מעודכן ליום שני 19 באפריל 2004

0618.4018  הדיאלקטיקה של לייבניץ
פרופ' מרסלו דסקלסמינר מ.א.
השם "לייבניץ" מוכר. בגרמניה, רוב האנשים מכירים אותו כשם של עוגיות טעימות. אלה שמגיעים לאוניברסיטה יודעים שהיה פילוסוף ומתמטיקאי חשוב, אך לא הרבה יותר מזה. ואלה שמגיעים לחוג לפילוסופיה שמעו על המטאפיזיקה "המוזרה" שלו ולעיתים אף לתרומותיו החשובות ללוגיקה. באוניברסיטאות בארץ, התמונה קצת יותר טובה. על "עוגיות לייבניץ" לא שומעים כיוון שאין הן מיובאות. על היותו הממציא של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי אף לא מרבים לשמוע, כי את לייבניץ לומדים רק בחוגים לפילוסופיה. אך, על אף המאמצים שלי ושל אחרים וטובים, עדיין השם הזה מפחיד ונתפש כמציין הוגה יוצא דופן ו"מוזר", המתעסק ב"עולמות אפשריים" רחוקים מן החיים, המאמין בנאיביות שהעולם הממשי הוא "הטוב שבעולמות האפשריים", והסבור שהיחידות האינדיבידואליות מהן מורכב העולם הן "מונדות נטולות חלונות", שרק לכאורה מתקיים בינם לבין עמיתיהן קשר סיבתי כלשהו. בתור לוגיקן, הוא נחשב כמי שהאמין בכוח הלוגיקה הצורנית לפתור כל בעיה ולסיים בדרך של חישוב כל מחלוקת. מבחינה זו, הוא נתפש כמהווה, בתוך קבוצת ה"רציונליסטים", הסמן המחמיר, המזהה רציונליות עם שימוש מחמיר בלוגיקה דדוקטיבית.
מטרתי בסמינר זה היא לשנות את התדמית הזאת של הפילוסוף הגאוני והחשוב הזה. אתמקד בחשיפת הפן "הדיאלקטי" של מחשבתו ושל פעילותו, ודרכו את הקשר ההדוק בין מחשבה ומעש, תיאוריה ופרקסיס, המאפיין את מכלול הגותו ומעשיו.