| 0677.1064 יהודי האימפריה העות'מאנית לאחר גירוש ספרד | |
|---|---|
| ד"ר רות למדן | שיעור |
| בעקבות גירוש ספרד ותהפוכות פוליטיות שהתרחשו במאה השש-עשרה, חלו שינויים דמוגרפיים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים בחברה היהודית.
היעד המרכזי של מגורשי ספרד ופורטוגל ושל מהגרים מארצות אירופה אחרות היה האגן המזרחי של הים התיכון, תחום האסלאם, ובמיוחד תחום האימפריה העות'מאנית אשר פתחה את שעריה בפני היהודים. במאה ה-16 האימפריה נמצאת בשיאה (תקופת סולימאן המפואר), ומתפשטת על פני חלקה המזרחי של אירופה, יוון והבלקן, סוריה, ארץ ישראל, מצרים וחצי האי ערב, חלקים מצפון אפריקה, וכן פרס והים השחור במזרח. תהליך ההגירה לתחומי האימפריה נמשך לאורך כל המאה, ואינו מתמקד רק בשנים הסמוכות לגירוש. קו משותף לכל גלי ההגירה היה התארגנותם של המהגרים במסגרות נפרדות – בקהלים – דבר שמצד אחד ריכך את הלם המעבר וההשתלבות בארץ חדשה, אך מצד שני העמיק ושימר את הפערים התרבותיים, הכלכליים והחברתיים. הקהלים התארגנו על בסיס של ארץ או עיר מוצא, שפה משותפת, מנהגים משותפים, ולכל אחד מהם היה בית כנסת, מנהיגים ומוסדות ציבור אחרים משלו. לעתים גם נרשמו כיחידה אדמיניסטרטיבית נפרדת אצל השלטונות. במסגרת השעור נסקור את התהליכים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים שעברו על החברה היהודית ואת מערכות היחסים עם החברה המוסלמית השלטת. | |