שיר השירים הוא ספר יוצא דופן במקרא. ספרות המקרא היא ברובה ספרות דתית שעניינה המרכזי יחסי אדם ואלוהיו, בעוד שבשיה"ש המוקד הוא היחסים שבינו ובינה, והוא זורה אור על חיי היום יום בתקופת המקרא. ייחודו הספרותי של שיה"ש, העוסק ברובו בדמויות נשים ובנקודת מבט נשית, מעלה שאלות הקשורות במחקר הפמיניסטי, כמו ייצוגים מיגדריים ואפשרות של כתיבה נשית, המשקפת תרבות של נשים. כדי לעמוד על ההקשר התרבותי בו צמח החיבור תבחן שירת האהבה בשיה"ש בהשוואה לשירת האהבה מהמזרח הקדום, תוך שימת הדגש על בעיות ספרותיות, פילולוגיות וטקסטואליות המאפיינות את שיה"ש. |