| 0677.1004 המשפחה היהודית בימי הביניים | |
|---|---|
| ד"ר שמחה גולדין | סמינר |
| מחקר המשפחה הוא אחד הענפים החשובים במחקר החברתי של קבוצות. במסגרת השיעור נבחן את השאלות המתודולוגיות המרכזיות העולות במחקר הכללי, וננסה להתאים שיטות אלה למקורות היהודים של ימי הביניים: ספרות רשמית, כרוניקות, פיוטים, ספרות הילכתית (פרשנות לתלמוד, שו"ת ועוד), תפילות ומקורות שונים נוספים. בסמינר יבחנו נושאים הקשורים לקבוצה היהודית בחברה הנוצרית בימי הביניים, מן הבחינה המתודולוגית, מן הבחינה ההיסטוריוגרפית ומן הבחינה ההיסטורית. הקבוצה הראשונית (המשפחה) ומערכת הקהילתית ינותחו בכלי מחקר היסטוריים ובעזרת התחומים הנוספים סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
המשפחה היא העניין העיקרי בסמינר זה, אולם שאלות המחקר תהיינה ממוקדות בעיקר בהיבטים החברתיים של המשפחה ובתרומת המחקר הזה למחקר ההיסטורי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.1052 תולדות עם ישראל בין מלוכה לגלות | |
| פרופ' נדב נאמן | שיעור |
| מטרת הקורס היא לנסות לתאר את תולדות עם ישראל מאז כינון מוסד הממלכה בראשית האלף הראשון לפנה"ס ועד חורבן בית ראשון וראשית הגלות. בהרצאה אעמוד על האפשרויות ועל המגבלות הכרוכות בשימוש בטקסט המקראי למחקר היסטורי ואנסה לשלב את המקורות המקראיים (וראש לכל הספרים מלכים ודברי הימים) בנתונים העולים מן התעודות החיצוניות ומהממצא הארכיאולוגי. תלמידי הקורס יקבלו תמונה מקפת וממצה על אופן צמיחתן, גיבושן ונפילתן של ממלכות ישראל ויהודה, על ייחודו של המקרא כמקור היסטורי, ועל תרומתם של המקורות שבידינו לחקר תולדות עם ישראל בימי בית ראשון. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 11/02/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 18/03/2005 בשעה 9:00 | |
| 0677.1058 ארון הספרים היהודי - מקורות לחקר תולדות ישראל | |
| פרופ' דוד אסף + פרופ' אלחנן ריינר | תרגיל בסיסי |
|
מטרת התרגיל לתאר את הספריות השונות המרכיבות את 'ארון הספרים היהודי', למן הספרות הבתר-מקראית, עבור בספרות חז"ל ובספרות הרבנית, בספרות הפילוסופית, הליטורגית, ספרות הקבלה והסוד, וכלה בספרות ההשכלה, העיתונות היהודית והספרות המודרנית. תיאור הספריות יובא בהקשר של השימוש שעשוי חוקר תולדות ישראל לעשות במקורות הללו תוך הצגת הבעייתיות המיוחדת של כל 'ספריה'. במסגרת הקורס יכירו הלומדים גם את הכלים הביבליוגרפיים העיקריים ויתרגלו שימוש בהם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/03/2005 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 08/06/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 13/07/2005 בשעה 12:30 | |
| 0677.1059 העולם היהודי בעת החדשה - 1881 - 1948 | |
| ד"ר ירון צור | תרגיל בסיסי |
| בשבעים השנים שעברו מאז ראשית ההגירה ההמונית של יהודי רוסיה לכיוון אמריקה ועד השואה והקמת מדינת ישראל חלו תמורות וזעזועים ברחבי העולם היהודי. בתרגיל נתרכז בחמשת העשורים הראשונים של המאה ה-20. נלמד להכיר את התהליכים המעצבים את פני העולם כולו ובעקבות כך גם את גורל המיעוטים היהודים. נלמד על ההבדלים בין מצב היהודים באזורים גאו-פוליטיים שונים של העולם: מערב ומזרח-אירופה, צפון-אפריקה הקולוניאלית, המזרח-התיכון, ועוד. נלמד על שקיעת המרכז היהודי הדמוגרפי הגדול במזרח-אירופה ועל עלייתם של מרכזים חדשים, בארצות הברית של אמריקה ובארץ-ישראל. מטרת הקורס להעשיר את התלמידים באמצעות ההתוודעות לאירועים החשובים בתקופה זו והיכרות ראשונית עם האסכולות ההיסטוריוגרפיות הדנות בהם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0677.1074 ספרות השו"ת כמקור היסטורי - ענייני קהילה וענייני אישות | |
| ד"ר שמחה גולדין | תרגיל |
| לימוד שיטתי של שיטות המחקר להתמודדות עם סוג זה של מקור, והצלבתו עם המקורות האחרים של היהודים בימי הביניים. ברור מקיף על מגבלותיו ויתרונותיו של המקור לחקירה ההיסטורית. הנושאים שילמדו: ענייני קהילה ומוסדותיה, ענייני אישות. המקורות שיבדקו הם מהאזור הצפון-צרפתי/ גרמני במאות עשירית עד הארבע-עשרה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/03/2005 בשעה 18:00 | |
| סמסטר ב', מועד א': נמסר לתלמידים ב-5.6. יוחזר למזכירות ב- 9.6.05 | |
| סמסטר ב', מועד ב': קבלה ב- 11.7.05 ב- 9:00 , החזרה ב- 14.7 | |
| 0677.1076 מגלות לגאולה - יהודה ויהודים תחת שלטון בבל ופרס | |
| ד"ר עודד ליפשיץ | שיעור |
| השיעור יעסוק באחת מתקופות המפנה בתולדות העם היהודי, בה עוצבו רבים ממאפייניו הדתיים, התרבותיים והלאומיים. במהלך השיעור נתמקד במערכת היחסים שהתפתחה בין יהודה לבין האימפריות המסופוטמיות ובהשפעות שהיו להן על המשטר, החברה והתרבות שהתפתחה ביהודה. על רקע זה נבחן את המגמות הרעיוניות שרווחו במהלך תקופה זו ביהודה, בעיקר ביחס למקומם ומעמדם של ירושלים, של המקדש, של בית דוד ושל מעמד הכהונה. נעמוד על היחס לטריטוריה ונבדוק את היחסים בין קבוצות שונות בעם היהודי ובסביבתו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/06/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/07/2005 בשעה 12:30 | |
| 0677.1077 הצלב בארץ הקודש: התקופה הביזאנטית (חלק א' 395-284 לסה"נ) | |
| ד"ר יובל שחר | שיעור |
| עם התבססות שלטונו של הקיסר קונסטנטינוס הגדול (324 לסה"נ) אומצה הנצרות כדת האימפריה. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של ארץ ישראל בה לאימפריה השלטת היה אינטרס תרבותי-דתי עמוק באופייה של הארץ ובקורות אותה. השיעור יעסוק במעבר מן התקופה הרומית לביזאנטית, במערכות היחסים בין קבוצות האוכלוסייה השונות, ביחסי היהודים בארץ ישראל עם התפוצות וביצירה התלמודית בת התקופה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/01/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/03/2005 בשעה 18:00 | |
| 0677.1078 הצלב בארץ הקודש: התקופה הביזאנטית (חלק ב' 639-395 לסה"נ) | |
| ד"ר יובל שחר | שיעור |
| בשלהי התקופה הביזאנטית מעמיקים תהליכי ההתנצרות של ארץ ישראל. ביטוי לכך בתחומי התחיקה, הבנייה והתעצמות הצליינות והנזירות. השיעור יעסוק במערכות היחסים בין נוצרים, יהודים, שומרונים ופגאנים בארץ; בקורות היהודים בארץ ובתפוצות בתקופה זו; היצירה היהודית בת התקופה: מדרש, פיוט, ספרות הילכתית ומדרשי גאולה; במרידות השומרונים; הכיבוש הפרסי ולבסוף הכיבוש המוסלמי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 27/06/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/08/2005 בשעה 12:30 | |
| 0677.1079 היהודים בעולם הנוצרי בימי הביניים (עד מסעי הצלב) | |
| פרופ' ג'רמי כהן | שיעור |
| לימוד תולדות היהודים בעולם הנוצרי עד אמצע המאה ה-12. נעמוד בהרחבה על העימות בין היהדות והנצרות ועל קהילות היהודים באירופה הנוצרית – באיטליה, ספרד, צרפת, גרמניה ואנגליה, על הקמתן ועל דרכי פרנסתן. נרחיב את הדיבור על המאה ה-11, ההתפתחויות התרבותיות בעולם היהודי ובעולם הנוצרי, ועל שיאה של המאה, מסע הצלב הראשון לארץ ישראל (1095-1099), והפגיעה ביהודי אשכנז בשנת תתנ"ו. | |
| 0677.1080 המאבק בין המינים בקהילות היהודיות בימי הביניים | |
| ד"ר שמחה גולדין | שיעור |
| הנוכחות הנשית ניכרת מאוד בכל המקורות היהודיים בימי הביניים. יהיו אלה כרוניקות, מכתבים, ספרות הלכתית ופרשנית, שאלות ותשובות ועוד. נוכחות זו מודגשת מאוד גם אם המקורות עוסקים במישור הציבורי הקהילתי, או בנושאי מנהג ותפילה, נושאים בהם האשה אינה שווה לגבר בפעילותה. אולם אנו שומעים את קולה של האישה היהודיה דרך כתיבתו של הגבר בלבד. בשיעור נבחן את המקורות שכתבו הגברים בהם מופיעות הנשים כגיבורות מרכזיות, או כגיבורות משפיעות, ונשאל שאלות לגבי החברה המיוצגת באותן מקורות, על מקום הנשים בחברה זו, על הדרך בה עיצבו הגברים את ההבנה שלנו לגבי החברה ועל מטען התפיסות הגבריות לגבי נשים. התשובות תאפשרנה לנו הבנה לגבי מערכת היחסים שבין גברים ונשים, בתוך המשפחה ובמבנה הקהילתי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/01/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/03/2005 בשעה 18:00 | |
| 0677.1081 ישראל בעמים, יהודים וישראלים מול האנטישמיות והשואה | |
| פרופ' דינה פורת | שיעור |
| שורת הרצאות זו תנסה לתת מבוא לבעיות יסוד לאירועי מפתח ביחסים שבין עם ישראל לבין עמי העולם כפי שבאו לידי ביטוי במהלך תולדותיה של האנטישמיות, בתקופת השואה ולאחריה: צליבת ישו ועלילות הדם, דמות היהודי שיצרה הכנסייה בימי הביניים,
הפרוטוקולים של זקני ציון, תורת הגזע וייחודה של האנטישמיות הנאצית, אבות הציונות והאנטישמיות, יחס היישוב בארץ- ישראל לידיעות על השואה ולניצולים, השואה בביטויים הממלכתיים כמו מגילת העצמאות וחוק יד-ושם, השואה באמנות, במחקר ובהנצחה בארץ, קליטת הניצולים, עדויותיהם וספרי הזיכרונות שכתבו, הכחשת השואה, אנטישמיות חדשה, סרטו של מל גיבסון על "ייסוריו של הצלוב", ועוד. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': להחזיר למזכירות החוג ב- 31.01.05 ב- 12:30 | |
| סמסטר א', מועד ב': להחזיר למזכירות החוג ב- 14.3.05 ב- 12:30 | |
| 0677.1082 השואה, "הפתרון הסופי" ותגובת יהודי אירופה, 1945-1933 | |
| פרופ' דינה פורת | שיעור |
| שיעור זה יפרוש בפני התלמידים את השתלשלות "הפתרון הסופי" מעליית הנאצים לשלטון ועד תום מלחמת העולם השנייה: החקיקה נגד היהודים, תכניות גירוש וריכוז, הקמת הגטאות עם הפלישה לפולין, הרצח ההמוני לצורותיו אחרי הפלישה לברית המועצות ומצעדי המוות לקראת סוף המלחמה. במקביל ייבחנו הוויכוחים בין היסטוריונים על נקודות המפנה שהחריפו את הצעדים נגד יהודי אירופה, ועל תגובתם של קהילות, נוער ומנהיגים יהודיים לצעדים אלה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הבחינה תחולק ב- 1.7.05 ותוחזר לחוג עד ה- 5.7.05 | |
| סמסטר ב', מועד ב': לא יינתן מועד נוסף | |
| 0677.1083 מאחורי "ישראל הראשונה": שסעים במדינה היהודית 1959-1948 | |
| ד"ר ירון צור | שיעור |
| היישוב הציוני נבנה בניצוחם של מהגרים אשכנזים-חילונים וסוציאליסטים שחוגים נוספים, מהגרים אשכנזים בורגנים, דתיים-לאומיים וספרדים אמידים וותיקים חברו אליהם. כל אלה הרכיבו את הציבור המוביל במדינת היהודים הצעירה, "ישראל הראשונה". לצדו, התקיימו עוד ביישוב המנדטורי ציבורים יהודיים שנחשבו "לא-נורמטיבים", כמו החרדים ובני שכבות העוני של "עדות המזרח". על רקע העלייה ההמונית וגלי העלייה של שנות החמישים גדלו הציבורים שבשולי "ישראל הראשונה", במיוחד עולי אסיה ואפריקה ונודעו בכינוי "ישראל השניה". אחרי 1948 גם התחדדה שאלת היחסים בין הציבורים היהודים בכללותם למיעוט הלאומי הערבי במדינת ישראל. השיעור יעמוד על ביטויי המתח הלאומי בין יהודים לערבים בעשור הראשון למדינת ישראל, על מלחמת התרבות בין דתיים וחילוניים ועל התפרצות הבעייה העדתית בעקבות העלייה ההמונית. הדיון יסתיים במהומות ואדי סליב בחיפה, ב-1959. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/02/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 01/04/2005 בשעה 9:00 | |
| 0677.1084 מאחורי "ישראל הראשונה": שסעים במדינה היהודית 1959--1977 | |
| ד"ר ירון צור | שיעור |
| היישוב הציוני נבנה בניצוחם של מהגרים אשכנזים-חילונים וסוציאליסטים שחוגים נוספים, מהגרים אשכנזים בורגנים, דתיים-לאומיים וספרדים אמידים וותיקים חברו אליהם. כל אלה הרכיבו את הציבור המוביל במדינת היהודים הצעירה, "ישראל הראשונה". לצדו, התקיימו עוד ביישוב המנדטורי ציבורים יהודיים שנחשבו "לא-נורמטיבים", כמו החרדים ובני שכבות העוני של "עדות המזרח". על רקע העלייה ההמונית וגלי העלייה של שנות החמישים גדלו הציבורים שבשולי "ישראל הראשונה", במיוחד עולי אסיה ואפריקה ונודעו בכינוי "ישראל השניה". אחרי 1948 גם התחדדה שאלת היחסים בין הציבורים היהודים בכללותם למיעוט הלאומי הערבי במדינת ישראל. בשיעור נעמוד על ביטויי המתח הלאומי בין יהודים לערבים בעשור השני למדינת ישראל, על ביטויי מלחמת התרבות בין דתיים וחילוניים ועל התפתחות הבעייה העדתית אחרי מהומות ואדי סליב ב-1959. השיעור יתמקד בהשפעות מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור על ההגמוניה של המפלגות הסוציאליסטיות ב"ישראל הראשונה" ובציבור הישראל כולו. נסיים את הדיון במהפך הפוליטי ב-1977.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 01/08/2005 בשעה 16:00 | |
| 0677.1085 התנ"ך בתרבות היהודית - מהבאור של מנדלסון עד היום | |
| פרופ' יעקב שביט | שיעור |
| השיעור יתאר את מקומו של התנ"ך בתרבות היהודית בעת החדשה – באירופה
ובארץ-ישראל – משלהי המאה ה-19 ועד היום. הוא יעסוק בתהליכי ההבנייה – מחדש של משמעות המקרא להוויה היהודית, תוך כדי המפגש – עימות עם מחקר המקרא, לענפיו השונים, ובדפוסי ההבנה והפרשנות השונים שהתפתחו לשם כך. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': העבודה תוגש עד 01.03.05 ב- 12:30 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0677.1086 "עמוד האש": היסטוריה, תיעוד והמאבק על הזיכרון | |
| פרופ' יעקב שביט | שיעור |
| בעזרת פרקים מהסדרה "עמוד האש" יוצגו בשיעור אירועים מרכזיים בתולדות התנועה הציונית. נבחן איך מתאר אותם המחקר ההיסטורי לענפיו, איזו תמונה מציע התיעוד המצולם והסיפר שלו, ונעסוק גם בוויכוח הציבורי שליוה חלק מפרקי הסדרה, שהיה בעצם ויכוח על דמות הזיכרון ההיסטורי הישראלי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': יש להחזיר את העבודה עד ה- 25.7.05 לחוג | |
| סמסטר ב', מועד ב': לא יינתן מועד נוסף | |
| 0677.1089 תולדות היהודים במזרח התיכון מצמיחת האיסלאם עד לנפילת החליפות העבאסית (622 - 1258) | |
| ד"ר יורם ארדר | שיעור |
| הנושאים: הרקע לצמיחת האיסלאם, תימן ה"יהודית" ערב הופעת האיסלאם, מחמד ויחסו ליהודים, השפעות יהודיות על הקוראן, המפגש בין המוסלמים למרכזים היהודיים במזרח התיכון, שינויים שחלים ביהדות המזרח בתחומי התרבות והכלכלה בעקבות הכיבוש המוסלמי. הצגת המקורות: גניזת קהיר וספרות מוסלמית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 29/06/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/08/2005 בשעה 16:00 | |
| 0677.1091 היהודים בעולם הנוצרי בימי הביניים (ממסעי הצלב ואילך) | |
| ד"ר שמחה גולדין | שיעור |
| לימוד תולדות היהודים באירופה הנוצרית בין המאות 12 – 14, באזורים של צפון – צרפת, אנגליה וגרמניה של ימי הביניים. נכיר את אורחות החיים של היהודים באזורים אלה, את הדרך בה התמודדו עם סביבתם הנוצרית המתחרה בהם, נתעכב על המאמץ החינוכי תחרותי של היהדות בגולה עם הנצרות המנצחת. נעמוד על תהליך התפתחות הקהילות ופיתוח כלים כדי להתמודד עם המציאות התובענית, נחקור את החברה היהודית בנושאי פנים כמו יחס לילדים, מעמד הנשים ועוד. נבדוק סוגיות מרכזיות בחיי יהודים אלה כמו: עלילות דם, שרפת התלמוד בפריז וגירוש היהודים מאירופה. נרחיב בנושא חיי התרבות ויצירות התרבות היהודיות בתקופה זו: תפילות, פרשנות המקרא, הפיוט, הרחבת ההלכה והתאמתה למציאות הסובבת, כתיבת ההיסטוריה היהודית ועוד. | |
| 0677.1092 ארץ-ישראל בתקופת השלטון העות'מאני: מאות ט"ז-י"ז | |
| ד"ר רות למדן | שיעור |
|
לאחר נפילת האימפריה הממלוכית וכיבוש ארץ ישראל על ידי העו'תמאנים (1517), השתנו פני הארץ לחלוטין. העות'מאנים נמצאו בשיא פריחתם, השקיעו בבנייה, בסדר ובבטחון, והשגשוג ניכר הן בקרב האוכלוסיה המוסלמית של סוריה - ארץ ישראל והן ביישוב היהודי בארץ. גלי עלייה הצטרפו ליישוב המקומי הוותיק, המוסתערבים, בעיקר מקרב מגורשי ספרד וצאצאיהם, וכן מאיטליה, אשכנז וצפון- אפריקה, והשפעתם ניכרה בתחומים שונים. זוהי תקופת הפריחה הכלכלית והתרבותית של צפת, ותקופה של שינויים דמוגרפיים, ארגוניים ותרבותיים בירושלים. מסוף המאה הט"ז נמצאה האימפריה העות'מאנית בתקופת חולשה פוליטית וכלכלית, שהשלכותיה רבות גם לגבי ארץ-ישראל. תהפוכות רבות עברו על היישוב היהודי במאה הי"ז. צפת, המרכז הרוחני והכלכלי, ירדה מגדולתה, ואת מקומה תפסה שוב ירושלים, שהתבססה והתגבשה בהנהגת רבנים ומנהיגים ידועי שם, רובם ספרדים. למרות תקופת שפל בתקופת שלטונו של מושל אכזר בשם מחמד אבן פרוח', באמצע שנות העשרים של המאה, הצליחה קהילת ירושלים להתאושש, אם כי מעולם לא שבה לפריחה הדמוגרפית והכלכלית של המאה הט"ז. ברבע האחרון של המאה הי"ז הוקמו בירושלים ישיבות, התישבו בה חכמים ידועי שם, והעיר פרחה מבחינה תרבותית וחברתית. עם זאת, נאלצו חכמיה להתמודד עם הופעתו של משיח השקר, שבתי צבי, ועם בעיות כלכליות רבות. במסגרת השעור נסקור את השינויים הפוליטיים, הדמוגרפיים והכלכליים שעברו על ארץ-ישראל בעקבות הכיבוש העות'מאני, ואת מערכות היחסים עם החברה המוסלמית השלטת. במיוחד נעמוד על התהליכים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים שעברו על החברה היהודית בארץ במאות הט"ז-י"ז. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 10/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0677.1175 התרבות ותומכיה בימה"ב והרנסנס | |
| פרופ' אליעזר גוטווירט | סמינר |
| התרבויות של יהודי ספרד מוכרות כמגוונות ועשירות. הקשר בין תופעות אלה והכלכלה בקהילות יהודי ספרד יהווה מוקד דיוננו. שיטות של תמיכה; השתקפות קשרים אלו בטקסטים לקונטקסט ההיסטורי, יהיה חלק ניכר מהדיונים בסמינר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.1196 עלילת הדם בימי הביניים | |
| פרופ' ג'רמי כהן | סמינר לתואר שני |
| עיון יסודי בהאשמה האנטי-יהודית המזעזעת ביותר בעולם הנוצרי: שורשיה, השתלשלותה וביטוייה בהיסטוריה ובספרות. נשלב את ניתוח המקורות מימי הביניים עם פניות למחקרים מודרניים חדשניים כדי להבין את היחס המורכב בין התיאולוגיה הנוצרית לתרבות העממית, וכדי להבחין בין מציאות לדמיון ביחס של החברה הנוצרית לעם היהודי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.2015 מרד בר-כוכבא | |
| פרופ' אהרן אופנהיימר | תרגיל |
|
מרד בר-כוכבא שארע בשנים 135/6-132 לספירה הוא הניסיון האחרון להשיג מדינה יהודית עצמאית עד למלחמת הקוממיות והקמת מדינת ישראל. המרד מתאפיין באחדות העם ובעוצמתו, ובהנהגתו הכריזמאטית של שמעון בר-כוכבא. התרגיל יעסוק בניתוח המקורות למרד זה. בניגוד למרד החורבן בשנים 70-66 לספירה, עליו נכתב ספר מקיף בידי ההיסטוריון פלאביוס יוספוס בן התקופה, אין מקור כזה למרד בר-כוכבא. התרגיל יעסוק בתשבץ מקורות מהספרות התלמודית, מכתביהם של הסופרים היוונים והרומים, מדברי אבות הכנסייה ומן הכרוניקות השומרוניות. כמו כן יעסוק התרגיל בממצא הארכיאולוגי שאינו כולל רק כלי נשק וקרמיקה; דרכים ומחילות מסתור; כתובות ומטבעות, אלא גם אגרות של בר-כוכבא עצמו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 07/02/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/04/2005 בשעה 9:00 | |
| 0677.2017 ארכיאולוגיה, מקרא ומה שביניהם: תרגיל מתודי בתקופת המקרא | |
| ד"ר עודד ליפשיץ | תרגיל |
|
המחקר הארכיאולוגי וחקר המקרא הם שני הכלים העיקריים שבעזרתם ניתן לשחזר את ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל. המטרה בתרגיל זה היא להכיר את שני תחומי המחקר הללו ולהבין את דרך העבודה של ההיסטוריון, בעת שהוא מנסה לשחזר תמונה היסטורית מקיפה של תולדות עם ישראל בתקופת המקרא. במהלך התרגיל נתמודד עם סוגיות מפרקי זמן שונים ונחדד את הקשיים המתודיים בדרך העבודה המדעית של ההיסטוריון. בין הנושאים שיידונו בתרגיל: התיאור המקראי על ימי האבות; הממצא הארכיאולוגי על תקופת ההתנחלות והשופטים; הבעיות הארכיאולוגיות עם המאה העשירית לפנה"ס (ימי הממלכה המאוחדת); המאפיינים התרבותיים של ממלכות ישראל ויהודה; הממצא הארכיאולוגי והתיאור ההיסטורי על מסע סנחריב; עדויות ארכיאולוגיות לימי מלכותו של מנשה; ההיסטוריה של חורבן הבית הראשון וימי גלות בבל. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 06/04/2005 בשעה 18:00 | |
| 0677.2026 ישראל וארם: קשרים פוליטיים, תרבותיים ודתיים (1112-332 לפסה"נ) | |
| פרופ' רן צדוק | תרגיל |
| הקורס יעסוק במכלול היחסים בין הישראלים כעם וכישות פוליטית (בעיקר הממלכה הצפונית) ובין הארמים שהיו היסוד האתני הדומיננטי בסוריה ואיזורים סמוכים (לרבות צפון עבר הירדן) בסוף האלף השני ובשליש הראשון לאלף הראשון (למעשה 1112-720) לפסה"נ. לאחר פרק זמן זה חדלה למעשה הן ישראל (להבדיל מיהודה) והן ארם להוות ישויות פוליטיות, אולם באורח פרדוכסלי מתהדקים הקשרים התרבותיים והדתיים בין הישראלים והארמים עוד יותר לאחר 720 לפסה"נ. נדון גם בתהליך מעניין זה על תופעותיו עד הכיבוש המקדוני (332 לפסה"נ). | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': מ- 18.02.05 ב - 9:00 עד 23.02 05 ב- 12:30 | |
| סמסטר א', מועד ב': מ- 27.05.05 ב- 9:00 עד 01.06.05 ב- 12:30 | |
| 0677.2027 ארץ ישראל ובבל - יחסי גומלין ותחרות | |
| ד"ר יובל שחר | תרגיל |
| תופעת התפוצות מלווה את חיי היהודים כבר משלהי תקופת הבית הראשון. אך עד לאחר מלחמת בן-כוסבא (135-132 לפנה"ס) לא היו כל עוררין על מרכזיותה של ארץ ישראל והנהגתה. התוצאות החמורות של המרד יצרו לראשונה מצב שבו גולה מרכזית- גולת בבל, הנמצאת מחוץ לגבולות האימפריה הרומית, מתחילה לטעון לבכורה ולעדיפות על פני ישראל. בתקופות המשנה והתלמוד התפתחו מערכות יחסים מורכבות בין יהודי ארץ ישראל לאחיהם שבבבל. הספרות התלמודית חושפת את טיבם של היחסים הללו: יחסי גומלין, הערכה הדדית ויחסי תלות מצד אחד; מתחים, זהויות מתנגשות וגילויי עוינות מן הצד האחר. במהלך הקורס נעקוב אחר מירקם היחסים הללו ונלמד להתבונן בספרות התלמודית כמראה רגישה, המשקפת את העושר האנושי וההיסטורי שביחסי שני המרכזים הללו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/02/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 18/05/2005 בשעה 18:00 | |
| 0677.2029 היישוב היהודי בירושלים (638 - 1260) | |
| ד"ר יורם ארדר | תרגיל |
| חידוש היישוב היהודי בעקבות הכיבוש המוסלמי, חילופי השלטון בעיר, קדושת ירושלים באיסלאם, הקהילות הנוצריות, המרכז הקראי, תולדות ההנהגה הרבנית בעיר, עלייה ועלייה לרגל, הכיבוש הצלבני ותוצאותיו, חידוש היישוב ותקופת צלאח אלדין. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/02/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 23/03/2005 בשעה 18:00 | |
| 0677.2030 קטן, צר וחמים? ה"חדר" וחינוך ילדים בקרב יהודי מזרח אירופה | |
| פרופ' דוד אסף | תרגיל |
| הקורס יתמקד בסדרי חינוך, בתכני הלימוד ובדרכי ההוראה שהיו מקובלים בחברה היהודית המסורתית במזרח אירופה במאות י"ח-י"ט, תוך תיאור מוסדות החינוך השונים לילדים ובראשם ה'תלמוד תורה', ה'חדר' והישיבה על ההווי המיוחד שנכרך בהם. בין מוקדי הדיון: תכני הלימוד לילדים ולנערים; דמותו של המלמד; בחינות, מלקות, הווי ומשחקי ילדים; הביקורת המשכילית על ה'חדר' ועל סדריו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': העבודה תוגש עד 02.02.05 ב - 12:30 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0677.2031 צמיחת היהדות המודרנית משבתי צבי עד חכמת ישראל | |
| ד"ר שלום רצבי | תרגיל |
|
היהדות המודרנית מאופיינת במספר תנועות מפתח (השכלה, חסידות, רפורמה, אורתודוקסיה ולאומיות) ובתודעה היסטורית עצמית ביקורתית שאחד מביטויה המובהקים הוא התפתחותם של מדעי היהדות. תנועות ומגמות אידיאיות אלה ראשיתן בשלהי המאה השבע-עשרה והעשורים הראשונים של המאה השמונה עשרה עם האמנציפציה והופעתה של תנועת ההשכלה הברלינאית. על רקע זה מטרתו של התרגיל לעמוד על הרקע החברתי והכלכלי להיווצרותה של היהדות המודרנית, מכאן, ועל התפתחותן של המגמות האידיאיות השונות והתנועות שתרמו לעיצובה של היהדות המודרנית. במסגרת התרגיל יתוודע התלמיד אל מגמות הרפורמה בדת, ביקורת הדת, היווצרותה של האורתודוקסיה, צמיחתה של חכמת ישראל, הופעתה של החילוניות כתופעה קבועה בהוויית העם היהודי והתפתחותה של התודעה ההיסטורית היהודית המודרנית. הדיון יעשה בעזרת קריאה במקורות ראשונים והפניות לקריאה במקורות משניים ומחקרים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': העבודה תוגש עד 20.02.05 ב- 12:30 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0677.2032 החברה הישראלית - היסטוריה ותיאוריה | |
| פרופ' יעקב שביט | תרגיל |
| התרגיל יסקור את הספרות ההיסטורית והסוציולוגית הרבה ואת ניסיונותיה להסביר את המבנה ואת האופי של החברה היהודית בארץ-ישראל ובמדינת ישראל – מתקופת המנדט ועד 1967. הספרות הזאת תשמש ראי ומדריך הן לשאלות מתודולוגיות (ואידיאולוגיות) והן כדי להאיר כמה מבעיות היסוד של ההיסטוריה החברתית, הפוליטית והתרבותית של ישראל. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': עבודה - להחזיר עד 30.6.05 | |
| סמסטר ב', מועד ב': לא יינתן מועד נוסף | |
| 0677.2033 מקורות למרד החשמונאים | |
| פרופ' בצלאל בר-כוכבא | תרגיל |
| קריאה בשני ספרי המקבים הראשונים (חשמונאים א, ב). לאחר הצגת הרקע ההלניסטי והיהודי. נתרכז בפרקים שעניינם המשבר הפנימי בירושלים שקדם להטלת גזירות הדת, היחסים בין היהודים לשלטונות הסלאוקים, המאבק הצבאי והקרבות של יהודה המקבי, המשא והמתן בין הצדדים הלוחמים, וחקר המקורות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/08/2005 בשעה 16:00 | |
| 0677.2034 תולדותיו של הנביא ירמיהו וההיסטוריה של ימי החורבן | |
| ד"ר עודד ליפשיץ | תרגיל |
| ירמיהו הנביא היה מהדמויות המשמעותיות שפעלו בירושלים ערב חורבן הבית הראשון. במקרא נשתמרו הנאומים שבהם הביע את עמדותיו הדתיות, המוסריות והפוליטיות, כמו גם תפישותיו והערכותיו לגבי האירועים ההיסטוריים הרי הגורל של אותו פרק זמן. הביוגרפיה של הנביא נשתלבה בהיסטוריה של ממלכת יהודה בשלהי ימיה.
בתרגיל נלמד את מאפייניו של ספר ירמיה וננסה לעמוד על תולדותיו של הנביא. את השקפותיו ונאומיו נשלב עם המידע על ההיסטוריה של יהודה, וביחד נקבל פרק מרתק בפוליטיקה, בחיי הרוח, בהשקפות הדתיות ובהיסטוריה של אחת מהתקופות המכריעות בתולדותיו של העם היהודי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': להחזיר עד 5.6.05 | |
| סמסטר ב', מועד ב': לא יינתן מועד נוסף | |
| 0677.2035 חברה במראה - הספרות התלמודית כמקור לתהליכים חברתיים | |
| ד"ר יובל שחר | תרגיל |
| ככל חברה אנושית חיה ותוססת אף בחברה היהודית בתקופת המשנה והתלמוד חלו שינויים בתחומי החברה והכלכלה: ענפי כלכלה ופרנסה, מבנה וריבוד חברתי, היחס הראוי בין עיסוק במלאכה ללימוד תורה וכיו"ב. ישנה מחלוקת מתודולוגית עמוקה בין החוקרים בשאלה האם הספרות התלמודית יכולה לשמש כמקור היסטורי בכלל, ואם כן מה ניתן ללמוד ממנה. הקורס יתנהל על שתי 'מסילות': א. נבקש לטעון שהספרות התלמודית הארץ ישראלית הקדומה הינה המקור הטוב ביותר כדי ללמוד ממנו על תהליכים פנימיים, שפקדו את החברה היהודית בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד.
ב. באמצעות מקור זה, ובסיוע מקורות נוספים ספרותיים וארכיאולוגיים, נתחקה אחר מאפיינים ושינויים עיקריים, שחלו בחברה זו בתקופה הנדונה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 19/06/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/08/2005 בשעה 12:30 | |
| 0677.2037 מבוא לתולדות היהודים בארצות האיסלאם במאה ה-19 | |
| ד"ר ירון צור | תרגיל |
| תהליכי המודרניזציה, שהשפיעו השפעה עמוקה על חיי היהודים באירופה משלהי המאה ה-18, החלו לחדור גם לעולמם של יהודי ארצות האסלאם זמן קצר לאחר מכן. ואולם, השפעתם נעשתה באופנים שונים ולבשה צורות אחרות. ארצות האסלאם ותושביהם, מוסלמים, נוצרים ויהודים, היו בעלי תרבויות משלהם ועמדו במעין מיגננה מול החדירה האירופית הגוברת והשפעותיה. השיעור יתמקד בקהילות החשובות של מרכז האימפריה העות'מאנית, של מצרים וצפון-אפריקה, ויראה כיצד השפיעו השינויים בפוליטיקה הבינלאומית, בזירה המקומית בתפוצות היהודיות על חיי היהודים בארצות האיסלאם
במאה ה-19. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': יש להחזיר את העבודה עד ה-9.6.05 לחוג | |
| סמסטר ב', מועד ב': לא יינתן מועד נוסף | |
| 0677.3010 מרכזי הנהגה והוראה בארץ-ישראל בתקופת המשנה והתלמוד | |
| פרופ' אהרן אופנהיימר | סמינר לתואר ראשון |
| הפיכתם של החכמים למעמד ההנהגה לאחר חורבן הבית, והעמדת לימוד התורה בראש סולם הערכים של היהדות, הביאה להתפתחותם של מרכזי ההנהגה בהם ישבו הנשיא ובית הוועד ושל מרכזי הוראה מקומיים מקום שם התרכזו תלמידים בודדים המכשירים את עצמם לקראת סמיכה. יבנה, לוד, ביתר, אושה, (שפרעם), בית שערים, ציפורי וטבריה הפכו להיות במשך התקופה לסירוגין מקומות מושבם של מוסדות ההנהגה. בני ברק בה ישב רבי עקיבא, עכברה (ליד צפת) בה התגורר רבי ינאי, וקיסריה בה שכן בית מדרשו של רבי אבהו, הן דוגמאות למרכזי הוראה מקומיים. מטרת הסמינאריון היא לבדוק את ההתרחשויות במרכזים אלה ואת השפעתם לאורך תקופת המשנה והתלמוד בתחום חיי הרוח, החברה והיחסים עם העולם הסובב. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.3011 ירושלים בתיאור המקראי ובמציאות ההיסטורית | |
| ד"ר עודד ליפשיץ | סמינר לתואר ראשון |
| מידע רב על תולדותיה של ירושלים נמצא בספרות ההיסטוריוגרפית שבמקרא, כמו גם בספרות הנבואה והשירה. החפירות הארכיאולוגיות רחבות ההיקף שנערכו בעיר במאה השנים האחרונות תרמו נקודת מבט שונה על תולדותיה בתקופת המקרא, ואפשרו לעמת את הנתונים הארכיאולוגיים עם המידע שבמקרא.
מטרתו של התרגיל היא לשחזר את ההיסטוריה הריאלית של ירושלים בתקופת המקרא, עד כמה שהדבר ניתן. לצורך כך ייבחנו היטב הממצאים הארכיאולוגיים, בצד המקורות ההיסטוריים והתיאורים המקראיים, למן ראשית האלף השני לפנה"ס ועד לימי חורבן הבית הראשון. על רקע המציאות ההיסטורית, ייבחנו שוב התיאורים המקראיים, ויעשה ניסיון לאתר בתוכם את המגמתיות הרעיונית של המחברים על רקע המציאות ההיסטורית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.3012 מימי הבית לתקופת המשנה - רצף ותמורה | |
| ד"ר יובל שחר | סמינר לתואר ראשון |
| בשנת 70 חרבו ירושלים והמקדש. מה השתנה בעקבות מאורע טראומתי זה? באיזו מידה מהווה תקופת המשנה המשך לתהליכים שמקורם בימי הבית?
בסמינר ננסה להתחקות אחר התהליכים ההיסטוריים, החברתיים והרוחניים שפקדו את החברה היהודית בארץ ישראל; נשאל את עצמנו עד כמה המקורות התלמודיים עשויים להעיד נאמנה על תקופת הבית; ונתמודד עם כיוונים עיקריים בתולדות המחקר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.3013 המפגש התרבותי הראשון בין יהדות לאיסלאם | |
| ד"ר יורם ארדר | סמינר לתואר ראשון |
| השפעת הדת היהודית על האיסלאם הקדום בתחומי התיאולוגיה וההלכה. השפעת האיסלאם על היהדות בתחומי ההגות, ההלכה והשפה, הפולמוס היהודי-המוסלמי, כיתות יהודיות ומוסלמיות – השפעות הדדיות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/01/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.3015 כיבושים, התנחלויות וטיהורים דתיים ואתניים בא"י בתקופת בית שני | |
| פרופ' בצלאל בר-כוכבא | סמינר לתואר ראשון |
| התפשטות הישוב היהודי בארץ-ישראל מראשית ימי הבית השני ועד נפילת ממלכת החשמונאים. ייסקרו האמצעים השונים של ההתפשטות הטריטוריאלית: התנחלויות במובלעות בלבו של היישוב הנכרי; הדחיקה ההדרגתית של הישוב הנכרי על-ידי התפתחות ההתנחלויות; כיבושי החשמונאים- תכנית, מטרה ואמצעים; הריסת ישובים וסילוקה של האוכלוסייה; הגיור. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.3016 היסטוריה והיסטוריוגרפיה בספר דברי הימים | |
| פרופ' נדב נאמן | סמינר לתואר ראשון |
| הסמינר יעסוק בספר דברי-הימים כמקור לחקר תולדות עם ישראל בימי בית ראשון וכמשקף את עולם האמונות והדעות בזמנו של מחבר הספר (אמצע המאה הרביעית לפנה"ס). במהלך הסמינר נערוך השוואה בין ספר מלכים וספר דברי-הימים בניסיון לזהות את המקורות שעמדו לנגד עיני המחבר, את הדרך שבה עיבד את מקורותיו וכיצד פירש את ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל על רקע מציאות זמנו. ההעמדה זו מול זו של ההיסטוריה הדויטרונומיסטית ושל ההיסטוריה הכרוניסטית ממחישה היטב את הדרכים השונות שבהן התבוננו היסטוריונים קדומים על העבר הקדום של עם ישראל והיא חושפת את עולמם הרעיוני של מחברים, שפעלו בסוף ימי בית ראשון ובתקופת שיבת ציון. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.3017 האינקויזיציה בימה"ב ותחילת העת החדשה | |
| פרופ' אליעזר גוטווירט | סמינר לתואר ראשון |
| האינקוויזיציה המודרנית פעלה באזור רחב, מאיטליה ועד האיים הפיליפיניים. היא פעלה נגד קבוצות רבות ושונות. אבל במקורה היא מוסד שפעילותו מכוונת נגד מתייהדים ולפעמים נגד יהודים. הסמינר יעסוק בהיסטוריה של מוסד זה והשפעתו על ההיסטוריה היהודית, בימי הביניים ובעידן המודרני הקדום. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.3018 תופעות מוות על קידוש השם בקהילה היהודית בימי הביניים | |
| ד"ר שמחה גולדין | סמינר לתואר ראשון |
| במסגרת הסמינר תבחן ההתנהגות היהודית הנקראת "מוות על קידוש השם" למאפייניה בתקופות השונות. תבחן הנורמה על פי שלל מרכיביה, הקשר בין התנהגות נוצרית של מרטירים והשוני בין שתי החברות, יחס ההלכה לתופעה, העברת המסרים בתוך החברה היהודית לשם עיצוב התנהגות זו וכן עיצוב הזיכרון הקיבוצי על מנת לשמר את זכר המתים ואת אופן מותם. במסגרת הסמינר יבדקו סוגים רבים של מקורות העוסקים בתופעה למן חומרים מדרשיים פרשניים, כתיבה היסטורית, פרוזה פיוט ותפילה ועד חומר הילכתי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.3019 מחנות הריכוז בזמן מלחמת העולם השנייה | |
| פרופ' דינה פורת | סמינר לתואר ראשון |
| במהלך מלחמת העולם השנייה פשטו והתבססו מערכות של מחנות ריכוז באירופה ואף מחוצה לה.
הסמינר ידון בשאלות כמו מאפייניהם של מחנות ריכוז, התפקידים שמילאו במשטרים השונים (בייחוד במשטר הנאצי והסובייטי), והמערכות שפותחו בהם כדי לדכא את הפרט ולהשתמש בו למימוש מטרותיהם. התלמידים יתבקשו לכתוב כל אחד על מחנה בו יבחרו, בהתאם לשאלות שלעיל. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.3020 הילכו שניים יחדיו? ציונות ודת | |
| ד"ר שלום רצבי | סמינר לתואר ראשון |
| עניינו של סמינריון זה הוא בדיקת היחסים והזיקות בין הרעיון הציוני והציונות כתנועה הלאומית של העם היהודי לבין היהדות המסורתית? העם היהודי נתפס לאורך הדורות בעיני עצמו וגם בעיני העמים שבקרבם חי או בא במגע כקיבוץ המגודר על-ידי דתו. כך כבר במאה ה-10 קבע רב סעדיה גאון שאין האומה היהודית אומה אלא בדתותיה (חוקיה). לא כן הציונות. ככל תפיסה לאומית אף המחשבה הציונית הניחה את פרימאט האומה. על-פי תפיסה זו העם היהודי הוא יוצרה של הדת כשם שהוא יוצרה של השפה, ההיסטוריה והשפה. לשתי הנחות יסוד כה מנוגדות השלכות בתחומים שונים (כדוגמת שאלת הגדרת הזהות היהודית, מטרותיה של הציונות כתנועה לאומית של העם היהודי, מקומה של הדת בהווייתו הציבורית והתרבותית של העם היהודי ורבות אחרות. בסמינריון יבחנו השלכות אלה גם בעזרת בחינת העשייה הציונית החל משנות הארבעים של המאה הי"ט וגם בעזרת עיון במשנותיהם של הוגי הדעות הציונים דתיים וחילונים מתקופת מבשרי הציונות ועד הוגים כדוגמת פניסקר, הרצל, אחד-העם, קאלצקין סירקין, בר-ברכוב ובובר שפעלו עד אמצע המאה העשרים.
הסמינריון יתבסס בעיקר על קריאה במקורות ראשונים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.3021 ראשית התגבשותה של תודעת השואה בארץ-ישראל | |
| ד"ר רוני שטאובר | סמינר לתואר ראשון |
| מטרת הסמינר לבחון את ראשית התגבשותה של תודעת השואה בארץ החל מסיום מלחמת העולם השנייה ועד לראשית שנות השישים. הסמינר יעסוק בסוגיות הבאות: המפגש של שליחי הישוב עם ניצולי השואה; קליטת שרידי השואה בארץ; הויכוח בארץ על תגובתם של היהודים בגטאות ובמחנות למדיניות ההשמדה הנאצית; "משפט קסטנר" והשלכותיו; שאלת הנצחת השואה בארץ; ראשית פעילותם של מוסדות ההנצחה; החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם והשלכותיו; משפט אייכמן והשלכותיו על תודעת השואה בארץ. | |
| 0677.4012 בית הורדוס | |
| פרופ' אריה כשר | סמינר שנתי |
| 1. עלייתם המדינית של אנטיפאטר ובניו לעמדות השלטון הבכירות ביהודה
2. מעמדו של הורדוס כ"מלך בעל ברית וידיד העם הרומאי" וההשלכות שהיו לכך במציאות 3. הורדוס ויהודי התפוצות – ברית אינטרסים הדדיים 4. הטראומה החשמונאית של הורדוס במבחן היום-יום 5. יחסי הורדוס עם הפרושים והאיסיים להלכה ולמעשה 6. יחסי הורדוס עם המגזר ההלניסטי של נתיני ממלכתו 7. קשריו הבין-לאומיים של הורדוס 8. מלחמותיו של הורדוס נגד הנבטים 9. בניית המבצרים במסגרת המדיניות האסטראטגית של הורדוס 10. בניית הראווה ההרודיאנית בירושלים 11. הורדוס כבונה ערים הלניסטיות בארץ-ישראל 12. חיי המשק והכלכלה בימי הורדוס 13. הצבא ההרודיאני בהשוואה לצבא החשמונאים מבחינת הרכבו ותפקודו 14. מוצאו של הורדוס כגורם לרגש הנחיתות שלו והשפעתו על מדיניותו 15. אופיו הפאראנואידי והמגאלומאני של הורדוס וההשלכות שהיו לכך על התנהגותו ומדיניותו 16. קשרי בית-הורדוס עם השומרונים 17. גילויי אופוזיציה ועוינות למלכות הורדוס 18. מריבות נשים בחצר ההרודיאנית 19. "פולמוס וארוס", רקעו ותוצאותיו 20. הטטרארך הורדוס אנטיפס באספקלריה של כתבי יוסיפוס ו'הברית החדשה' 21. הטטרארך פיליפוס ורישומו בהיסטוריה של ארץ-ישראל 22. הערכת אגריפס הראשון כאדם וכשליט בכתבי יוספוס ופילון האלכסנדרוני 23. אגריפס השני כשליט בחסר הרומאים 24. מעמדה ותפקודה של הכהונה הגדולה בימי השושלת ההרודיאנית 25. פניה של החברה היהודית בימי השושלת ההרודיאנית | |
| דרישות קדם: שיעור או סמינר בהיסטוריה של בית שני | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.4013 פרוטסטנטים, קתולים ויהודים - זרמים ותנועות דתיות ביהדות | |
| ד"ר שלום רצבי | סמינר שנתי |
| תשתיתה הקיומית והאידיאית של יהדות ארה"ב היא האידיאולוגיה של האמנציפציה. הווה אומר: אתגרה המיוחד של יהדות זו הוא הישרדותה במסגרת חברה ותרבות שהמאפיין אותה הוא החירות. על רקע מציאות מיוחדת זו נקבעה מטרתו של הסמינריון. משנות הארבעים של המאה העשרים שינה השיח היהודי בארצות הברית את פניו. לא עוד הצורך להצדיק את האמריקאיות או את היהדות של היהודי היא שעמדה בפניו, אלא שאלות תיאולוגיות ופילוסופיות כלליות, כמו: מהו הרוע? מהו אלוהים? ובראש וראשונה מה יש בידי היהדות לתרום ליחיד היהודי, בן החברה האמריקאית, בהתמודדות עם האתגרים שמציב בפניו העולם שלאחר מלחמת העולם השנייה ? תמורה זו חייבה עיצוב מחדש של רבים ממושגיה הקלאסיים של היהדות ובעיקר של אלה הנושאים מטען אתני-לאומי כמו שאלת הסולידריות היהודית ושאלת הזיקה לארץ-ישראל ולמדינת ישראל. תמורות אלה והשלכותיהן על הזהות היהודית בארצות הברית הן עניינו של סמינריון זה. במסגרתו תבחן בין השאר התמודדתם של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, אברהם יהושע השל, מרדכי קפלן והוגים בני ימינו עם סוגיות אלה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.4014 יהודים ויהדות בעיני העולם היווני וההלניסטי | |
| פרופ' בצלאל בר-כוכבא | סמינר |
| עיון בדברי אינטלקטואלים יוונים והלניסטיים על העם היהודי והדת היהודית החל מהמפגש הראשון בין יוונים ויהודים בתקופת הדאדוכים ועד סוף המאה הראשונה לספירה. הדיון ייוחד לדברי היסטוריונים, אתנוגרפים, ופילוסופים, וינסה להבין את עמדתם של הכותבים כלפי העם היהודי ודתו מתוך בדיקה כוללת של כל סופר וסופר, על מסלול יצירתו, הז'אנר שבו בחר, השקפותיו בענייני דת ומדינה וחברה, ומפגשים אפשריים עם יהודים. בסופו של הדיון יעשה ניסיון לשחזר את התפתחות יחסם של אינטלקטואלים בני התקופה ליהודים והשפעתו על מדיניותם של שליטים הלניסטים ורומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.4015 מיהו "ספרדי"? - פוליטיקת הזהויות של "המזרחים" בפזורה היהודית | |
| ד"ר ירון צור | סמינר |
| החל משלהי המאה ה-18, על רקע המאזן העולמי הנוטה לכיוון המערב, מתחיל תיוג מודרני, חדש ושלילי, להטיל את צלו על שאלת המהות והזהות של יהודי הקהילות באסיה ובצפון-אפריקה. מה היו ביטוייו הראשונים של תיוג זה? וכיצד התמודדו איתו אינטלקטואלים שונים מקהילות אלה בדורות ובמקומות השונים? הסמינר יעמוד על התפרצות הבעייה העדתית ב-1948, ויתמקד בעיסוק בשאלת הזהות הספרדית והמזרחית במדינת ישראל. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.4016 ז'בוטינסקי והתנועה הרוויזיוניסטית - אופוזיציה או אלטרנטיבה | |
| פרופ' יעקב שביט | סמינר |
| הסמינר יעסוק בתיאור התפתחותה של התנועה הרוויזיוניסטית מיסודה ב-1925 ועד מותו של מנהיגה, זאב ז'בוטינסקי. ננסה להבין את מקורות הצמיחה שלה, את התפתחותה הפוליטית והאידיאולוגית במזרח אירופה ובארץ-ישראל – ולענות על השאלה האם הייתה אופוזיציה, שכוחה היה בהצבעה על חולשות ופגמים, או שהציעה אלטרנטיבה ריאליסטית למדיניות של התנועה הציונית ולדפוסי ההתיישבות בארץ-ישראל. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.4018 השפעת הדת האירנית על דת ישראל בימי שיבת ציון והתקופה ההלניסטית | |
| פרופ' רן צדוק | סמינר שנתי |
| מהותו של המפגש בין הדת האירנית הקדומה ודת ישראל היא אחת הבעיות הקרדינליות בהתהוותה של היהדות הנורמטיבית. הקורס יעסוק בעיקר בשלבים הראשונים של המגע בין שתי הדתות. נדון בתחילה בהיווצרות הדת האירנית (זורואסטרית) על גילגוליה השונים,החל משלב המוצא שלה (עולם האלים ההודו-אירני) תוך התחקות על זירת המפגש בינה לבין היהדות המתגבשת. המפגש הראשון היה ככל הנראה במסופוטמיה, עילם ורמת אירן, שבהן היו ריכוזי יהודים בעיקר בבבל, שושן ומדי. נציג את הדעות השונות על מעמדה של הדת האירנית הקדומה באימפריה הפרסית-אכימנית (538-332 לפסה"נ), אימפריה ששלטה גם על יהודה ועל כל תפוצות ישראל דאז. תיבחן העדות הטכסטואלית, הלשונית, והארכיאולוגית-איקונוגראפית, לרבות החומר העשיר ממרכזי השלטון האכימני (בעיקר מפרספוליס ושושן). נעמוד על איזכורים אפשריים של יסודות זורואסטריים אצל ישעיהו השני, תפוצת הדת האירנית-זורואסטרית לאחר הכיבוש המקדוני, השפעה אירנית על תפיסת המלכויות ועניינים אחרים בספר דניאל וכן השפעות אפשריות בענייני אמונות ודעות ובתחום המגיה. הדיון יהיה מלווה בקריאת קטעים מכתבי הקודש האירניים (אווסטה) ומכתובות מלכי פרס בתרגום עברי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.4019 רבי יהודה הנשיא - מדינאי ורפורמאטור | |
| פרופ' אהרן אופנהיימר | סמינר |
| רבי יהודה הנשיא מפורסם בזכות מפעלו לדורות – חתימת המשנה, שהפכה להיות היצירה השנייה בחשיבותה ביהדות לצד התנ"ך. אולם לגבי דורו הייתה השפעתו נכרת בזכות תכונותיו כמדינאי ורפורמאטור. הוא השכיל להגיע ליחסים הדוקים עם השלטונות הרומיים, שבאים לידי ביטוי בתלמודים באגדות רבי יהודה הנשיא ואנטונינוס הקיסר הרומי. הוא קיבל אדמות מהשלטונות בכל חבלי ארץ-ישראל, פרי הקיסר היו מרביעים את הבקר שלו, הוא הפיק את בושם האפרסמון (בלזם) שבעיקרון היה מונופול קיסרי, והוא קיבל רשות דה-פקטו לדון דיני נפשות. הוא היה כעין מלך. תיקן תקנות רבות לנורמליזציה של החיים היהודיים. למרות כל אלה הייתה לו אופוזיציה מצידם של חוגים שונים שהתנגדו הן לגינוני השררה שלו, הן למידת הרפורמה בתקנותיו. מטרת הסמינאריון לעמוד על דמותו המיוחדת של רבי יהודה הנשיא, השקפותיו המדיניות, החברתיות והכלכליות; מנהיגותו כלפי חכמים והחסידים שביניהם, האריסטוקרטיה העירונית, האיכרים ועם הארץ; שיתוף הפעולה שלו עם השלטונות הרומיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.4020 ההנהגה היהודית תחת שלטון האיסלאם (622 - 1260) | |
| ד"ר יורם ארדר | סמינר |
| מוסדות ההנהגה היהודית, ראש גולה, גאונים, ישיבות נגידות, עליית בית הרמב"ם, מערכת הבסיס הפנימית בין המוסדות השונים, מערכת היחסים בין ההנהגה היהודית לשלטון המוסלמי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.4021 זמן, מרחב וטקס: ספרות עולי הרגל העברית בימה"ב | |
| פרופ' אלחנן ריינר | סמינר |
| היעד העיקרי של הקורס הוא הכרות מעמיקה עם רשימות המקומות הקדושים וספרות הנוסעים בימי הביניים. ספרות זו משמשת כלי מרכזי להכרת התרבות ובעיקר הדת העממית היהודית בארץ ישראל בימי הביניים והיא מסמנת את קו התפר שבין תרבות שבעל פה לתרבות הכתובה.
אגב הכרות לשונית ותכנית של הטקסטים הללו יחשפו פולחנים דתיים של יהודי ארץ ישראל בימי הביניים, מסורות דתיות, הלוח הטקסי והנארטיב המכונן של הקהילה היהודית הארץ ישראלית ובעיקר הגלילית למן שלהי התקופה הביזאנטית ועד לסופה של התקופה הממלוכית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.4022 הבעש"ט: אגדה והיסטוריה | |
| פרופ' דוד אסף | סמינר |
| במרכזו של הקורס תעמוד דמותו של אבי תנועת החסידות, ישראל בן אליעזר, המכונה בעש"ט. מקור עיקרי לפענוח דמותו החידתית הוא ספר שבחי הבעש"ט, שנדפס לראשונה בשנת 1815, בעברית וביידיש. ספר מורכב זה, שהוא בעל ערכים ספרותיים ורעיוניים רבים, מציב בפני ההיסטוריון שורה של אתגרים מתודולוגיים ועקרוניים: הקשר בין דרכי עריכתו של הספר לבין ייצוגיה השונים של החסידות; טיבם של 'סיפורי קדושים' (הגיוגרפיה) והסיפור החסידי; מהימנות הסיפור החסידי כמקור היסטורי, ועוד. הקורס יתמקד בכמה סוגיות עיקריות בתולדות הבעש"ט ויבחן אותן תוך קריאה טקסטואלית צמודה ותוך השוואה למקורות אחרים ולספרות המחקר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.4023 מנהיגים בצמתים של הכרעה: דוד בן-גוריון ונחום גולדמן, 1952-1936 | |
| פרופ' דינה פורת | סמינר |
| הסמינר יעסוק בהכרעות ובהחלטות שקיבלו שני מנהיגים מרכזיים: בן-גוריון, במיוחד בארץ ישראל, ובשנותיה הראשונות של המדינה, וגולדמן, במיוחד באירופה ובארה"ב, ברור שההכרעות הושפעו מלחץ האירועים – שנות המאורעות בארץ, מלחמת העולם השנייה והשואה, ההעפלה, הקמת המדינה, מלחמת השחרור ושנות העלייה הגדולה – אך השאלה המרכזית שבה ידונו המשתתפים תהיה מה היו הגורמים האידיאולוגיים והאישיים שהביאו להכרעות כה שונות ואף קוטביות אצל שני המנהיגים בתקופה הנידונה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.4639 ממלכת יהודה בין מסע סנחריב למסעות מבוכדנאצר | |
| פרופ' נדב נאמן | סמינר שנתי |
| בסמינר נעסוק בניתוח בעיות נבחרות בתולדות ממלכת יהודה בתקופה בה הייתה משועבדת לאשור, ולאחר מכן למצרים ולבבל. במהלכו נבחן את המקורות המקראיים ואת המקורות האפיגרפיים שנכתבו ביהודה ונעמוד על תרומתן לחקר ההיסטוריה, החברה, הפולחן והתרבות ביהודה במאה השביעית לפנה"ס. וכן נבחן את התעודות שנכתבו ברחבי המזרח הקדום (אשור, בבל ומצרים) ואת תרומתן לחקר תולדות ארץ-ישראל ולביקורת הטקסט המקראי. כמו כן נבחן את תרומתו של המחקר הארכיאולוגי לחקר תולדות ממלכת יהודה בשלבים האחרונים לקיומה. דגש מיוחד יושם על ההיסטוריוגרפיה המקראית ועל צמיחתה של האסכולה הדויטרונומיסטית במרוצת המאה השביעית לפנה"ס.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0677.4850 גלות וגאולה בהיסטוריוגרפיה ובהגות היהודית מגירוש ספרד | |
| ד"ר שלום רצבי | סמינר שנתי |
| מטרת הסמינריון לעקוב אחר דרכי התגוונותם של המושגים 'גלות' וגאולה' מאז גירוש ספרד ועד שנותיה הראשונות של התנועה הציונית, מכאן, ועל השלכותיהם המעשיות, מכאן. שני מושגים אלה שימשו גם כמתארים, גם כשופטים ומעריכים את הקיום היהודי וגם כמעצבים את שאיפותיו לעתיד. ברור הוא על-כן שבין מושגים אלה לבין המציאות ההיסטורית קונקרטית שבה נהגו ועוצבו קיימת זיקת גומלין חזקה ביותר. זיקת גומלין זו בין המציאות ההיסטורית לבין תוכנם של שני מושגים אלה היא עניינו המרכזי של הסמינריון. במסגרתו יבחן צמד מושגים זה בהגותם של אישים והוגים בולטים כדוגמת: ר' יצחק אברבנאל, האר"י, המהר"ל מפראג, רמח"ל, שבתי צבי ונתן העזתי, שפינוזה, מנדלסון, מייסדי החסידות, הגר"א ותלמידיו, ר' נחמן קרוכמל, רבי שמשון רפאל הירש, מבשרי הציונות, הרצל, אחה"ע, ברדייצ'בסקי, גורדון וברנר. הסמינריון יתבסס בעיקר על קריאה ביקורתית של טכסטים נבחרים מכתבי ההוגים שצוינו לעיל. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |