| 0652.4391 היסטוריה תרבותית של רוסיה: סדנת קריאה | |
|---|---|
| ד"ר יגאל חלפין | סמינר |
| הסדנה תעסוק בקריאה בטקסטים נבחרים של סמיוטקאים וחוקרי ספרות הדנים בסוגיות בהיסטוריה התרבותית של רוסיה. מטרת הסדנה אינה בהעברת ידע מובנה ורציף בהיסטוריה הרוסית אלא בחשיפת הסטודנט למקורות וספרות פרשנית שחוברו בברית המועצות במאה ה-20. מטרתנו איננה לימוד עובדות ובעיות בדברי ימי רוסיה אלא בדיקה של טקסטים רוסיים כנשאי תרבות. הקורס יציג בפני הסטודנט קורפוס פרשני הנגיש, לעת עתה, רק לקוראי השפה הרוסית, קורפוס המעניק כלים יחודיים לניתוח תופעות חברתיות והיסטוריות הן ברוסיה עצמה והן מחוצה לה. חוקרים כגון, יורי לוטמן, בוריס אוספנסקי, לידיה גינזבורג , ומיכאל באכטין הצליחו לשמר ולפתח את המורשת הביקורתית בהגות של ארצם למרות שנות הדיכוי הסובייטי והעלו תרומה יחודית למחקרי התרבות של המאה ה-20. כך לוי שטאוס, האתנרופולוג הצרפתי המפורסם, ראה את עצמו כממשיך דרכו של חוקר האגדות פרופ (Propp), אמברטו אקו כתב בהערצה על הפורמליסטים הרוסים שהקדימו את מחקריו בסמיוטיקה, פייזה שאב השראתו מהפסיכולוג וגוטסקי ואלו הן רק שלוש דוגמאות מתוך מבחר עשיר יותר של השפעות רוסיות על חקר התרבות במערב. קשה לדמיין את הכתיבה הפרשנית המערבית באנתרופולוגיה, סוציולוגיה ותורת הספרות מבלי תרומת דור ההוגים הרוסיים שעבדו בברית המועצות בשנות ה-20 עד ה-50.
הסטודנטים בסמינר יוכלו להשפיע על התחומים הנלמדים. בסדנה יהיה מקום להציג לכיתה עבודות של חוקרים רוסים בהם הסטודנט מעוניין לפיתוח המתודולוגיה המחקרית שלו ו/או מקורות ראשוניים ברוסית שבשאלת ניתוחם הנכון הוא מתלבט. כמו כן, נקרא טקסטים פרשניים קנוניים שהתוו את המחקר בשאלות שפה ותרבות רוסיים. נפתח בבחינת מחקרים העוסקים בסוגיות נבחרות בתרבות ימי הביניים הרוסיים. ננתח מאמרים מפרי עטם של לוטמן ואוספנסקי אודות המיתוס המציג את רוסיה כגואלת העולם – "רומא השלישית", הממלכה הנוצרית הלגיטימית היחידה כביכול שירשה את האימפריה הרומית ואת רומא השניה, היא ביזנטיון. אחר מכן נפנה למשמעויות התרבותיות של הרפורמה הפטרינית. נראה בהסתמך על מחקרים של חוקרי התרבות הרוסית כי פטר נתפס על ידי שכבות רחבות באוכלוסיה ככופר ונראה כיצד המתחזים לכתר והמינים השתמשו בקביעה זו -- כאן נראה כיצד גוייס הממסד הדתי והדת בכלל כמערכת תרבותית המעניקה משמעות ולגיטימציה פוליטית. הנושא הבא יתמקד בדפוס האישיות של המהפכן (כתביה של לידיה גינזבורג), בפואטיקת ההתנהגות והצגת העצמי בחיי היום יום בקרב האינטלגנציה הרדיקלית וביומנים של בני התקופה. החלק השלישי של הקורס יוקדש לניתוח התרבות הבולשביקית ויעמוד על פשר הוידויים והאוטוביוגרפיות מתקופת הטרור הגדול. נסיים בבחינת שפת הקולנוע הרוסי ובתאוריית היצוג של איזנשטיין וטרקובסקי – מקורות חשובים לגיבוש כלי הביטוי הצורניים של תקופתנו. | |
| הערות: לקוראי רוסית בלבד | |