| 0662.2020 יהדות עם ובלי אלוהים | |
|---|---|
| פרופ' יוסף אגסי | שיעור |
|
Judaism religious and secular מטרת קורס זה אינה לדון בשאלה האם האל קיים, שכן שאלה זו נדחקה לקרן זווית- מסיבות פילוסופיות אשר כדאי לדון בהן. השאלה, מה מקום האמונה באל בדת עלתה לדיון מפורט במדע החברה המודרני, בעיקר משום שהחוקרים שעסקו בה היו אתיאיסטים, והדיון דורש פירוט מה. השאלה, מה מקום האמונה באל בדת היהודית מעניינת במיוחד שכן המקורות היהודיים דנו בה. התשובות לה ניתנו ברבדים שונים. התשובה הפילוסופית הייתה כי אין הדת תלויה בהנחה דוגמאטית כלשהי. תשובה זו שינתה את אופייה במרוצת הדורות. במיוחד חשובה השאלה עבור אלו הרואים ביהדות לא רק דת אלא גם תרבות אתנית ואף שייכות אתנית ואולי גם לאומית. בכך מתאפשרת לאדם הבחירה בזהות תרבותי ובזהות אתנית גם כאשר הוא מאמין ושומר מצוות. אפשרות דיון כזה נפתחת רק אחר שתידחה הדעה הרומנטית הריאקציונית לפיה לכל אדם זהות אחת. דעה זו מקובלת היום בישראל עד כדי כך שמקובל לסרב לראות ביהדות זהות אתנית נפרדת מהזהות הדתית. מרבית יהודי ישראל אינם שומרי מצוות אולם בסרבם לראות ביהדות זהות אתנית הם רואים את הדת כפויה על עצמם ואת מנהגיהם החורגים מהמסגרת הדתית המסורתית כפגם רציני. על כן ישראל היא הארץ היחידה בעולם ובהיסטוריה היהודית הדוחה כל פלורליזם דתי ובכך היא נדרשת להזכיר לעצמה שוב ושוב שאינה מדינה מוסלמית פונדמנטליסטית. מבחינה פילוסופית ודאי שהפונדמנטליזם המוסלמי אינו לא פונדמנטליזם ולא מוסלמי אלא הדעה הרומנטית הריאקציונית אשר ישראל מקבלת כמו שכנותיה. פילוסופיה זו מסכנת את הדמוקרטיה יום יום ומונעת שלום. נדרש דיון בדעה זו ובכוח השכנוע החזק שלה ובנזק שהיא גורמת לישראל כאן ועכשיו. השאלה הבוערת היא, אם נצליח לדחות את הדעה הרומנטית הריאקציונית, איזו זהות נוכל לאמץ לנו כאן ועכשיו אשר תאפשר לנו להיות חברה יציבה החיה בשלום ובשלווה. ביבליוגרפיה אגסי, יוסף, בין דת ולאום גלנר, ארנסט, לאומים ולאומיות ויילר, גרשון, תיאוקרטיה יהודית פופר, קרל, החברה הפתוחה ואויביה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/04/2004 בשעה 9:00 | |