסופיה "האחרת" 10. שפה ומחשבה: הלשון כטכנולוגיה קוגניטיבית ביבליוגרפיה תסופק בשיעור. | |
| דרישות קדם: מבוא ללשון | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 06/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 30/03/2005 בשעה 18:00 | |
| 0618.2479 ביקורת הדת בכתבי פרויד | |
| ד"ר צבי טאובר | שיעור |
| "עוד מימי קדם יצר האדם לעצמו תפישת-אידאל של כוח כל-יכול ויודע-כל, אידאל שגילמו באליו. ואלים אלה, האדם יִחס להם כל מה שנראה לו כשרוי מעבר לגדר-ההישג למשאלותיו – או כל מה שהיה לו בגדר אסור. משום כך רשאים אנו לומר, כי אלים אלה היו אידאלים-של-תרבות. עתה התקרב האדם מאוד להשגת האידאל – כמעט נעשה אל הוא בעצמו! [...] יכול אתה לומר, כי נעשה האדם מין אל-של-תותבות..." (ז.פרויד, האי-נחת שבתרבות).
מטרת הקורס: הכרת תפישת הדת וביקורת הדת בהגות של פרויד, על רקע יסודות תורת-היצרים והעקרונות המטא-פסיכולוגיים שלו. נושאי הקורס: הציוויליזאציה לפי פרויד; הדת כתרבות; הלהקה הקמאית, רצח האב הקדמון וקונפליקט אידיפוס; מאגיה-דת-מדע; הדת כנוירוזה; הדת כאשליה של התרבות; פרדוקס המצפון; יחסי ארוס-מוות; המונותאיזם (יהודי ונוצרי); משה וישוע; ביקורת הדת; תחליפי-דת. אופן הלימוד: הרצאות מבוא, קריאה מודרכת, דיון בכיתה. ספרות ראשונית: החיבור "טוטם וטאבו", ב- כתבי זיגמונד פרויד; הוצ' דביר, כרך 3 (במהדורות החדשות מכונה הכרך כולו "טוטם וטאבו"). המאמרים: "עתידה של אשליה" ו"תרבות בלא נחת", ב- כתבי זיגמונד פרויד, כרך 5 (במהדורות החדשות מכונה הכרך כולו "תרבות בלא נחת"). "משה האיש ואמונת היחוד" [משה והמונותאיזם], הוצ' דביר, 1978. רשימה של ספרות משנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/07/2005 בשעה 12:30 | |
| 0618.2601 תורת המוסר - שיעור המשך | |
| מר יוסף ממרוד | שיעור |
| קורס זה יתמקד באופני צידוקן של תורות אתיות. במהלכו, ננסה לאפיין, לסווג ולהעריך את אסטרטגיות הצידוק העיקריות, שבאמצעותן ניסו פילוסופים של המוסר לצדק את תורותיהם האתיות-נורמטיביות. במסגרת הדיון תעלנה שאלות הנוגעות למאפייניה הייחודיים של האתיקה, ולמידת תלותה ויחסה אל המטאפיסיקה, תורת ההכרה, הפילוסופיה של הלשון והפילוסופיה הפוליטית. כמו כן, נבקש לעמוד בפרוטרוט על טיבם של האתגרים שמציבים פילוסופים ספקנים לפתחה של האתיקה, נערוך אבחנות בין סוגים וזנים שונים של אתגרים כאלה, ונעריך אותם. במהלך הקורס נקרא קטעים נבחרים מתוך כתביהם של סקסטוס אמפיריקוס, הובס, דיוויד יום, קאנט, ניטשה, מור, קארנפ, אייר ועוד רבים אחרים.
לשיעור זה צמוד תרגיל, שיועבר במתכונת של קריאה מודרכת. בתרגיל זה ייקראו ויידונו קטעים נבחרים מתוך האתיקה לאריסטו ו-הנחת יסוד למטפיסיקה של המידות לקאנט. הציון הסופי ייקבע באמצעות בחינה על חומר השיעור (50%) וציוני מטלות התרגיל (50%). | |
| דרישות קדם: מבוא לתורת המוסר | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 28/01/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 25/05/2005 בשעה 18:00 | |
| 0618.2752 לנפש סיבות משלה | |
| גב' תמר פלג | שיעור |
| הקורס יעסוק ברעיון שמחשבות, רצונות, זיכרונות, חששות ותקוות משפיעים על פעילותנו בעולם, ולוקחים חלק במערך היחסים הסיבתיים המתקיים בו. תפיסה זו, שמעניקה פשר סיבתי להסברים נפשיים להתנהגות, רווחת לא רק בדיבור היומיומי אלא גם לאורך תולדות הפילוסופיה ברוב תקופותיה. אבל בחינה מחודשת שלה, בשלושים השנים האחרונות, מציגה אותה כמעוררת קשיים פילוסופיים המחייבים התמודדות. הקורס יבקש לעמוד על טיבם של קשיים אלה ועל הדרכים האפשריות להתרתם, ולהבהיר את המחלוקות והעמדות המרכזיות שעולות במסגרתו של הדיון האינטנסיבי המתחולל כיום בעניין זה. בעיית הסיבתיות המנטלית תוצג בו כבעיה פילוסופית חדשה, הנוגעת לא רק להבנת מקומה של הפעילות האנושית בעולם, אלא להיבטים נוספים של היחסים בין הכרה, שפה, ומציאות. | |
| הערות: במקום הקורס "תודעה, הכרה, זהות" | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/07/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/08/2005 בשעה 12:30 | |
| 0618.2761 אינדיוידואליות פוסטמודרנית | |
| ד"ר מירי רוזמרין | שיעור |
| תאור: מה המשמעות של היות אינדיוודואל במסגרת תפיסה פילוסופית המדגישה את החשיבות של כוח, שפה, תרבות וכלכלה בעיצוב האפשרויות, המאווים ומבני ההתנסות והמחשבה היחיד? האם יש כלל טעם לדבר על אינדיווידואליות בעולם שבו אין גרעין אישי שאינו פרי של הבניה חברתית? האם היותינו מעוצבים על ידי החברה פירושו שאנו כפופים בהכרח לחוקיות שלה? האם וכיצד יכול הפרט לצאת כנגד ותם כוחות המעצבים אותו?
הקורס יציג כמה ניסיונות לעגן את החשיבות הפוליטית של היחיד במסגרת הנחות פוסטמודרניות. כמו כן תיבחן הזווית המגדרית של הקיום שלנו כאינדיוודואלים. ההוגים המרכזיים שידונו בקורס: מישל פוקו, ג'ודית באטלר, לוס איריגרי, ז'יל דלז. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 28.6.05 ב- 9:00 עד ה- 6.7.05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 31.7.05 ב- 9:00 עד 8.8.05 ב- 13:00 | |
| 0618.2773 מושגי יסוד בפילוסופיה של הרוח | |
| ד"ר ירון סנדרוביץ | שיעור |
| מה היא הנפש ומה מקומה בעולם הפיזיקאלי? מהם מצבי-נפש, תכני מחשבות, חוויות? כיצד קשורים הללו להתנהגויות ולמצבי-גוף? מה היא תודעה, מה היא תודעה עצמית וכיצד קשורה אלו לזהותנו העצמית? שאלות אלו העסיקו את הפילוסופיה מראשיתה. בשיעור זה נציע מבוא למושגי היסוד של הדיון בנפש בזמננו. ממומלץ לעיין בספר המרכזי של הקורס Boulder: Westview Press, 1996)) Kim,J. Philosophy of Mind. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 09/02/05 ב- 9:00 עד 17/02/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 20/05/05 ב- 9:00 עד 29/05/05 ב- 13:00 | |
| 0618.2789 הפילוסופיה של האני: קאנט עד פיכטה | |
| מר יוסף ממרוד | שיעור |
| בקורס זה נציג את עיקריה של הפילוסופיה הטרנסצנדנטאלית של עמנואל קאנט, תוך שימת דגש על תורת התודעה העצמית שלו ועל הדיונים והמחלוקות שהתפתחו בתקופת חייו סביב רעיונותיו אלה. במסגרת זו נסקור את ביקורתו של קאנט על תפיסותיהם של קודמיו בנוגע ליחס שמתקיים בין הסובייקט לבין העולם אותו הוא מבקש להכיר; נציג ונבחן התנגדויות שהועלו כנגד רעיונותיו של קאנט בשנות השמונים והתשעים של המאה ה18-; ונסקור את רעיונותיהם של מי שהחשיבו עצמם תלמידיו של קאנט, וביקשו לתקן אי אלו פגמים שמצאו בשיטתו. בהקשר זה נדון, בין השאר, ברעיונותיהם של שלמה מימון, קארל ל. ריינהולד, יעקב ז. בק ויוהאן ג. פיכטה.
הטקסט המרכזי שישמשנו בקורס יהיה ביקורת התבונה הטהורה לקאנט, ולצדו נקרא קטעים נבחרים מטקסטים אחרים שלו (הקדמות לכל מטפיסיקה, אופוס פוסטומום, לוגיקה, אנתרופולוגיה מנקודת ראות מעשית). כמו כן נקרא קטעים נבחרים מתוך טקסטים של קודמיו (דקארט, לוק, לייבניץ, ברקלי ויום) ומהטקסטים של תלמידיו-מבקריו שהוזכרו לעיל. ציון הקורס ייקבע באמצעות בחינה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 31/01/05 ב- 9:00 עד 08/02/05 ב - 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 20/05/05 ב- 9:00 עד 29/05/05 ב- 13:00 | |
| 0618.2801 מדיום ותיאוריה מודרניזם ופורמליזם | |
| גב' מיכל גל | שיעור |
| בשיעור זה ננתח תפיסות אסתטיות מודרניסטיות פורמליסטיות ואנליטיות שהתפתחו במאה ה-20 בעקבות צמיחת המופשט באמנות. נעסוק בתיאוריות של מודרניסטים פורמליסטים כמו בל, פריי שהציגו את צורת היצירה האמנותית כמהות האסתטית שלה, את תכונותיה הפנימיות כרלוונטיות לזיהוי ושיפוט אסתטיים, וניסו לשמר את היצירה כמדיום אוטונומי ולנטרל אותה ממשמעות ומייצוג. נעסוק גם בתיאוריות של גרינברג ופריד שהציגו את האמנות כמדיום טהור שחוקר את עצמו. נעבור בקצרה דרך אסתטיקונים פוסט מודרניסטים וסמיוטיקונים שיצאו כנגד הפורמליזם והציגו את היצירה כסמל משמעותי, שתכונותיו האסתטיות תלויות הקשרים חברתיים ופוליטיים. נבדוק הגדרות שונות של צורה ותוכן של היצירה. נשאל שאלות כמו האם יש הבדל בין הקומפוזיציה של התמונה (תכונה פנימית) למה שהיא מייצגת (תכונה חיצונית), בין משיכת מכחול לחשיפת כוחות חברתיים, ומה המחיר ששילמו יצירות האמנות וצופיהן על תשובות של הסמיוטיקונים החדשים שטשטשו את ההבדל בין קומפוזיציה לייצוג.
ביבליוגרפיה חלקית Beardsly, Monroe, C. Aesthetics. Bell, Clive. Art. Fry, Roger. Vision and Design. Greenberg. Clement. Art and Culture. Fried, Michael. Art and Objecthood: Essays and Reviews Greenberg, Clement. Modern Art and Modernism. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 14/06/05 ב- 9:00 עד 22/06/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 17/07/05 ב- 9:00 עד 25/07/05 ב- 13:00 | |
| 0618.2901 קירקגור - על התפתחות דתית-רוחנית | |
| ד"ר תמר אילת יגורי | שיעור |
| יוהנס קלימקוס, "אדם רגיל" – כפי שהוא מעיד על עצמו, מבקש להשיג את "הטוב הגבוה ביותר, שמכונה אושר נצחי". בספריו הוא חושף שלבים פסיכולוגיים והכרתיים בדרכו אל האושר הנצחי, מהלך שאפשר לראותו כטיפוס במדרגות לגן-העדן. קלימקוס הוא מחבר בדוי, שיצר קירקגור, כדי שיבטא את דרכו של המאמין אל פסגת הקיום הדתי. דרך התחקות אחר ההתפתחות שמתווה קלימקוס, תיבחן הסוגיה: כיצד ניתן להכיר בהתפתחות רוחנית. הדיון מציג פילוסופיה קיומית שעוסקת גם בדת ולא פילוסופיה דתית שעוסקת גם בקיום.
רשימת קריאה מכתבי קירקגור: Philosophical Fragments and Johannes Climacus. Trans. Howard V. Hong and Edna H. Hong. Princeton N.J.: Princeton University Press, 1985. Concluding Unscientific Postscript to Philosophical Fragments. Two vols. Trans. Howard V. Hong and Edna H. Hong. Princeton N.J.: Princeton University Press, 1992. סילבוס מפורט יפורסם באתר האינטרנט של הקורס | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 25/01/05 ב- 9:00 עד 02/02/05 ב-13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 01/04/05 ב- 9:00 עד 10/04/05 ב- 13:00 | |
| 0618.2908 הביקורת של מרטין בובר על תורת המהפכה של קארל מארקס | |
| מר יפתח גולדמן | שיעור |
| בספרו "נתיבות באוטופיה" מצביע מרטין בובר על בעיה עקרונית בתורת השחרור של מארקס: על-פי מארקס, אחד המאפיינים המהותיים של החברה הקומוניסטית הוא ביטול היחסים הפוליטיים. ואולם, האמצעים החיוניים להגשמתה של מטרה זו (לשיטתו של מארקס) הם מאבק פוליטי ומהפכה פוליטית. מכאן, שבתורת מארקס קיים לכאורה ניגוד מהותי בין המטרה והאמצעים.
בשיעור נבחן את תפיסת הפוליטיקה של מארקס, ואת מקומה של הפעילות הפוליטית בתורת המהפכה שלו; נבדוק האם, ובאיזו מידה, תקפה הביקורת שמציג בובר; נבחן האם מציע בובר תאוריה טובה יותר אודות הפוליטיקה והדרך לשחרור החברה. ביבליוגראפיה ראשונית: בובר מרטין, נתיבות באוטופיה; בין חברה למדינה וחיבורים נוספים. הגל ג.ו.פ., מבוא ל'פנומנולוגיה של הרוח' מארקס קארל, המאניפסט הקומוניסטי; לשאלת היהודים; ביקורת פילוסופית המשפט של הגל; מלחמת האזרחים בצרפת; ביקורת תכנית גותהא וחיבורים נוספים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 30/01/05 ב- 9:00 עד 07/02/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 01/04/05 ב- 9:00 עד 10/04/05 ב- 13:00 | |
| 0618.2909 מעגליות האוטופיה | |
| מר יפתח גולדמן | שיעור |
| עיון בכתביהם של הוגים שונים, אשר הציעו תוכניות אוטופיות לתיקון החברה, חושף בעיה מהותית בתוכניות התיקון הללו: הפילוסוף מציג גורמים או תנאים מסויימים, שהתממשותם הכרחית לשם תיקון החברה. אולם, אותם גורמים ותנאים עצמם מוצגים על-ידו כתולדה מובהקת של החברה המתוקנת (או לפחות של מעשה התיקון), וכדברים שאי אפשר שיתקיימו בחברה בטרם מעשה התיקון. מכאן שהאוטופיה תקועה במעגל קסמים: התממשותה היא תנאי הכרחי להתגשמות התנאים ההכרחיים להתממשותה.
מעגליות מעין זו מופיעה כבר אצל אפלטון, והיא חוזרת (במפורש או במובלע) אצל פילוסופים מודרניים כרוסו, מארקס ומרקוזה. בשיעור נבחן ניסוחים שונים של המעגליות הזו, ודרכים שונות לפריצתה (או לפחות להתמודדות עמה). ביבליוגראפיה ראשונית: אפלטון, פוליטיאה מארקס קארל, האידאולוגיה הגרמנית (ומקומות אחרים) מורוס תומאס, אוטופיה מרקוזה הרברט, קץ האוטופיה; הפרט בחברה הגדולה פרירה פאולו, פדגוגיה של שיחרור רוסו ז'אן-ז'אק, על האמנה החברתית; המאמר על אי השוויון | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 17/02/05 ב- 9:00 עד 24/02/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 08/04/05 ב- 9:00 עד 17/04/05 ב- 13:00 | |
| 0618.2913 נסויי מחשבה בפילוסופיה | |
| מר ניצן הדס | שיעור |
| ניסויי מחשבה מצויים בכול תחומי הפילוסופיה, ממטאפיסיקה ועד אסתטיקה, בקרב כל זרמי הפילוסופיה, ואצל כל פילוסוף. המעבר מהכרת היותה של הפילוסופיה רוויה בניסויי מחשבה לטענה מהותית באשר לטבעה, גם אם אינה הכרחית, הנה לפחות מפתה. כך למשל סבור רשר (Rescher), כי השיטה אשר אפיינה את הפילוסופיה היוונית העתיקה הייתה זו של ניסויי מחשבה. סורנסן (Sorensen), סבור כי השימוש בניסויי המחשבה מהווה את עמוד השדרה של הפילוסופיה האנליטית ובאופן דומה טוען מוהאנטי (1991), כי הטכניקה המאפיינת את הפילוסופיה הפנומנולוגית, אף היא בבסיסה זו של ניסויי מחשבה. אם טענות אלו נכונות הרי שהשימוש בניסויי מחשבה מהווה חלק מהותי מהעשיה הפילוסופית.
הסוגיה שבכוונתי לעסוק בה במסגרת השיעור ניתנת לניסוח בשלוש שאלות פשוטות: מהם ניסויי מחשבה בפילוסופיה? האם הם מספקים ידע? ואם כן, כיצד? שאלות אלו מסווגות את הנושאים אשר עולים במהלך הדיון לשלושת הקטגוריות הבאות: הראשונה, כוללת סוגיות הכרוכות בבחינת המושאים אשר נרצה לראותם כדוגמאות לניסויי מחשבה. השניה, כוללת סוגיות הכרוכות בלגיטימיות של השימוש בניסויי המחשבה, והשלישית סוגיות באשר לטבעם, מטרתם והדרך בה הם פועלים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.2914 אקסטרנליזם | |
| גב' תמר פלג | שיעור |
| תורת-הנפש הקרטזיאנית הניחה שאין קשר הכרחי בין מחשבותינו לבין העולם שמחוץ לנו. התחום הנפשי הוא פנימי, פרטי, ותכניו מזוהים ללא כל התייחסות לגורמים החיצוניים שמחוללים אותם. הנחה זו, שהתמידה בפילוסופיה המודרנית זמן רב לאחר שננטשו יתר השקפותיו של דקארט, נתונה בשני העשורים האחרונים להתקפה חריפה. מתקיפיה נבדלים זה-מזה מבחינות רבות, אך מאוחדים סביב רעיון יסודי אחד: לטענתם, זהותם של תכני הנפש כרוכה לבלי-הפרד בגורמים מחוץ לפרט החושב.
השקפה חדשה זו, המכונה 'אקסטרנליזם', ושואבת השראה מרעיונותיהם של ויטגנשטיין ופטנם על משמעות לשונית, היא כיום אחד ממוקדיו המשמעותיים ביותר של הדיון אודות מצבים נפשיים. תומכיה – הבולטים ביניהם הם ברג', דרצקה ודיווידסון – מבארים את המחשבה כצומת של יחסים בין הפרט לסביבתו הפיסית והחברתית. כנגדם ניצבת קבוצה של 'אינטרנליסטים' בני-זמננו החושפת בעמדתה הביקורתית את מלוא השלכותיו של הרעיון החדש. הקורס יציג את המאבק האינטלקטואלי הזה תוך התייחסות לנושאים המרכזיים שנדונים בין משתתפיו: סיבתיות מנטלית, סמכות-גוף-ראשון, פסיכולוגיה כמדע, ריאליזם וספקנות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 26/06/05 ב- 9:00 עד 04/07/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 07/08/05 ב- 9:00 עד 15/08/05 ב- 13:00 | |
| 0618.2921 ניטשה בירושלים: על יהודים ויהדות בפילוסופיה הניטשאנית | |
| מר יובל ג'ובני | שיעור |
| ניטשה, מבשר מות האלהים, מצא עניין מיוחד בגנאלוגיה של הדת היהודית בכלל וביהודים בני זמנו בפרט. בפאזה המקראית של הדת היהודית הוא מאתר ביטויים נשגבים של הרצון לעוצמה. בפאזה הכהנית הוא מאבחן ניוון, התנכרות מן הטבע ושלילת החיים שהולידו מתוכם את הנצרות.
בפאזה הגלותית, הוא טוען, הצליחו היהודים לשחזר את העוצמה שאבדה להם דווקא מתוך הסבל שעברו. ולכן, בהיותם נקיים מן הרסנטימנט שהטילו ברודפיהם הנוצרים, ובעלי עוצמה קיומית שצברו בגלות, ניטשה מבקש להשתמש ביהודים בני-זמנו כמנוף לחילוצה של אירופה מן הניוון שבו היא שקועה. היהודים מצידם, ובמיוחד אלה שלקחו חלק בכינונה של התרבות העברית, אם כי לא רק הם, לא נשארו אדישים כלפי ניטשה. עבורם, הפילוסופיה שלו לא היתה כלואה בד' האמות של העיון הספקולטיבי אלא השתרעה על פני החיים עצמם, בין לחיוב ובין לשלילה. כמספר הדמויות שנמנו עם מחייביו או שולליו של ניטשה כך מספר הפרשנויות שניתנו לו. ברנר המתייחס לריבוי פרשנויות זה כותב: 'כל התורות רכות הן ואפשר ללוש בהן כאשר תלושנה הנשים בבצק'. ואכן, המון ידיים עבריות לשו בבצק הניטשאני, כל אחת על פי דרכה. הקורס מחולק לשלושה חלקים. בחלק הראשון נבחן את ביקורת הדת של ניטשה, בחלק השני נעמוד על מקומם של הדת היהודית והיהודים בפילוסופיה שלו, ובחלק השלישי נתמקד בפולמוס הניטשאני שהתנהל בתרבות העברית, החל מברדיצ'בסקי שהיה נושא הדגל של הניטשאנים העבריים וכלה באחד העם שהסתייג מן 'הצורה הארית' של הפילוסופיה הניטשאנית ומן 'צעקתם של איזו צעירים בעלי דמיון, שאכלו בוסר בכרמי זרים ורוצים שתקהינה שני כל העם'. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 19/06/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/07/2005 בשעה 12:30 | |
| 0618.2922 האמת שמבעד לערפל: ביקורת הדת של שפינוזה | |
| מר יובל ג'ובני | שיעור |
| בסתיו של שנת 1665 לאחר שטיוטות ראשונות של האתיקה כבר נשלחו לידידיו הפילוסופים באמשטרדם, מחליט שפינוזה לקטוע את כתיבתו של האופוס מגנום שלו כדי להתמודד עם בעיה קיומית במובן הראשוני והבסיסי ביותר: כיצד יבטיח לעצמו הפילוסוף את ביטחונו האישי ואת חופש ההתפלספות שלו במסגרתה של חברה בה הדת תופסת מקום מרכזי?
לדעת שפינוזה, פתרונה של בעיה זו תלוי בפתרונה של בעיה כללית יותר, הבעיה התיאולוגית-מדינית, הנוצרת כתוצאה מההתנגשות בין הממסד הדתי לבין רשויות המדינה. במציאות הפוליטית בה חי שפינוזה, בעיה זו הגיעה לשיאה בעת שהמון שהוסת על ידי אנשי דת קרע לגזרים את דה-ויט, מנהיגה הליברלי של הולנד באותם הימים. במאמר התיאולוגי-מדיני, אותו פרסם שפינוזה בעילום שם בשנת 1670, הוא מנתח בחדות בעיה זו ואף מציע לה פתרון שאת משמעותו המלאה הוא מסתיר על ידי שימוש בכתיבה אזוטרית. כל טיפול בבעית היחס שבין הדת למדינה גם אם הוא אינו מוביל אל פתרונו של שפינוזה, אין הוא יכול להתעלם ממנו. השיעור יתמקד בקריאה ודיון במאמר התיאולוגי-מדיני ובאתיקה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/06/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 26/07/2005 בשעה 12:30 | |
| 0618.2924 תודעה, הכרה, זהות | |
| גב' תמר פלג | שיעור |
| תודעה, הכרה עצמית וזהות אישית הם שלושה היבטים יסודיים ומובנים-מאליהם של עצמיותנו, ובה-בעת כל אחד מהם מעורר מבוכה פילוסופית ממשית. ההיבט הראשון הוא האופי החווייתי, המודע, של ההתנסויות שלנו – חוויית הטעם, הצליל וכו'. השני הוא הרפלקסיביות של המחשבה – נגישותו הישירה והבלעדית של אדם לתוכן מחשבותיו. וההיבט השלישי הוא זהותו הנמשכת של מי שאנו מציינים על-ידי המלה "אני" – אותה ישות שמקיימת את מצבי התודעה, ושיש לה היכרות ישירה עם מחשבותיה.
הקורס יספק היכרות מבואית עם הדיון הפילוסופי העכשווי בשלושת הנושאים הללו – הבעיות המרכזיות, מושגי היסוד ופתרונות אפשריים – תוך כדי עמידה על האופן שבו הם קשורים זה-בזה ומציגים מזוויות שונות חידה אחת, את חידת הסובייקטיביות. | |
| 0618.2927 מושג ההוכחה בפילוסופיה היוונית | |
| ד"ר אורנה הררי | שיעור |
| נבחן תפיסות שונות של הוכחה בפילסופיה היוונית, נתמקד באריסטו, הסטואקנים, הביקורת הספקנית על עצם אפשרותה של הוכחה והוכחות גאומטריות. נעסוק בשאלות הבאות: הקשר בין הוכחה והסבר, מעמדם של הנחות קודמות, הקשר בין צורת הטיעון ותוכנו, הקשר בין הוכחה וידיעה.
דרישות: נוכחות ב 80% מהשיעורים, עבודה מסכמת. העבודה המסכת תקבע את הציון הסופי. חובות קריאה: הטקסטים הרלוונטים, אשר יחולקו לתלמידים בתחילת הסמסטר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 8/6/05 ב- 12:30 עד 16/605 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 11/7/05 ב- 9:00 עד 19/7/05 ב- 13:00 | |
| 0618.2929 ביקורת המחשבה הדיכוטומית | |
| פרופ' מרסלו דסקל | שיעור |
| מאחורי המילה הפשוטה "לא" והקרובות לה נמצאת אופרציה מחשבתית לכאורה פשוטה: פעולה ההנגדה. מגיל צעיר, ואולי אפילו באופן אינסטינקטיבי אנחנו נוטים לחשוב ולפעול במונחים של ניגודים פשוטים שבהם הצד האחד מוציא לחלוטין את השני – משמע, שילובם נתפש ככרוך בסתירה לוגית. הניגודים שבמסגרתם אנחנו פועלים, אם כן, נתפשים כדיכוטומיות גורפות ופשטניות. יתירה מזאת, דיכוטומיות אלה מאורגנות ב"משפחות", כך שמי שמאמץ צד זה או אחר בדיכוטומיה מסוימת מחויב כביכול לאמץ הצד "המתאים" בכל שאר הדיכוטומיות של אותה משפחה. אי-נאמנות למעין עיקרון כזה נחשבת לסימן לחוסר עקביות. בשיעור זה נעקוב אחרי ממדי התופעה של החשיבה והפעולה הדיכוטומית בתחומים מגוונים, על הלוגיקה, הפסיכולוגיה, הפרגמטיקה, הרטוריקה, הפוליטיקה והפילוסופיה שלה. כמו כן, נבדוק את המוטיבציה להיצמד אליה, על אף תוצאותיה ההרסניות. בכך נכין את התשתית לעבודה הנרחבת אך הנחוצה ביותר של "ביקורת המחשבה הדיכוטומית", הבאה להשלים, ובמידה רבה לשנות מהותית "ביקורות" קודמות ששאפו לעצב את דמותה של התבונה.
ביבליוגרפיה תסופק בשיעור. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 19/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0618.2930 תפישות מודרניסטיות של שפה | |
| ד"ר ענת מטר | שיעור |
| הרוח המודרניסטית משותפת לזרמים בולטים בתרבות המאה ה- 20. היא מאופיינת, בין היתר, בשבירה חדה מן המסורת בכל מה שנוגע למושג הייצוג ובתשומת לב לתפקידה המהותי של הצורה. אפיון כזה כרוך בשרטוט מחודש של היחסים בין שפה, מחשבה ועולם – דהיינו, בפילוסופיה חדשה של השפה.
בשיעור ננסה לעמוד על המשותף לתפישות המודרניסטיות של השפה בנוגע לייצוג, לבלתי-ניתן-להבעה, להבחנה בין שפה "רגילה" ו"חריגה", וכן על האפשרויות העומדות בפני הפילוסופיה לאור תפישת השפה המודרניסטית. נקרא טכסטים מודרניסטיים (משל ויטגנשטיין המוקדם, אנשי החוג הוינאי, ארטו); אך גם טכסטים מאוחרים יותר, של פילוסופים אשר מבקרים חלק מהנחות היסוד של התפישה המודרניסטית של השפה (ויטגנשטיין המאוחר, דאמט, דרידה). | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 07/06/05 ב- 9:00 עד 15/06/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 11/07/05 ב- 9:00 עד 19/07/05 ב- 13:00 | |
| 0618.2931 לשאת את העולם כולו על כתפיך: הפילוסופיה של הדהרמה | |
| גב' מיה טבת | שיעור |
| מהי הדהרמה? היא הסדר הקוסמי. החוק הכללי אך גם החוק הפרטי. היא האמת, התורה, החלקיקים הקטנים שמרכיבים את המציאות. ומעל לכל היא ערך פילוסופי, דתי וסוטריולוגי שניצב במרכזה של אחת הדילמות הפילוסופיות הסבוכות ביותר שמלוות את הודו עד היום.
בשיעור זה נבחן את מושג הדהרמה לאור הדילמות שנלוו לו - החל מראשית התהוותו הרעיונית, דרך גלגוליו הפילוסופיים בספרות ובדרשנות, וכלה בהיבטים המודרניים שמעניקים לו הוגים ומורים שונים בני זמננו. כן נדון במושגים אחרים, המהווים מסגרת פילוסופית להבנתו (מוקשה, סמסרה, קרמה) ונברר את המשמעויות הפילוסופיות של שיטת האשרמות שהתגבשה כפיתרון לדילמה שבין דהרמה ומוקשה. נקרא בכתבים ההודיים הקלאסיים (ודות, אופנישדות, ברהמנות, בהגווד-גיטה והפוראנות), בכתבים בודהיסטיים מוקדמים (ניקאיות, אבהידהרמה-קושה) ונלמד מתוך כתביהם של שנקרה, אסכולת המיממסה ואסכולת הוודנטה המאוחרת. כן נתייחס לכתביהם של בימל קרישנה מטילל, דיוויד ווייט, פטריק אוליוול, וונדי דוניגר, דאיה קרישנה, ראמאנה מהרשי, שירדי סאי-באבא, וקרישנמורטי. דרישות הקורס וחובות התלמידים: הקורס מוגבל לתלמידים שסיימו את קורס המבוא לפילוסופיה ודתות בהודו, ומומלץ לתלמידים שסיימו את שיעור ההמשך. על התלמידים לעמוד בחובות שוטפות של קריאת מאמרים, הגשת מטלות שבועיות ומבחן בית לסיכום הקורס. ביבליוגרפיה מפורטת תחולק בראשית הסימסטר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 08/06/05 ב- 9:00 עד 16/06/05 ב- 15:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 12/07/05 ב- 9:00 עד 20/07/05 ב- 13:00 | |
| 0618.2932 אמנות, ראייה, פסיכואנליזה | |
| ד"ר אפרת ביברמן | שיעור |
| כיצד ניתן לחשוב באמצעות השיח הפסיכואנליטי על מעשה האמנות? באיזה מובן האופן בו צורת מחשבה זו ממשיגה ומאייכת מושגים כמו ראייה, אימאז', מבט, ייצוג וציור יכול להשפיע על אופני ההתבוננות והניתוח של האובייקט האמנותי בשונה מתפיסות אסתטיות ותיאוריות של אמנות? כיצד ניתן לחשוב על מושג הנראטיב דרך העדשה הפסיכואנליטית? בקורס זה נעסוק במגוון הקשרים שמתקיימים בין מעשה האמנות לבין המחשבה הפסיכואנליטית של פרויד ולאקאן. נקרא מכתביו של פרויד שמתייחסים למעשה היצירה ולאופייה של הראייה. נעמוד על האופנים בהם לאקאן מפתח נושאים אלו בסמינר הראשון, ה-11, וה-13, על רקע מחשבה מתחום התיאוריה של האמנות.
דרישות הקורס הן קריאת החומר והשתתפות פעילה, עבודת אמצע סמסטר קצרה ועבודת סיום קורס. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.2933 פילוסופיה ורפרזנטציה | |
| מר חיים דעואל-לוסקי | שיעור |
| לעומת הפילוסופיה המודרנית, שהתבוננה במעשה האמנות מבחוץ, כעל אובייקט שאינו עומד במרכז הפילוסופיה, הפילוסופיה הפוסט מודרנית – פוסט סטרוקטורליסטית, מעמידה את האמנות במקום מרכזי ביותר. חקר המקום האחר הזה שאינו "אסתטיקה" ואינו "ביקורת", יעמוד במרכז השיעור, דרך הצגת שאלת האמנות בשונה מהדיונים ב"יפה", ביחסי השעתוק והייצוג, או בחוויית הסובלימציה. הפילוסופים שעסקו ביחס בין האמנות ללא מודע, לפוליטי, לקהילייה, לאמנות העומדת במוקד יחסי "כוח-ידע", יובילו אותנו לגילוי המטפיזי, הנובע מהבנת ערכו ומשמעותו של מעשה היצירה היחיד, ביחס לכלל. אך, יחד עם זאת, המטפיזיקה הנוצרת בהגותם של מישל פוקו, ז'אק דרידה, ז'אן פרנסואה ליוטאר או ז'יל דלז (בהם נעסוק), שהיא גם מעשה של איגוף השאלות הגדולות, ראוי שתועמד בשאלה: עד כמה הפילוסופים לא בנו לעצמם דימוי-פֶטִיש בדמותה של "האמנות", אותה בסופו של דבר הם מזניחים; האם האמנות הנחלצת ממעמדה בתוך המִרְקָם הפילוסופי, אינה יוצאת "מופסדת"? | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.2934 אמנות פוגשת את השפה | |
| גב' מיכל גל | שיעור |
| "המשמעות של יצירת אמנות היא מוצר אינטלקטואלי, שנתפס דרך פרשנות על ידי מישהו שאינו האמן עצמו, והיופי של היצירה, אם היא אכן יפה, נובע ממשמעות זו" (ארתור דנטו, 2003)
בשיעור זה נדבר על המהפך שעבר על האסתטיקה של המאה העשרים לאחר שפגשה את הפילוסופיה של השפה. נציג תורות אסתטיות שהעבירו את מוקד הדיון ממראה היצירה לתוכן שלה, שתופסות את היצירה כאובייקט מושגי שמהותו במשמעות שלו, ושפונה בעיקרו אל התודעה ולא אל החושים. ננתח באופן ביקורתי את התפיסות השונות של החוויה האמנותית על פי תורות אלה, תפיסות משמעות של יצירות אמנות, ושל פרשנות. את הניתוח נדגים על יצירות אמנות פופ ואמנות מושגית, שאפשרו תורות אלה ונתמכו על ידן. נציג גם תורות המתנגדות למהפך הלשוני של האסתטיקה ונשאל האם נשקפת סכנה למדיום האמנותי בעקבות המפגש בין השפה לאמנות. ביבליוגרפיה חלקית: Arthur Danto. The Abuse of Beauty Nelson Goodman. Languages of Art Joseph Margolis. Language of art & art criticism Susan Sontag. Against Interpretation G. L. Hagberg. Art as Language Joseph Kosuth. Art After Philosophy and After | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 21/06/05 ב- 9:00 עד 29/6/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 25/07/05 ב- 9:00 עד 02/08/05 ב- 13:00 | |
| 0618.2935 דונלד דוידסון ושפת הפילוסופיה החדשה | |
| גב' דנה ריזנפלד תמיר | שיעור |
| דונלד דוידסון (2003-1917) נחשב עוד בימי חייו לאחד הפילוסופים המרכזיים והמשפיעים בפילוסופיה האנליטית. אלו שרק שמעו את שמו מכירים אותו וודאי בזכות הצהרתו המפורסמת: "אין דבר כזה, שפה". הצהרה זו מסמנת את אחת הפסגות בפילוסופיה של דוידסון. עם זאת, דוידסון, כמו אחרים, המשיך לכתוב על השפה, על פילוסופיית הלשון ועל תורת משמעות. כיצד ניתן להמשיך לדון בשפה ובו בזמן להחזיק בעמדה כי היא אינה קיימת? הקורס עוסק בפילוסופיית הלשון החדשה שיצר דוידסון, הכוללת מושגים חדשים, שאלות חדשות והתבוננות אחרת על השפה. נקרא מבחר ממאמריו החשובים של דוידסון (בתחום פילוסופית הלשון) החל ב Truth and Meaning (1967) המוקדם, עבור דרך On the Very Idea of a Conceptual Scheme (1974) , Communication and Convention (1982) ו A Nice Derangement of Epitaphs (1986) ועד המאמרים המאוחרים; (1992) The Second Person ו (1997) The Emergence of Thought. | |
| דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה של הלשון | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.2936 כוח השיפוט ויצירת האמנות | |
| מר מנחם גולדנברג | שיעור |
| באמצע המאה ה- 18 (1757) תוהה אדמונד ברק בספרו על היפה והנשגב האם אפשר שהפילוסופיה, קרי התבונה, תצליח לתפוס ולנסח בעזרת חוקים את תחום התחושות והרגשות? בשלהי אותה מאה (1790) משלים קאנט את מפעל הביקורת בספר על כוח השיפוט שם הוא למעשה מניח את הקרקע להכלת האסתטי בחקירה הפילוסופית ובעיקר זו הרפלקטיבית (מטא-פיזית). אך מדוע על החקירה הפילוסופית לשלוט באסתטיקה, וכיצד אם בכלל אפשרי הדבר? שימת דגש על האסתטי כמו גם, לבסוף, האימוץ של האמנות 'כפעילותם המטאפיזית של החיים', כפי שאומר ניטשה, מובילה לתפיסת האסתטיקה כמתודה פילוסופית העומדת בבסיס חשיבתם של מגוון הוגים מרכזיים במאה ה- 20. בקורס נעמוד על יחסי הגומלין בין החקירה הפילוסופית והאסתטיקה (דחייתה, הנסיון לשלוט בה, קבלתה, והפיכתה למתודה פילוסופית לידיעת האמת והמשמעות) והביטויים הפילוסופים שלהם. אחת מההשלכות, של יחסים מורכבים אלו, היא השינויים שחלים בתפיסת הפילוסופיה את כוח השיפוט, את הידע, ואת עצמה, שינויים אשר הובילו לטישטוש הגבולות בין פילוסופיה ואמנות.
הוגים מרכזיים בהם נעסוק בקורס: קאנט, שילר, שופנאהואר, ניטשה, היידיגר, קאבל. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 15/06/05 ב- 9:00 עד 23/06/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 26/07/05 ב- 9:00 עד 03/08/05 ב- 13:00 | |
| 0618.2937 בין רטוריקה ולוגיקה | |
| פרופ' ענת בילצקי | שיעור |
| הרטוריקה והלוגיקה נתפסות, באופן מסורתי, כאויבות או, לכל היותר, כמתחרות. הרטוריקה מוגדרת כיכולת לאתר, בכל מצב, את הכלים הנאותים לשכנוע; הלוגיקה מוגדרת כתורת ההיסקים. באופן סטנדרטי ומקובל מזוהה הרטוריקה עם הפוליטיקה והלוגיקה עם המדע. הרטוריקה נחשבת כפונה אל הפן האי-רציונלי של האדם בעוד הלוגיקה מתיימרת להיות המופע הרציונלי בעליל של ההכרה האנושית. בקורס נעבור על תפיסות מנוגדות אלו של הרטוריקה והלוגיקה בתולדות הפילוסופיה; ננתח את מקורותיהן התרבותיות; ונשאל על תקפות ההבחנה החדה בין השתיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 03/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/04/2005 בשעה 9:00 | |
| 0618.2938 אפיסטמולוגיה טכנולוגית | |
| מר איתמר צדוק | שיעור |
| הטכנולוגיה עומדת בבסיס הציביליזציה התעשייתית ומכוננת חלק מהותי של התרבות האינטלקטואלית המודרנית. לאור זאת, אך טבעי שנחפש אחר הרכיבים הפילוסופיים שלה. החקירה הפילוסופית כחקירה ביקורתית זהירה של ההשלכות השונות – אפיסטמולוגיות, מטאפיזיות, מוסריות ואחרות – של הפיתוח והשימוש בטכנולוגיה אנושית נוגעת הן לתוצרי הטכנולוגיה והשלכותיהם על המציאות בה אנו חיים, והן להנחות היסוד ולמתודות שמכוננות את הטכנולוגיה כתחום מחקר ופעולה.
השיעור יתמקד בהיבט האפיסטמולוגי של הדיון בפילוסופיה של הטכנולוגיה. במרכז הדיון יעמדו שאלות כמו: מה טיבו של ידע טכנולוגי וכיצד ניתן להבחין בינו לבין סוג או סוגים אחרים של ידע? מהי קידמה בטכנולוגיה? האם ובאיזה מובן ניתן לדבר על רציונליות בטכנולוגיה? על שאלות אלה ננסה לענות גם בעזרת השוואה ובירור הזיקה בין הטכנולוגיה למדע. השיעור יכלול מספר תרגילים קצרים במהלך הסמסטר ויסתיים בעבודת סיכום. | |
| 0618.2939 אנט: בקורת כוח השיפוט האסתטי | |
| ד"ר שי פרוגל | שיעור |
| השיעור יעסוק בחלק הראשון של הספר ביקורת כוח השיפוט של עמנואל קאנט, שכותרתו "ביקורת כוח השיפוט האסתטי." בחלק זה דן קאנט במושגים: היפה והנשגב, ובשאלת אפשרותה של הכרעה אובייקטיבית ביחס לשיפוטים אסתטיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': ב- 21/6/05 ב- 9:00 עד 29/6/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': ב - 26/7/05 ב- 9:00 עד 3/8/05 ב- 13:00 | |
| 0618.2940 פשטותו של השיפוט האסתטי | |
| מר מנחם גולדנברג | שיעור |
| שיפוט הטעם, בייחוד מאז דיונו של קאנט, מציב דגם של שיפוט שבו הפשוט אינו נתפס כמנוגד למורכב. כאשר אנו שופטים שיפוט אסתטי מורכבותו של השיפוט מחד ופשטותו מנגד אינם עומדים בסתירה אלא מקיימים מתח שמהותי להיותו של השיפוט שיפוט טעם. במובן זה מציע עצמו שיפוט הטעם כדגם לשיפוט שמצליח לחרוג מהדיכוטומיות הלוגית של שיפוט ההכרה (המטאפיזי). אולם, כיצד מתאפשרת חריגה שכזו וכיצד מתקיים השיפוט האסתטי כפשוט וכמורכב בו-זמנית? שאלות אלו נשענות על שאלה בסיסית יותר: כיצד יכול להיות שיפוט כלשהו פשוט ובאיזה מובן הוא פשוט? בקורס זה נבקש לעמוד על טיבה של חריגה זו ועל אפשרותו של השיפוט האסתטי להוות דגם לשיפוט בכלל. בנוסף, ננסה לראות כיצד פשטותו של שיפוט הטעם מאפשרת לחלץ מובן ותפקיד פילוסופי למושג "פשוט" עצמו, אשר היה לבן-לוויה חבוי ונשכח בפילוסופיה בהיותו מציין גם את הטריוויאלי והמובן מאליו. | |
| 0618.2941 דמיון, יצירתיות ומציאות - היבטים הודיים | |
| גב' מיה טבת | שיעור |
| בשיעור זה נעסוק במושגי דימיון, יצירתיות, והשראה אמנותית בהודו של ימי-הביניים.
במרכזו תעמוד קריאת יצירתו המופלאה של פינגלי סוראנה (Pingali Suranna) מן המאה ה - 16: The Sound Of The Kiss והשאלות שהיא מעוררת בנוגע לתפישת השפה, ההשראה, גבולות היצירה וגבולות המציאות. כן ניעזר בכתביהם של פילוסופים ודקדקנים בני התקופה, כמו גם בהצצה אל יצירות אחרות הדנות בדימיון ובכוח המיוחס לו בהודו לכונן מציאות; היוגה וסישטהה (Yoga Vasishtha), כתביה של אסכולת המימאמסה, והנאישדהיה - יצירתו השירית של הפילוסוף הוודנטי בן המאה ה-12 שריהרשה. דרישות הקורס וחובות התלמידים: הקורס מוגבל לתלמידים שסיימו את קורס המבוא לפילוסופיה ודתות בהודו, ומומלץ לתלמידים שסיימו את שיעור ההמשך. על התלמידים לעמוד בחובות שוטפות של קריאת היצירות והמאמרים שיינתנו והגשת עבודה קצרה עם סיום הקורס. ביבליוגרפיה מפורטת תחולק בראשית הסימסטר. | |
| דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה ודתות בהודו | |
| 0618.2942 דמיון, יצירתיות ומציאות - היבטים הודיים | |
| גב' מיה טבת | שיעור |
| בשיעור זה נעסוק במושגי דימיון, יצירתיות, והשראה אמנותית בהודו של ימי-הביניים.
במרכזו תעמוד קריאת יצירתו המופלאה של פינגלי סוראנה (Pingali Suranna) מן המאה ה - 16: The Sound Of The Kiss והשאלות שהיא מעוררת בנוגע לתפישת השפה, ההשראה, גבולות היצירה וגבולות המציאות. כן ניעזר בכתביהם של פילוסופים ודקדקנים בני התקופה, כמו גם בהצצה אל יצירות אחרות הדנות בדימיון ובכוח המיוחס לו בהודו לכונן מציאות; היוגה וסישטהה (Yoga Vasishtha), כתביה של אסכולת המימאמסה, והנאישדהיה - יצירתו השירית של הפילוסוף הוודנטי בן המאה ה-12 שריהרשה. דרישות הקורס וחובות התלמידים: הקורס מוגבל לתלמידים שסיימו את קורס המבוא לפילוסופיה ודתות בהודו, ומומלץ לתלמידים שסיימו את שיעור ההמשך. על התלמידים לעמוד בחובות שוטפות של קריאת היצירות והמאמרים שיינתנו והגשת עבודה קצרה עם סיום הקורס. ביבליוגרפיה מפורטת תחולק בראשית הסימסטר. | |
| 0618.3528 דיון בבעיות אקטואליות | |
| ד"ר עובדיה עזרא | סמינר ב.א. |
| הסמינר עוסק בהיבטים המוסריים, החברתיים והפוליטיים של סוגיות אקטואליות. במסגרתו יבחנו נושאים כגון הפלות, הנדסה גנטית, פונדקאות, חופש הדיבור, עונש מוות, זכויות ילדים, איכות הסביבה ועוד.
מטרתו של הסמינר אינה להתיר את הדילמות הכרוכות בסוגיות אלה, אלא לבחון את ההיבטים השונים שלהן ואת היתרונות והחסרונות הכרוכים בכל הצעה לפתרונן. מתכונת הסמינר תהיה הגשת רפראטים על ידי התלמידים ודיון בסוגיה שהועלתה על ידם. קבלת קרדיט על סמינר זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשיעורים שהתקיימו, הגשת רפראט בכיתה והגשת עבודה סמינריונית (או על פי הצורך עבודת רפראט) בתום הסמינר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3555 הדיאלוג הפילוסופי כמעצב סגנון חיים | |
| פרופ' נתנאל לאור | סמינר ב.א. |
| הרציונליות הביקורתית רואה בדיאלוג אמצעי מרכזי לברור והתפתחות רעיונות. לפיכך ימנע הרציונליסט הביקורתי מכל ניסיון לחשק את הדיון הביקורתי אחת ולתמיד בפני דוגמה או ספק. נקודת המבט של הרציונליזם הביקורתי מאפשרת הצגה מרעננת של הבעיות הקלאסיות מתחום תורת הידיעה, בעיית האינדוקציה ובעיית האישוש; המעמד (בתחום הרציונליות) והמאפיינים של תיאוריות מטפיסיות ומדעיות; של פסוידו-מדע, מיתוס, דת ומגיה; ושל המתודולוגיה של הדיון הביקורתי. להצגה זו תהיינה השלכות גם על הדיון בבעיות אחרות -- פילוסופיות (למשל, גוף-נפש) וקיומיות (כמו אלה הנוגעות לפיתוח, השקפת עולם וסגנון חיים בתרבותנו המודרנית).
הסמינר יעסוק בהצגת העניינים הבאים: א) הרקע להתפתחות הרציונליות הביקורתית - משבר הפילוסופיה הקלאסית ומופעו בתקופתנו החדשה (דיוהם, וויטהד, רסל); ב) ישום העמדה הביקורתית בתחום המטפיסיקה, המדע ותורת הרציונליות, הדיאלוג הפילוסופי וסגנון החיים. (Popper, Bunge, Bartley, Agassi, Gellner, Miller and Jarvie) ו- ג) בחינת היחס הביקורתי שבין טעון לרטוריקה, היחס שבין טעונים העולים בדיאלוג ביקורתי לבין הרטוריקה של הצגתם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3557 חישוב ומחשבה | |
| ד"ר אלי דרזנר | סמינר ב.א. |
| בסמינר זה נעסוק בדרכים שבהן מושג החישוב המודרני קשור למאמץ הפילוסופי להבין את טיבה של המחשבה האנושית. בין השאר, נדון בהתפתחויות בלוגיקה הפורמלית שהובילו אל האפיון המתמטי של מושג החישוב, בתיאורים חישוביים של פעילות קוגניטיבית, ובביקורות פילוסופיות שונות על תפיסת המחשבה כחישוב. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3558 לוינס: פילוסופיה והאינסופי | |
| ד"ר חגי כנען | סמינר ב.א. |
| עמנואל לוינס הוא אחד הפילוסופים החשובים ביותר במסורת הקונטיננטלית של המאה ה- 20, פילוסוף הידוע בשל טענתו לקדימותה של השאלה האתית על פני זו האונטולוגית. הגותו של לוינס צומחת מתוך ביקורת חריפה על היידגר והמסורת האקזיסטנציאליסטית, ומתפתחת במסגרת ניסוח חדש ורדיקאלי לשאלת הסובייקט וקיומו בעולם, ניסוח המציג את האחרות של הזולת כקודמת לזהות של האני .
הסמינר יתנהל תוך קריאה צמודה ודיון בטקסטים מרכזיים של לוינס. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3563 מהי ביקורת? מרקס, פופר ופוקו | |
| ד"ר אילנה ארבל | סמינר ב.א. |
| הסמינר יעסוק ברעיון ביקורת האידיאולוגיה בתורתו של מרקס וכן במושגי הביקורת של פופר ושל פוקו, תוך התרכזות בשאלת יחסם של שני הוגים אלה למרקסיזם.
הטקסטים שייקראו בסמינר הם: "המניפסט הקומוניסטי" (ק. מרקס, פ. אנגלס), "השערות והפרכות" וחלקים מן החברה הפתוחה ואויביה (ק. פופר) וכן תולדות המיניות, כרך 1 ו"מהי הנאורות?" (מ. פוקו). | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3746 קאנט: הידיעה וגבולותיה | |
| ד"ר ירון סנדרוביץ | סמינר ב.א. |
| המחשבה הביקורתית של קאנט חוללה בגרמניה של סוף המאה השמונה-עשרה מהפכה אינטלקטואלית שאין דומה לה בהיסטוריה של המחשבה. הופעת כתביו של קאנט הייתה הגורם להתרחשותן של קבוצה של מחלוקות פילוסופיות בין מתנגדיו של קאנט ובין אלו שראו עצמם כממשיכיו. אך על אף השפעתה הבולטת של מחשבת קאנט על עולם המחשבה הגרמני והאירופאי, השפעה שעקבותיה בולטים גם בפילוסופיה של זמננו, הדעה הרווחת הן בקרב מי שרואים עצמם כממשיכיו והן בקרב מתנגדיו המובהקים היא ששיטת קאנט איננה קוהרנטית. דברים אלו מתייחסים במיוחד לרעיון האידיאליזם הטרנסצנדנטאלי, רעיון היסוד של שיטת קאנט. בסמינר זה נבקש לבחון טענה זו תוך קריאה שיטתית של ספרו המרכזי של קאנט ביקורת התבונה הטהורה. בבחינת מושגי היסוד של האונטולוגיה והאפיסטמולוגיה של קאנט נתייחס גם למבחר קטעים מכתביו האחרים של קאנט כמו גם למבחר כתבים של הוגים בני תקופתו המתייחסים לעבודתו הפילוסופית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3762 הוידויים של אוגוסטינוס | |
| ד"ר אליזבט אופנהיימר | סמינר ב.א. |
| ספר "הוידויים" הוא מהיצירות החשובות של אוגוסטינוס (סוף המאה הרביעית לספירה) שנודעה לה השפעה עצומה על הפילוסופיה הימי ביניימית. כל פגישה תוקדש לקריאת אחד מ 13 הפרקים של הספר. הנושאים המרכזיים בהם נתמקד: הזיקה בין הביוגרפיה לפילוסופיה, האושר, היחס בין פילוסופיה לדת, דחיית הדת המניכאיסטית, השפעת הנאו-פלטוניזם על אוגוסטינוס, מקור הרע, הבריאה, מושג הזמן, ועוד. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3763 מלחמות צודקות ובלתי צודקות | |
| ד"ר עובדיה עזרא | סמינר ב.א. |
| הסמינר יעסוק בספרו של מיכאל וולצר מלחמות צודקות ולא צודקות. הוא ידון בעיקר בסוגייה המכונה "מסורת המלחמה הצודקת". מסורת זו שואפת להחיל מגבלות מוסריות על המלחמה ועילותיה, וניתן לראות בה כניצבת בין שני קצוות, שבאחד עומד הפציפיזם הגורס כי כל שימוש באלימות אינו מוסרי, ובאחר, הריאליזם הפוליטי הגורס שלשיקולי מוסר אין שום משקל בשיקולים מדיניים. במסגרת זו נהוג להפריד בין ההצדקות המוסריות ליציאה למלחמה, ובין המוסריות במהלך המלחמה. ידונו האמצעים הלגיטימיים לשימוש תוך כדי לחימה, חסינות החפים, גבולות השימוש בכוח, ועוד.
מתכונת הסמינר תהיה הגשת רפראטים על ידי התלמידים, ודיון בסוגיות שתועלינה בעקבות הרפראטים. קבלת קרדיט על סמינר זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשיעורים שהתקיימו, הגשת רפראט בן שיעור שלם בכתה והגשת עבודה סמינריונית (או על פי הצורך עבודת רפראט) בתום הסמינר. בבליוגרפיה ראשונית: וולצר, מיכאל. מלחמות צודקות ולא צודקות. ספריית אופקים. עם עובד. תל אביב. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3781 אמונה ורציונליות | |
| ד"ר נחמה ורבין | סמינר ב.א. |
| הסמינר יעסוק בשאלה מהי אמונה, ובשאלת יחסי הגומלין בינה לבין התבונה. נתמקד
Reformed Epistemologyבמיוחד בפילוסופים מהזרם הפרוטסטנטי בן-זמננו הקרוי כגון, פלנטינגה, וולטרסטורף, בתפיסת ההצדקה שלהם, באופן בו הם מבינים את מעמדה של האמונה לאור תפיסה זו, ובכמה ממבקריהם. מתכונת הסמינר תהיה הצגת רפרטים ע"י הסטודנטים במהלך הסימסטר, ודיון בסוגיות שתעלינה במהלכם. קבלת נקודות על סמינר זה מותניית בהשתתפות בלפחות שני שליש מהשעורים, הצגת רפרט בכיתה, והגשת עבודה סמינריונית בתום הסמינר. הציון יקבע ע"פ העבודה הסמינריונית שתוגש בסוף. ביבליוגרפיה ראשונית: · Alston, William Perceiving God. Ithaca NY and London: Cornell University Press, 1991. · Cantwell Smith, Wilfred. Faith and Belief. Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 1979. · Plantinga, Alvin. Warranted Christian Belief New York and Oxford: Oxford University Press, 2000. · Phillips, D. Z. Wittgenstein and Religion. New York: St. Martin’s Press, 1993. · Swinburne, Richard. Faith and Reason, Oxford: Clarendon Press, 1981. · Swinburne, Richard. The Existence of God. Oxford: Clarendon Press, 1991. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3782 אריסטו על שפה ומחשבה | |
| ד"ר אורנה הררי | סמינר ב.א. |
| הקורס יתבסס על קריאה בשני חיבורים של אריסטו – הקטגוריות ועל הביטוי. נבחן את הניסון המוקדם של אריסטו להסביר כיצד מתאפשרת פרדיקציה ואת השלכותיו על האפשרות לבטא את המציאות באמצעות שפה. נעמוד על הקשיים שתפיסת הפרדיקציה המוקדמת של אריסטו מעוררת ועל האופן בו הוא מתמודד עם קשיים אלה בחיבורים מאוחרים יותר.
דרישות: נוכחות ב80% המשעורים, קריאה שוטפת של המקורות, הגשת עבודה מסכמת. העבודה המסכמת תקבע את הציון בקורס. חובות קריאה: הקטגוריות ועל הביטוי (תרגום לעברית של חיבורים אלה ינתן לתלמידים בתחילת הסמסטר). Ackrill, J.L., Aristotle’s Categories and De Interpretatione, Oxford: Calrendon Press 1962. רשות: Frede, M., “The Title, Unity and Authenticity of the Aristotelian Categories”, in Frede, M., Essays in Ancient Philosophy, University of Minesota Press, 1987, pp. 11-28. Frede, M., “Categories in Aristotle”, in in Frede, M., Essays in Ancient Philosophy, University of Minesota Press, 1987, pp. 29-48. Mann, W.R., The Discovery of Things, Princeton University Press 2000. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3783 היידגר | |
| ד"ר חגי כנען | סמינר ב.א. |
| הסמינר עוסק בהגותו של הפילוסוף הגרמני, מרטין היידגר ( 1889-1976 .( במרכז הדיון יעמוד ספרו הוויה וזמן תוך התייחסות לכתביו המאוחרים. בעקבות היידגר נעסוק בשאלת משמעות ההוויה, מקומו של האני בתוך העולם, מעמד היומיומי, שאלת האותנטיות, מושג החרדה, המוות והזמניות. המפגשים יכללו קריאה צמודה בטקסטים של היידגר כמו גם רפרטים ממוקדים שיציגו הסטודנטים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3784 האביב והסתו של מר לו - החלק השלישי | |
| פרופ' יואב אריאל | סמינר ב.א. |
| האביב והסתיו של האדון לו – האנציקלופדיה הפילוסופית הראשונה בסין.
החלק השלישי: פרקים 21-26. דיון וניתוח קטעים נבחרים מתוך החלק השלישי ("DISCOURSES") של האנציקלופדיה הראשונה בסין: Lu-shi chun-qiu. האנציקלופדיה נתחברה בשנת 239 לפנה"ס, תחת חסותו של Lu Bu-wei – ראש הממשלה של מדינת Qi, תקופה קצרה ביותר לפני שזו הביסה את כל המדינות הפיאודליות ונהייתה למייסדת השושלת הקיסרית הראשונה בסין. האדון לו כינס תחת כנפיו הפטרוניות את גדולי המלומדים בסין של אותה תקופה ואלה נתבקשו לכנס לתוך האנציקלופדיה הנכתבת את כל רפרטואר הידע שהיה קיים באותה תקופה של סין העתיקה: פראקטיקות מדעיות, טכנולוגיות חקלאיות ורפואיות, אמונות דתיות, מנהגים פולקלוריסטיים, טכסים של חצר המלכות וטכסים פרטיים, תיאוריות פוליטיות, דיונים היסטוריים, ציטוטים וניתוח ספרותיים, מחשבות, דעות ורעיונות פילוסופיים. אנציקלופדיה זו היא היא המקור היחידי ממנו אפשר ללמוד ולנתח קווים מרכזיים באסכולות הפילוסופיות הסיניות של אותה תקופה מנקודת מבט חיצוני לאסכולה שעל הפרק: קונפוציאניזם, דאויזם, מואיזם, לגליזם, אסכולת השמות, אסכולת היין-והיאנג והאסכולות הרפואיות. על אף חשיבותה העצומה לא תורגמה אנציקלופדיה זו לאנגלית עד לשנת 2001, אך עתה, משהושלמה מלאכת התרגום הנפלאה של פרופ' ג'ון נובלוק (ז"ל) ושל פרופ' ג'פרי ריגל (יבל"ח) ניתן לקהל יותר נרחב של סינולוגים בתחילת דרכם להתחמם כנגד אורה של האנציקלופדיה: רשומותיו של האדון לו. את זאת נעשה, כמובן, במהלך הסמינר בקריאה ובניתוח שיטתי של החלק השלישי של האנציקלופדיה, פרקים 21-26. ביבליוגרפיה תחולק במהלך הסמינר באמצעות תכנת VIRTUAL-T . | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3785 אינטרפרטציה, הבנה וגבולותיהן | |
| פרופ' מרסלו דסקל | סמינר ב.א. |
| כל הזמן וביחס לכל דבר האדם מחפש הבנה ולשם כך פיתח שיטות פירוש מגוונות. פעולת הפירוש, וההבנה האמורה להיות תוצאתה, הן תחום המחקר של ה"פרגמטיקה", דיסציפלינה יחסית חדשה, שבמסגרתה פותחו הסברים שיטתיים לתופעות אלה, בעיקר ביחס לשימושים של הלשון. בסמינריון זה יידונו אחדות מהתיאוריות האלה ואחדות מהתופעות בהן הפירוש וההבנה עדיין לא מובנים לאשורם. תידון במיוחד השאלה מה, אם בכלל, מטיל גבולות על הדמיון הפרשני היוצר ומתי דמיון זה מרחיק במקום לקרב את ההבנה הנשאפת. יילקחו בחשבון תחומי ההתעניינות של המשתתפים בסמינריון.
ביבליוגרפיה עיקרית: M. Dascal, Interpretation and Understanding, Amsterdam, 2003. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3786 לייבניץ - סוגיות נבחרות | |
| ד"ר נועה נעמן צאודרר | סמינר ב.א. |
| בסמינר נכיר את הפילוסופיה של לייבניץ באמצעות קריאה בחלקים מכתביו, וביניהם – מאמר מטאפיסי, מונדולוגיה, תיאודיציאה ומסות חדשות על שכל האדם. במהלך הסמינר נבחן גם פרשנויות שונות ומנוגדות לסוגיות מרכזיות במשנתו, כמו שאלת החופש והקונטינגנטיות, מעמד החומר, היחסים בין הנפש לגוף, בעיית הטעות, רעיון הביטוי או השיקוף (expression), מושג הפרספקטיבה, והיחסים בין האל לעולם.
ביבליוגרפיה מלאה תינתן במפגש הראשון. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3787 הובס וויטגנשטיין על הדת | |
| פרופ' ענת בילצקי | סמינר ב.א. |
| תומס הובס הקדיש חצי מספרו הגדול, הלויתן, לדת, והעלה עבורנו את השאלה המרכזית – מה מקומו של הריבון יחסית לאל. לודוויג ויטגנשטיין אמר שאינו אדם דתי, אך אינו יכול שלא לראות כל שאלה מתוך "נקודת מבט" דתית. כל אחד מהם פתח דיון בשאלה המהותית – מהי הדת?
שני הפילוסופיה הגדולים הללו אינם נתפסים כדומים או נוגעים זה לזה בשום פן של מחשבתם הפילוסופית. מעניין, לפיכך, לזהות מספר מרכיבים בהגותם שמובילים לדיון משותף אודותם: שניהם דנים בהוויתו החברתית של האדם. שניהם עוסקים בלשון ובלוגיקה. שניהם שואלים על הקשר בין החברה והמדע. ובאופן מרתק שניהם פונים אל הדת בניסיון להכיר, לברר ולחקור מסגרת מאלפת זו של הקיום האנושי. בסמינר נעסוק, ראשית, בהצגת התפיסה הדתית, או התפיסה על הדת, של הובס ושל ויטגנשטיין – כל אחד בפילוסופיה הייחודית לו. לאחר מכן ננסה להגדיר קריטריונים להשוואה ביניהם ונראה אם אפשר לאתר ציר משותף לתפיסותיהם. לבסוף נציג את ההיפותיזה הפרשנית הגורסת שמתוך הדגש על האדם ה"חברתי/פוליטי" מתקרבים שני פילוסופים כה שונים אלה זה לזה – בפרט ובעיקר בדיבור על הדת. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3788 דאו וירטואלי | |
| פרופ' יואב אריאל | סמינר ב.א. |
| (לתלמידי מזרח אסיה שעור– פרו"ס. לתלמידי פילוסופיה: שיעור או סמינר באישור המרצה.)
בשלוש השנים האחרונות מתנהלים ויכוחים באתרים שונים שעל הרשת בעניין סוגיות מרכזיות הקשורות לתולדות הפילוסופיה הסינית לדורותיה. המעניין מבין כל הויכוחים הללו הוא אולי זה הסובב סביב "המשמעות האמיתית" של מושג ה-DAO-דרך. יש סינולוגים המעניקים למושג משמעות מטאפיזית-מוניסטית ומקדמים בכך פרשנות מיסטית של ה-לאו-דזה ושל ה-ג'ואנג-דזה , אחרים, בייחוד אלה מבית מדרשו של Chad Hansen, מפקיעים מן המושג כל משמעות מטאפיזית ומקנים לו היבט קונקרטי ואולי אפילו "נומינאליסטי." לשיטתם מורה מושג ה-DAO-דרך על קבוצה רב-מספרית של דרכים אלטרנטיביות שבאמצעותם ניתן להגשים פעולות ממשיות הון בתחום החיים האישיים של בני האדם והן בתחום החיים החברתיים והפוליטיים. במהלך השיעור-פרו"ס נעקוב אחרי הגלגולים השונים של הוויכוח הזה ושל מספר וויכוחים נוספים הנוגעים לפילוסופיה סינית המתנהלים בימים אלה מעל גבי הרשת. הדיון בכתה יכלול גם מספר הרצאות אורח בהיבטים שונים הקשורים לתרבות דיגיטאלית, לקשר שבין אינפורמציה לידע ולניהול ידע סמוי. ביבליוגרפיה תחולק באופן דיגיטאלי באמצעות תכנת VIRTUAL-T. | |
| הערות: יתקיים בכיתת המחשבים בבניין ווב | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3789 השם הפרטי | |
| ד"ר ענת מטר | סמינר ב.א. |
| "ואולם ידיעת השפה היא דבר מיוחד במינו כאשר מדובר בשמות פרטיים." (פרגה, "המחשבה: חקירה לוגית")
ייחודיות זו של אותו רכיב לשוני אשר נדמה כנוגע בגבול השפה העסיקה פילוסופים רבים, בפרט במאה העשרים, וזאת הן במסורת האנליטית הן במסורת הקונטיננטלית. בסמינר נסקור אחדות מן הגישות הפילוסופיות לשאלת השם הפרטי. לאחר שנניח את היסודות לדיון, ייבחנו בין היתר רעיונותיהם של קריפקה, ויטגנשטיין, לוינס ודרידה. רשימה ביבליוגרפית מפורטת תוצג בתחילת הסמינר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3790 האידיאליזם של ברקלי | |
| ד"ר רות וינטראוב | סמינר ב.א. |
| כתביו המרכזיים של ברקלי קצרים, וכתיבתו תמציתית להפליא. יש לנו, לכן, הזדמנות (נדירה כשמדובר בפילוסופים גדולים) לקרוא את משנתו קריאה יסודית ומקיפה. דרך "עקרונות הידע האנושי" ו"הדיאלוגים בין הילס ופילונוס" ננסה להבין את האידיאליזם שלו, המבוסס על השקפתו לגבי מושגים כוללים, סיבתיות, האל, העצם והאני.
דרישות הסמינר: נוכחות בשיעורים, כתיבת 3 תרגילים (1/3 מהציון) ועבודה סמינריונית (2.3 מהציון). | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3791 בעיות בלוגיקה | |
| פרופר רות מנור | סמינר |
| הסמינר מיועד לתלמידים החוקרים בעיות שונות בלוגיקה ופילוסופיה של המתימטיקה.
מטרתו לעזור לחוקרים (התלמידים והמרצה) במחקרם על ידי זה שהם ירצו על נושא המחקר במסגרת הפגישות של הסמינר. כל תלמיד יבחר נושא מחקר וידווח על הנושא במסגרת הסמינר. הנושא שתלמיד חוקר, שיטת המחקר ואופן הצגת המחקר בסמינר יקבעו באופן אישי. דרישות מוקדמות: תלמיד יכול לבחור בנושא מחקר פורמאלי או בנושא שאינו פורמאלי. אך כדי שכל התלמידים יוכלו להשתתף בדיון הם נדרשים להיות בעלי ידע פורמאלי שווה ערך לשיעור ההמשך בלוגיקה לפחות.. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3792 בעיות נוספות בלוגיקה | |
| פרופ' רות מנור | סמינר ב.א. |
| הסמינר המשך של קבוצת המחקר בסמסטר ראשון, אך ניתן לקחת כל אחד מהסמינרים מבלי לקחת את השני. הסמינר מיועד לתלמידים החוקרים בעיות שונות בלוגיקה ופילוסופיה של המתימטיקה.
מטרתו לעזור לחוקרים (התלמידים והמרצה) במחקרם על ידי זה שהם ירצו על נושא המחקר במסגרת הפגישות של הסמינר. כל תלמיד יבחר נושא מחקר וידווח על הנושא במסגרת הסמינר. הנושא שתלמיד חוקר, שיטת המחקר ואופן הצגת המחקר בסמינר יקבעו באופן אישי. דרישות מוקדמות: תלמיד יכול לבחור בנושא מחקר פורמאלי או בנושא שאינו פורמאלי. אך כדי שכל התלמידים יוכלו להשתתף בדיון הם נדרשים להיות בעלי ידע פורמאלי שווה ערך לשיעור ההמשך בלוגיקה לפחות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3793 מיהו נגרג'ונה? | |
| פרופ' שלמה בידרמן | סמינר ב.א. |
| בסמינר זה נבחן את הגותו של אחד הפילוסופים הקיצוניים והמורכבים שפעלו בבודהיזם ההודי. לאחר מבוא קצר שבו ייסקרו שלבי ההתפתחות הטקסטואליים והרעיוניים של המדיאמיקה, נקרא (בתרגום) קטעים מתוך כמה מהכתבים הפילוסופיים המרכזיים של נגרג'ונה וננסה באמצעותם לפענח את זהותו כפילוסוף וכבודהיסט.
ביבליוגרפיה: - כתביו של נגרג'ונה - מאמרים שונים (רשימה מפורטת תחולק באחת הפגישות הראשונות של הסמינר) השתתפות בסמינר תחייב את התלמידים לקריאה שוטפת ולהגשת רפרטים (כתנאי מוקדם להגשת עבודה סמינריונית מסכמת). | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3794 פואטיקה ורטוריקה של אריסטו | |
| ד"ר אריה פינקלברג | סמינר ב.א. |
| לדעת אריסטו, החשיבה האנושית מבוטאת בשפה. בהקשר לפעילות ההכרתית אריסטו דן בשפה בחיבורים המוכרים תחת השם הקיבוצי "האורגנון". לעומת זאת, ב"פואטיקה" ו"רטוריקה" אריסטו עוסקבשפה ככלי שכנוע לעשיית מעשה בעזרת נאום ולהכרה מוסרית בעזרת יצירה ספרותית. בחיבורים הללו אריסטו יוצר תורת הספרות ותורת הנאום בעלות השפעה מכוננת על תפיסת הספרות ואמנות הנאום המערביות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.3795 קריאה במקרים של פרויד | |
| פרופ' רות רונן | סמינר ב.א. |
| סמינר זה יוקדש לקריאה אינטנסיבית במקרים החשובים של פרויד: המקרה של דורה, "איש הזאבים", "איש העכברים", "הנס הקטן" והמקרה של הגנרל שרבר. חלק מתיאורי המקרים צמחו מן הקליניקה של פרויד וחלקם לא היו מטופלים שלו ונודע לו עליהם בדרכים שונות. בכל זאת, דרך חקירה של כל אחד מן המקרים הצליח פרויד להבנות את היסודות של המבנים הנפשיים השונים: מן המבנה ההיסטרי דרך הפרברסיה, האובססיה ועד הפסיכוזה. בסמינר נעקוב אחר המקרים האלה בכתביו של פרויד וכן נתבונן בקריאות מאוחרות יותר של המקרים של פרויד, במיוחד קריאות שמציע ז'אק לאקאן. זאת מתוך כוונה לחשוף את ההשלכות הפילוסופיות שיש בחקירות אלה לגבי תפיסת הסובייקט וההיסטוריה שלו.
הנושאים בהם נעסוק סביב המקרים הם: מהו "סיפור" של מקרה? באיזה מובן המקרה מייצג או מכונן סובייקט? מהי התכלית של התהליך האנליטי על פי המקרים האלה, או למה מכוון התהליך האנליטי? מה היחס בין השיח שמתנהל בין המטפל והמטופל, מן האסוציאציות של המטופל ועד הפרשנויות של המטפל, לבין "האמת" של האדם? האם אפשר לראות ב"מקרה" מייצג של מבנה אוניברסלי של סובייקט? | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4002 סמינר מחקר - סוגיות קיומיות בפרספקטיבה אנליטית | |
| ד"ר רות וינטראוב | סמינר מ.א. |
| נהוג לחשוב שהפילוסופיה האנליטית עוסקת בתיאוריות מופשטות ו"מנותקות מהחיים", וגם כשהיא נסובה אודות נושאים "ארציים" יותר, דיוניה עקרים ותפלים. נבדוק סברה זו ע"י בחינת דיונים אנליטים בסוגיות קיומיות: המוות (ומדוע – אם בכלל – הוא רע), האמונה הדתית, הרציונליות של הרגשות, טיעון המדרון החלקלק, דטרמיניזם וחופש הרצון, ועוד.
הקורס יתקיים במתכונת של הדרכה אישית: כל תלמיד יכתוב מספר עהודות במהלך הסמסטר, ויפגש עם המרצה לדיון עליהן. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4007 סמינר מחקר - תיאוריה ופרקסיס | |
| ד"ר נועה נעמן צאודרר | סמינר מ.א. |
| שאלת היחסים בין תיאוריה לפרקסיס העסיקה ועודנה מעסיקה את הפילוסופיה לדורותיה ובתחומיה השונים: תורת ההכרה ואונטולוגיה, תיאוריה פוליטית, אתיקה, פילוסופית הלשון, תורת המשפט ועוד. סוגיה זו מעלה מגוון רחב של שאלות, ובהן – אודות טיב הזיקות בין מחשבה לפעולה, בין כלל ליישומיו, בין פוטנציאליות לאקטואליות, בין משמעות לשימוש, בין קורות החיים להשקפת עולם, בין תבונה עיונית לתבונה מעשית. ומהו טבעה של הפילוסופיה? האם היא עצמה תיאוריה או פרקסיס? היבט אחר של הסוגיה קשור באופן הקיום האנושי, כפי שעולה מן הביקורת ההיידגריאנית על השניות המסורתית בין תיאוריה לפרקסיס, בין מחשבה לפעולה, בין סובייקט לאובייקט.
במפגש הראשון של הסמינר נדון בדילמות המעורבות בסוגיה זו ונבחן כמה מהיבטיה. לאחר מכן יתבקשו התלמידים לכתוב שני חיבורים קצרים בהנחיה אישית של המרצה. למעט המפגש הראשון, סמינר המחקר יתקיים במתכונת של פגישות אישיות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4233 פרקים ב"פנומנולוגיה של הרוח" מאת היגל | |
| ד"ר צבי טאובר | סמינר מ.א. |
| "הכל עומד על כך שנבין ונבטא את האמיתי לא [רק] בתור עצם [[Substanz, אלא בה-במידה גם בתור נושא [Subjekt]." (ג.ו.פ.היגל, פנומנולוגיה של הרוח).
מטרת הקורס: הכרת היסודות של הגות היגל באמצעות קריאה בפרקים נבחרים מתוך ספרו: פנומנולוגיה של הרוח (1807). אופן הלימוד: הרצאות מבוא, קריאה מודרכת, דיון, הרצאות רפראט (למעוניינים בכך), הכנות אישיות לכתיבת עבודה סמינריונית. ספרות: Hegel’s Phenomenology of Spirit (tr. A.V.Miller). לעברית תורגמו שני פרקים: ג.ו.פ.היגל, הקדמה לפנומנולוגיה של הרוח (מאגנס, 1996); יצחק קליין, הדיאלקטיקה של האדון והעבד, (אוניברסיטת חיפה, עם עובד, 1978; עמ' 73-64) רשימה של ספרות משנית תחולק בתחילת הקורס. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4309 סמינר מחקר - בעיות באסתטיקה | |
| פרופ' רות רונן | סמינר מ.א. |
| במסגרת סמינר זה נבחן את שאלת השבר האתי שמציב המודרניזם באמנות בפני השיח הפילוסופי של האסתטיקה. לשם כך נבחן ראשית את היסודות האתיים בתפיסתו האסתטית של קאנט ולאחר מכן נבחן עד כמה השינויים הרדיקליים שהתרחשו בשדה האמנות מחייבים הצבה מחדש של מושגי הטוב והיפה.
הסמינר יתמקד במספר בעיות יסוד העולות מן המפגש בין התיאוריה האסתטית מחד, לבין המודרניזם והפוסטמודרניזם באמנות – מאידך. השאלה של היפה, השאלה של ההנאה, והשאלה של הגאון. שלושת אלה היוו אבני יסוד באסתטיקה הקאנטיינית ובמה שבא קצת לפניה וקצת אחריה, אך נדמה שמתחייב שינוי יסודי בתפיסה של שאלות יסוד אלה מול הפרקטיקה האמנותית שמן המאה ה-20 ואילך. השאלה של היפה מאבדת את הרלבנטיות שלה לכאורה מול אמנות שתוצריה מאופיינים בכיעור, גועל וכד'. השאלה של ההנאה משנה את פרצופה מול אמנות שמייצרת מועקה או תהייה בקרב מי שמתבונן בה. השאלה של הגאון נראית כמאבדת את אחיזתה כאשר המודרניזם יוצא עם הצהרות בנוסח "כל אדם אמן". בסמינר זה, המבוסס בעיקר על עבודה והדרכה אישית, נקרא טקסטים שונים, החל ממבקרי קאנט כמו פול גייאר וורודולף גאשה ועד הוגים של האסתטיקה העכשווית כמו טיירי דה דוב או האל פוסטר, כדי לבחון אופנים בהם הדיון האסתטי ממשיך להיות רלבנטי גם נוכח מציאות אמנותית משתנה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4361 החוויה הדתית - היבטים פילוסופיים ופסיכולוגיים | |
| פרופ' נתנאל לאור | סמינר מ.א. |
| חוויה דתית יונקת מתחומו של היחיד, אך לא אחת מכוננת סגנון חיים לקבוץ שלם. יש קושי להחיל על חוויה זו וסגנון החיים הנופק ממנה אמות מידה מחקריות -- באופן מסורתי הללו נדרשו לאפיון כרציונליות. הקושי הנו בכך שהנחות היסוד המחקריות עלולות לפגוע מראש בתקפות החוויה או באותנטיות שלה, ובמידה ותתפשרנה על אפיונן האמור, עלול שולחן החוקר להצטרף לשולחן החווה. מבוא סמינר המחקר יציג בפני הסטודנט סקירה של מתודות שונות של חוקרי דת שונים, במטרה לפרש באופן בקורתי את הנחות היסוד הפילוסופיות והתאולוגיות שלהן, יבחן היחס שבין מתודולוגיה ורטוריקה בתחום מדעי הדתות. יוצג רקע תיאורטי מתחום הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה, הפילוסופיה ותורת הספרות וידונו מקרים פרטיים (היפוכי לב, הקרבה עצמית, מיסטיקה וכיוב').
מטרת הסמינר היא להביא כל משתתף לרמה מחקרית עצמאית, כך שיגדיר שאלת מחקר ויפתח מתודולוגיה מחקרית אינטגרטיבית. עמדת המוצא של הסמינר הנה שלא די בגישה בין-תחומית, וכי פיתוח פרספקטיבה מטא-דתית עשוי לתרום הן להבנת המיוחד לחוויה במימד הדתי והן לביסוס עמדתו הניטרלית של החוקר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4398 סמינר מחקר - הומניזם במאה ה-20 | |
| ד"ר מירי רוזמרין | סמינר מ.א. |
| הומניזם פילוסופי הוא תפיסת-גג אשר רואה באדם יסוד מכונן של מחשבה, חברה ומוסר. החקירה הסוקרטית, הרציונליזם הקרטזיאני, המוסר הליברלי ותפיסות רבות אחרות, הציבו את השיפוט האנושי והצרכים האנושיים במרכז התמונה הפילוסופית שהציגו. במסגרת סמינר המחקר ידרשו התלמידים לכתוב שתי עבודות שיעסקו באחד ההיבטים של הומניזם פילוסופי. למעט מספר פגישות כיתתיות, עיקר העבודה תתבסס על פגישות אישיות עם המרצה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4681 אסתטיקה ללא גבולות של זמן, מקום או תרבות | |
| פרופ' בן-עמי שרפשטיין | סמינר מ.א. |
| הנושא הכללי של הסמינר הוא טבעה של האסתטיקה (בעיקר זו הויזואלית) באמנות של כל הזמנים וכל התרבויות – אירופאית, סינית, אפריקנית, אבוריג'נית, וכו'. יעשה ניסיון לדון בבעיות הכלליות ביותר של האסתטיקה ולתת להן תשובות מאוזנות וסבירות. חומר הקריאה הבסיסי יינתן על ידי המרצה באינטרנט או, אם יש צורך, בכתב. | |
| הערות: פתוח לתלמידי ב.א. באישור המרצה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4682 מודרניזם ופוסט מודרניזם | |
| פרופ' יוסף אגסי | סמינר מ.א. |
| הסמינר יידון ברקע המודרניסטי והרומנטי לפוסט מודרניזם ויידון בטקסטים שונים כולל:
Lyotard, James R.Watson,, ססובר ואגסי. דרישה: חיבור על שאלה השנוייה במחלוקת מכל תלמיד שרוצה ציון. על התלמידים להגיש את החיבור בתוך הסמסטר. | |
| הערות: דרישה: חיבור על שאלה השנוייה במחלוקת מכל תלמיד שרוצה ציון. על התלמידים להגיש את החיבור בתוך הסמסטר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4683 תפיסת הנפש בפילוסופיה היוונית | |
| ד"ר אריה פינקלברג | סמינר מ.א. |
| הסמינר יתמקד בחיבור "על הנפש" לאריסטו אשר משלב סקירה ביקורתית של תפיסות הנפש של ההוגים שקדמו לו – הפילוסופים הקדם-סוקרטיים, סוקרטס ואפלטון – עם דיון מעמיק במהות הנפש והיחס בינה לבין הגוף, בהכרה שכלית ובכושר החישה. בביקורתו את השקפותיהם של הפילוסופים הקדם-סוקרטיים על אודות הנפש אריסטו חושף את כישלונה של הגישה המכניסטית לתת הסבר להכרה ותודעה ומתווה כיווני חקירה חדשים שהשפעתם ניכרת לאורך כל הדרך של הפילוסופיה המערבית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4684 סמינר מחקר - טקסט, פרשנותו וביקורתה | |
| ד"ר אריה פינקלברג | סמינר מ.א. |
| שיטת הדיון העיקרית בתחום מדעי הרוח היא ניתוח המקור תוך כדי בחינה ביקורתית של הפרשנויות המוצעות. מטרת הסמינר היא שכלול המיומנות בהערכה ביקורתית של הפרשנות. לאחר פגישת מבוא, יכתוב כל תלמיד שתי עבודות על סדרת מאמרים הגורסים פרשנות שונה של אותו הטקסט הפילוסופי תוך ביקורת הדדית. בעבודות האלה, בנוסף להצגת תוכן המאמרים, יתבקש התלמיד לבחון את הטיעונים הפרשניים זה מול זה ומול הטקסט. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4685 סמינר מחקר - פילוסופיה ואמנות | |
| ד"ר חגי כנען | סמינר מחקר |
| במרכז הסמינר המפגש בין פילוסופיה לאמנות פלסטית. הסמינר יתנהל כהדרכה אישית שמטרתה להנחות התלמידים בכתיבת טקסט פילוסופי ביקורתי, הצומח מתוך התמודדות מחקרית עם יצירת אמנות ספציפית.
במהלך הסמסטר, נקיים מספר פגישות משותפות לכל חברי הסמינר בהם יציגו המשתתפים את הפרוייקטים עליהם הם עובדים בשלבי העבודה השונים. הסמינר מומלץ לתלמידים בעלי רקע מקדים באסתטיקה ותאוריה של האמנות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4686 סמינר מחקר - תולדות תפיסת הנפש | |
| ד"ר חנוך בן ימי | סמינר |
| תפישת הנפש בתרבות המערבית עברה שינויים קיצוניים מהימים שלפני היות הפילוסופיה ועד לתקופתנו. אפשר שהשינויים הם כה גדולים עד שאפילו לא מוצדק לטעון שלפנינו מושג אחד בגלגולים שונים. מטרת הסמינר היא לבחון רגעים חשובים בהיסטוריה זו. המשתתפים יתבקשו לבחור נושא בהיסטוריה של תפישת הנפש. יתאפשר חופש רב בבחירת הנושא. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4687 פילוסופיה סינית במקור ובעברית | |
| פרופ' יואב אריאל | סמינר מ.א. |
| ניתוח ותיאור התפתחותן של אסטרטגיות התרגום השונות לעברית ליצירות המופת של הפילוסופיה הסינית בהשוואה קפדנית למקורות הסיניים ומתוך הצגת אפשרויות אלטרנטיביות למעשי התרגום. במוקד הסמינר ייבחנו התרגומים הבאים: קונפוציוס – מאמרות-לסלי, דאו דה ג'ינג / ספר הדרך והסגולה - גראוזה, דאור ואריאל, תורת הגדול , ג'ונג-יונג -אנדרו פלאקס, מנזיוס, ליאה דזה -דן דאור.
תנאי קדם: יכולת קריאה בסינית קלאסית ברמת מתקדמים. הרישום באישור המרצה - סמינר מ.א. ביבליוגרפיה תחולק במהלך הסמינר באמצעות תכנת VIRTUAL-T. | |
| דרישות קדם: יכולת קריאה בסינית קלאסית ברמת מתקדמים. | הערות: הרישום באישור המרצה |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4688 מושג הסובייקט של הוסרל | |
| ד"ר ירון סנדרוביץ | סמינר מ.א. |
| אדמונד הוסרל הוא אבי הפנומנולוגיה החדשה, ומהבולטים שבפילוסופים במאה העשרים. השפעתו ניכרת במיוחד בעולם המחשבה הקונטיננטאלי. בסמינר זה נבחן את עיקרי תורתו ואת התפתחותו האינטלקטואלית של הוסרל. דגש מיוחד יינתן למושג הסובייקט של הוסרל. בתוך זה נבקש לברר את היסודות למפנה הטרנסצנדנטאלי במחשבת הוסרל. מדוע סבר הוסרל שיש הכרח להניח סובייקט טרנסצנדנטאלי? כיצד קשור מושגו זה של הסובייקט באינדיווידואל שחי ופועל בעולם הניסיון עצמו? כיצד אפשרי היחס אני-אחר ומה הם גבולותיו? במהלך הסמינר נקרא מבחר מכתביו ונעמוד על קשריו עם הוגים אחרים בני זמנו. בתוך זאת נבקש להתחקות אחר יסודותיו של הפיצול בפילוסופיה בין הזרם האנליטי לזרם הקונטיננטלי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4689 תודעה עצמית | |
| ד"ר ירון סנדרוביץ | סמינר תואר שני |
| בקטע מפורסם במסה על שכל האדם קובע ג'ון לוק שאיש (person) הוא "יש חושב ומשכיל, בעל דעה ותבונה,היכול להשקיף על עצמו כעל עצמו, בבחינת אותו יש חושב עצמו בזמנים שונים ובמקומות שונים? כיצד קשורים מושגי המחשבה, התודעה והתבונה לשאלת הידע העצמי ותודעת הזהות העצמית? האם מושג הזהות אפליקטיבי לאישים מסוגם של בני האדם? בחלקו הראשון של הסמינר נבקש להבהיר את המגמות העיקריות בפילוסופיה בזמננו בטיפול במושג התודעה (consciousness). בין ההוגים שאליהם נתייחס כלולים דנט, נגל, צולמרס, סירל ואחרים. חלקו השני של הסמינר יתמקד בשאלת הידע העצמי והזהות העצמית מתוך שאיפה לקשור את הדיון בסוגיות אלו בשאלת טיבעה של התודעה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4690 היבטים של הרציונליזם של לייבניץ | |
| פרופ' מרסלו דסקל | סמינר מ.א. |
| ג. וו. לייבניץ מסווג בתולדות הפילוסופיה כאחד ה"רציונליסטים" הקלאסיים. לפעמים, הוא נחשב כקיצוני שבהם (אולי מלבד שפינוזה). בעקבות סיווג זה, העורכים של הכרך האחרון שיצא לאור של כתביו הפילוסופים, בהוצאת האקדמיה הגרמנית, כינו את הרציונליזם הלייבניציאני 'רדיקלי' וזיהו אותו עם השאיפה להשלטת שיטות לוגיות (במובן הצר של המילה) על כל תחומי הידיעה והפעולה האנושית. לאחרונה מתפתחת תפישה אחרת של הרציונליזם הלייבניציאני, המדגישה היבטים שהוזנחו ע"י המסורת הפרשנית השלטת זה מאות בשנים. בסמינר יידונו אחדים מהיבטיו של רציונליזם "אחר" זה שניתן לייחס ללייבניץ, ושמאפשר להבין ללא צחקוק (כמו זה של וולטייר) מה פירוש טענתו שזהו "הטוב שבעולמות האפשריים". בתחילה הקיץ (30/31 מאי בת"א, 1/2 בירושלים) כנס בינלאומי של מיטב חוקרי לייבניץ בעולם, שהכותרת שלו היא Leibniz: What kind of Rationalist?. ההשתתפות הכנס היא חלק מחובות הסמינר.
ביבליוגרפיה: G. W. Leibniz, The Art of Controversies and Other Writings in Dialectics and Logic, עריכה, תרגום, מבוא והערות ע"י מרסלו דסקל. הספר יוצא לאור בראשית 2005, בהוצאת Kluwer (Dordrecht, Holland). בקורס יחולקו תדפיסים של הטקסטים הרלוונטיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4691 שפינוזה: הפילוסופיה וגאולת הנפש | |
| ד"ר נועה נעמן צאודרר | סמינר מ.א. |
| במהלך הסמינר נכיר את הפילוסופיה של שפינוזה באמצעות קריאה בכתביו. נשאף להבין מהי התכלית הקיומית שייחס לעיסוק הפילוסופי, ומהי הדרך שביקש לסלול מן החשיבה הרציונלית הנוקשה אל האושר העליון, אל אהבת אלוהים השכלית. נפתח בקריאה מספרו המוקדם, מאמר על תיקון השכל, הנושא אופי מעט אישי. מכאן נעבור לספרו החשוב, האתיקה, ונקדיש לו את רוב השיעורים. הקריאה בכתבי שפינוזה תלווה בקריאת מספר כתבים פרשניים מרכזיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4692 ספר המדינה לאפלטון | |
| ד"ר עובדיה עזרא | סמינר מ.א. |
| הסמינר יעסוק בדיאלוג המפורסם ביותר של אפלטון: המדינה (פוליטאה). בספר יבחן בעיקר המודל האוטופי של מדינה שהציע אפלטון כאלטרנטיבה לאתונה של אחרי מות פריקלס, בה חי ופעל. כעיקרון תתנהל קריאה שיטתית של הספר על פי סדר הספרים בו.
מתכונת הסמינר תהיה הגשת רפראטים על ידי התלמידים ודיון בסוגיה שהועלתה על ידם. קבלת קרדיט על סמינר זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשיעורים שהתקיימו, הגשת רפראט בכיתה והגשת עבודה סמינריונית (או על פי הצורך עבודת רפראט) בתום הסמינר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4693 סמינר מחקר א' - על הפרשנות | |
| פרופ' ענת בילצקי | סמינר מ.א. |
| יש מי שהגדיר את הפילוסופיה כ"קהילת הפרשנות". מספר שאלות נלוות להגדרה זו: מהי פרשנות? מה בין עובדות ופרשנותן? האם יש פרשנות (שאינה) נכונה או (שאינה) לגיטימית? מה בין תרגום ופרשנות? לבסוף – ובעצם להתחלה – האם הפילוסופיה מספקת דבר מה אחר מן הפרשנות? | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4694 סמינר מחקר - בין המסורות: פילוסופיה אנליטית וקונטיננטלית | |
| ד"ר ענת מטר | סמינר מ.א. |
| נהוג להבחין בפילוסופיה המערבית של המאות התשע-עשרה והעשרים בשני זרמים ראשיים. שני הזרמים זכו לכינויים 'פילוסופיה אנליטית' ו'פילוסופיה קונטיננטלית', ועד השנים האחרונות הם נתפשו בדרך-כלל כזרים ועוינים זה לזה. מטרת סמינר המחקר היא לבדוק את התמונה הזו מהיבטים שונים. בפגישה הראשונה של הסמינר נבחן התייחסויות לסוגיה, לאפיון כל אחת מן המסורות ולאפיון היחסים ביניהן. אחריה יתבקשו התלמידים לחבר מאמר קצר המבטא את דעתם, על-סמך חומרים רלוונטיים המוכרים להם. שני החיבורים הנוספים יהוו תגובה לספרות הקיימת בנושא. שלושת החיבורים יידונו בפגישות אישיות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4695 פרגה | |
| ד"ר ענת מטר | סמינר מ.א. |
| הסמינר חותר להיכרות מעמיקה יותר עם הגותו של פרגה מזו אליה נחשפים התלמידים בשנות לימודיהם הראשונות. נפתח בקריאה מספרו הראשון של פרגה, כתב מושגים, שתורגם לאחרונה לעברית. לאחר מכן נעבור לספרו המונומנטלי של פרגה, The Foundations of Arithmetic. לספר זה נקדיש את מירב שיעורי הסמסטר. נקרא גם בכתבי פרגה מן השנים האחרונות לחייו, ובכתבי פרשנים מרכזיים של הגותו.
אם אפשר, כדאי להצטייד בספרים הללו, בפרט בשני. ספרות משנית: M. A. E. Dummett, Frege: Philosophy of Mathematics Tom Ricketts (ed.), The Cambridge Companion to Frege | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4696 סמינר מחקר - רטוריקה וכשלים | |
| פרופ' רות מנור | סמינר מ.א. |
| מטרת הסמינר לבדוק תיאוריות של כשלים ושל שימושיהם הריטורים. התיאוריות אמורות לתאר, להסביר, ואולי גם לשמש לחיזוי של כשלים על סוגיהם השונים. נדון בכשלים ספציפיים. בין השאלות הכלליות שידונו:
מה הקשר בין תיאוריה של כשלים ותיאוריות המתארות היסקים נכונים או מוצדקים, ותורת רציונאליות כללית? מהם הקריטריונים לבחינת ההשוואה ביו תורות כשלים שונות ולבחינת הצלחתה של תורת כשלים כלשהי? מה הערך הרטורי של כשלים? בפרט, ניתן לראות בכשל טעות הגיון או לשון, ניתן לראות בו כלי המשמש להטעות את השומעים, וניתן לראות בו טיעון שאין בו טעות או הטעיה אך יש בו שימוש שאינו תואם כללי הדיון המקובלים בתרבות הרלוונטית. איך ניתן להסביר את האפקט הרטורי של כשל בהתאם לגישות אלה? בסמינר נבחן התייחסויות שונות לבעיות אלו. הסמינר מבוסס בעיקרו על פגישות אישיות. התלמידים יתבקשו לפתח עמדה אישית, המבוססת על דעתם והשכלתם לצד היכרות עם ספרים ומאמרים אליהם יופנו. כל תלמיד יכתוב שתי עבודות, הראשונה תוגש בתאריך נתון שייקבע בראשית הסמסטר, והשניה תוגש בסוף הסמסטר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4697 סימבוליזם בהגותו של קאנט | |
| ד"ר עפרה רכטר | סמינר מ.א. |
| מושגי הסימן, הסמל והסימבוליזם מעסיקים את קנט החל מכתביו הקדם-ביקורתיים המוקדמים, דרך ביקורת התבונה הטהורה, ועד ביקורת כח השיפוט. כידוע, למושגים אלה תפקיד במחשבתו של קנט על המתמטיקה, על האל, על המוסרי ועל היפה. בסמינר נדון בתפקידם של מושגים אלה במחשבתו התאורטית של קנט ובהתפתחותה. נבחן את מקומו של הסימבוליזם במסגרת תורת הייצוג של קנט, לאור התייחסויות וההתקפות להן זכתה תורה זו במאה העשרים. סוגיות פילוסופיות ופרשניות יידונו תוך התייחסות למקורות שהיו מוכרים לקנט אך גם תוך פניה למחשבה בת המאה העשרים, ותוך שימוש ברעיונות וכלים בני זמננו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.4699 דקארט: אשליה וממשות | |
| ד"ר חנוך בן ימי | סמינר |
| And I may tell you, between ourselves, that these six Meditations contain all the foundations of my physics. But please do not tell people, for that might make it harder for supporters of Aristotle to approve them. I hope that readers will gradually get used to my principles, and recognize their truth, before they notice that they destroy the principles of Aristotle.
כך כותב דקארט למרסן ב-1641, ולא בכדי. החידושים שתכופות מיוחסים לדקארט – הקוגיטו, למשל – כלל אינם חידושים שלו. והחידושים המשמעותיים של דקארט – חידושים שבהם השפעתו הגדולה על תולדות הפילוסופיה והמדע – אינם מרכזיים ב"הגיונות". על-מנת לחשוף ולהבין חידושים אלה נפתח בקריאת כתבים מוקדמים של דקארט – "החיבור על האור", "האדם", "מאמר על המתודה", מבחר ממכתבי דקארט ועוד. נעיין בהם על רקע המדע, הטכנולוגיה והרקע התרבותי של התקופה. כמו-כן ננסה לקשור את ההתפתחויות במחשבת דקארט לאירועים בחייו. לאחר מכן, תוך כדי עיון בכתבי אוגוסטינוס, נקרא את ה"הגיונות", וננסה להבין מקומות מוקשים בהם תוך הסתמכות על כוונות מוצנעות של דקארט בכתיבת חיבור זה ועל חידושיו הנזכרים שאינם מודגשים בו. | |
| הערות: סמינר מ.א. פתוח לתלמידי ב.א. | |
| 0618.4791 הרצון והרציונליות | |
| ד"ר רות וינטראוב | סמינר מ.א. |
| בד"כ דנים ברציונליות של האמנות, וסוגיות הקשורות ברציונליות של רצונות/העדפות/ערכים נדחקת הצידה. הסמינר יתמקד ברציונליות של רצונות והרציונליות של ההשפעה שלהם על האמנות:
האם יש מתח בין רציונליות אפיסטמולוגית ורציונליות של רציות? כלומר, האם יש הצדקה (מוסרית/דתית/קיומית/פרגמטית) להאמנה שלא ע"ס שיקולים אינטלקטואלים טהורים או שהונאה עצמית פסולה תמיד? האם אפשר בכלל לדבר על רציונליות של העדפות מעבר לרציונליות אינסטרומנטלית (או, כמו שיום חשב, התבונה היא ה"עבד של התשוקות")? האם רצונות רציונלים הם בהכרח הדוניסטים? אנוכיים? דרישות הסמינר: נוכחות בשיעורים, כתיבת 3 תרגילים (1/3 מהציון) ועבודה סמינריונית (2.3 מהציון). | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0618.7458 לוגיקה - שיעור המשך | |
| ד"ר אלי דרזנר | שיעור |
| מטרת הקורס: להעמיק את הכרת התלמידים בנושאי הלוגיקה, מטרותיה, שיטותיה, ומשמעותה הפילוסופית.
בין הנושאים שיידונו: 1. הצגה אכסיומטית של תחשיב פסוקים כמערכת לוגוציסטית. 2. סמנטיקה קלאסית והשימוש בשיטות סמנטיות להוכחות במטא-שפה, הוכחות שלמות. 3. נושאים שונים מלוגיקה לא-סטנדרטית; למשל, לוגיקה רב-ערכית ולוגיקה עמומה. הציון משותף לשיעור ולתרגיל. | |
| דרישות קדם: מבוא ללוגיקה פילוסופית | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 07/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 01/04/2005 בשעה 9:00 | |
| 0618.7585 פילוסופיה פוליטית - שיעור המשך | |
| ד"ר עובדיה עזרא | שיעור |
| השיעור יעסוק בביקורת הדמוקרטיה כצורת משטר. בקורס יועלו סוגיות הקשורות לנושא, כגון ההבחנה בין דמוקרטיה פרוצדוראלית ודמוקרטיה מהותית (מטריאלית), דמוקרטיה ואוכלוקרטיה, שלטון הרוב מול עריצות הרוב, סובלנות, הזכות לסירוב במשטר דמוקרטי, ועוד.
על מנת לקבל קרדיט על הקורס צריך יהיה לכתוב עבודה הקשורה לנושא הקורס. רשימת קריאה תחולק בתחילת הקורס. | |
| דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה פוליטית | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |