סילבוסים של ביה"ס להיסטוריה בשנת הלימודים תשס"ה

מעודכן ליום ראשון 21 באוגוסט 2005


0632.1021  לקראת הגוף המודרני- כיצד הבורגנות המציאה מחדש את הטבע האנושי
ד"ר מיכאל זכיםסמינר
לגוף האדם תפקיד חשוב בכינון יחסי הכוח בכל חברה (בהגדרת האציל והנחות, האנין והגס, הנורמלי והפטלוגי, הטבעי והמלאכותי, הגברי והנשי, בין השאר). סמינר זה יעסוק בבחינת הקשר בין הגוף לבין הופעת המערך החברתי הדמוקרטי, כפי שהתהווה באמריקה במהלך המאה ה – 18 והמאה – 19. תוכנית הלימודים מתבססת על מבוא תיאורטי ודיונים בנושאים היסטוריים כגון הגוף העובד, הגוף של האינדיאני, מיגרנות נשיות, הגוף המת, הגוף של הזונה והגוף המגונדר – רובם ככולם מרכיבים מרכזיים בבניית "הגוף האזרחי" המודרני. תלמידים יורשו לכתוב עבודות בנושאים שמחוץ למסגרת הכרונולוגית-גיאוגרפית הספציפית של הסילבוס.
0632.1026  הגות ופוליטיקה באמריקה הלטינית במאה ה- 20
פרופ' צבי מדיןסמינר
הסמינר שואף לפרוס בפני התלמידים מניפה רחבה של הזרמים החשובים בהגות הלאטנו-אמריקאנית במרוצת המאה ה-XX, תוך התייחסות לשאלת השחרור על משמעויותיה השונות. העמקה תוך התמקדות במשנתו של אחד מהוגי הדעות או סוגיות מסוימות תתבצע בהנחייתו האישית של המרצה שילווה גם את הכנת העבודה הסמינריונית אם על התלמיד\ה להגישה, או את עבודות הרפרט.

0632.1027  פופוליזם באמריקה הלטינית
פרופ' רענן רייןסמינר
הפופוליזם הוא אחת התופעות הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות המרכזיות באמריקה הלטינית של המאה ה20-. תנועות אלה חתרו, בין השאר, להרחבת מעגל ההשתתפות הפוליטית, לחלוקה מחדש של "העוגה הלאומית" ולרהביליטציה של תרבות עממית. היו אלה קואליציות רב-מעמדיות, שהניפו את דגל הלאומיות והעמידו בראשן מנהיג כריזמאטי.
הסמינר יבחן סוגיות תיאורטיות ומתודולוגיות בחקר הפופוליזם, ויעמיד במרכזו דיון בארגנטינה ובתנועה הפופוליסטית שהנהיג חואן פרון. מקרי-מבחן אחרים אליהם נתייחס: ברזיל בהנהגתו של ז'טוליו ורגאס; מקסיקו תחת שלטונו של לסארו קרדנס; פרו ותנועת אפר"א בהנהגת ראול איה דה לה טורה.
המפגש האחרון יוקדש לדיון בתחייתו האפשרית של הפופוליזם, תוך כדי בחינת המקרה של הוגו צ'אווס בוונצואלה.
0652.4354  בעיניים מערביות-קולוניאליזם, תרבות וחברה 1750 – 1950
פרופ' בילי מלמןסמינר
הסמינר עוסק במגעים בין אנשי מערב-אירופה לחברות ותרבויות שמחוצה לה, בעידן המודרני הקולוניאלי. בסמינר נתמקד במיוחד בדרכים שבהם התבוננו אירופאים ב"אחר" ובמגוון האופנים שבהם הגדירו וייצגו "שוני".
נדון באופנים שבהם השפיעו מגעים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים בין אירופה ו"העולם" על התפתחות הזהות, החברה והתרבות – זו החומרית וזו שאינה חומרית – במערב.
הסמינר יפרוש בפניכם מגוון של אפשרויות בשדה הבינתחומי של מחקר וכתיבה היסטוריים הקרוי "היסטוריה ותרבות של הקולוניאליזם" או "לימודים קולוניאליים" (COLONIAL STUDIES).
הסמינר יידע אתכם למושגי יסוד בתחום מרכזי זה – וביניהם "שוני" , "דמיון" , "בינתרבותיות" ו"אורינטליזם" , וכן אף לספרות המחקר המובילה בתחום ולדיונים והמחלוקות החשובים שבו.
ביחד עם זאת יציע הסמינר בחינה מחדש של שאלות מרכזיות ושינויים מרכזיים או "תחנות יסוד" בהיסטוריה האירופית של המאות ה – 18-20 . כל זאת מנקודת המבט של הקולוניאליזם. הסמינר מניח כי לימוד ההיסטוריה הפוליטית והתרבותית של מערב אירופה, מנקודת המבט של הקולוניאליזם – כאורח התבוננות, חשיבה, חיים ותרבות היסטורית – יכול ליצור תובנה מחודשת של היסטוריה זו.
בין הנושאים שיידונו בסמינר: ההתבוננות באורינט בעידן הנאורות (הן ב"אורינט" העות'מאני והן זה ההודי); אורינטליזם וארגון ידע במאה ה- 19 ;המהפיכה הצרכנית ( C0NSUMPTION ),
התיעוש והאימפריה ; ה"עין המסיונרית" – והמהפיכה הדתית האונגליסטית ; תרבות המונים בעידן הקולוניאליזם – בתחומי האומנויות הויזואליות, המוסיקה הפופולרית והקולנוע ההיסטורי המוקדם ;התבוננות בינתרבותית בעידן הלאומיות החדשה וכו'…
הסמינר עושה שימוש במגוון רב של מקורות וחומרים הכוללים: חיבורים פילוסופיים, ספרות מסעות, ספרות מדעית ופסאדו-מדעית (אתנוגרפית ואנתרופולוגית) מוסיקה וקולנוע.
0652.4381  ההיסטוריון ומושג ה"עצמי"
ד"ר יגאל חלפיןסמינר
במוקד הסמינר הטענה כי זהותו העצמית של האדם משתנה עם הזמן. האדם עצמו ולא רק ההקשר החברתי שלו יסתברו כהבניה תרבותית. נעסוק ב"קריאה קרובה" של טקסטים מפרי עטם של חוקרים המלבנים את "משחקי הזהות" בתקופות היסטוריות שונות. נפתח מסוף – העצמי הליברלי, הקומוניסטי והנאצי ושורשיהם ברומנטיקה. נראה כיצד בחטין (בעבודתו על דוסטוייבסקי) וגינזבורג (בעבודה על טולסטוי) תופסים את האדם המודרני. אחר-כך נעסוק בשרשי העצמי המודרני בתקופת ההשכלה (ה"וידויים" של רוסו), בפורטניזם וברנסנס (התזה של בורקהרד אודות עליית האינדיוידואליזם ברנסנס). לבסוף נעסוק בהמצאת ה"חוויה האישית" וה"זמן הפרטי" המיוחסת לאוגוסטין, ובהצגה העצמית של הכופר המתוודה בבית דין אינקוזיטורי. הסמינר ינסה לבחון מה הוא הבסיס לדו-שיח שהתפתח בין ההיסטוריונים, האנתרופולוגים וחוקרי הספרות בשני העשורים האחרונים.

התפנית הלשונית


D. Harlan, “Intellectual History and the Return of Literature,” American Historical Review 94 (1989)

R. Chartier, “Intellectual History or Sociocultural History? The French Trajectories,” in D. LaCapra and S. Kaplan (eds.), Modern Intellectual History, (Cornell, 1972)

J. Scott, “The Evidence of Experience,” Critical Inquiry 17 (1991)


אוגוסטין הקדוש והמצאת הזמן האישי

אוגוסטין, וידווים

P. Brown, Augustine of Hippo, (Berkeley, 1969) pp.158-181.

K. W. Weintraub, The Value of the Individual: Self and Circumstance in Autobiography, (Chicago, 1978)

C. Taylor, The Sources of the Self. The Making of Modern Identity, (Cambridge Mass.: Harvard University Press, 1989), pp.127-142.

E. Vance, "Augustine's Confessions and the Grammar of Selfhood," Genre, no.6, (1973).

העצמי בימי הביניים

S. Fleishmann, “Philology, Linguistics, and the Discourse of the Medieval Text,” Speculum 65, (1990)

פייר אבלרד, תולדות יסורי

C. Morris, The Discovery of the Individual, 1050-1200, (London, 1972)

R. Logan, “A Conception of the Self in the Later Middle Ages,” Journal of Medieval History 12, (1986)

P. Barker, Michel Foucault. Subversions of the Subject, (London, 1993), pp.85-159.

J. Benton, “Consciousness of Self and Perceptions of Individuality,” in Renaissance and Renewal in the Twelfth Century, ed. R. L. Benson and g. Constable, (Oxford: Clarendon Press, 1982),

C. D. Ferguson, “Autobiography as Therapy: Guilbert de Nogent, Peter Abelard, and the Making of Medieval Autobiography,” Journal of Medieval and Renaissance Studies 13, (1983),

F. Amory, “The Confessional Superstructure of Guibert of Nogent’s Vita,” Classica et Mediavalia 25 (1964)

A. Altmann “The Delphic Maxim in Medieval Islam and Judaism,” Biblical and Other Studies (Cambridge Mass. 1963),

D. Goitein, “Individualism and Conformity in Classical Islam,” Individualism and Conformity in Classical Islam, ed. A. Banani and S. Vryonis, (Wiesbaden 1977)


האינקויזציה וחקירת העצמי

J. H. Arnold, Inquisition and Power. Catharism and the Confessing Subject in Medieval Languedoc, (Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2001)

J. Tambling, Confession: Sexuality, Sin, and the Subject, (Manchester: Manchester University Press, 1990)

P. Biller, and Al. J. Minnis, eds, Handling Sin: Confession in the Middle Ages, (York: York Medieval Press, 1998)


האומנם הרנסנס המציא את האישיות?

פרקים מתוך בורקהרד

פרקים מתוך ה"אוטופיה" של תומס מור

S. Greenblat, Renaissance Self-Fashionining. From More to Shakespeare, (Chicago, 1980), pp.1-73.

J. Martin, “Inventing Sincerity, Refashioning Prudence: The Discovery of the Individual in Renaissance Europe,” American Historical Review 102, 5, (1997)

H. Baron, “The Limits of the Notion `Renaissance Individualism’: Burckhard after a Century,” in H. Baron, In Search of Florentine Civic Humanism: Essays on the Transition from Medieval to Modern Throught, 2 vols. (Princeton, N.J., 1988)

J. Frecerro, “Autobiography and Narrative,” Reconstructing Individualism: Autonomy, Individuality, and the Self in Western Thought, ed. T. C. Heller, S. Morton and D. Wellbery, (eds.), Stanford, Calif. Stanford University Press, (1988)

P. Burke, “Representations of the Self From Petrarch to Descarts, in, R. Porter (ed.), Rewriting the Self, (London, 1993)

T. C. Price Zimmermann, “Confession and Autobiography in the Early Renaissance,” in Renaissance Studies in Honor of Hans Baron, ed. A. Molho and J. Tedeschi, (Florence: G. C. Sansoni, 1971),

N. Z. Davis, “Boundaries of the Self in Sixteenth Century France,” in Reconstructing Individualism: Autonomy, Individuality and the Self in Western Thought, ed. T. C. Heller, M. Sosna and D. E. Wellbery (Stanford, Calif.: Stanford Univeristy Press, 1986),

D. Aers, “A Whisper in the Ear of the Early Modernists; or, Reflection on Literary Critics Writing the `History of the Subject’,” in Culture and History 1350-1600: Essays on English Communities, Identities, and Writing, ed. D. Aers (London: Harvester Wheatsheaf, 1992),

W. Bouwsma, “The Two Faces of Humanism: Stoicism and Augustinianism in Renaissance Thought,” In, W. J. Bouwsma, A Usable Past: Essays in European Cultural History, (Berkeley, Calif. 1990)

עליית העצמי המודרני


M. Mascuch, Origins of the Individualist Self: Autobiography and Self Identity in England, 1591-1791,(Standford, 1996)

M. Foucault, Discipline and Punish

J. Sawday, “Self and Selfhood in the Seventeenth Century,” in, R. Porter (ed.), Rewriting the Self, (London, 1993).

N. Keonhane, “Montaigne’s Individualism,” Political Theory, 5, August 1977

J. Perkins, The Concept of the Self in the French Enlightenment, (Geneve, 1969)

R. Smith, “Self Reflection and the Self,” in, R. Porter (ed.), Rewriting the Self, (London, 1993).

K. Weintraub, ‘Autobiography and Historical Consciousness,’ Critical Inquiry, vol.1, (1975).

Taylor, pp.143-284.

M. Mascuch, Origins of the Individualist Self: Autobiography and Self Identity in England, 1591-1791,(Standford, 1996)

רוסו, וידויים

E. J. Hundert, “The European Enlightenment and the History of the Self,” in, R. Porter (ed.), Rewriting the Self, (London, 1993)


מישל פוקו ומושג ה"עצמי"

M. Foucault, The Use of Pleasure. The History of Sexuality, Volume 2, (New York, 1985).

-----------, The Care of the Self. The History of Sexuality, Volume 3, (New York, 1986).


0652.4390  רוסיה וה"מלחמה הפטריוטית"הגדולה-זכרון ופוליטיקה
ד"ר נורית שלייפמןסמינר
"המלחמה הפטריוטית הגדולה", כפי שנקרא באופן רשמי חלקה של בריה"מ במלה"ע II, נחשבת עד היום לאירוע המשמעותי ביותר בתולדות המדינה הסובייטית, ו"יום הניצחון" עלה בחשיבותו אף על "יום המהפכה". עם זאת, התהפוכות הפוליטיות שהתרחשו במדינה בעשרות השנים מאז סיום המלחמה מצאו את ביטוין גם ביחס לגיבוריה. אלפי יצירות האומנות שהוקדשו להנצחתה הפכו, אפוא, למעין מסך ענק שעליו הוקרנו מאבקי כוח פנימיים וממנו מיטיב להשתקף גם היחס שבין זיכרון הקיבוצי לפוליטיקה. מטרת הסמינר היא לעסוק במהותו של הקשר הזה. מהם הכוחות הפעילים מאחורי הזיכרון הקולקטיבי ועיצובו, מהם האינטרסים המניעים אותם, מהם אופני פעילותם, מתי ואיך משתנה זיכרון קולקטיבי, בנייתו ופירוקו של גיבור. במהלך הקורס ינותחו יצירות ספרותיות, סרטים ויצירות אומנות פלאסטית.

מתוך הביבליוגראפיה:

Yael Zerubavel, “The Dynamics of Collective remembering”, in
Recovered Roots: Collective Memory and the Making of Israeli National Tradition (Chicago, 1994), pp.3-12.

Khrushchev’s De-Stalinization Speech, Feb. 24-25, 1956, in Dmytryshyn B., USSR: A Concise History, N.Y. 1978, pp. 494-537.


נורית שלייפמן, "פארק הניצחון במוסקבה: קרב הזיכרון על "המלחמה הפטריוטית הגדולה", זמנים, מס' 76, ע"ע, 27-18.


ואסילי גרוסמן, החיים והגורל, כרכים א'-ב', ת"א, 1986 (ארוך, אבל מומלץ ומשתלם ביותר!)

0652.4395  הנאציזם:היסטוריה והיסטוריונים (ב)
פרופ' שולמית וולקובסמינר
הסמינר הזה הוא חלק ב' של סמינר באותו נושא שניתן בסמסטר החולף, אך הוא מתוכנן כך שגם סטודנטים שלא השתתפו בחלקו הראשון יוכלו להצטרף אליו. בפגישות הראשונות נסקור את הויכוחים ההסטוריוגראפיים שהטביעו את חותמם על כתיבת ההסטוריה של הנאציזם בחמישים השנה האחרונות. בהמשך נבדוק את ההסטוריוגראפיה החדשה ( של העשור האחרון) בכמה נושאים עיקריים: התמוטטות הרפובליקה הווימרית, מבנה השלטון הנאצי, ההרכב החברתי של התמיכה בשלטון, ההתנגדות, ושאלות הקשורות בתולדות השמדת היהודים, ולבסוף ננסה לברר - תוך השוואה להסטוריוגראפיה הישנה - מה התחדש בתחום זה: האמנם יש היום בידינו עתה כלים חדשים לטפול בבעיה? מהו ההקשר הפוליטי שבו פותחו וגובשו החידושים ההסטוריוגראפיים הנדונים? מעבר לשפע הפרטים, האם הביאו עמם תובנות שלא היו קודם במהלך המאמץ המחקרי האינטנסיבי והממושך שלפנינו? --

0654.7141  סוריה ולבנון – חברה מדינה ומשטר
פרופ' אייל זיסרסמינר
עניינו של הקורס הינו תהליך צמיחתן של הקהילייה הפוליטית ושל המדינה (הטריטוריאלית) במרחב של בלאד אל-שאם (סוריה רבתי), ובדגש לסוריה וללבנון. במסגרת זו יידון בהרחבה תהליך צמיחתן והתגבשותן של אידיאולוגיות מובילות ושל זהויות חברתיות ופוליטיות במרחב. כן יידונו יחסי עדה ומדינה, וכן יחסי דת, חברה ומדינה בסוריה ובלבנון. סוגיות אלו הינן מפתח להבנת תהליך התגבשותן של מדינות אלו כישויות פוליטיות בעלות חיוניות ויכולת קיום. הדיון בסוגיות אלו יכלול קריאה וניתוח של מקורות ראשוניים ובהם הגות פוליטית, נאומים, שירה ופרוזה ולבסוף, אף טכסטים עיתונאיים הנותנים כולם ביטוי למגמות פוליטיות ורעיוניות מרכזיות כמו גם דילמות, בתחומי האידיאולוגיה, הזהות העצמית ואף זו הקולקטיבית של תושבי האזור.
מועדי הבחינות:
סמסטר א', מועד א': רפרט או עבודה סמינריונית
סמסטר א', מועד ב': רפרט או עבודה סמינריונית
סמסטר ב', מועד ב': רפרט או עבודה סמינריונית
0654.7154  היסטוריה והיסטויוגראפיה: תולדות סיכסוך ישראל ערב
פרופ' אשר ססרסמינר
הסמינר יעסוק בשאלות מפתח במחקר על תולדות סכסוך ישראל-ערב תוך בחינה של מגוון סוגיות היסטוריות ומתולוגיות. המטרה של הסמינר היא ללבן סוגיות כגון רוויזיה ורוויזיוניזם היסטורי, מקורות היסטוריים והשימוש בהם, שינויים בפרספקטיבות היסטוריות ואידאולוגיות, תודעה היסטורית ואחריות היסטורית, והדרך בה כל הסוגיות האלו באות לידי ביטוי במחקר החדש על תולדות היחסים בין ישראל וערב.
מועדי הבחינות:
סמסטר ב', מועד א': רפרט או עבודה סמינריונית
סמסטר ב', מועד ב': רפרט או עבודה סמינריונית
0654.7188  קריאה בטקסטים עת'מאניים
פרופ' איימי סינגרסמינר
הסמינר יתמקד בטקסטים בתורכית עת'מאנית ובשפות אחרות, המהווים מקורות לחקר תולדות האימפריה העת'מאנית. נדון במאפיינים שונים, הכוללים שפה, מחבר, לשון, סגנון, נסיבות חיבור וכו' , של מבחר טקסטים מודפסים ובכתב יד. הסמינר מתאים לכל מי שמעונין בתולדות האימפריה. לפי התלמידים הנרשמים, נחליט על קבוצת טקסטים. מי שמעונין/-ת לקרוא בתורכית עת'מאנית ולמד/ה כבר שנה אחת לפחות של תורכית מודרנית (ויש להם רקע בערבית), מוזמנים להצטרף!
מועדי הבחינות:
סמסטר א', מועד א': רפרט או עבודה סמינריונית
סמסטר א', מועד ב': רפרט או עבודה סמינריונית
סמסטר ב', מועד א': רפרט או עבודה סמינריונית
מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך.
0654.7203  לאומיות או אתניות בקרב האפריקנרים בדרום אפריקה
פרופ' מרדכי מרדכי תמרקיןסמינר
הסמינר יעסוק בהתפתחות הזהות האתנו-תרבותית והתודעה הפוליטית בקרב האפריקנרים
בדרום אפריקה. מבחינת טווח הזמן הסמינר יכסה את המאות ה – 19 וה – 20 עד למהפך הפוליטי ב – 1990. השאלה המרכזית בה יעסוק הסמינר תהיה האם ניתן לאפיין את הזהות והתודעה האפריקנרית בתקופה הנדונה כלאומיות אתנית או שמא מדובר רק בזהות אתנית וגיוס אתני שאינם תובעים בלעדיות פוליטית.
מועדי הבחינות:
סמסטר ב', מועד א': רפרט או עבודה סמינריונית
סמסטר ב', מועד ב': רפרט או עבודה סמינריונית
0654.7210  שאיפות לאומיות של מיעוטים אתניים: המקרה של הברברים בצפון אפריקה
ד"ר ברוס מדי וייצמןסמינר
This course will analyze the rise of the Berber Culture Movement in North Africa and in the Berber Diaspora, and its social and political implications for Morocco and Algeria. Subjects to be explored by this study include: the evolving nature of Berber collective self-perception, in light of the community’s considerable diversity; efforts to, in the words of Bernard Lewis, to “remember, recover, and reinvent” Berber history; and the impact of the forces of modernization and globalization on Berber “imagining.” The study will also examine the respective policies of the Algerian and Moroccan regimes towards, and effects on Berbers and Berberism, against the background of the Berbers’ varying strategies throughout history of accommodation and resistance to regime policies. The combination of (a) increasingly popular movements “from below,” whether religious or ethnic; and (b) the failure of the state authorities to translate their preponderance of power into a durable, legitimate political system able to “deliver the goods” to their increasingly youthful, restive population, poses a fundamental challenge to social and political order in the Maghreb at the beginning of the 21st century.


Brett, Michael and Fentress, Elisabeth, The Berbers (Oxford: Blackwell, 1996).
Anderson, Benedict, Imagined Communities (London and NY: Verso, 1991).
Smith, Anthony D., The Ethnic Origin of Nations (Oxford: Blackwell, 1986).
Hobsbawm, Eric, and Ranger, Terrence, eds., The Invention of Tradition (Cambridge: Cambridge UP, 1983).
Hart, David, special issue of Journal of North African Studies, 4/2 (Summer 1999).
Gellner, Ernest, and Micaud, Charles, eds., Arabs and Berbers: From Tribe to Nation in North Africa (Lexington, MA: Lexington Books, 1972).
Bengio, Ofra and Ben-Dor, Gabriel, eds., "Minorities and the State in the Arab World," (Boulder, CO: Lynne Rienner, 1999)
Maddy-Weitzman, Bruce, "Contested Identities: Berbers, 'Berberism' and the State in North Africa," Journal of North African Studies, Vol. 6, No. 3 (2001), pp. 23-47.
"Berber Sociolinguistics," International Journal of the Sociology of Language 123 (1997).
"Amazigh Voices: The Berber Question," special issue of Race, Gender and Class, Vol 8, No. 3 (2001).



מועדי הבחינות:
סמסטר א', מועד א': רפרט או עבודה סמינריונית
סמסטר א', מועד ב': רפרט או עבודה סמינריונית
0654.7218  פלסטין 1948-1850
פרופ' עמי איילוןסמינר
הסמינריון יעסוק בהיסטוריה הפוליטית, החברתית והתרבותית של החברה הערבית הפלסטינית משלהי התקופה העות'מאנית ועד סיום המנדט הבריטי. נבחן את הדברים כפי שהם נראים בעיני בני החברה עצמה, מתוך מקורותיה שלה, וכן בעיני אחרים, לרבות דוברים ציוניים ומשקיפים מבחוץ. חומר הקריאה יכלול בין השאר מקורות פלסטיניים ובשפת המקור. נדרשת יכולת קריאה של השפה הערבית.


מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/01/2005 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 18/03/2005 בשעה 9:00
0657.5178  מרידות איכרים באירופה הפרה-מודרנית
פרופ' גדי אלגזיסמינר
מה חשב 'הרוב הדומם' באירופה הפרה-מודרנית? האם קיבלו איכרים את מרותם של אדונים, מלכים וכמרים? כיצד הצדיקו את מרידתם? מי עמדו בראש המרידות – ומי הפיק מהן תועלת? ננסה לברר זאת בעזרת עיון ברגעים היסטוריים דרמטיים – אלה שבהם מרדו איכרי אירופה. הסמינר יתמקד באיכרות הצרפתית, האנגלית והגרמנית ויתבסס על קריאה במקורות ראשוניים ובספרות המחקר.
את המבוא הטוב ביותר לחיי איכרים בתקופה מציע שלדון ווטס:
Sheldon Watts, Social History of Western Europe 1450-1720: Tensions and Solidarities among Rural People (London: Hutchinson University Library, 1983)
כדי לקבל מושג על מרידות התקופה, הכינו עצמכם בעזרת הספרים הבאים:
Yves-Marie Bercé, Revolt and Revolution in Early Modern Europe (Manchester: Manchester University Press, 1987)
Jack A. Goldstone, Revolution and Rebellion in the Early Modern World (Berkeley: University of California Press, 1991)
Scott, Tom, "Peasants’ Revolts in Early Modern Germany," The Historical Journal 28 (1985), pp. 455-468
מועדי הבחינות:
סמסטר א', מועד א': רפרט או עבודה סמינריונית
סמסטר א', מועד ב': רפרט או עבודה סמינריונית
0698.1030  החברה הוונציאנית בתקופת הרנסאנס (1400-1600)
פרופ' בנימין ארבלסמינר
ונציה של תקופת הרנסאנס (המאות ה-15 וה-16) היא כרך קוסמופוליטי מהגדולים בעולם המערבי, ובירתה של אימפריה שהשתרעה ממזרח הים התיכון ועד פאתי מילנו. הרפובליקה הוונציאנית עברה תמורות מבניות ששינו במידה רבה את פניה בתקופת הרנסאנס. בין אלה ניתן למנות את הפיכתה של ונציה למעצמה תעשייתית, את עליית משקלה של היבשת האיטלקית בחיים הוונציאנים, את השפעת ההומניזם, ואת המאבקים הצבאיים ביבשה ובים.
בסמינריון זה נתמקד בתופעות ותהליכים חברתיים שאפיינו את החברה בכרך הגדול במשך כמאתיים שנה. באמצעות ניתוח מקורות בני התקופה ומחקרים מודרניים, נבחן את מעמדן של שכבות חברתיות שונות, את מערכות היחסים ששררו בקרבן, ואת האופן בו הושפעה החברה העירונית מהשינויים שעברו על הרפובליקה.

בין הסוגיות שיעמדו במוקד הדיון:
המסגרת המוסדית והתשתית הכלכלית.
החברה הפטריקית.
מעמד ה"אזרחים".
השכבות העממיות.
זרים ומיעוטים בחברה הוונציאנית.
נשים בחברה הונציאנית, יחסים בין המינים, מוסד הנישואין, רווקות.
הכנסיה והחברה הוונציאנית.


לקריאה מוקדמת:

D.S. Chambers, The Imperial Age of Venice, 1380-1580 (London 1970). החברה הוונציאנית בתקופת הרנסאנס (1400-1600)
0698.1042  בין עבדות לחסות: סוגיית החרות ברוסיה בעת החדשה המוקדמת
ד"ר ורה קפלןסמינר
עד תחילת המאה ה – 18 ברוסיה הייתה קיימת עדיין עבדות (kholopstvo) עתיקת שנים כאשר מסוף המאה ה-16 התפתחה לצידה צמיתות האיכרים (krepostnichestvo). אחד המקורות של העבדות היה ויתור על חופש תמורת הגנה וקורת גג. באותו הזמן בעלי עבדים וצמיתים – בני האצולה הרוסית - חיפשו אחר חסותם של "האנשים החזקים" והרגישו צורך להסתמך על רשת יחסים אישיים שהיו מגבילים את החופש האישי שלהם, אבל נתנו תמיכה וביטחון. יותר מזה, אנשי האצולה העליונה קראו לעצמם "עבדים של הצאר", והתנהגו בהתאם. כל זה מעיד, לכאורה, על הערך הנמוך של חרות בחברה הרוסית באותו הזמן. אולם במאה ה – 17 מתקבלים חוקים שמגינים על שמירת חופש הנתינים כנגד עבדות, ובגבולות הדרומיים של המדינה מתפתחים אזורים שלמים של חופש מוחלט שאין בהם מקום לא רק לעבדות או צמיתות , אלא גם למרות המדינה בצורה כלשהי. בסמינר יערך דיון על משמעיות שונות של המושג "חרות" (svoboda and/or volia) בחברה הרוסית במאה ה-17 ובמאה ה-18, כאשר "חרות" מקבלת מימדים חדשים. יבחנו אספקטים כלכליים, משפטיים, דתיים, פוליטיים ופילוסופיים של המושג "חרות" בתרבות הרוסית בעת החדשה המוקדמת.