בסמינר זה ייבדקו כמה וכמה סוגיות המתקשרות בתופעה של תרגום עצמי: אדם המפיק תרגום על יסוד טקסט (בעיקר טקסט ספרותי) שכתב בעצמו, בין לאחר זמן, בין מייד לאחר הכתיבה המקורית – ואפילו בד-בבד אתה, לסירוגין. נברר את האילוצים השונים היכולים לפעול על המתרגם מהסוג הזה, אלה הדומים לאילוצים הפועלים על כל מתרגם באשר הוא ואלה המיוחדים לתת-הקבוצה של המתרגמים את עצמם, ולאחר מכן – את התנהגותם בפועל של מתרגמים עצמיים במיגוון של הקשרים חברתיים-תרבותיים והיסטוריים ובמיגוון של לשונות ותרבויות (לדוגמה: יעקב שטיינברג, גבריאל פרייל, מנדלי מוכר ספרים, נבוקוב, בקט...). ננסה להניח את האצבע על מה שמשותף להם ומה שמבחין ביניהם, דגש מיוחד יושם על ההבדלים בין סיטואציות שבהן המתרגם הדו-לשוני פועל בסביבה שהיא חד-לשונית ובין סיטואציות שבהן הוא פועל בסביבה שגם היא דו-לשונית. |