| שנות הראשית של מדינת ישראל, תקופת העלייה ההמונית (1948-1951), היו שנים של הכפלת האוכלוסיה והשגים גדולים בכלכלה ובבנייה של החברה הישראלית, אך גם שנים טראומטיות הן לרבים מן העולים, והן להנהגה הישראלית, שביקשה להימנע בעתיד מהגירה המונית, בלתי-סלקטיבית וקשה לשליטה מסוג זה של השנים הראשונות. ואולם, צרכי הבנייה, הדמוגרפית, הכלכלית והבטחונית של המדינה הצעירה נותרו בעינם, וכן צרכי המיעוטים היהודיים השונים באזורים שונים של העולם. במזרח-אירופה מתפתחים משברים שונים שהיהודים נקלעים בהם לעין הסערה וכן בצפון-אפריקה, שם באה לקצה התקופה הקולוניאלית. מה המדיניות שמפתחת המדינה היהודית כלפי המשברים השונים ושאלת העלייה וההתיישבות של יהודי הארצות השונות? כיצד מכלכלים אנשי התפוצות שבמשבר את ענייניהם בתקופה זו? כיצד מתפתחים גלי העלייה, מה דמות הקליטה בישראל ובמה שונה או דומה גורל העולים בתקופה זו מן התקופה שקדמה לה? אלה מן השאלות העיקריות שידונו בשיעור. בשיעור נעשה שימוש בחומר תיעודי מגוון: טקסטים רשמיים, קטעי ספרות וכן תמונות וקטעי סרטים. ׂ |