| 0662.1013 מבוא לספרות ילדים ותרבות הילד | |
|---|---|
| ד"ר יעל דר | שיעור |
| Introduction to Poetics of Children’s Literature and Child’s Culture
מתי נולד הילד המודרני ומתי נוצרו הטקסטים עבורו? מה קרה לכיפה אדומה בדרך למאה העשרים? מדוע מכחישים הסופרים לילדים, גם המפורסמים והמוכרים ביותר, שהם כותבים לילדים? מה קורה לאותו סיפור כשהוא נכתב כרומן לילדים וכשהוא נכתב כנובלה למבוגרים? למה כתב לואיס קרול שלושה נוסחים שונים של עליזה בארץ הפלאות? מה עבר על מסעי גוליבר לאחר שנדד מספרות המבוגרים אל ספרות הילדים? לאן נעלמים המבוגרים בספרים שמבוגרים לא אוהבים לתת לילדים? שאלות אלה ואחרות נידונות בקורס באמצעות דיון המחלץ את הספרות לילדים מן המסגרת הפדגוגית הצרה שבה נידונה בדרך כלל, ודן בה בהקשרים תרבותיים נרחבים. מבנה הקורס שיעור 1: הצגת הנושא והביבליוגרפיה. שיעור 2: ארבע גישות לבחינת ספרות ילדים. מטלה: קריאת הפרק על "גילוי הילדות" (פרק שני) ו"לבוש הילדים" (פרק שלישי) מתוך ספרו של אריאס Centuries of Childhood. שיעור 3: הפריזמה של מחקר התרבות: התפתחות מושג הילד. קריאה באריאס. שיעור 4: המשך דיון. דיון באבדן הילדות (פוסטמן 1986). שיעור 5: היחס בין מושג הילד לבין ספרות הילדים: ספרות הילדים המחנכת. מקרה Struwwelpeter (הופמן, הינריך, 1845). מטלה: לקרוא את כיפה אדומה בנוסח פרו. שיעור 6: היחס בין מושג הילד לבין ספרות הילדים (המשך). נוסחים שונים של כיפה אדומה. מטלה: לקרוא את כיפה אדומה בנוסח גרים . שיעור 7: המשך דיון. שיעור 8: נוסחים מודרניים: המעשיות ככלי סאטירי וככלי תרפויטי. שיעור 9: הפריזמה הספרותית: מה בין ספרות ילדים לספרות מבוגרים? קריאה מתוך לאה גולדברג ומתוך אריך קסטנר. מטלה: לקרוא את דני אלוף העולם (דאל 1984) וכן: Dahl, Roald, 1980. "The Champion of the World”. שיעור 10: על אילוציו של סופר הילדים. המקרה של רואל דאל. שיעור 11: צפייה בסרט (An Awfully Big Adventure (BBC 2 שיעור 12: מבחן אמצע. שיעור 13: ספרות הילדים כצומת בין-דורי: ייחודה של הפואטיקה של ספרות הילדים. שיעור 14: שאלת קהל היעד: טקסטים אמביוולנטיים מול טקסטים לא קאנוניים. מטלה: לקרוא את הרפתקאות אליס בארץ הפלאות (קרול, 1997). שיעור 15: ספרות ילדים אמביוולנטית: המקרה של הרפתקאות אליס בארץ הפלאות. שיעור 16: המשך דיון. שיעור 17: מקרה הארי פוטר. פנטזיה אמביוולנטית? צפייה בסרט. שיעור 18: כשבטקסטים נוכחים שני הדורות. דרך האמצע: דינאמיקות של מסר בינדורי. מטלה: לקרוא את שביט, זהר, 2000. "ספרות ילדים עברית". שיעור 19: ספרות הילדים העברית: מתח בין המערכת החינוכית, הספרותית והפסיכולוגית. המקרה של שלונסקי ושטקליס: קריאה בעלילות מיקי מהו (שלונסקי 1947) ובאצו רצו גמדים (שטקליס 1939). מטלה: לקרוא את שמונה בעקבות אחד (טשרנוביץ, 1945). שיעור 20: "טקסטים לילדים בלבד": טקסטים "חסרי מסר" במוצהר. דגם ספרי החבורה. מקרה שמונה בעקבות אחד. שיעור 21: המשך דיון. מטלה: לקרוא את אי הילדים (לובה, 1947). שיעור 22: כשקהל היעד משתנה: מקרה אי הילדים ואי-בוד. שיעור 23: המשך דיון. שיעור 24: "הגל החדש" בספרות הילדים העברית: מכלי אינדוקטרינרי ליצירה ייחודית וחד פעמית. הפיכתה של ספרות הילדים למערכת עצמאית. מטלה: קריאה בשניים מתוך ספרי הילדים של נורית זרחי (להביא לכתה). מטלה לקרוא את שוורץ 2004. שיעור 25: ספרות ילדים היום: פוסטמודרניזם בספרות הילדים. שיעור 26: המשך דיון. שיעור 27: סיכום. התלמידים יחויבו במהלך הסמסטר במבחן ביניים, שניתן במהלך השיעור, ובמבחן סופי, שניתן כבחינת בית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': מ- 04/02/05 ב- 9:00 עד - 07/02/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': מ- 15/04/05 ב- 9:00 עד - 18/04/05 ב- 13:00 | |
| 0662.1103 הפסיכולוגיה של הנורמאלי בראי הלא-נורמאלי: משיגעון לשפיות | |
| ד"ר שלמה מנדלוביץ | שיעור |
| From Psycho-psychology to the Definition of Sanity
1. כללי חלק ניכר מההבנות שיש לגבי ההתפתחות והתפקוד הפסיכולוגי של האדם הבריא נובע מבחינה דקדקנית של עולם הפסיכופתולוגיה. הקורס עוסק במונחי ייסוד שמניעים את פסיכולוגיית הנורמלי, וזאת- מתוך לימוד פסיכולוגיית הלא נורמלי. לצורך כך, נסקור במהלך הקורס את ההפרעות הפסיכיאטריות המרכזיות (הפרעות בספקטרום הפסיכוטי, הנוירוטי והאישיותי) ונמצה מהם את חוקיות התנהלות חיי הנפש של האדם. נעלה סוגיות שונות הקשורות לתפיסה, מחשבה, רגש, ושיפוט, וזאת- בתבניות תיאורטיות שונות המקובלות בעולם המחקר הפסיכולוגי והפסיכיאטרי (תבניות ביולוגיות, התפתחותיות, דינאמיות וקוגניטיביות, סוציולוגיות וסטטיסטיות). דגש מיוחד יושם על יחסי הגומלין שבין ההסברים המוצעים על ידי תיאוריות שונות למצבים פסיכו פתולוגים זהים. 2. מבנה הקורס שיעור א' – מבוא: הנורמלי והלא-נורמלי, הבריא והחולה. שיעור ב' – הפרעות פסיכוטיות 1. שיעור ג' – הפרעות פסיכוטיות 2. שיעור ד' – הפרעות נוירוטיות 1. שיעור ה' – הפרעות נוירוטיות 2 (השיעור כולו יוקדש להפרעה כפייתית). שיעור ו' – הפרעות חרדתיות. שיעור ז' – הפרעות דיסוציאטיביות. שיעור ח' – הסטיות המיניות. שיעור ט' – הפרעות פוסט-טראומתיות. שיעור י' – הפרעות אישיות 1. שיעור י"א – הפרעות אישיות 2. שיעור י"ב – סיכום. לקורס לא נדרש ידע מוקדם כלשהו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': מ- 15/02/05 ב- 9:00 עד 17/02/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': מ- 01/04/05 ב- 9:00 עד 03/04/05 ב- 13:00 | |
| 0662.1106 אבות ובנים: יחידות דוריות בחברה הישראלית | |
| ד"ר גן אלון | שיעור |
| Fathers and Sons: Generation units in Israel Society
ההיסטוריה הארץ-ישראלית (תקופת הישוב) והישראלית (תקופת המדינה) התגבשה תוך מפגש ועימות בין שלוש יחידות דוריות דומיננטיות:1. "החלוץ": דור האבות – דור המייסדים.2. "הצבר": דור הבנים הראשונים – דור תש"ח. 3. "המתלבט": דור ילידי המדינה – דור "הלוחות השבורים".קורס זה עורך מסע בציר הזמן שמטרתו לערוך ניתוח משווה בין יחידות דוריות אלה. הקורס נוקט בגישה בין-תחומית המשלבת היסטוריה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה וספרות על מנת לבחון את המאפיינים המרכזיים של דמות "החלוץ", דמות "הצבר" ודמות "המתלבט", כדמויות מפתח בעיצוב פני החברה הישראלית. מטרות הקורס 1. בחינת תהליכי יסוד בהתפתחות החברה הישראלית לאורך ציר הזמן. 2. הכרת מושגי יסוד בתחום התיאוריה הדורית ויישומם כלפי המציאות החברתית בארץ ישראל (עלייה שנייה ושלישית) ובמדינת ישראל (שנות החמישים והשישים). הנושאים נושאי הקורס:א. התיאוריה הדורית מושגי יסוד: 1. דור ביולוגי – דור סוציולוגי.2. יחידה דורית – קבוצת גרעין מייסדת.3. מאורע מעצב.4. קבוצת התייחסות.ב. "החלוץ" - דור המייסדים:1. מאורעות מעצבים.2. מאפיינים סוציו-תרבותיים.ג. "הצבר" - דור תש"ח:1. מאורעות מעצבים.2. מאפיינים סוציו-תרבותיים.ד. "המתלבט" – דור המדינה:1. מאורעות מעצבים.2. מאפיינים סוציו-תרבותיים. דרכי הוראה הקורס משלב דרכי הוראה שונות כגון: הרצאה, דיון, חניכה אישית, עבודה בקבוצות והכנת פרוייקטים אישיים או קבוצתיים. חובות התלמיד השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת תרגילים ועבודות במהלך הקורס, עבודת סיכום. הערכת התלמיד על בסיס חובות התלמיד שפורטו לעיל. ביבליוגרפיה עברית א. התיאוריה הדורית:- שפירא יונתן, "יחידות דוריות ויחסים בין-דוריים בפוליטיקה הישראלית", ישראל דור ההתהוות, (עורך אריאן אשר), זמורה, ביתן, מודן, ת-א, 1979, עמ' 137-151.ב. דמות החלוץ – דור המייסדים:- גורני יוסף, "היסוד הרומאנטי באידיאולוגיה של העליה השניה", אסופות 10, ינואר 1966, עמ' 55-74.- טבנקין יצחק, "המקורות", ספר העלייה השנייה (עורכת ברכה חבס), עם עובד, ת-א, 1947, עמ' 23-30.- יערי מאיר, "מתוך התסיסה", קהליתנו, מהדורה חדשה בעריכת צור מוקי , יד יצחק בן-צבי, י-ם, 1988, עמ' 265-269.- כצנלסון ברל, "העליה השניה: הרצאות ברל כצנלסון בפני הבחרות הסוציאליסטית (1928)", ערכו וההדירו נאור שפירא אניטה, אביר נעמי, עם עובד, ת-א, 1990, עמ' 44, 63-64.- צור מוקי, "אנשי העליה השנייה, טיפוסי העולים ודיוקנם החברתי-תרבותי", העלייה השנייה מחקרים, יד יצחק בן-צבי, י-ם, 1997, עמ' 282-293. - שביד אליעזר, "מורשת העלייה השנייה", העלייה השנייה 1903-1914, סדרת עידן, יד יצחק בן צבי, י-ם, 1984, עמ' 37-43.- שלונסקי אברהם, "מעגבניה עד סימפוניה", ילקוט אשל, ספרית פועלים, מרחביה, 1960, עמ' 237-241.ג. דמות הצבר – דור תש"ח:- אלמוג עוז, הצבר, עם עובד, ת-א, 1999, עמ' 13-33.- אבן זוהר איתמר, "הצמיחה וההתגבשות של תרבות עברית מקומית וילידית בישראל 1882-1948", קתדרה 16, 1980, עמ' 165-189.- גורביץ זלי, ארן גדעון, "על המקום (אנתרופולוגיה ישראלית)", אלפיים 4, 1991, עמ' 19-26.- ס. יזהר, "אמן הקו הקצר והישר", מעריב 27/11/1981.- שמיר משה, "פחד יצחק", ספר ילקוט הרעים, מוסד ביאליק, י-ם, 1992, עמ' 19-25.- שפירא אניטה, "דור בארץ", אלפיים 2, 1990, עמ' 178-203.- אבישג, "דור יצחק", שדמות 40, חורף תשל"א, עמ' 42-49.ג. "המתלבט" – דור המדינה:- בן אהרון יריב, "פגישות עם טבנקין", שדמות 44, סתיו תשל"ב, עמ' 81-87.- בן עזר אהוד, אין שאננים בציון, עם עובד, 1986, (הפרק: "א. עלי: אל תשלח ידך אל הנער"), עמ' 189-208.- גרץ נורית, "תמורות בספרות העברית", הספרות 29, דצמבר 1979, עמ' 69-75.- עמיחי יהודה, "דורות בארץ", דף ל"א, מאי 1968, עמ' 9-13. - חזק יחיאל, "שברי לוחות בחצר", שדמות 29, אביב תשכ"ח, עמ' 104-106.- "כל התשובות, הלא, קטנות מהשאלות !", שדמות 35, סתיו תש"ל, עמ' 42.- לולב עמרי, "ואתם ! ואילו אנחנו …?", שדמות 17, אפריל, 1965, עמ' 6-10. - בן דוד יצחק, "לי"ב, לס' יזהר, לחיים גורי ולכל השאר", שדמות 55, קיץ תש"ל, עמ' 78-82. ביבליוגרפיה לועזית - Mannheim k. “The problem of generations”, Essays on the sociology of knowledge, Oxford University Press, N.Y, 1952, pp. 304-307. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד ה- 20.3.05 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.1118 "התרבות היהודית באיטליה על רקע הקונטר-ריפורמציה והמעבר למודרניות באירופה" | |
| ד"ר רוני ויינשטיין | שיעור |
|
The Jewish-Italian Culture during the Early Modern Period: A Reflection of Counter-Reformation and The Passage to Modernity. תקופת הקונטר-ריפורמציה היא אחת התקופות המשמעותיות לעיצוב התרבות והחברה המודרנית באיטליה. הכנסיה ושלטונות הערים פעלו במשותף לעצב מחדש דפוסים ומסגרות בסיסיות בכל תחומי החיים. הקורס יציג את השפעתה העמוקה של תקופה זו על חיי היהודים באיטליה במאות ה-16 וה-17. הקורס ישלב בין תפיסות של היסטוריה חברתית – היינו בתחום המוסדות וההתארגנות הפנים-יהודית, היסטוריה של רעיונות ואידיאות, והמפגש בין המיעוט היהודי לבין חברת הרוב הקאתולית. בין הנושאים שיעלו במהלך הקורס: אחוות (Confraternities) וחבורות מצווה והשפעתן הניכרת על חיי הדת היהודיים, השינוי במסגרות החינוכיות היהודיות בהשפעת החינוך של המסדר הנזירי הישועי, וידוי חטא ורגשות אשמה, השפעת הקבלה וספרות המוסר שהפיצה, פיקוח חברתי, שינויים בתחום היחס לגוף ולמיניות, ריטואליזאציה של המוות והתכוננות לקראת המיתה, 'המהפכה הטקסית' שעוברת החברה היהודית באיטליה בראשית העת החדשה, הגיטו כיחידה עירונית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 23/03/2005 בשעה 18:00 | |
| 0662.1122 ילדוּת עזובה: יתומים, ילדי רחוב ונוער עבריין בתקופת המנדט | |
| גב' תמי רזי | שו"ת |
| Neglected Childhood: Orphans, Street Children and Juvenile Delinquents During the British Mandate
בשנות השלושים והארבעים התמודד היישוב היהודי בארץ-ישראל עם תופעה חברתית קשה של אלפי ילדים שנזקקו לטיפול מיוחד: יתומים, ילדי רחוב, ילדים עם לקויות למידה קשות ונוער עבריין. על אף הבעיות הכלכליות והפוליטיות הקשות עמן נאלצה החברה היישובית להתמודד, נוצר בשנות השלושים והארבעים מערך מסועף של מסגרות טיפול, אנשי מקצוע וארגונים התנדבותיים, שטיפל בילדים אלה ודאג לשקמם. קורס זה יעסוק בתופעה חברתית זו ויבחן אותה מהיבטים לאומיים, אתניים ומיגדריים. נבחן את מקומם של הילדוּת והנעורים בשיח הציוני ואת הסיבות הלאומיות שבגינן זכתה תופעת הילדים העזובים להתייחסות כה נרחבת ומעמיקה; נדון בזיהוי הרווח בתקופה בין בעיית העזובה של ילדים לבין מוצאם המזרחי ובמתחים הבין-עדתיים שהתעוררו סביב הטיפול והתיקון של ילדים אלה; נבחן את מקומן הייחודי של הנשים ושל ארגוני הנשים בטיפול בנוער עזוב ונדון במשמעויות המגדריות השונות העולות מטיפול זה וממקומן של הנשים בחברה היישובית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד ה- 30.1.05 בשעה 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.1125 "גיבורי שואה" ו"גיבורות שואה" בחברה הישראלית 1961-1945 | |
| גב' שרון גבע | שו"ת |
| Men and Women: Heroes of the Holocaust in the Israeli Society
הפתרון המדינתי של "כור ההיתוך" במהלך העשור הראשון למדינה פעל באינטנסיביות כלפי קבוצות שונות בחברה הישראלית במטרה שיתאימו עצמן לתבנית אחת, בדמותה ובצלמה של החברה הישראלית (קרי: תנועת העבודה). אחד הפתרונות שמצאה החברה הישראלית לקליטת ניצולי השואה היה יצירת פרקטיקה ייחודית של "כור ההיתוך" שהסתכמה בסיסמה "שואה וגבורה" ולתוכה נוצקו "גיבורי שואה" ו"גיבורות שואה" שמילאו בו תפקידים ראשיים. מטרתו של הקורס לבחון את ביטויו של פתרון זה בשיח הציבורי הישראלי בצמתים מרכזיים בהם נפגשה החברה הישראלית עם השואה, ביניהם הוויכוח על הסכם השילומים, פרשת קסטנר, עיצובו של יום הזכרון הלאומי לשואה ולגבורה ומשפט אייכמן. ביטויים אלה ייבחנו תוך קריאה וניתוח משותפים של מגוון מקורות היסטוריים, ביניהם נאומים, חוקים, עיתונות התקופה ועדויות נבחרות ממשפט אייכמן. בין מיומנויות הלמידה שיוקנו במהלך הקורס: היכרות עם הכלים העיקריים לקריאת מקור היסטורי וניתוחו; היכרות עם הכלים העיקריים לקריאת טקסט אקדמי; גיבושה של שאלת מחקר לקראת יצירת חיבור אקדמי, בניית ראשי פרקים לעבודה, איתור מקורות רלוונטיים, היכרות עם המבוא ומרכיביו ועמידה על חשיבותה של המסקנה. הדיון המתודולוגי ייערך במשותף ובמשולב עם הדיון התוכני. במהלך הסמסטר יתבקש/תתבקש כל סטודנט/ית להגיש שני תרגילים קצרים, ובסופו – עבודה בנושא לפי בחירת/ה. | |
| 0662.1126 קולנוע וקוגניציה | |
| מר רונן צדקה | שיעור |
| Film and Cognition
קולנוע הוא חוויה אנושית. ככזה הוא מכוון לפעול על המנגנונים התפיסתיים, המחשבתיים וההכרתיים של הצופה. המדעים הקוגניטיביים מנסים להבין מהם כלים אלו. התיאוריה הקוגניטיבית של הקולנוע הוא תחום חדש המבקש לשפוך אור על החוויה הקולנועית, באמצעות חשיפת המנגנונים הסמויים והגלויים העומדים מאחורי הצפייה בקולנוע. כיצד מבוססת ההערכה האסתטית של היצירה הקולנועית על יכולות תפיסתיות טבעיות? האם הקולנוע הוא אשליה, מציאות או אולי דמיון? כיצד מצליחים אמצעים קולנועיים לעורר רגשות? מהו ריאליזם קולנועי? ובאיזה אמצעים משתמשים יוצרי אוונגרד על מנת לשבור את תחושת המציאות הזאת? מהו ייצוג קולנועי? האם קיימת "שפה" קולנועית? ואם כן, במה היא שונה משפות טבעיות? באיזה רבדים של תפיסת משמעות אנו תופסים את היצירה הקולנועית? באיזה מנגנונים קוגניטיביים אנו משתמשים על מנת לפרש ולהבין יצירה קולנועית? בקורס זה ננסה לענות על שאלות אלו תוך שימוש בידע עדכני על המנגנונים הקוגניטיביים של בני –אדם, ובאמצעות דוגמאות ספציפיות ממיטב היצירה הקולנועית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 31/07/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.1246 גרמניה-היסטוריה, חברה ותרבות במאות ה-19 וה-20 | |
| ד"ר דורון אברהם | שו"ת |
| Germany - History, Society and Culture in the 19th and the 20th Centuries
הקורס מתמקד בתהליך המודרניזציה החברתית והפוליטית והבניית הזהות הלאומית של החברה הגרמנית מאמצע המאה ה- 19, שלב מהפכות "אביב העמים", ועד לכינונה של הדיקטטורה הנאצית ב- 1933. זהו טווח השנים שמתחיל בניסיון לחולל מהפכה גרמנית לאומית ברוח ליבראלית מודרנית, ומסתיים במהפכה הלאומית הנאציונאל-סוציאליסטית וייסודו של משטר טוטליטארי. במסגרת הקורס נבחנים יחסי הגומלין שבין הטרנספורמציה החברתית ובין מגדיריה של הזהות הלאומית מצד אחד, והתמורות הפוליטיות הפנימיות וביטוייהן במישור הלאומי-מדיני מצד שני. בתוך כך יכלול הדיון היכרות עם הזרמים התרבותיים המרכזיים שצמחו בתקופה האמורה. מיקומה הגיאו-פוליטי של גרמניה והיותה חלק מן המערכת המדינית והמרחב התרבותי האירופאיים מחייבים התייחסות למתרחש בה גם על רקע השינויים הכלליים ביבשת. בהקשר זה, ובאופן בלתי נמנע, יעמוד "המודל הגרמני" לעיון מחודש. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד 27.1.05 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.1251 "הפגיעה השלישית" - דמות האדם בראי הפסיכואנליזה | |
| מר יוסף טריאסט | שיעור |
|
“The Third Blow” – The Image of Man in Psychoanalysis "שלוש פגיעות ספגה האנושות בגאוותה; אחרי המהפכה הקופרניקאית והדרוויניזם- הפסיכואנליזה היא אולי המכאיבה מכולן" (פרויד). בקורס מבוא זה תושם הפסיכואנליזה על הספה, תוך ניסיון לבחון בראיה ביקורתית את התפתחותה של התיאוריה שהותירה חותם כה עמוק על תרבות המערב ושרדה את חילופי המילניום – קונטרברסלית כתמיד. מלבד הצגת רעיונותיה המרכזיים של הפסיכואנליזה יושם הדגש על זיהוי מאפייני דמות האדם (בתפקידו כמטפל וכמטופל) כפי שאלה מצטיירים במודלים השונים של הפסיכואנליזה מפרויד ועד ימינו. תפיסת דמות האדם מתפתחת במקביל לתהליך התפתחותה של התיאוריה – מ"אובייקט חלקי" המחפש את מהותו האמיתית בעולם של "אמת מוחלטת" – ל"סובייקט שלם" המגלה ובתוך כך גם בורא את "עצמו האמיתי" במרחב אינטר-סובייקטיבי של "אמת יחסית". | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': מ- 31/01/05 ב- 9:00 עד 02/02/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': מ- 11/3/05 ב- 9:00 עד 13/03/05 ב- 13:00 | |
| 0662.1262 תהליכים בהבנת שפה | |
| ד"ר אורנה פלג | שיעור |
| Language Comprehension Processes
הקורס נותן סקירה מקיפה של חקר תהליך הבנת השפה בשלושים השנים האחרונות. במסגרת הקורס נדון בהיבטים התיאורטיים, הפסיכולוגיים והביולוגיים של תהליך זה, החל מהשלב התפיסתי, דרך שליפת המשמעות של המילה הבודדת, ועד הבנת המשפט והשיח. כללית, הספרות המקצועית נחלקת בין שתי גישות מתחרות: הגישה המודולרית והגישה האינטראקטיבית. במהלך הקורס נעסוק בתיאוריות אלה ובממצאים האמפיריים התומכים בכל אחת מהן. דרישות הקורס: קריאת מאמרים (מתוך הרשימה המצורפת), מבחן סופי (עם חומר פתוח). | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 10/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0662.1267 חברה ומשטר בישראל | |
| ד"ר בועז שפירא | שיעור |
| Regime and Society in Israel
מבוא מבנה השיעור; עיון ראשון בחברה ובמשטר של מדינת ישראל: קורותיהם, השסעים, סדר היום הלאומי, המוסדות 50 השנים הראשונות, 100 משברים קורן דני, בועז שפירא, קואליציות, זמורה-ביתן, 1997, עמ' 239-363 (328.36E) העבודה: מבן-גוריון עד בן-אליעזר גולדברג גיורא, המפלגות בישראל: ממפלגות-המון למפלגות אלקטורליות, רמות, 1992, עמ' 187-221 (329E) הימין: מז'בוטינסקי עד שרון שפירא יונתן, לשלטון בחרתנו, עם עובד, 1989, עמ' 133-180 (329.019E) יסודות הדמוקרטיה הישראלית נויברגר בנימין, ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל (יחידה 2), האוניברסיטה הפתוחה, 1989, עמ' 7-22 (320E) משטר חוקתי בבנייה רובינשטיין אמנון, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, שוקן, 1991, מהדורה רביעית, כרך א', עמ' 464-447 (342E) השתתפות פוליטית ודפוסי הצבעה קימרלינג ברוך, "בחירות כזירת מאבק על זהות קיבוצית", אצל אשר אריאן ומיכל שמיר (עורכים), הבחירות בישראל – 1996, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1999 דת ומדינה: עובדיה יוסף מול יוסי שריד שלג יאיר, הדתיים החדשים, כתר, 2000, עמ' 283-299 (296.688E) עדות ופוליטיקה: מעליה ראשונה עד ישראל בעליה ליסק משה, "עדה ועדתיות בישראל בפרספקטיבה היסטורית", אצל ליסק משה וברוך קני פז (עורכים), ישראל לקראת שנת 2000, מאגנס, תשנ"ו, (301.2431E) הערבים במדינת ישראל: ממק"י עד טיבי שפירא בועז, "שר ערבי בישראל: מחסומי העבר ואילוצי העתיד", אצל אלי רכס ותמר יגנס (עורכים), הפוליטיקה הערבית בישראל על פרשת דרכים, מרכז משה דיין, 1995, עמ' 55-63 (323.1E) השטחים: מחלוקה עד אוטונומיה ביילין יוסי, ישראל: 40 פלוס, ידיעות אחרונות, 1993, עמ' 21-49 (הסכסוך הישראלי-ערבי) (990.41E) סיכום מי באמת מחליט? העם, נבחרי הציבור, בית-המשפט העליון, הבירוקרטיה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 08/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0662.1269 הסייברספייס כמרחב חברתי: בין אופטימיזם טכנולוגי לאוטופיזם תרבותי | |
| מר משה אלחנתי | שיעור |
| Introduction to the Cyber Culture: Between Technology Optimism to Cultural Utopism
קורס זהה ל"הסייברספייס כמרחב חברתי: היבטים סוציולוגיים ואתנוגרפיים שניתן בתשס"ד. שיעור זה מבקש להתחקות אחר המקורות והחומרים ההיסטוריים של האידיאולוגיה ממנה 'עשויה' תרבות הסייבר ובהקשר זה, לבחון את האופן בו רטוריקת הסייבר, כתרבות פוסט-תעשייתית התגבשה והתנסחה. ההנחה המובילה שיעור זה היא, שתרבות הסייבר, למרות שהיא מוצגת, בעיקר בשיח הפופולרי, כמהפכה וכהתפתחות חסרת תקדים, אינה בגדר חידוש גמור. נהפוך הוא, תרבות הסייבר מגלמת בתוכה אלמנטים תרבותיים רבים שעמדו, מאז ומעולם, במרכז המשא ומתן ההיסטורי שהתנהל בין התרבות לטכנולוגיה. במהלך השיעור ניווכח לדעת כי מוטיבים ומושגים תרבותיים כגון: וירטואליות, טכנו-אובולוציוניזם, טכנו-רומנטיציזם, מוטיב הסְפר [frontier], זהות-נסיבתית, 'השתחררות מן הבשר', קהילה א-גיאוגרפית, מטפורת הרשת, חברת האינפורמציה, הוליזם טכנולוגי ועוד רבים אחרים, אינם בלעדיים לשיח הסייבר, וכי ניתן להבינם טוב יותר, אם מתבוננים בהם מתוך הפרספקטיבה של האופטימיזם הטכנולוגי בכלל, ומזווית הראיה של המסורת הרטורית של המחשבה הטכנו-אוטופית בפרט. כך או כך, השיעור מבקש לבדוק כיצד העולם הדיגיטלי כחלק מן ההוויה הפוסט-תעשייתית, ביקש להציע פשרה שתפתור את המתח ששרר, מאז ומתמיד, בין התרבות לטכנולוגיה. רוצה לומר, עד כמה הצליחו (או שמא לא הצליחו) תועמלני הטכנולוגיה הדיגיטלית לחלץ את הטכנולוגיה ממעמדה כאויב קוסמי ולהציבה כמדיום של גאולה. חובות הקורס: א. נוכחות מלאה ב. מבחן בית [ סדרת שאלות מנחה, תימסר לסטודנטים כהכנה למבחן] | |
| הערות: קורס זהה ל"הסייברספייס כמרחב חברתי: היבטים סוציולוגיים ואתנוגרפיים שניתן בתשס"ד. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': מ- 25/01/05 ב- 9:00 עד 27/01/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': מ- 04/03/05 ב- 9:00 עד 06/03/05 ב- 13:00 | |
| 0662.1280 בין מסורת למודרנה בזירה הישראלית | |
| מר נסים ליאון | שיעור |
| Tradition and Modernity in Israel: Tensions and Strategies
1. כללי אחד השסעים המרכזיים החוצים את החברה הישראלית הוא השסע הדתי בין דתיים לחילוניים. קורס זה יעסוק הן בשורשיו של שסע זה ווהן בביטוייו ובהשלכותיו העכשוויות על החברה הישראלית ועל החברה הדתית בה. נקודת המבט שתושת על החברה הישראלית תהא סוציולוגית-היסטורית וכן אנתרופולוגית. הקורס יתמקד לא רק בצורות הדתיות של החברה הישראלית אלא גם בצורות החילוניות המתקיימות בחברה וידון בשאלה מי מייצר את מה בחברה הישראלית – האם הצורות הדתיות את הצורות החילוניות או שמא ההפך? מה הם גבולותיו של הדיון בשסע הדתי – האם כולל הוא מיעוטים לאומיים ואתניים? 2. מבנה הקורס שיעור א' – מבוא: דת ומודרניות במבט סוציולוגי שיעור ב' - בין פונדמנטליזם דתי לפונדמנטליזם חילוני (התייחסות רחבה אל משנתו של האינטלקטואל המצרי פרג' פודה). שיעור ג' – החברה הישראלית – מבט כללי: מקורות ותהליכים שיעור ד' – הדת והחברה הישראלית שיעור ה' – החברה החרדית שיעור ו' – הקבוצה הדתית-לאומית שיעור ז' – דתיות קבוצת יוצאי ארצות האיסלאם שיעור ח' – תנועת ש"ס שיעור ט' – הרוב החילוני שיעור י' – מיעוטים לאומיים ואתניים שיעור י' – מבטה של הדת אל עבר החברה הישראלית – האם סוציולוגיה דתית? שיעור יא' – המשך שיעור י' (קריאה בטקסט נבחר) שיעור י"ב – סיכום הקורס: מגמות ותהליכים ביחסי דת וחברה בישראל. | |
| הערות: קורס זהה ל"דת וחברה בישראל" שניתן בתשס"ד | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 17.7.05 בשעה 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.1282 אוכל, שתיה,גבר, אישה - הישראלים הראשונים כבני תרבות | |
| ד"ר אורית רוזין | שיעור |
| Eat, Drink, Man, Woman: The Israeli in the
מטרת הקורס מטרת הקורס היא להכיר ולבחון את הנורמות התשתיתיות שרווחו בציבורים היהודיים השונים בישראל של שנות החמישים הראשונות, ולהקנות ידע רחב היקף על נסיבות חיי היחיד והמשפחה בשנים אלה. במסגרת הקורס ייבחנו היבטים של חיי הפרט בתחומי התזונה, ההיגיינה, הניקיון, נוהגי המשפחה והקהילה ויחסי האזרחים (עם דגש על האזרחיות) והשלטונות ברמה המקומית וברמה הארצית. כן יואר הקשר שבין הספירה הפרטית והספירה הציבורית והשפעות הגומלין שלהן. המקור העיקרי לבחינת התקופה תהיה העיתונות על גווניה וצבעיה, בעיקר יושם דגש על הטורים לאישה ולמשפחה בעיתונות היומית וכן עיתונות הנשים. במידת האפשר ייבחנו גם מקורות ארכיוניים פומביים – כדברי הכנסת ובמידה פחותה מזה מקורות ארכיוניים סמויים. באמצעות דיון במקורות יוקנו גם יסודות הניתוח של טקסטים היסטוריים מסוגים שונים. תכני הקורס מבוא – המבנה הפוליטי והחברתי של החברה היהודית בארץ-ישראל עם הקמת המדינה. מבוא – העיתונים – מה היה ה"צבע" המיוחד של העיתונות הפוליטית והאזרחית בכלל ואיך בא השוני ביניהם לידי ביטוי בטורי הנשים והמשפחה? מה הייתה מידת אמינותם של העיתונים? מה היה מקומם ככלי להעברת מידע מחד גיסא ועמדות מאידך גיסא? מה הייתה מידת אמינותם בעיני הציבור של אז? איך משתמשים בעיתונים כמקור היסטורי? מקומה של עיתונות הנשים כמקור מרכזי להבנת נורמות התנהגות ותרבות של בני הזמן. חיים במעברות: תנאי החיים של העולים, התגייסות הציבור לעזרתם, העברת ילדים למשפחות ותיקות והמפגש הראשון בין ילדי עולים וילדי ותיקים. החינוך לילדי העולים, רמת אספקת המזונות ומוצרי היסוד למעברות, רמת שירותי הרפואה והתחבורה ותנאי המגורים. אלה יושוו לממדים המקבילים אצל היישוב הוותיק בעיר, במושב, במושבה ובקיבוץ. תפקיד הוותיקים בקליטת העולים; דימוי העולים בעיני הוותיקים בכלל והנשים הוותיקות בפרט; ההקשר התרבותי שבין ניקיון ויופי, וכן בין ניקיון ובריאות ייבחנו על רקע תנאי ההיגיינה הקשים ששררו במחנות העולים ובמעברות. הרגלי הניקיון ואף מנהגי האכילה (שימוש בידיים או בסכין ומזלג) שימשו רקע לאבחנה בין "בני תרבות" וכאלה הנחשבים פרימיטיביים. חינוך העולים להרגלי היגיינה מודרניים היה בעיני הציבור הקולט חלק מרכזי בתהליך הפיכתם של עולים לישראלים. עיקר הנטל בתחום חינוך העולים נפל על כתפי הנשים הוותיקות. נבחן אפוא את התמודדותן עם המטלה ובמידת האפשר נראה את תגובת העולים (בדגש על העולות) למעורבות שגילו הוותיקים בחייהם. הרגלי תזונה: משבר הצנע מאפשר לבחון בקפידה את הרגלי התזונה של הציבור הותיק ושל ציבור העולים. החלטות של המנגנון הממשלתי הן שקובעות בתקופה זו את תפריט המזונות ואת המצאי. בחינת תפריטים שנתפרסמו בעיתונות היומית ילמדו אותנו מה הוקצב ואיך השפיע המחסור על קבוצות שונות באוכלוסייה. מה היה יחסו של הממסד אל הרגלי התזונה של קהלים שונים: אשכנזים, מזרחים ושומרי כשרות. מה היו אסטרטגיות ההתמודדות העיקריות של עקרות הבית עם המחסור. יחסי שלטון וציבור: האמנם היה הציבור הישראלי ציבור קונפורמי שציית לחוקים ולתקנות שקבע השלטון, או שמא היה ציבור אנטי-לגליסטי ומרדן? שאלה זו תיבחן על רקע מידת הציות של הציבור הישראלי למדיניות הצנע. התרבות האזרחית נמדדה בימים ההם ביכולת של הציבור לשלם את המחיר העיקרי של קליטת העלייה והוא הקיצוב במזונות, במוצרי הלבשה והנעלה ובמצרכי צריכה אחרים. מי ציית לחוקים ומי לא? איך נאכפו תקנות הצנע ואיך עקפו בני היישוב את החוקים? צו הקיצוב של מוצרי הלבשה והנעלה הפתיע וזעזע את הציבור הישראלי בקיץ 1950. לאורו נבחן אפוא את אפנת הלבוש בראשית שנות החמישים במגזר הפועלי ובמגזר האזרחי. נתחקה אחר תרבות הלבוש, הטיפוח והיופי ביישובים העירוניים ונבדוק את מקורות ההשפעה שלה. כן נעקוב אחר ההתמודדות של הציבור בכלל והנשים בפרט, עם ההגבלות שהטיל צו זה. חיי המשפחה בשנות החמישים – מה היה מקומם של אבות, אמהות וילדים במשפחה הישראלית הוותיקה והחדשה? האם היו הבדלים עדתיים? האם היו הבדלים אידיאולוגיים בין תנועת העבודה למחנה האזרחי בהקשר זה? כיצד נראתה המשפחה המזרחית העולה בעיני הוותיקים? מנחילי התרבות בראשית שנות החמישים (בחברה החילונית) היו הבית והמשפחה, מערכת החינוך, תנועות הנוער, והצבא. מה היה חלקם של כל אחד ממקורות אלה, מה היו הערכים והנורמות שביקשו להקנות לילד ולילדה, לנער ולנערה, לחייל ולחיילת. מין ומיניות - בעיקרו של דבר ניתן לטעון כי המין הורחק מן הבמה הציבורית והודר אל צד הצל של החברה. נבחן אפוא את יחסה של החברה אל המין בכלל, נעסוק בטוהר המיני, במיניות הנשית, בתופעת נישואיי הקטינות, בזנות, בהומוסקסואליות ובסוגים של ספרות בנושאי מין שרווחו בתקופה. נתייחס אל השאלה מדוע הופיע המין בתקופה זו כתופעה שטופלה בעיקר בידי רופאים. השוואה בין תת-תרבויות: למרות שברוב החברה החילונית רווחו נורמות תשתיתיות דומות, היו הבדלים בין קבוצות שונות גם בקרב האוכלוסייה הוותיקה. נערוך אפוא השוואה בין סוגים שונים של האדם הראוי, במקרה זה של האישה הראויה. נעסוק אפוא בתדמיות של נשים שרווחו בעיתונות של ראשית שנות החמישים: העולם הזה וחרות מול דבר הפועלת, לאישה והאישה במדינה. מקורות עיתונות: דבר, הדור, מעריב, ידיעות אחרונות, הארץ, Palestine (Jerusalem) Post, על המשמר, הבוקר, קול העם, חרות, זמנים, הצופה. בטרם, מולד, אשמורת, העולם הזה, דבר הפועלת, הפועל הצעיר, לאישה, האישה במדינה, הד המזרח, לוח הארץ, ספר השנה של העיתונאים. מקורות מוסדיים: דברי הכנסת, שנתון הממשלה. מקורות ארכיונים: ארכיון המדינה, הארכיון הציוני המרכזי, ארכיון המכון למורשת בן-גוריון, ארכיון תנועת העבודה ע"ש לבון, ארכיון מפלגת העבודה ע"ש משה שרת. ביבליוגרפיה ראשונית ש.נ. אייזנשטדט, קליטת העלייה, ירושלים תשי"ב. עוז אלמוג, הצבר – דיוקן, תל אביב 1997. דבורה ברנשטיין, האישה בארץ-ישראל, השאיפה לשוויון בתקופת היישוב, תל אביב 1994. חיים ברקאי, ימי בראשית של המשק הישראלי, ירושלים 1990. עפרה גרינברג וחנה הרצוג, ויצ"ו- ארגון נשים וולונטרי בחברה מתהווה, תל אביב 1978. דבורה הכהן, עולים בסערה, ירושלים תשנ"ד. דבורה הכהן (עורכת), קיבוץ גלויות, ירושלים תשנ"ח. המכון לחקר דעת הקהל, מפי נשים, מחקר בין עקרות בית על קיצוב מזונות ואספקה, מאי 1949. פנינה להב, "כשהפאלי אטיב רק מקלקל": הדיון בכנסת על חוק שיווי זכויות האישה", זמנים 47-46, 1993, עמ' 159-149. משה ליסק, בוורלי מזרחי, עפרה בן-דוד (עורכים), עולים בישראל, ירושלים תש"ל. משה ליסק, העלייה הגדולה בשנות החמישים, ירושלים 1999. מרדכי נאור (עורך), עולים ומעברות, 1952-1948, ירושלים תשמ"ז. שלמה סבירסקי, לא נחשלים אלא מנוחשלים, חיפה 1981. דליה עופר (עורכת), בין עולים לוותיקים, ירושלים תשנ"ו. צבי צמרת, ימי כור ההיתוך, ירושלים 1993. צבי צמרת וחנה יבלונקה, העשור הראשון, תש"ח-תשי"ח, ירושלים תשנ"ח. ליליאן קורנפלד, מה אבשל ממנות צנע?, תל אביב 1949. שמעון רובינשטיין, מברלד עד מעברת ראש-פינה, תל אביב 1993. אילה רז, חליפות העתים, ישראל 1996. תום שגב, 1949 – הישראלים הראשונים, ירושלים 1984. אברהם שטאל, משפחה וגידול ילדים ביהדות המזרח, ירושלים 1993. אהוד שפרינצק, איש הישר בעיניו, אי לגליזם בחברה הישראלית, תל אביב 1986. Andre Rae, Homemakers, Chicago & London 1981. D. Bernstein, (ed.), Pioneers and Homemakers, New York 1992. Caroline Davidson, A Woman’s Work is Never Done, London 1982. Mary Douglas, Purity and Danger, London & New York 1966. Yonas Frykman and Orvar Lofgren, Culture Builders: A Historical Anthropology of Middle-Class Life, New Brunswick N.J. 1987. Deborah Lupton, Medicine as Culture, London, Thousand Oaks & New Delhi 1994. Glenna Matthews, Just a Housewife, New York & Oxford, 1987. William Ian Miller, The Anatomy of Disgust, Cambridge & London 1997. Ann Oakley, Woman’s Work, New York 1974. Ann Oakley, The Sociology of Housework, New York 1974. Annegret S. Ogden, The Great American Housewife, Westport Connecticut & London England 1986. Raphael Patai, Israel between East and West, Philadelphia 1953. Judith Shuval, Attitudes and Behavior Concerning Health and Sanitation, Jerusalem 1955. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 31/07/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.1290 ישראל, ארה"ב ויהדות אמריקה במבט משווה | |
| פרופ' אייל נווה | שיעור |
|
Israel, U.S.A and American Jews in Comparative View קורס זה מועבר במקביל באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס . הקורס דן בסוגיות מרכזיות מתוך שלוש זוויות ראייה - הישראלית , האמריקאית והיהודית אמריקאית. הקורס יעסוק בברור הקשרים בין ארצות הברית וישראל, בתנועה הציונית וביחסה לארה"ב וליהדות ארה"ב, בתפיסת הסכסוך באזורינו על ידי האמריקאים ועל ידי יהודי ארה"ב ובהשפעה המתרחבת של אר"הב על ישראל. כמו כן יבדוק הקורס את התמורות במעמדה של יהדות אר"הב ואת הקשר בינה לבין ישראל ובינה לבין החברה האמריקאית ככלל. במהלך הקורס יערכו שלושה שיעורים משותפים בזמן אמת עם אוניברסיטת לוס אנג'לס באמצעות טכנולוגיית וידאו המאפשרת למידה מרחוק, שבהם ייעשה ניסיון לדון בסוגיות משותפות תוך דיאלוג ישיר בין הסטודנטים הישראלים והאמריקאים. הקורס ינוהל על ידי ד"ר אייל נווה וישותפו בו מרצים אורחים מתחומים שונים בהתאם לתכנים שיודגשו במהלך השעורים כגון ספרות, קולנוע, דתות, כלכלה ועסקים, היסטוריה, משפטים וכדו'. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד 03/03/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.1291 ישראל,ארה"ב ויהדות אמריקה במבט משווה | |
| פרופ' אייל נווה | שיעור |
| Israel, U.S.A and American Jews in Comparative View
קורס זה מועבר במקביל באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס . הקורס דן בסוגיות מרכזיות מתוך שלוש זוויות ראייה - הישראלית , האמריקאית והיהודית אמריקאית. הקורס יעסוק בברור הקשרים בין ארצות הברית וישראל, בתנועה הציונית וביחסה לארה"ב וליהדות ארה"ב, בתפיסת הסכסוך באזורינו על ידי האמריקאים ועל ידי יהודי ארה"ב ובהשפעה המתרחבת של אר"הב על ישראל. כמו כן יבדוק הקורס את התמורות במעמדה של יהדות אר"הב ואת הקשר בינה לבין ישראל ובינה לבין החברה האמריקאית ככלל. במהלך הקורס יערכו שלושה שיעורים משותפים בזמן אמת עם אוניברסיטת לוס אנג'לס באמצעות טכנולוגיית וידאו המאפשרת למידה מרחוק, שבהם ייעשה ניסיון לדון בסוגיות משותפות תוך דיאלוג ישיר בין הסטודנטים הישראלים והאמריקאים. הקורס ינוהל על ידי ד"ר אייל נווה וישותפו בו מרצים אורחים מתחומים שונים בהתאם לתכנים שיודגשו במהלך השעורים כגון ספרות, קולנוע, דתות, כלכלה ועסקים, היסטוריה, משפטים וכדו'. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 31/07/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.1310 שיטות מחקר במדעים קוגניטיביים | |
| מר מיכאל בקמן | שו"ת |
| מר מיכאל בקמן
Research Methods in the Cognitive Sciences הקורס מועבר במתכונת של שיעור ותרגיל. בשיעור נלמדים היסודות הכלליים של שיטות המחקר בבני- אדם, תוך שימוש בדוגמאות מתחומים קוגניטיביים. בתרגיל מוסברים הכלים הסטטיסטיים לבחינה ולהסקה ממחקרים אלו. הנושאים הנלמדים בשיעור: מושגי יסוד בחקירה מדעית (משתנים בלתי-תלויים ותלויים, מונחים תאורטיים ותצפיתיים, בעיית המחקר והשערתו), שיטות דגימה, סוגי מהימנות וסוגי תוקף והדרכים למדידתם, תנאים להסקה על סיבתיות, מערך מחקר מתאמי מול ניסויי, מערכי ניסוי ואיומים על תוקף ממצאי ניסוי. התלמידים יתנסו בבניית שאלון, בביקורת מאמר אמפירי, ובתכנון ניסוי וכתיבת מאמר מדעי אמפירי. הנושאים הנלמדים בתרגיל: סטטיסטיקה תיאורית - סולמות מדידה, ערכי מרכזי פיזור, מתאמים, הצגה גרפית של נתונים; סטטיסטיקה היסקית - לוגיקה של בדיקת השערות, מבחני Z ו - t כדוגמא למבחני מובהקות פרמטרים, מבחן X2 כדוגמא למבחן מובהקות אי-פרמטרי. | |
| דרישות קדם: מבוא למדעים קוגניטיביים | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': יוגשו עבודות במהלך הסמסטר | |
| 0662.1453 המלים ככישוף והכישוף שבמלים - גלגמש, אחיו וכל השאר | |
| גב' שפרה שמואלביץ | שיעור |
|
Words as Magic and the Magic of Words מסופוטמיה היא ערש הציויליזציה המערבית. ננסה להתוודע לתרבות העתיקה, לעמוד על רצף תרבותי-היסטורי שמתחיל במסופוטמיה ולשבץ בו את התרבות העברית, בעיקר את המקרא, וגם לאתר בו זיקות לתרבות המערב. נקרא יצירות מסוגות שונות ונתבונן בספרות ובתרבות המסופוטמית משש נקודות ראות: נעסוק בסוד הקסם של הספרות, נתייחס לרלבנטיות שלה לאדם בן ימינו ונדגיש אספקטים מיגדריים, לזיקתה לתרבות העברית ולהוויה הישראלית ולזיקות לתרבות יוון. סילבוס מורחב ורשימת קריאה מופיעים באתר תכנית הלימודים הכלליים והבין-תחומיים | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': מ- 01/02/05 ב- 9:00 עד 03/02/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': מ- 11/03/05 ב- 9:00 עד 13/03/05 ב- 13:00 | |
| 0662.1760 פוליטיקה ישראלית במבט משוה | |
| ד"ר בועז שפירא | שיעור |
|
Israeli Politics in Comparative View מבוא: יסודות הפוליטיקה, גישות ושיטות בממשל Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 1: "Comparative Politics and Government", pp. 3-19) מיון משטרים וממשלים אייזנשטדט שמואל נח, "תכונות יסוד של המדינה המודרנית" אצל נויברגר בנימין, אילנה קופמן וקובי שמשי, ממשל ופוליטיקה, עם עובד, 1996 (עמ' 31-21) דמוקרטיה Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 2: "Democracy", pp. 20-37) אייזנשטדט שמואל נח, הדמוקרטיה ונפתוליה, האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון, 2002 (פרק א': "שבריריות ופתיחות"; פרק ב': "רצון הכל והרצון הכללי"; פרק ג': "תפיסות שונות של דמוקרטיה"; פרק ד': "השורשים ההיסטוריים של המשטרים הדמוקרטיים המודרניים", עמ' 40-9) לאומיות, בית לאומי והגדרה עצמית אקצין בנימין, לאומים ומדינות, עם עובד, 1980 (פרק 1: "בסבך המונחים" עמ' 12-9; פרק 3: "התופעה הקרויה לאום" עמ' 34-27) תרבות פוליטית והשתתפות פוליטית Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 4: "Political Culture", pp. 59-79; Chapter 5: "Political Participation", pp. 80-95) הורוביץ דן, משה ליסק, מצוקות באוטופיה, עם עובד, 1990 (פרק 4: "אידיאולוגיה ותרבות פוליטית", עמ' 197-142) אריאן אשר, הרפובליקה הישראלית השניה, זמורה ביתן, 1997 (פרק 12: "היבטים של תרבות פוליטית", עמ' 343-316) בחירות, בוחרים ודעת-קהל Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 6: "Elections, Voters and Public Opinion", pp. 96-112) מפלגות Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 8: "Political Parties", pp. 131-147) גולדברג גיורא, המפלגות בישראל: ממפלגות-המון למפלגות אלקטורליות, רמות, 1992 (פרק 3: "מבנה וארגון"; פרק 4: "היקף ותיפקוד" עמ' 159-87) קבוצות אינטרס Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 7: "Interest Groups", pp. 113-130) ישי יעל, קבוצות אינטרס בישראל, עם עובד, 1986 (פרק 1: "קבוצות אינטרס – הדילמה הדמוקרטית", עמ' 32-11) קואליציות ומשילות Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 12: "The Political Executive", pp. 202-218) קורן דני, בועז שפירא, קואליציות, זמורה ביתן, 1997 (פרק 1: "דמוקרטיה קואליציונית", עמ' 13-22) דרור יחזקאל, תזכיר לראש הממשלה – ב. לבנות מדינה, אקדמון, 1989 (פרק ג': "מצוקת היכולת למשול", עמ' 74-49) משפט ופוליטיקה Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 9: "Constitutions and The Legal Framework", pp. 151-167) רובינשטיין אמנון, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, שוקן, 1991, מהדורה רביעית ("מבוא", עמ' 34-17) הבירוקרטיה Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 13: "Beureaucracy", pp. 219-235) גל-נור יצחק, דוד רוזנבלום, אלון יראוני, "רפורמה במנהל הממשלתי בישראל", אצל נחמיאס דוד וגילה מנחם, המדיניות הציבורית בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1999 (עמ' 157-117) יחסים בין קהילות לאומיות שכנות Hague Rod, Martin Harrop, Shaun Breslin, Comparative Government and Politics, 4th ed., MacMillan Press Ltd., London, 1998 (Chapter 10: "Federal, Unitary and Local Government", pp. 168-183) אקצין בנימין, לאומים ומדינות, עם עובד, 1980 (פרק 9: "פרישה", עמ' 132-124) | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/01/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 23/02/2005 בשעה 18:00 | |
| 0662.2010 מגרים לוולט דיסני - מעשיות האחים גרים | |
| ד"ר חנה לבנת | שיעור |
| From Grimm to Walt Disney: Grimm’s Fairy-Tales
הקורס יעסוק במעשיות כספרות עממית ובגלגוליהן עד ימינו. במהלך הקורס יתמקד הדיון באופן שבו העלו האחים גרים את המעשיות על הכתב במאה ה19- ובאופן שבו התאימו אותן לילדים, בהשוואה לאופן שבו עובדו המעשיות האלה למדיום הקולנועי במאה ה20- באולפני וולט דיסני. ההשוואה תמחיש את האופן שבו באים לידי ביטוי הנורמות של החברה והתקופה, התרבות ותפיסת העולם - ובכללה מושג הילד בתרבות ומעמדם של הגבר והאשה בה - במעבר מגרים לעיבודי המעשיות במאה הנוכחית. במהלך ההשוואה תיבדק תמונת העולם המורכבת ורבת-הפנים המוצגת במעשייה, לעומת ייצוגה החד משמעי והסטריאוטיפי בעיבודי וולט דיסני, שנוצקו לתבניות מוכנות-מראש תוך עיקור הטקסטים ממשמעותם המקורית ומן המסרים שביקשו להעביר. במסגרת זו יידונו גם היבטיה השונים של מגמת ה"פוליטיקלי קורקט" בספרות הילדים והנוער של ימינו. דרישות הקורס: עבודת סוף סמסטר מטלות קריאה וצפייה כמפורט בתכנית הקורס. השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס. קריאתם של טקסטים כנדרש במהלך הקורס. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 31/07/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2011 מפגש תרבויות: התנגשות או הסתגלות - גישה אנתרופולוגית | |
| פרופ' אלי דאב | שיעור |
|
Culture contact – Conflict and acommodation: an Anthropological Perspective אחת הבעיות הנובעות ממגעים בין חברות שונות, מאז ומתמיד, הנה ההבדלים התרבותיים ביניהן. הבדלים אלה גורמים לעתים להתנגשות ללא פשרה או, במקרים אחרים, לתהליכי הסתגלות, מיזוג, ואפילו טמיעה. חשיבות תהליכים אלה גדלה בימינו אנו, בעידן הגלובליזציה. בקורס זה נדון בגישותיהם של אנתרופולוגים להבין את טיב התרבות האנושית בכלל, ואת תוצאות מפגשים בין-תרבותיים בפרט. מנקודות מבט אלה, ננסה לשפר את הבנת מספר תופעות ספציפיות - וביניהם בעיות דורשות טפול דחוף. המקרים שבהם נדון מבוססים על מחקרים באפריקה, בישראל, ובקהילות יהודיות בחו"ל. חובות הקורס 1. נוכחות והשתתפות בשיעורים - חובה. 2. ציון סופי בקורס יבוסס על בחינה סופית שתתקיים | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 07/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/03/2005 בשעה 18:00 | |
| 0662.2012 לאקאן, היהדות ושאלת האב בפסיכואנליזה | |
| מר יצחק בנימיני | שיעור |
|
Lacan, Judaism and the Question of the Father בקורס נבקש להציג את התמודדותו של הפסיכואנליטיקאי הצרפתי הרדיקלי, ז'אק לאקאן (1901-1981), עם המסורת התיאולוגית המונותיאיסטית (במיוחד של היהדות). כל זאת על רקע תפישת הדת, האלוהים והאב, אצל אבי התנועה הפסיכואנליטית, זיגמונד פרויד. במהלך הקורס נבחן את עמדתו ה"איקונוקלסטית" ואולי אף היהודית של לאקאן כנגד הסדר הדמיוני לטובת הסדר הסימבולי, השפה ומעמד האב ביחס לסובייקט. לשם כך נקרא בטקסטים: "שלב המראה", הסמינר "פסיכוזות" וסמינר 11, ונתרכז במיוחד בשיעור שלאקאן העביר "הקדמה לסמינר על שמות-האב (Noms-du-Père)" (1963). בשיעור זה מתמודד לאקאן מחדש עם השאלה החשובה ביותר במסגרת הפסיכואנליזה הפרוידיאנית כמו גם הלאקאניאנית – שאלת האב. לשם כך, לאקאן בוחן מחדש את המיתוס האדיפלי דרך עיצובו היהודי בעקדת יצחק, תוך עיון בטקסט המקראי, בפרשנות של רש"י לאותם פסוקים ובציורו של קאראווג'ו "עקדת יצחק" (1595-1600). לאחר דיון זה נייחד כמה שיעורים לדיונים לאקאניאניים נוספים אודות הדת והיהדות בפרט. סדר הלימוד: היבטים ביוגרפיים של ז'אק לאקאן: ממשפחה קתולית פרובנציאלית לחיי הבורגנות הפריזאית ולמפגש עם הפסיכואנליזה ה"יהודית" הקדמה תיאורטית ללאקאן: הדמיוני, הסימבולי והממשי כמערכי התשתית הפסיכואנליטית תפישת הדת והיהדות של פרויד כהקדמה לזו של לאקאן תפישת המבט אצל לאקאן כעמדה אנטגוניסטית לדמיוני או אף איקונוקלסטית החזרה לשאלת האב הפרוידיאנית והעדפת האב הסימבולי (שם האב) על פני האב הדמיוני של הפסיכוזה סמינר 7 "האתיקה של הפסיכואנליזה" - אתיקה מונותיאיסטית והביקורת הפאולינית על חוק האב היהודי ה-אחר הגדול (l'Autre) ודמות האלוהים – הסובייקט המקריב עצמו עבור המבט של האחר הגדול בעקבות עקדת יצחק ביהדות התמודדותו של לאקאן עם ה"אניגמה" של השואה היהודית בסמינר 11 ושאלת ההתקרבנות ל-אחר ההיתקלות בממשי ותפישת ה"טרמנדום" אצל רודולף אוטו – בחינה מחדש של התגלותה הטראומטית של האלוהות המקראית לסיכום: הפסיכואנליזה הלאקאניאנית כאתגר לעמדה המונותאיסטית העכשוויות ביבליוגרפיה חלקית (מלבד כתבי לאקאן המצוינים לעיל): Boyarin, Daniel (ed.). 1997. Lacan Christian Science. American Imago: Psychoanalysis Culture 54 (2). de Certeau, Michel. 1986. “Lacan: An Ethics of Speech.” In Heterologies: Discourse on the Other. Minneapolis: University of Minnesota Press, pp. 47-66. DiCenso, James J. 1994. “Symbolism and Subjectivity: A Lacanian Approach to Religion.” The Journal of Religion 74: 45-64. Haddad, Gérard. 1994. “Judaism in the Life and Work of Jacques Lacan: A Preliminary Study.” Discourses of Jewish Identity in Twentieth-Century France. Yale French Studies 85: 201-216. Reinhart, Kenneth. 2000. “Lacan and Monotheism: Psychoanalysis and the Traversal of Cultural Fantasy.” Jouvert: A Journal of Postcolonial Studies 3. Tort, Michel. 2000. “Lacan’s New Gospel”. Lacan in America. Ed. by Jean-Michel Rabaté. New York: Other Press, pp. 153-187. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/06/2005 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/08/2005 בשעה 9:00 | |
| 0662.2013 "ארץ-ישראליות" משווקת לגולה בראשית ספרות הילדים העברית | |
| ד"ר בשמת אבן זהר | שיעור |
| "ארצישראליות" משווקת לגולה בראשית ספרות הילדים העברית
ד"ר בשמת אבן-זהר Marketing New Hebrew Nativeness to the Jewish Diaspora in the Beginnings of Hebrew Children’s Literature in Palestine בראשיתה של ספרות הילדים העברית בארץ ישראל נכתבו, החל מסוף המאה התשע עשרה, סיפורים המתארים את ה"ארצישראלי החדש" בעזרת רפרטואר של "מאפיינים ארצישראליים", כגון הדיבור בעברית וזמרת שירים עבריים. סיפורים אלה נועדו לשווק ולהפיץ את תדמית "היישוב העברי החדש" בגולה ובארץ כאחת. בקורס ייקראו סיפורים אחדים, תיערך היכרות עם הרפרטואר של ה"ארצישראליות", ויובהר כיצד נבחרו המרכיבים החדשים תוך כדי יחסי גומלין עם ספרות הילדים העברית שנכתבה אז בגולה. חובות התלמידים: עבודה בסיום הקורס. | |
| דרישות קדם: מבוא לספרות ילדים ותרבות הילד | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 17/07/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2019 הגנום היהודי- התופעה היהודית בהיסטוריה | |
| פרופ' יגאל עילם | שיעור |
| The Jewish Genome – Probing the Jewish Phenomenon in History
המטרה: בקורס זה נבקש לחשוף ולהציג באור חדש את העם היהודי כתופעה היסטורית ואת השינויים הדרמטיים שעבר בעת החדשה, על רקע מהפכת המודרניות. תקציר: מהי היהדות? – לאומיות? דת? תרבות? מהן מאפייניה ומהי דרכה של היהדות בהיסטוריה. נעמוד על התופעה החוזרת ונשנית בעולם העתיק של נדידת עמים (שבטי המדבר) והיחס בינה לבין ייסודן של ממלכות הקדם, ונבחן לאורה את הנרטיב המקראי אודות שבטי ישראל, כיבוש ארץ כנען והקמת הממלכה. נשווה בין יחסי דת ומדינה בעולם העתיק למקרה הישראלי. האומה הישראלית מתעצבת כאומת-דת (דת שיש לה אומה ולא אומה שיש לה דת) בעלת משטר יחיד במינו – תאוקרטיה (שלטון אלוהים) – שאיננה סובלת משטר ממלכתי מכל סוג אחר. תיבחן מחדש שאלת היחס בין הבסיס הטריטוריאלי לבין המבנה הממלכתי. האם רק במחיר הוויתור על הממד הטריטוריאלי (ארץ-ישראל) והבחירה בחיי גולה נתאפשר המשך קיומה של אומת-הדת? נעקוב אחרי קווי ההתפתחות העיקריים של היהדות בתנאי גלות. האם היה זה קיום משגשג או קיום מצטמצם ונסוג? נבדוק האם התקיימה זיקה בין הצטמצמות עולמה של היהדות ההיסטורית לבין התפתחות מחשבת הקבלה בשלהי ימי הביניים והמקום המיוחד שתפס בה רעיון הצמצום. נבדוק את מצבה של היהדות על סף העת החדשה. נאפיין את מהפכת המודרניות ונבדוק את השלכותיה על אומת-הדת היהודית. הופעת הציונות תיבחן על רקע הופעת הלאומיות והסוציאליזם במרכז ובמזרח אירופה. תיבחן גם שאלת התפקיד שמילאה הציונות בהיסטוריה היהודית המודרנית והאם עודנה ממלאה תפקיד זה. תעלה אפוא שאלת משמעות הציונות בהקשר היהודי הכולל. הניסיון להשיב על שאלה זו ייעשה על רקע ניתוח יחסי דת ומדינה במדינת ישראל (בכלל זה היחסים בין הדת והציונות בטרם מדינה) ושאלת היחס בין הזהות היהודית לזהות הישראלית. פרקי הקורס: היהדות היא תרבות ומה זאת תרבות? קשר דם וקשר דת שבטי מדבר וממלכות דת ומדינה בעולם העתיק אומת הדת היהודית המשולש הישראלי הקדוש התאוקרטיה היהודית נגד הממלכה היהודית נצח הגולה סינדרום הצמצום מהפכת המודרניות פירוק אומת-הדת היהודית לאומיות וסוציאליזם כסוכני מודרניזציה המהפכה הציונית יהדות וישראליות כסטטוס-קוו ביבליוגרפיה: אריך אוארבך. מימזיס. מוסד ביאליק. ירושלים, תשי"ח רודולף אוטו. הקדושה. כרמל. 1999 שמואל נ. אייזנשטדט. המהפכה וטרנספורמציה של חברות, מחקר השוואתי של ציביליזציות. מוסד ביאליק. ירושלים, 1984 בנדיקט אנדרסון. קהילות מדומיינות. האוניברסיטה הפתוחה. תל אביב, 1999 יהושע אריאלי. היסטוריה ופוליטיקה. עם עובד. תל אביב, 1992 שלום בארון. היסטוריה חברתית ודתית של עם ישראל, ימי קדם, חלק ראשון. מסדה, רמת-גן, 1964 יעקב בורקהארט. עיונים בדברי ימי עולם. מוסד ביאליק. ירושלים, תשכ"ב יצחק בער. גלות. מוסד ביאליק. ירושלים, 1980 ישעיהו ברלין. נגד הזרם. עם עובד. תל אביב, 1986 יצחק יהודה גולדציהר. הרצאות על האיסלם. מוסד ביאליק. ירושלים, תשכ"ט ויליאם ג'ימס. החוויה הדתית לסוגיה, מחקר על טבע האדם. מוסד ביאליק. ירושלים, 1984 קליפורד גירץ. פרשנות על תרבויות. כתר. ירושלים, 1990 מרווין האריס. קניבלים ומלכים, שורשי תרבויות. ספריית פועלים. תל אביב, 1980 מיכאל הרינגטון. המהפכה שבאקראי. עם עובד. תל אביב, 1971 גרשון ויילר. תאוקרטיה יהודית. עם עובד. תל אביב, 1974 יעקב טלמון. אחדות וייחוד. שוקן. ירושלים—תל אביב, 1965 יעקב כ"ץ . עת לחקור ועת להתבונן, מסה היסטורית על דרכו של עם ישראל. מרכז שזר. ירושלים, תשנ"ט ישעיהו ליבוביץ. אמונה, היסטוריה וערכים. אקדמון. ירושלים, תשמ"ב "יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל. שוקן. ירושלים—תל אביב, 1975 ג'ורג' ה. סאביין. תולדות תורת המדינה, א-ב. תל אביב, 1963 יגאל עילם. קץ היהדות, אומת-הדת והממלכה. ידיעות אחרונות. תל אביב, 2000 "יהדות כסטטוס-קוו. עם עובד. תל אביב, 2000 אלכסנדר פוקס. אתונה בימי גדולתה - המשטר, החברה וחיי הרוח. מוסד ביאליק. ירושלים, 1975 אמיל פקנהיים. על אמונה והיסטוריה, מסות ביהדות זמננו. הספריה הציונית. ירושלים, תשמ"ט אדוארד א' אוואנס פריצ'ארד. תורות של דת פרימיטיבית. מוסד ביאליק. ירושלים, 1998 יחזקאל קויפמן. גלות ונכר, א-ב. דביר. תל אביב, 1929 "תולדות האמונה הישראלית, א-ח, מוסד ביאליק. ירושלים, תשכ"ז אביעזר רביצקי. הקץ המגולה ומדינת היהודים, משיחיות, ציונות ורדיקליזם דתי בישראל. עם עובד. תל אביב, 1993 נתן רוטנשטרייך. על הקיום היהודי בזמן הזה. ספרית פועלים. תל אביב, 1972 אליעזר שביד. היהודי הבודד והיהדות. עם עובד. תל אביב, 1974 "לקראת תרבות יהודית מודרנית. עם עובד. תל אביב, 1995 זאב שטרנהל. בניין אומה או תיקון חברה? עם עובד. תל אביב, 1995 גרשום שלום. דברים בגו, א-ב. עם עובד. תל אביב, 1982 | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': מ- 14/06/05 ב- 9:00 עד 16/06/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': מ- 22/07/05 ב- 9:00 עד 24/07/05 ב- 13:00 | |
| 0662.2021 זהויות שסועות: התארגנויות נשים בראי סוציולוגי | |
| ד"ר דיאנה לוצאטו | שיעור |
| Split identities: women's organizational pattern from a sociological standpoint
בקורס יבחנו דפוסים של התארגנויות נשים בעולם המערבי ובישראל בפרט, מפרספקטיבה של מדעי החברה. במטרה זו, יסוקרו מקורות אידיאולוגיים ותיאורטיים אשר עצבו ומעצבים התארגנויות אלו בארץ ובעולם, תוך דגש על ההקשרים היסטוריים-חברתיים בתוכם הן התגבשו. על רקע מקורות אלה, יבחנו התארגנויות ממסדיות ובלתי ממסדיות בארץ, במטרה לעמוד על מאפייניהן הייחודיים. ולבסוף, תיבדקנה אופציות לדפוסי המשך של ההתארגנויות הקיימות, וכן אלטרנטיבות אפשריות לאלו, נוכח שינויים חברתיים, וחידושים תיאורטיים ואידיאולוגיים. תשומת לב מיוחדת תינתן לדרכים בהן התארגנויות נשים מושפעות מפוליטיקה של זהויות בעידן הפוסט-קולוניאליזם והגלובליזציה – בו נוצרים פיצולי זהות, אי-הסכמות, ומאבקי כוח בין ארגונים ובתוך הארגונים עצמם. נעמוד על שדות בעייתיים היוצרים שאלות מהותיות, כגון: האם ניתן היום לדבר על נשים – נשים ישראליות בפרט - כקבוצה? האם אפשר לאתר נקודות הסכמה עקרוניות מעבר לתפיסות אידיאולוגיות מנוגדות לכאורה? האם דגש על המטרות המשותפות עשוי לחזק התארגנויות נשים ולהגביר את השפעתן, או שמה אין מנוס מפיצולים בין נשים ברמה העקרונית, בהתאם לפרשנויות שונות ואף סותרות של תפקידי ההתארגנויות השונות? חובות הקורס: נדרשות נוכחות פעילה וקריאה שוטפת של חומר הביבליוגרפיה. בנוסף, על התלמידים לעמוד בהצלחה בבחינת סיום. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 29/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/08/2005 בשעה 12:30 | |
| 0662.2022 אדם ללא אלוהים | |
| ד"ר שי פרוגל | שיעור |
| A Human Being Without God
הקורס יעסוק בשלשה הוגים שבחנו בכתביהם את משמעות קיומו של האדם שסלק מעולמו את האל: פרדריך ניטשה, שהכריז על "מות האלוהים" ובחן את האתגרים שאירוע זה, בלשונו, הניח לפתחו של האדם. פרנץ קפקא, שתיאר את הקיום האבסורדי של אדם זה, שממנו ניטל אף הסבל הטרגי הנשגב. אלבר קאמי, שניסה לספק מענה להכרה קפקאית זו דווקא באמצעות דמותו של סיזיפוס, שמשמשת כסמל מיתי לקיום האבסורדי של האדם. הקורס מתאים למסגרות הבאות: מפגשי תרבות, דתות ופסיכולוגיה ופסיכואנליזה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/07/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/08/2005 בשעה 9:00 | |
| 0662.2023 הרטוריקה של התבונה: האישה כמשבצת ריקה | |
| ד"ר נעה גדי | שו"ת |
| The Rhetoric of Reason: Women as Blank Space
האידיאל הפילוסופי של האדם התבוני, הרציונלי, חבר במציאות לדמותו של הגבר והותיר את האישה מחוץ למעגל. ברמת השיח התיאורטי והמדעי המשיכו פילוסופים ומדענים גברים לעשות שימוש במונחים השגורים של אוניברסליות חובקת-כל, כאילו התבונה היא תכונה אנושית משותפת לשני המינים. בחייהן, המשיכו נשים לתפקד בחברה גברית כיצורים נחותים מבחינה אינטלקטואלית, למרות הניצוץ התבוני שהבדיל בכל זאת בינן לבין החיות, כשסימן שאלה גדול מרחף מעל היכולת שלהן "לדעת" את העולם או לספק ידע אודות העולם. במובן זה, מילאה האישה משבצת ריקה מתוכן. אך כבר במסגרת השיח הפילוסופי עצמו ומתודת החשיבה שאפיינה אותו, למן הרציונליזם הקרטסיאני של המאה ה17- ועד לפוזיטיביזם של המאה ה20-, זיהו תאורטיקניות פמיניסטיות את הכשל הרעיוני מאחורי הרטוריקה של אידיאל התבונה הגברי ואת הסדקים בחזות האובייקטיבית של הידע המדעי. לביקורת הפמיניסטית תפקיד חשוב בחשיפה של הרובד האידיאולוגי הזה באמצעות ניתוח מגדרי של תבניות החשיבה והשפה של הטקסטים הקנוניים שמייצגים את תפישת "הנאורות". אנו נבחן מקרוב את תרומתן של תאורטיקניות פמיניסטיות לשיח הביקורתי אודות הנאורות ולערעור על המסד התרבותי-חברתי כמו גם על המסד הפילוסופי-מדעי שלה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 17/07/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2024 חזון תעתועים בעין המצלמה - פוקוס מקומי | |
| גב' רונה סלע | שיעור |
| Ideology and Vision through the Eye of Local Camera"
כיצד תועדו אירועים מקומיים היסטוריים? כיצד נבנו ושווקו השקפות עולם? כיצד נבנה הדימוי הציוני מחד והפלסטיני מאידך? איך משתקף "אחר" בצילום? כיצד מצטלם "כור היתוך", מי מצלמו ומה כוונת המצלם? מה הוא מקומו של הצילום בבניית חזון לאומי בראשית המאה העשרים ובסופה? כיצד בוחרים עורכי עיתונים איזה דימוי להפיץ? ועוד. הקורס עוסק בהשתקפות ההיסטוריה של ארץ-ישראל וסביבתה מהמחצית השנייה של המאה ה- 19 ועד ימינו דרך הפריזמה הצילומית. תהליכים, מגמות, מאבקים, אירועים והתרחשויות נלכדו בעין העדשה ושווקו באמצעותה. לדימוי הצילומי תפקידים רבים בספירה הציבורית והם אלה שתרמו (ותורמים) לעיצוב השקפות עולם ונורמות. הקורס עוסק בשאלת מורכבותו של הדימוי הצילומי כטקסט רב שכבות, בעיקר נוכח התרחשויות מקומיות פוליטיות, מדיניות, חברתיות ותרבותיות רבות משמעות. במסגרת השיעור ילמדו הסטודנטים את תולדות הצילום המקומי תוך ניתוח של תצלומים מקומיים היסטוריים ועכשוויים בהקשרים פוליטיים, לאומיים ותרבותיים. הסטודנטים ילמדו לחלץ את הקודים והתכנים החבויים בתוך הטקסט הצילומי, ה"תמים" כביכול, ולחשוף את המשמעויות שהוא טומן בתוכו. במהלך הקורס יפגשו הסטודנטים עם צלמים, חוקרים והיסטוריונים. פרטים נוספים על תוכן ומהלך הקורס ינתנו בשיעור הראשון. מועדי הבחינה מפורסמים בלוח בחינות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/06/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/07/2005 בשעה 12:30 | |
| 0662.2025 ילדים טובים, ילדים רעים: בין ספרות ילדים לחינוך | |
| גב' רימה שיכמנטר | שיעור |
| Good Boys, Bad Boys:Between Children’s Literature and Education,
ספרות הילדים היא מוצר תרבותי המושפע מתפיסות תרבותיות ביחס לילד ומעוצב על ידן. מטרת הקורס היא לבחון את הקשר בין עמדות תרבותיות רווחות ביחס לילד לבין הספרות הנכתבת עבור ילדים. הקורס מתעתד לבדוק את האופן שבו באות לידי ביטוי בטקסט ספרותי לילדים תפיסות חינוכיות, ערכיות, פסיכולוגיות ופילוסופיות. החלק הראשון של הקורס יעקוב אחר השינויים המרכזיים שחלו בתפיסה התרבותית של הילד במהלך מאות השנים האחרונות ואחר האופן ששינויים אלה השפיעו על הטקסטים שנכתבו עבור ילדים. בחלקו השני והמרכזי של הקורס נתמקד בספרות הישראלית לילדים ולנוער שנכתבה במהלך עשרות השנים האחרונות, תוך ניסיון לעמוד על היחס התרבותי כלפי הילד בתרבות הישראלית העכשווית. במהלך הקורס נקרא טקסטים ספרותיים לילדים, ולצדם טקסטים מתחום החינוך, הפסיכולוגיה של הילד וביקורת התרבות. חובות הקורס: נוכחות פעילה בכיתה, קריאה של החומרים הביבליוגרפיים, הגשת עבודה מסכמת. *חשוב - הקורס סגור לתלמידים שהשתתפו בקורס "ילדים כאן ועכשיו: הילד בתרבות הישראלית העכשווית" שניתן בשנה"ל תשס"ג. | |
| דרישות קדם: מבוא לספרות ילדים ותרבות הילד | הערות: הקורס סגור לתלמידים שהשתתפו בקורס "ילדים כאן ועכשיו:הילד בתרבות הישראלית..." משנה"ל תשס"ג |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': הגשה עד 3/3/05 בשעה 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2026 מעמד הגבר בסביבה פמיניסטית | |
| ד"ר נחום טורצקי | שו"ת |
|
Men’s Role in a Feminist Environment במאה האחרונה, כתוצאה מהתפתחות התנועה הפמיניסטית, חל שינוי ניכר במעמד האישה החילונית בעולם המערבי. במקביל השתנה מעמד הגבר,אך שינוי זה לא נבע מתיאוריות מסודרות או מתנועה פוליטית אלא מכורח המציאות. על מנת להרחיב ולהעמיק את המפעל הפמיניסטי, ולקדם חברה שיתופית וצודקת, חשוב לפתח תיאוריה גברית שתיישר קו עם הפילוסופיה הפמיניסטית. אם תכנס לכל ספריה ותחפש כתבים בנושא הפמיניזם, תמצא מדפים עמוסי ספרים בנושא. אך אם תחפש כתבים על גבריות, תמצא מעט ספרים, אם בכלל. ברמה האישית נראה שכל אישה ונערה מודעת לצורך, לזכות, להגדיר ולעצב את עצמה. בניגוד, לרוב הגברים תחושות אלה זרות, טריוויאליות או חסרות משמעות. מטרתי בקורס אינה להציג תיאוריה שתוכל להוות בסיס לתנועה לזכיות הגבר. אנחנו די רחוקים מקוהרנטיות תיאורטית כזו. מטרת הקורס היא לבחון ולחקור מושגים חברתיים ודפוסי התנהגות שקשורים במעמד ותפקיד הגבר בחברה המודרנית. בארה"ב, לדוגמה, הרבה חוקרים טוענים, מסיבות שונות, שאין משבר במעמד הגבר. אך הכחשה זו מעוררת חשד: אם אין משבר, למה טורחים להכחיש את קיומו? בנוסף, השינוי המקביל במעמד הגבר אינו רק עניין של הגיון, אלא גם בעל חשיבות קריטית בחיי היומיום של גברים ונשים כאחד. חשוב גם לציין שרוב אלה שכותבים על גבריות מייצגים גישות פמיניסטיות וקוויריות (Queer). נקודת ההשקפה של הגבר ההטרוסקסואלי חסרה באופן מעורר דאגה. אם גברים במשבר, או בנתק ממעמדם המסורתי, סביר להניח שהגדרה מחדש של מהות הגבר תהיה מקובלת עליהם יותר כשהיא מבוססת על הניסיון האישי, החברתי והפוליטי של גברים דומים להם מאשר על ניסיון חיים כמו שינוי מין או לבישת בגדי נשים. הפמיניזם לא רק שינה את מעמד האישה אלא גם את אופי החברה המערבית בכללותה. ובאותה מידה שבשנות הששים והשבעים התנועה לזכיות האדם בארה"ב נתנה גושפנקא לחיפוש אחר ה'קול' (‘Voice’) הפמיניסטי והקווירי, הגיע הזמן למצוא את ה'קול' הגברי שיעסוק בנושאים הגבריים כפי שהגבר ההטרוסקסואלי רואה אותם, ולא כפי שאחרים מבטאים אותם בשבילו. עד שימצא וישמע הקול הגברי, חצי מאוכלוסיית העולם המערבי (או קצת פחות מחצי) תישאר רדומה וחסרת רגישות למפעל התנועה הפמיניסטית והשפעתה על המציאות שלנו. לדעתי, הפער הנוכחי בין המינים מדגיש את חשיבות הדיון התיאורטי בזהות המינית והמעמד של הגבר. למרות שלימודי גבריות מהווים חלק קטן יחסית מלימודי מגדר, לא נוכל לבחון בפירוט וביעילות את כל נושאי הגבריות. בקורס נדון במיניות הגברית, ביחסים בין גברים לבין עצמם וביחסם לנשים, במעמד האב, בזוגיות, באספקט הכלכלי, באלימות ובהטרדה מינית בבית ובמקום העבודה, וגם נדון בעתיד הגבריות ובחינוך לגבריות. על אף שנשתמש בכתבים וסרטים, המקור הראשוני, שלפיו יתנהל הקורס, יהיה הרגשות, הדעות וניסיון החיים של הסטודנטים. לפיכך, השתתפות ערנית בשיחה, בקיאות בחומר הקריאה והשלמת המטלות בכתב ובעל פה יהיו חיוניים להצלחה ולאפקטיביות של הקורס. מיניות ומעמד הגבר הם נושאים שלרוב הגברים קשה לדבר עליהם בציבור: זה בדיוק המחסום אותו נשאף לעבור בקורס. ביבליוגרפיה: [הכותרים באנגלית מכיוון שעדין לא מצאתי אם הכתבים תורגמו לעברית] Dabbs, James and Marry, Heroes, Rogues, and Lovers: Testosterone and Behavior; MeGraw Hill, NY, 2000. Dickinson, Amy. “What Boys Need”; Time Magazine, August 7, 2000, p. 94. Kegan Gardiner, Judy, ed. Masculinity Studies & Feminist Theory: New Directions; Columbia U. Press, NY, 2002 Gilligan, Carol. In a Different Voice; Harvard U. Press, Mass., 1982 Goldfarb, Herb. The New Male Sexuality; Wellness Institute, Inc., LA, 2001 Hoff Sommers, Christina. War Against Boys; Simon & Schuster Paperbacks, NY, 2001 Lerner, Sharon. “The Whys of Group ‘Sex’: Exploring the Psyche of the Crowd”; The Village Voice, July 4, 2000, p. 32 May, Strikwerda, and Hopkins, eds. Rethinking Masculinity: Philosophical Explorations in Light of Feminism, Second Edition, Rowman & Littlefield Publishers, Inc., NY, 1996 Noel, Peter. “Homeboys and Girls: Sex Crimes of the Hip Hop Generation”, The Village Voice, NY, July 4, 2000, pp. 23-27 Pollack, W. and Shuster, T. Real Boys’ Voices; Penguin USA, 2001 Vincent, Norah. MY MIRROR: “Class War”; The Village Voice, NY, June 7, 2000 Whitehead, S. M. and Barrett, F. J., eds. The Masculinity Reader; Blackwell Publishers Inc., MA, USA, 2001 Zilbergeld, Bernie. The New Male Sexuality, Revised Edition; Bantam Books, NY, 1999 | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 31/5/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף | |
| 0662.2028 דת ומוסר בתרבות היהודית והכללית | |
| ד"ר שי פרוגל | שיעור |
| Morality and Religion in the Jewish and General culture
הזיקה בין דת למוסר שליוותה את התרבות לאורך זמן רב התערערה במאות האחרונות. ספרו של הפילוסוף היהודי-הולנדי (בן למשפחת אנוסים) ברוך שפינוזה מאמר תיאולוגי-מדיני (המאה השבע-עשרה) יכול לסמל את תחילתו של שינוי זה. בספר זה מפנה שפינוזה את חצי ביקורתו לעבר הדתות הממוסדות, כמי שמונעות מן האדם קיום מוסרי בכך שהן הופכות את הטקסיות לעיקר הדת ומחזקות את הפחדים והאמונות התפלות. סרן קירקגור, פילוסוף דני בן המאה התשע-עשרה, מרחיק לכת יותר וטוען שהקיום הדתי עומד בסתירה לקיום המוסרי. לא מיותר לציין שקירקגור עצמו ראה עצמו כאדם דתי. ההוגה הבולט ביותר שמנסה לשקם את הזיקה בין דת למוסר הוא הפילוסוף היהודי-צרפתי עמנואל לוינס, בן המאה העשרים. לוינס טוען שהדת היהודית היא שהצביעה על כך שהקיום של האדם הוא ראשית לכול קיום מוסרי, יתר על כן הוא מבקש לטעון לזהות בין קיום יהודי לקיום מוסרי. בקורס יוצגו העמדות של שלשת ההוגים ביחס לזיקה בין דת ומוסר כשלש אלטרנטיבות שממלאות תפקיד משמעותי בתרבות בת-זמננו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 01/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 30/03/2005 בשעה 18:00 | |
| 0662.2032 באראכה - מיסטיקה צופית בעידן המודרני | |
| ד"ר אירית בק | שיעור |
| Baraka: Mystical Sufism in Modern Times
המונח הצופי באראכה מוגדר כחסד אלוהי שבו ניחן השיח' וממנו הוא יכול להשפיע על חסידיו מה הם תפקידיה של הבאראכה בעידן בו השיח התרבותי והרוחני מורכב, מחד, מתפיסות מערביות וחילוניות אנטי מיסטיות, ומאידך מתפיסות של הניו-אייג', המייחסות חשיבות מרכזית למיסטיקה על גווניה השונים? במהלך הקורס תבחן שאלה זו לאור התפתחותה של המיסטיקה הצופית באיסלאם בעידן המודרני. לאחר בחינת שורשיה והתפתחותה ההיסטורית, תבחנה הדרכים בהם מתמודדת המיסטיקה הצופית עם תהליכי שינוי חברתי כגון עיור, התפשטות ההשכלה המערבית ואמצעי התקשורת וכן לנוכח צמיחתו של רדיקליזם מוסלמי. במקביל, תבחנה דרכים בהן מגבשת המיסטיקה הצופית את אפיוניה המיוחדים בתקופה המודרנית ומשפיעה, בתורה, על עיצוב השיח של עידן זה. דיון מיוחד יוקדש להתפתחות התפיסה הרואה במיסטיקה הצופית גשר לדו-קיום בין איסלאם לבין יהדות. ההיבטים המוחשיים של המיסטיקה הצופית, כגון פולחן קדושים, ינותחו הן בדרכים טקסטואליות והן באופן ויזואלי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/06/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 27/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0662.2034 להיות קתולי כיום: מבוא להבנת הכנסיה הקתולית בת זמננו | |
| ד"ר אביתר מרינברג | שו"ת |
| Being a Catholic Today: Introducing the Contemporary Catholic Church
הקורס יעסוק בכנסיה הקתולית בת זמננו, גוף דתי מורכב ומרתק בו חברים יותר ממיליארד בני אדם, כחמישית מתושבי הכדור. נלמד להכיר את מבנה הכנסיה, את ראשיה, את אמונות חבריה, את מעשיהם, את יחסי הכוחות הפנימיים בכנסיה, את הטקסטים המכוננים שלה, את האתגרים העומדים בפניה כיום, את יחסה לקבוצות אחרות, ועוד. לאחר סקירה קצרה של ההסטוריה של הכנסיה ושל עקרונותיה נתוודע לשלשת הטקסטים המודרניים המרכזיים שלה: החלטות ועידת הותיקן השניה (1962-1965), החוק הקנוני (1983), והמקראה הרשמית של הכנסיה, ה-"קתשיזם" (1992 ;1997). נצרף אליהם הצהרות, ראיונות, מאמרים עתונאיים, סרטים, סיורים, פגישות עם חברי כנסיה, ועוד. למרות שהדיונים יהיו בהקשר קתולי, רבים מהם ייגעו בשאלות המטרידות גם קבוצות אנושיות רבות אחרות. בחינת התמודדות הכנסיה עם האתגרים שמציבה החברה המודרנית בפניה יראה שבמקרים רבים יכולה התמודדות זאת ללמד גם מי שאינו קתולי רבות על עצמו ועל החברה שסביבו. חלק נכבד מהקורס יעסוק במיניות בכנסיה. חלק אחר, גם אם לא מרכזי, יוקצה באופן טבעי להתמודדות הכנסיה עם "השאלה היהודית". מבחינות רבות, הכנסיה נמצאת כעת בתקופת מעבר בין האפיפיור הנוכחי לאפיפיור הבא. גם נושא זה ייבחן, בהתאם לאירועים. | |
| הערות: קורס דומה ל"קתולים ויהודים בעולם המודרני" שניתן בתשס"ד | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/02/2005 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/03/2005 בשעה 18:00 | |
| 0662.2035 היהודי המדומה: המיתוס של היהודי אצל פ.ניטשה וז'.-פ. סארטר | |
| מר אלי שיינפלד | שו"ת |
| The Imaginary Jew: The myth of the Jew in Friedrich Nietzsche and Jean-Paul Sartre’s writings
בהמשך לקורס על משמעותו של המסומן "אירופה" בטקסטים של שפינוזה, רוזנצוויג, ולוינס, אבקש לעיין במסומן "יהודי" אצל שניים מבין ההוגים החשובים של אירופה המודרנית, קרי ניטשה וסארטר. מהו מקומו של "שם פרטי" זה בטקסטים שלהם? ומדוע שילובו של שם זה בכתביהם ממלא תפקיד הכרחי במבנה העומק של מחשבתם? ובמילים אחרות, מדוע ה"גאון האירופאי" זקוק ל"אחר" שלו לשם הבנת עצמו? אלו השאלות שתנחנה אותנו במהלך קורס זה. ניטשה, אשר משנתו אודות "מות האל" מיקמה אותו בין מבשריה ומטרימיה של המאה העשרים, מקדיש ליהודי וליהדות - שני מושגים שאינם בהכרח זהים אצלו – מקום מיוחד בביקורת הדת ובביקורת התרבות שלו. ברם תפקידו של היהודי אצל ניטשה אינו תמיד חד-משמעי: לאורך כל יצירתו, לובש ופושט היהודי צורות שונות ומגוונות. כיצד אם כן יש להבין "עם" זה, "מוזרות תרבותית" זו הנושאת את השם"יהודי", בפילוסופיה של ניטשה? ניתוח מדוקדק של שם פרטי זה בטקסט הניטשיאני – כמו גם עיון בנושאים המרכזיים של הגותו (הפיכת הערכים, הרצון לעוצמה, החזרה הנצחית של הזהה, ומושגים כגון "גזע", "חוק", או "גאון יוצר") – הם שיאפשרו לנו לשפוך מעט אור על "סודו" של היהודי של ניטשה. בהרהורים בשאלה היהודית (1954) של סארטר, שנכתב מספר שנים לאחר הופעת יצירת המופת הפילוסופית שלו הישות והאין, מבקש ההוגה הצרפתי להבין את תופעת היהודי בעזרת הכלים הפילוסופים שהוא פיתח. עבור ההוגה של האדם "נטול המהות" (ה"בשביל-עצמו"), מהווה היהודי - המתייחס אל עצמו כבעל מהות, ואשר אליו מתייחס האנטישמי כבעל מהות - אניגמה. התיזה של ה"הרהורים" היא לכן זו: כינונו הדיאלקטי של היהודי במבטו של האנטישמי הוא שמקנה ליהודי את מהותו. מהות זו הינה אפוא שלילית לחלוטין: יהודי הוא מי שעיני האנטישמי נעוצות בו. בערוב ימיו, בשיחות בשיחותיו האחרונות שפורסמו תחת הכותרת "התקווה עכשיו", נסוג סארטר מהתיזות שלו על היהודי. כדי לחשוב על "ייעודו השלם של האדם", נזקק סארטר להגדרה "חיובית" של היהודי. מה היא אם כן משמעותו של מפנה זה בהגותו של סארטר? ומדוע הוא נזקק להגדרה מחודשת דווקא כאשר הוא דן ב"שאלת היהודי"? שאלות אלו יעסיקו אותנו בנסיוננו להבין את מקומו של היהודי בכתיבתו של סארטר. התיזה שמנחה אותנו כאן, היא תיזה הנוגעת לתפקיד המיתוס בכתיבה הפילוסופית. המיתוס – מאז אפלטון ועד שלינג ועד בכלל – ממלא תפקיד מסויים מאוד באינטליגיביליות של הטקסט הפילוסופי: כאשר ה-לוגוס אינו מספיק עוד לשם ניסוח האמת, אזי פונה הכתיבה הפילוסופית למבע המיתי. כך למשל אצל אפלטון, כאשר טבעו של הפוליטי חורג מההגדרה שהלוגוס מסוגל לספק לו, פונה הדיאלוג למיתוס של הרועה האלוהי (בסוף הדיאלוג "הפוליטי"). כך גם בספר האחרון של ה"פוליטיאה", כאשר יש להבטיח לאיש הישר תמורה עבור צדקתו, מספר לנו אפלטון את המיתוס של אֵר. ממד "מיתי" זה של הכתיבה הפילוספית – זוהי התיזה - נמצאת גם אצל ההוגים המודרניים ביותר, ובפרט כאשר הם באים לדבר על ה"יהודי", החורג לגמרי ממסגרת הגותם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': מ- 21/06/05 ב- 9:00 עד 23/06/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': מ- 07/08/05 ב- 9:00 עד 09/08/05 ב- 13:00 | |
| 0662.2046 מסע מילדות לבגרות: השתקפויות בספרות ובפסיכואנליזה | |
| ד"ר דורית הופ | שיעור |
| A Journey from childhood to adolescence
הקורס יעסוק בפרשנות פסיכואנליטית של טקסטים ספרותיים. הטקסטים הנבחרים, מספרות העולם ומהספרות הישראלית, עוסקים בילדות, בפרידה מילדות, ובגיל ההתבגרות. הפרשנות המוצעת ליצירות הספרות תסמך על התיאוריות של זיגמונד פרויד, מלאני קליין, ודונלד וויניקוט. בין הסופרים שיילמדו בקורס: מיכאל אנדה (הסיפור שלא נגמר), מרסר מאיר (פחדרון בארון), מוריס סנדק (ארץ יצורי הפרא), מארק טווין (האקלברי פין), לואיס קרול (הרפתקאות אליס בארץ הפלאות), א. ב. יהושע (מר מאני), מאיר שלו (רומן רוסי), דויד גרוסמן (ספר הדקדוק הפנימי). | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/07/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/08/2005 בשעה 9:00 | |
| 0662.2102 פוליטיקה ונשים פלסטיניות בישראל: בין 'הפרטי' ל'ציבורי' | |
| גב' תגריד יחיא-יונס | שיעור |
| Palestinian Women and Politics in Israel: Between 'Public' and 'Private'
הסוגיה של מיגדר ופוליטיקה נידונה בספרות המקצועית של מדעי-החברה בכלל והסוציולוגיה בפרט. סוגייה זו זכתה בשני העשורים האחרונים במיוחד לתשומת לב בספרות זו ומתוך גישות שונות, שהעיקרית מביניהן היא הגישה הפמיניסטית, גישה שרואה בנשים סובייקטים פוליטיים. הקורס הנוכחי יציג תפיסות שונות של שני נושאים חיוניים בהקשר של הדיון במיגדר ופוליטיקה בכלל והם: הזיקה בין הספרות והבניית המיגדר; תוך התמקדות במקרה בוחן ספציפי והוא, נשים פלסטיניות בישראל. במרכזו תעמוד הטענה התיאורטית, שרואה בשני הגורמים העיקריים, מיגדר ושייכות למיעוט אתנו-לאומי, כמבנים ומכריעים את הזיקה בין פוליטיקה ונשים במקרה הבוחן, את מעמדן, השתתפותן וייצוגן בפוליטיקה. זאת כאשר במהלכו מוצגים גורמים שונים המזוהים עם הספירה 'הפרטית' ועם זו 'הציבורית', המשותפים לנשים בחברות העולם על בסיס מיגדרי וכאלה הייחודיים למקרה הספציפי הנדון. הקורס יבחן איך משפיעים גורמים אלה על הזיקה בין נשים לפוליטיקה, ברמותיה הארצית והמקומית ובמובניה הפורמאליים והבלתי-פורמאליים ,איך כתוצאה מעוצבת-מחדש הזיקה בין 'הפרטי' והציבורי' כמו גם 'הפוליטיקה של נשים' בהקשר של המיעוט הפלסטיני בישראל. הקורס פתוח לסטודנטים של תואר ראשון. | |
| דרישות קדם: מבוא לסוציולוגיה ו/או מבוא לתיאוריות פמיניסטיות ו/או סוציולוגיה של המיגדר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': מ- 05/07/05 ב- 9:00 עד - 07/07/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': מ- 05/08/05 ב- 9:00 עד - 07/08/05 ב- 13:00 | |
| 0662.2103 בין מגדר ללאום: ילדוּת וספרות ילדים באנגליה הוויקטוריאנית | |
| גב' תמי רזי | שיעור |
| Between Gender and Nationality: Childhood and Children’s Literature in Victorian England
קורס זה עוסק בהתגבשות התפיסות המודרניות של הילדוּת והנעורים באנגליה במאה ה-19. במוקד הקורס יעמדו קשרי הגומלין המורכבים שנרקמו בין תפיסות חדשות של תקופות גיל אלה לבין הקטגוריות של מיגדר, מעמד ולאום. נבחן את התהוות הילדוּת של בנים ובנות מן המעמד הבינוני בהשוואה לילדוּת של בנים ובנות ממעמד הפועלים ונדון בהקשר זה בסוגיות כגון הוויכוח על השכלה לנערות, העיסוק בזנות נעורים בתקופה ויצירת מוסדות לפיקוח ו"תיקון" של ילדי מעמד הפועלים. בהקשר הלאומי נתמקד בעיקר בעידן של האימפריאליזם המאוחר באנגליה הוויקטוריאנית ובגיוס ילדי האומה למען האימפריה הבריטית. נדון בהיווצרות האתוס האימפריאלי והלאומי בהקשר המיגדרי ("אמהות האומה" ו"חיילי האימפריה") ונבחן את ההקשר המעמדי של שיח זה. קורס זה הוא אינטר-דיסציפלינרי במהותו ומשלב בין היסטוריה לספרות. הטקסטים שנקרא בשיעור יהיו שילוב של ספרות ילדים קלאסית שנכתבה בתקופה, קטעים מתוך כתבי עת שפורסמו בתקופה לנערים ולנערות וכן קטעים מתוך ספרות הדרכה לנערות. הדיון בטקסטים אלה ישלב בין שאלות היסטוריות לשאלות תרבותיות וספרותיות. | |
| הערות: חובות הקורס: נוכחות פעילה וקריאה שוטפת של הטקסטים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': מ- 11/02/05 ב- 9:00 עד 14/02/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': מ- 01/04/05 ב- 9:00 עד 04/04/05 ב- 13:00 | |
| 0662.2109 על הגוף הפסיכואנליטי | |
| ד"ר ניצה ירום | שיעור |
| The psychoanalytic body
תפיסת הגוף בפסיכואנליזה משקפת את התפתחות המחשבה הפסיכואנליטית עם הזמן. נכיר התפתחות זו דרך הבנת מקום הגוף בכתיבתו של פרויד, הגוף היצרי-פרשני, דרך מושג ההמרה – הדיבור דרך הגוף – שמנגנוני ההתקה וההזדהות נטועים בו. נכיר את הגוף ע"פ מודל יחסי האוביקט ומושג הנרקיסיזם של מקדוגל, הגוף המהדהד לקשר הראשוני ולמכשלותיו. ולבסוף, את הגוף הבין-סוביקטיבי – המרה המתקיימת במרחב הבינאישי בין שני סוביקטים. במדה וירשמו תלמידי הקבץ הדתות – תהיה התיחסות לסטיגמטה של פרנציסקוס הקדוש בהקשר זה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 06/06/2005 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 13/07/2005 בשעה 9:00 | |
| 0662.2976 מי עמד במבחן הזמן? מבט על רשימת הקלאסיקה העברית לילדים | |
| ד"ר יעל דר | שיעור |
| HEBREW CLASSIC FOR CHILDREN IN HISTORICAL PERSPECTIVE
ספרות הילדים העברית עדיין עסוקה בהגדרת הקלאסיקה שלה, ולמרות זאת ניתן כבר לדבר על רשימה של קלאסיקה עברית לילדים, ובעיקר על קלאסיקה לפעוטות. בתחילת קורס נתחקה אחר המושג "קלאסיקה לפעוטות", ונחלץ את התכונות הפואטיות ההכרחיות לו. אחר כך נבחן מהם הפרמטרים הספציפיים לספרות הילדים העברית, שעל פיהם נקבעה בעשורים האחרונים רשימת הקלאסיקה העברית לפעוטות. בין היתר נקרא מתוך יצירתם לילדים של ח"נ ביאליק, לוין קיפניס, לאה גולדברג, מרים ילן-שטקליס, אנדה עמיר-פינקלפלד, פניה ברגשטין, אהרן זאב, קדיה מולודובסקי, אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן. מתוך בחינת היצירות והרקע התרבותי שבתוכו הן נוצרו, נאפיין את התנאים הספרותיים והתרבותיים שהובילו להנצחת יצירות אלה כקלאסיקה עברית. דרישות הקורס: קריאה שוטפת תרגיל במשך הסמסטר עבודה מסכמת | |
| דרישות קדם: מבוא לתרבות וחינוך הילד | הערות: השיעור זהה לשיעור שנלמד בתשס"ד בחוג לספרות עברית |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': מ- 07/06/05 ב- 9:00 עד - 09/06/05 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': מ- 15/07/05 ב- 9:00 עד - 17/07/05 ב- 13:00 | |
| 0662.3052 הלא מודע בין מדע לאמונה: פרויד וממשיכיו | |
| ד"ר ערן רולניק | סמינר |
| Freud and beyond: The Unconscious between Science and Faith
סוגיות נבחרות בתיאוריה החברתית ובביקורת התרבות והדת של זיגמונד פרויד וממשיכיו במסורת הפסיכואנליטית מקובל להציג את פרויד כמי שדבק בדיכוטומיה הוובריאנית שבין אתיקה למדע וגונן על משנתו לבל תיהפך ל'השקפת עולם'. לעמדתו של פרויד כי על הפסיכואנליזה לשאוף לקרבה אפיסטמולוגית עם מדעי הטבע והחיים נוסף החשש פן יזהו את התיאוריה שפיתח כ'מדע יהודי' ויחרצו את גורלה לאותו מעמד מרגינלי לו זכו הוא וראשוני תלמידיו בווינה של שלהי המאה התשע עשרה. התוצאה היתה מתקפה חזיתית כנגד כל מה ששמץ של אמונה דתית דבק בו. שיח ההגמוניה שניהלה הפסיכואנליזה עם דיסציפלינות אחרות בתחום מדעי הרוח והחברה, לא פסח גם על יחסה של הפסיכואנליזה לדת, ותלמידיו של פרויד נטו להדגיש את עובדת היות הנארטיב הפסיכואנליטי היפוכו הגמור של הנארטיב התיאולוגי. השיח הזה נטה גם לטשטש את העובדה שהן הנארטיב הפסיכואנליטי, והן הנארטיב התיאולוגי, מבטאים נסיון לתחום ולתת משמעות לסוגיות קיומיות עמוקות המלוות את בני האדם מאז ומעולם: סבל, אבדן, תסכול, ורוע מוסרי לסוגיו. שני הנארטיבים, זה הפסיכואנליטי המנוסח בשפת הרציונאליזם המדעי וזה התיאולוגי והמיסטי, מציעים נארטיב-על שביכולתו לארגן ולהבנות מספר רב של סוגיות ייסוד, ולהצביע על כיוון שבו ניתן להשיג ריפוי או גאולה מהמגבלות השונות שנכפות על בני תמותה מרגע היוולדם. אלא שהתיאודיציה הפסיכואנליטית לגווניה לא רק הוצגה כמודל חילוני-רציונאלי להבנת הסבל האנושי. פרויד ראה בה את פיתרון למגבלות של התיאודיציה הדתית ששרתה את בני האדם במשך אלפי שנים. בעוד שהאלוהים והנשמה נתפשו כיצירי דימיון סימליים המבטאים משאלות לב ילדיות, העלתה הפסיכואנליזה מושגים כמו לא מודע, דחפים, אני, עצמי ואובייקט לדרגה של יישויות בעלות מעמד אונטולוגי טבעי. התיאולוגיה והפילוסופיות שהתפתחו בעיקבותיה היו ונשארו מנקודת המבט הפרוידיאנית יצירי דימיון אינפנטיליים שניתן ללמוד מהם עד כמה היה האדם ונותר עבד למשאלותיו הלא מודעות. מטרת הסמינר למקד את הדיון ברעיונות הפסיכואנליזה בהקשר היסטורי ותרבותי, תוך שימת דגש מיוחד על המפגש בין המהפיכה הפרוידיאנית לתיאודיציות חילוניות ודתיות אחרות, כדוגמת התיאודיציה היהודית-נוצרית, והאידיאולוגיה המרקסיסטית. דגש מיוחד יושם על אותו פרק שנוי במחלוקת בהיסטוריוגרפיה של הפסיכואנליזה העוסק בשאלת תפישתו העצמית היהודית של פרויד והזיקה בינה לבין משנתו. נדון בעלייתו של מושג 'הלא מודע' על רקע תהליכי החילון של העידן המודרני ונבחן את מקומה של הדיסציפלינה הפסיכואנליטית לגווניה בשיח המודרני העוסק ביחסי הגומלין שבין מדע לאמונה. בסמינר תעשה קריאה ביקורתית של כמה מהטקסטים המרכזיים שבהם ניסה פרויד לסגור את כל הפתחים שמהם עלולה רוח הפרצים התיאולוגית והמיסטית להכנס לתיאוריה הפסיכואנליטית [פסיכולוגיית המונים ואנליזה של האני' 1921, 'עתידה של אשליה' 1927, 'תרבות בלא נחת' 1930, טוטם וטאבו' 1912-13 , 'פעולות כפייתיות וטקסים דתיים' 1907 ו'משה והדת המונותאיסטית' 1939], לצד טקסטים של תיאורטיקנים בני זמננו [Bion, Eigen, Kristeva] המבקשים לפתוח את הפסיכואנליזה בפני השפעות שמקורן בחוויה הדתית לסוגיה. | |
| דרישות קדם: הקורסים: "הפסיכולוגיה של הנורמאלי בראי הלא-נורמאלי..." ו"הפגיעה השלישית-דמות האדם בראי..." | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0662.3056 "הצליין החילוני" – אפשרויות של זהות חילונית | |
| ד"ר חנה סוקר-שווגר | סמינר |
| “The Secular Pilgrim” – Questions About a Secular Identity
בשנות השמונים הציע יצחק אורפז דגם לגיבור חילוני "רליגיוזי" כדרך להתמודד עם עולם ריק מאלוהים ולפנות מקום לנוכחות ההעדר בהוויה ובספרות החילונית. אורפז התעלם כביכול מדילמות החילוניות הייחודיות לתרבות הישראלית, אבל אלו מרחפות ברקע לספרו ועולות במלוא חריפותן בשיח הישראלי, המנסה לברוא יהדות חילונית שאיננה זהה לדת היהודית ולהתמודד עם המתח הבלתי-פתור בין הנרטיב היהודי לנרטיב הישראלי בחברה הישראלית. דילמות אלו יידונו בקורס באמצעות יצירות שהתקבלו כ"אופציה לתרבות יהודית חילונית" ודרך פרקטיקות היומיום שבהן היא מתגלמת. במהלך הקורס נקרא את מאמרו של גרשם שלום, "להבנת הרעיון המשיחי בישראל", ונבחן את מושג "הצליין החילוני" לנוכח המתח המתקיים במאה העשרים בין נאורות לרליגיוזיות. החילוניות הישראלית תבחן גם ביחסה הכפול למושג ה"מקום" – כ"ארץ" וכ"אלוהות" (וראו מאמרם של גורביץ וארן בעניין זה). הקורס יעקוב אחר "צליינים חילוניים" בספרות הישראלית (דוגמת גיבור "מול היערות" של א.ב. יהושע) ויבחן את זיקות היסוד של הצליין החילוני הישראלי לגיבור הניטשיאני, לגיבור האקזיסטנציאלי שהציעו קאמי וסארטר, ולגיבור הקפקאי, גלגוליו של הצליין החילוני, גיבור מודרני מובהק, ייבחנו גם מפרספקטיבה "חשדנית" עכשווית, בעזרת חוקרי תרבות כמו ג'יימסון ודה-סרטו. | |
| 0662.3057 נשים ונערות יוצאות אתיופיה במעבר בין- תרבותי | |
| ד"ר מלכה שבתאי | סמינר |
| Ethiopian Women and Adolescent Girls In cross cultural transition
הסמינר מהווה מסגרת ללימוד מעמיק ושיטתי ("התמחות") של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, תוך דגש מיוחד על עולמן של הנשים והנערות במעבר הבין-תרבותי. הסמינר מהווה הזדמנות לסטודנטים להתנסות בכל ההבטים הנוגעים לעריכת מחקר והתערבות בקרב קהילה זו. הסמינר יוקדש להרצאות רקע ולהכרות עם עיקר הסוגיות והפרסומים אודות הקהילה (על ידי חוקרים, ועל ידי בני הקהילה עצמם). ובהמשכו, יונחו הסטודנטים לעבודת שדה תוך ליווי צמוד של המרצה ומפגשים כיתתיים לעיבוד התהליכים והעשרה נוספת. עבודת השדה של הסטודנטים תערך בקרב נשים ונערות יוצאות אתיופיה. לצד ההרצאות ישולבו סרטים ומפגשים עם מרצים אורחים (ככל שהזמן יאפשר). נושאי ההרצאות: מביתא ישראל ליהודי אתיופיה –רקע הסטורי ותרבותי הבדלים תוך-קבוצתיים הבטים של שינוי ושימור תרבותי סוגיות של זהות –בדגש נוער וצעירים נשים ונערות בתהליכי שינוי סוגיות חינוכיות ודרכי ההתמודדות עימן מנהיגות וארגונים וולונטרים בקהילה קהילה ותקשורת – קהילה בראי התקשורת מורשת, אמנות ויצירה של יוצאי אתיופיה קהילה בראי הספרות – ספרות חינוכית מטלות: השתתפות מלאה ופעילה בשעורים קריאת ספרות עריכת עבודת שדה הגשת עבודה בכתב. רשימת מקורות – ראשונית (מאמרים ופרסומים נוספים יוצגו במהלך הקורס): ילמה שמואל, הדרך לירושלים: ראשית העליה מאתיופיה וקליטתה, רשפים, 1995. אדגה אברהם, המסע אל החלום, הוצאה עצמית, 2000. אדגה אברהם, עם הפנים קדימה, צ'ריקובר, 2002. ארליך חגי, סלומון הגר, קפלן סטיבן, אתיופיה: נצרות, איסלאם, יהדות, האוניברסיטה הפתוחה, 2003. האגודה למען עידוד יצירה, תרגום ותרבות של העדה האתיופית, אתיופיה ויהודי אתיופיה: אז, היום ומחר, 2002. וייל שלווה, משפחות חד-הוריות בקרב עולי אתיופיה, המכון לחקר הטיפוח בחינוך, ירושליים,1991. שבתאי מלכה, הכי אחי: מסע הזהות של חיילים עולים מאתיופיה, צ'ריקובר, 1999. שבתאי מלכה, בין רגאיי לראפ: אתגר ההשתייכות של נוער יוצא אתיופיה, צ'ריקובר 2001. שבתאי מלכה, ביד אחת תינוק ובשניה ספר: חויות העליה וההיקלטות הראשונית של ילדים עולים מאתיופיה, צ'ריקובר, 2002. פלדמן מיכה, יציאת אתיופיה, הסוכנות היהודית, 1998. קורינאלדי מיכאל, יהדות אתיופיה: זהות ומסורת, 1988 קורינאלדי מיכאל, חידת הזהות היהודית, נבו הוצאה לאור, 2001, פרקים: י', יא' סלומון הגר, ביתא ישראל ושכניהם הנוצרים באתיופיה: ניתוח תפישות מרכזיות ברמות שונות של גילום תרבותי, עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית, 1993. קמון עזריאל, הגשר הראשון: עדותם של חניכים יוצאי אתיופיה מכפר בתיה, יד-טבנקין, 1996. מאירי ברוך, רחמים אלעזר, חלום בין סורגים: סיפורם של אסירי ציון מאתיופיה, גפן 1998. עמיר אלי, פרגאי רות, זהבי אלכס, שורש אחד וענפים רבים: סיפור קליטתם של בני נוער מאתיופיה בעליית הנוער, מאגנס, 1997. קפלן סטיבן, שושנה בן-דור, יהודי אתיופיה: ביבליוגרפיה מוערת, 1988. קפלן סטיבן, סלמון הגר, יהודי אתיופיה: ביבליוגרפיה מוערת, מכון בן-צבי, 1998. מקורות נוספים: בהלצי'ן – מרכז מורשת יהודי אתיופיה "דרך העיניים שלנו" – תכנית הטלוויזיה באמהרית "ידיעות נגט" – עיתון מרכז ההגוי ליוצאי אתיופיה במערכת החינוך מכון בן-צבי לחקר קהילות המזרח, ירושליים מכון סאלד, ירושליים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0662.3058 מדע, ספרות ותרבות - עיצובם של בעלי חיים בספרי ילדים ונוער | |
| ד"ר טל קוגמן | סמינר |
| Science,literature and Culture- the Formation of Animals in Literature for Children and youth
העיסוק בבעלי חיים הוא מסימני ההיכר המרכזיים של ספרות הילדים. ספרות הילדים מאכלסת מגוון רחב של בעלי חיים: בעלי חיים אמיתיים, בעלי חיים דימיוניים, ובעלי חיים בדמות בני אדם. הקורס יעסוק באופני עיצובם של בעלי החיים מן ההיבטים הזואולוגיים, ההיסטוריים, הספרותיים והתרבותיים. נבדוק את מקורותיה ההיסטוריים והתרבותיים של תופעה זו, נבחן סטריאוטיפים של בעלי החיים שונים, ונעמוד על דרכי העיצוב השונות של בעלי החיים בספרות הילדים העולמית והעברית. | |
| דרישות קדם: מבוא לספרות ילדים ותרבות הילד | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0662.3059 תרבות ומאבק: שולטים, נשלטים והשאיפה לצדק חברתי | |
| ד"ר איתן גינזברג | סמינר |
| Culture and Resistance: Rulers, Subjects and the Quest for Social Justice
הקורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין הגמוניה והתנגדות עממית על רקע מצבי הזנחה, ניצול, עבדות ואפלייה אתנית או גיזעית. מצבים אלה מאפיינים כמעט את כל החברות האנושיות הטרום דמוקרטיות או הדמוקרטיות המוגבלות, ומאפיינים רבים ממערכות היחסים האקטואליות במדינות דמוקרטיות משוכללות, אף כי באופנים סמויים יותר וחריפים פחות. יחסי שררה אלה מעוררים, ברוב המקרים, התנגדות עממית אנטי-הגמונית, עשירה בביטויים מטריאליים וסימבוליים סמויים, ברוב המקרים גם אישיים מאד, וביטויים דומים גלויים אך אנונימיים, שמטרתם לקדם סוג של התמקחות בין הנשלטים לשליטים על אינטרסים, עמדות כוח וזהויות. התנגדות זו תסתיים במקרה הטוב ביצירת קווי שיח משותפים. במקרה הרע היא תסתיים בפרצי אלימות, התקוממות עממית, מלחמת גרילה, או מה שנפוץ יותר, שימוש במגוון רחב ב"נשק החלשים", כלומר, התנכרות וזלזול בכל ביטויי התרבות ההגמונית, אדישות, התחמקות, הפצת שמועות, דיבור רכיל ורצח אופי, הומור שחור, מחאה גלויה אך אנונימית ועוד. לכל אלה נועד תפקיד מרכזי אחד: לשחוק את הסדר הקיים מבפנים ולקדם סדר דברים תרבותי-הגמוני עממי. לאחר מבוא תיאורטי, יעסוק הקורס המוצע במספר מקרים של מאבק החלשים לתרבות ולצדק חברתי בתחום הגיאו-פוליטי (דרום מזרח אסיה, מזרח תיכון, ישראל, אירופה, ארה"ב ואמריקה הלטינית) ובתחומים החינוכי, המגדרי והגלובלי, וכן במהלכים המגוונים והמתוחכמים לא פחות של הכוחות ההגמוניים, המבקשים להקטין את נזקיה של התנגדות זו. המבוא התיאורטי עצמו יתבסס על ספריו של האנתרופולוג ג'יימס סקוט (Scott), ממפתחיה המרכזיים של תיאוריית הקשר שבין הגמוניה, תרבות והתנגדות החלשים בנסיבות תרבותיות יום-יומיות והיסטוריות; על כתביהם של אנטוניו גרמשי, ממפתחי מושגי ההגמוניה; עמנואל לה רוי לדורי (Ladurie) ולואיס גונסאלס אי-גונסאלס (González), ממפתחי ה"מיקרו-היסטוריה"; על ספריו של אאוג'ין ג'נובזה (Genovese) שעסק רבות בשאלת ההתנגדות הסמוייה למצבי העבדות בארה"ב; וכן על ספריהם של ברינגטון מור (Moore Jr.), שעסק ביחסים שבין ציות למחאה חברתית בנסיבות של אי-צדק חברתי ושל קאלה לאסן ונעמי קליין, שעסקו בשאלות של שיבוש תרבות והתנגדות לקפיטליזם הצרכני. בסיכומם של דברים יעניק הקורס ללומדים כלים אנליטיים חדשים לבחינתם של מאבקים להגדרה עצמית קיבוצית, לצדק חברתי ולאוטונומיה אינטלקטואלית, גדרית וצרכנית הן במרחב האנושי ההיסטורי והן במרחב האקטואלי, של העולם הגלובלי, המונופוליסטי, המזהם והטכנולוגי לעייפה. הקורס מוצע במתכונת סמינריונית. בשל אופיו התמטי-היסטורי, הוא יתאים להקבצים העוסקים בצדק חברתי, לימודים אמריקנים, מפגשי תרבויות, נשים ומגדר, ולימודי ספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית. | |
| הערות: זהה לסמינריון שניתן בתשס"ד | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0662.3061 התינוק והמטופל: קוגניציה ורגש בתיאוריות פסיכואנליטיות של התפתחות וטיפול | |
| ד"ר ענר גוברין | סמינר |
| The baby and the patient – cognition and emotion in psychoanalytic theories
תיאוריות התפתחות פסיכואנליטיות מעניקות משקל רב בהתפתחות התינוק לקשר אם - תינוק. בטיפול הפסיכואנליטי יש משקל רב ליחסי ההעברה בין המטפל והמטופל. לדיאדות אלה השפעה מכרעת לא רק על ההתפתחות הרגשית של התינוק והמטופל אלא גם על ההתפתחות הקוגניטיבית. מטרת הסמינר היא למקד את הדיון בקשר שבין קוגניציה ורגש כפי שקשר זה משתקף בתיאוריות פסיכואנליטיות של התפתחות וטיפול. דרך קריאה ביקורתית במאמריהם של תיאורטיקנים כמו: פרויד, ביון, קליין וקוהוט נעסוק בשאלות כמו: מהו תפקידם של הרגש והקוגניציה בטיפול הנפשי? כיצד מגיע התינוק להכרה ולתפיסת מציאות תקינה תוך שימוש ברגשותיו? מהו מקומם של האובייקטיביות והסובייקטיביות בטיפול ובהתפתחות? הדיון בשאלת הקוגניציה והרגש בתיאוריות אלה יעשה מתוך הדגשת ההקשר הפילוסופי והתרבותי שממנו צמחו התיאוריות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר א' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0662.3108 חגיגות וטקסים בבית הספר העברי | |
| ד"ר שושנה סיטון | סמינר |
| Celebrations and Festivities in the Hebrew School
בית הספר העברי, מראשיתו, היה לאחד הגורמים המרכזיים בעיצוב התרבות העברית. נעסוק במעמדו המיוחד של בית הספר העברי בתקופת היישוב כמוקד תרבותי שגיבש והפציץ סגנון תרבותי חדש, ונדגיש את מקומן של החגיגות ובטקסים כמכשיר חינוכי להעברת מסרים אידיאולוגיים בכלל ובחינוך הציוני בפרט. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0662.3109 צללים וירטואליים וביקורת הסייבר: ניאו-לודיזם, ניאו-מרכסיזם 'והפער הדיגיטלי' | |
| מר משה אלחנתי , ד"ר אלי דרזנר | סמינר |
| Virtual Shadows: New-Luddism, Neo-Marxism and the Digital Devide
לסמינר המוצע יעד כפול. ראשית, לאפשר לסטודנט בחינה מקרוב של החומרים מהם 'עשויה' התרבות הדיגיטלית. לצורך זה, יתבקשו משתתפי הסמינר לקרוא מגוון מאמרים ומניפסטים הנחשבים טקסטים מכוננים בכל מה שנוגע ביצירת השיח הסייברי בעשור האחרון. שנית, הסמינר מבקש לעמת טקסטים אלה, שהם בדרך כלל אופטימיים ולעתים אף אוטופיסטיים, עם ההיסטוריה של ביקורת הסייבר הנשענת על מסורת מוצקה מאד של שיח אנטי-טכנולוגי, אנטי תעשייני, אנטי קפיטליסטי ולעתים אף אפוקליפטי, שראשיתו במאה ה- 19 והמשכו בעשורים הראשונים של המאה ה- 20. בחלקו הראשון של הסמינר נקרא כמה טקסטים אנטי-טכנולוגיים קלאסיים, שהולדתם בתגובה הפסימית למהפכה התעשייתית. בין השאר יובאו הטקסטים הבאים: Morris. William, News From Nowhere. 1890 Butler, Samuel, Erewhon; or, Over the range. 1872 באמצעות טקסטים אלה ואחרים יתוודעו משתתפי הסמינר למסורת הלודיטית ולרטוריקה האנטי טכנולוגית המוקדמת. במסגרת זו נעמוד על מרכיבי השיח, על התימות העיקריות של הפסימיזם הטכנולוגי ועל ערכה החברתי של ביקורת זו. בחלקו השני של הסמינר, נעסוק בטקסטים ביקורתיים אשר ליוו את תרבות הסייבר מערש לידתה ועד הלום קרי, החל מסוף שנות ה- 80 של המאה ה- 20. גוף הטקסטים שיובא לפני המשתתפים, בחלק זה של הסמינר, יהיה מגוון ככל שניתן. נקרא טקסטים אנטי-סייברים שפורסמו בעיתונות הפופולרית, טקסטים ביקורתיים מתוך השדה עצמו אשר קראו תגר על עצם מושג הוירטואליות, ביקורת אקדמית וטקסטים ביקורתיים שחוברו מחוץ לשדה בדרך כלל, ע"י גופים פוליטיים או קבוצות חברתיות רדיקליות. נעמוד על האמביוולנטיות המלווה את השיח האנטי-סייברי, אמביוולנטיות הנובעת הישר מאופיו המורכב של העולם הסייברי, עולם הנע בין הקטבים של רדיקליזם ושמרנות ליברטריאנית, בין אנרכיזם לפעולה חברתית מתואמת ומווסתת, בין high-tech ל low-tech וכדומה. העיסוק בתרבות הסייבר בהקשרים רחבים החורגים הלכה למעשה אל מחוץ לשדה הסייברי, הקשרים הנוגעים בהיסטוריה של הפסימיזם הטכנולוגי המציגים באור חדש את תרבות הסייבר ואת האינטרנט כמערכת תקשורת, כחלק בלתי נפרד מן האמביוולנטיות של החברה הפוסט-תעשייתית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| 0662.3234 "עשני גיבור חיל": הסיפור המיליטריסטי לילדים | |
| ד"ר יעל דר | סמינר |
| "עשני גיבור חיל": הסיפור המיליטריסטי לילדים
ד"ר יעל דר The Millitaristic Story for Children: Make Me Big and Strong בשנות הארבעים נכנס דגם ספרותי חדש לרפרטואר ספרות הילדים העברית, הסיפור המיליטריסטי לילדים. סיפור זה הציג לראשונה בתולדות ספרות הילדים העברית ילדים מארץ-ישראל הלוחמים באויב על הגנת המולדת. בתוך כך טושטשו המושגים "חזית" ו"עורף" ונכנסו לספרות הילדים מונחים חדשים כ"אויב", "אחוות לוחמים", ו"נפילה בקרב". הסיפור המיליטריסטי חייל את הילדים ושלח אותם לקרב בשתי רמות: ברמה הבדיונית, באמצעות סיפור עלילה על ילדים-חיילים המשתתפים במלחמה, וברמה האינדוקטרינרית, כאמצעי להכין את הקוראים לקראת השתתפותם בפועל במלחמה הלאומית העומדת בשער. במהלך הסמינר נתחקה אחר התפתחותו המהירה של הסיפור המיליטריסטי לילדים, מפרוץ מלחמת העולם השנייה ועד שנות החמישים. דרישות הסמינר: קריאת שוטפת הצגת רפראט וכתיבת עבודה סמינריונית | |
| דרישות קדם: מבוא לספרות ילדים ותרבות הילד | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |
| מועד ב' של סמסטר ב' הוא בחינת-בית או עבודה שלא נקבע עבורה תאריך. | |