| 0659.5146 פילוסופיה של הביולוגיה | |
|---|---|
| פרופ' חוה יבלונקה | סמינר |
| הקורס יעסוק בנושאים מרכזיים בביולוגיה מנקודת ראות פילוסופית. ההתמקדות תהיה בעיקר על הבסיס הפילוסופי של הביולוגיה האבולוציונית, אולם גם תיאוריות ומושגים בנושאים מרכזיים אחרים - כגון ביולוגיה מולקולרית וביולוגיה התפתחותית יידונו בקורס. מחלוקות הנוגעות לתיאוריות ולמושגים הביולוגיים השונים יהוו את חוט השדרה של הקורס. בחלק הראשון של הקורס (בסמסטר א ) נדון בנקודות מבט שונות של התפתחות ואבולוציה - נקודות המבט הרואה את האבולוציה מנקודת המבט של הגן, והריאקציה לנקודת מבט זו. בהקשר זה נדון במושג הפונקציה והמטרה הביולוגיים, וגישות רדוקציוניסטיות ואנטי-רדוקציוניסטיות. נבחן את המחלוקות בנושא יחידות ורמות הברירה הטבעית שמעל רמת הגן- האורגניזם, הקבוצה והמין הביולוגי ובחשיבות הדיון הזה למחקר על מעברים לרמות ארגון חדשות במהלך באבולוציה. בחלקו השני של הקורס (סמסטר ב) נעסוק במושגי האדפטציה בהקשרם האקולוגי והחברתי ונדון בנושאים פילוסופיים ואתיים הקשורים לגנטיקה ולאבולוציה של התנהגות חברתית. | |
| 0659.5155 מבוא היסטורי לתיאוריה חברתית מודרנית | |
| פרופ' משה צוקרמן | שיעור |
| המחשבה החברתית, במובנה כתיאוריה חברתית מוצקה וכדיסציפלינה אקדמית אוטונומית, החלה להתגבש רק במאות האחרונות. "מדע המדינה", אם רוצים, היה קיים כבר אצל היוונים העתיקים, ואילו ה"סוציולוגיה" היא תוצר מובהק של העידן המודרני, עידן שאכן חולל הפרדה – ולוא הפרדה מושגית – בין המדינה והחברה. המבוא למחשבה חברתית מודרנית יעסוק בתאורטיקנים הדומיננטיים של התחום (מארקס, דירקהיים, וובר, וכו'), אך הדגש יושם דווקא על האסכולות השונות שהתפתחו סביב גישותיהם במרוצת המאות ה-19 וה-20. | |
| 0659.5287 תרגיל בפילוסופיה של המדע. | |
| מר אברהם רמ גולדרט | |
|
התרגיל כולל 14 פגישות. כל מספר פגישות נעסוק בבעיה מרכזית מסוימת בפילוסופיה של המדע. הפגישה הראשונה הינה המבוא והיא מיועדת להצגה כללית של התרגיל ולהצגה של הבעיה המרכזית הראשונה בה יעסוק התרגיל. · הפגישות השנייה והשלישית יעסקו בבעיה סביב התיחום בין מדע ופסאדו-מדע. · הפגישות הרביעית והחמישית יעסקו בבעיה סביב שיקולי 'בחירת תיאוריה'. · הפגישה השישית והשביעית תעסוק בשאלה מה מהווה ראיה לתיאוריה? · הפגישה השמינית תעסוק בשאלה האם יש הגיון סביב 'תהליך הגילוי'? · הפגישה התשיעית והעשירית תעסוק בבעיה סביב ההסבר המדעי. · הפגישה האחת-עשרה תיועד לבעיה סביב תהליך הרדוקציה. · הפגישה השתים-עשרה תעסוק בשאלה האם תיאוריה מדעית מתארת את הטבע (ריאליזם)? · הפגישה השלוש-עשרה תיועד לבעיה סביב הקשר שבין מדע ומוסר. הפגישה הארבע-עשרה אינה מתוכננת, כיוון שתשמש כגיבוי למקרה שאחת הפגישות יתבטלו או לא נספיק את החומר. בכל פגישה יחשפו המשתתפים לגישות המציגות את הבעיה או מציעות תשובות אפשריות לה. כאשר הסטודנט יגלה כי לשאלה מרכזית בפילוסופיה של המדע ישנן תשובות שונות, שכל אחת נוגדת לאחרת ולא ברור מי מהן הנכונה, הוא יבין את הבעיה אליה מכוונת השאלה. | |
| 0659.5291 חקר החיים - ארגון ואבולוציה (קורס תשתית) | |
| פרופ' חוה יבלונקה | שיעור |
| קורס תשתית במדעי החיים לתלמידי מדעי הרוח והחברה. זהו קורס של "ביולוגיה ללא ביולוגים". מטרת הקורס להציג דרכי חשיבה בביולוגיה, ולא להוות קורס מבוא למדעי החיים לביולוגים מתחילים. אף שאין דרישה לידע מוקדם בביולוגיה, יתכן כי חלק מהסטודנטים ירצו להיעזר בקריאת חומר רקע, שינתן במידת הצורך על ידי המרצה. מוצגים 14 נושאים שילמדו (ברובם) במהלך הקורס. | |
| 0659.6011 קאנט כמו שהוא לעצמו. | |
| פרופ' יצחק בן ישראל | סמינר |
| המטפיסיקה ותורת ההכרה של קאנט, כפי שהם באים לידי ביטוי בביקורת התבונה הטהורה, זכו לפירושים שונים. במהלך הקורס יובא פירוש מקורי (מנוגד לרוב המפרשים המודרניים) לתורת קאנט.
התיזה המרכזית היא כי קאנט היה ראליסט אבסולוטי וכי מפעלו הוא נסיון להציב תאוריה מטפיסית מדעית (הניתנת לבחינה אמפירית) על העולם והאדם המכיר בתוכו. הקורס יתמקד בהוכחות שנתן קאנט לקיום עולם חיצון, כולל הבאת ממצאים אמפיריים מהשנים האחרונות, על ניסויים שנעשו בפיסיקה, ואשר "מוכיחים" את נכונות טענותיו של קאנט. | |
| 0659.6056 מבוא תולדות המתימטיקה | |
| ד"ר ליאו קורי | שיעור |
| הקורס סוקר מהלכים מרכזיים בהתפתחות המחשבה המתמטית מימי היוונים ועד המאה השמונה-עשרה, מיד לאחר פיתוח החשבון האינפיניטסימלי ע"י ניוטון ולייבניץ. התפתחות זו לא נבחנת כסדרה של גילויים ברצף, המנותקים מכל הקשר היסטורי, והמוליכים באופן טבעי ואוטונומי האחד אל משנהו בדרך של מערכת דדוקטיבית סגורה וסדורה. ההיפך: מושם דגש מיוחד בקורס בהארת הזיקה שבין התפתחות הרעיונות המתמטיים הייחודיים לכל תקופה לבין המסגרות האינטלקטואליות, התרבותיות והמוסדיות הרחבות יותר שבתוכן תרחשה ההתפתחות הזו.
בקורס יוצג חקר תולדות המתמטיקה כתחום אקדמי פעיל ותוסס, שבו מחלוקות ושאלות מחקר פתוחות רבות. כמו כן, יושם דגש על הכרת הביבליוגרפיה. | |
| 0659.6104 פילוסופיה ואומנות ברומנטיקה הגרמנית | |
| פרופ' משה צוקרמן | שיעור |
| הקורס יינתן כשיעור. סדרת ההרצאות תעסוק ביסודות הפילוסופיים והאומנותיים של הרומנטיקה, בהקשרים החברתיים, הפוליטיים והכלל-תרבותיים של גרמניה בתקופה האמורה. ההיבטים האינטר-דיסיפלינריים של הקורס יידונו בתחילתו. | |
| 0659.6123 הורקהיימר ואדורנו:הדיאלקטיקה של הנאורות | |
| פרופ' משה צוקרמן | סמינר |
|
הסמינר יוקדש רובו ככולו לקריאת ספרם של הורקהיימר ואדורנו - דיאלקטיקה של הנאורות. בתוך כך,יידונו היבטים מרכזיים בהגותה של אסכולת פרנקפורט. | |
| 0659.6138 פיסיקה ללא פיסיקאים (קורס תשתית) | |
| ד"ר יואב בן דב | שיעור |
| הקורס מיועד להקנות רקע כללי בפיזיקה לתלמידים המתמחים בתחומים שונים של מדעי הרוח והחברה. בהרצאות נסקור את התיאוריות והרעיונות המרכזיים שעיצבו את מהלך התפתחותה של הפיזיקה המערבית המודרנית. בתיאוריות אלה לא נדון ברמה הטכנית והחישובית, אלא נסקור אותן כתהליך התפתחותי של מושגים ותפיסות, המעצבים את השקפת העולם של קהילה מדעית, ומופיעים בהקשר תרבותי, חברתי וטכנולוגי. לא נדרש רקע קודם בפיזיקה.
הנושאים שיידונו בקורס: פיזיקה ביוון ובימי הביניים המכניקה של ניוטון ותמונת העולם המכניסטית תורת החום והאנרגיה של המאה התשע עשרה אור, חשמל והתיאוריה האלקטרומגנטית תורת היחסות הפרטית והכללית קוונטים, חלקיקים והמפץ הגדול חומר רקע לקורס: יואב בן-דב: פיזיקה - תורות ומושגים, הוצאת האוניברסיטה המשודרת הספר נמצא בשלמותו באתר www.bendov.info | |
| 0659.6153 אבולוציה בארבעה מימדים | |
| פרופ' חוה יבלונקה | סמינר |
| הסמינר עוסק באתגר לפניו עומדים כיום חקר התורשה והאבולוציה. גילויים חדשים בביולוגיה מולקולרית ומחקרים וגישות חדשות בתחומי חקר התנהגות בעלי חיים וההתנהגות אנושית מצטרפים יחדיו ליצירת תמונה שונה מזו שהייתה מקובלת במשך 50 השנים האחרונות. | |
| 0659.6204 ריכרד ואגנר-אמנות,פילוסופיה ואידיאולוגיה | |
| פרופ' משה צוקרמן | סמינר |
| הסמינריון יעסוק בריכרד ואגנר כדמות פרדיגמטית לרובדים שונים של תרבות המערב במאה ה-19 (האירופית בכלל, והגרמנית בפרט). בין הנושאים שיידונו: אספקטים של תיאוריית האמנות הואגנרית, ובכללה "יצירת-האמנות הכוללת"; יסודות פילוסופיים בואגנריאניזם (שופנהאואר, ניטשה); ואגנר באספקלריה של ההיסטוריה והפוליטיקה הגרמנית במאה ה-19; הרצפציה של ואגנר במאה ה-20; סוגיית האנטישמיות הואגנרית; "סוגיית ואגנר" בישראל. | |
| 0659.6211 האם הנאצים שנאו את היהודים?שלוש פרדיגמות בפסיכולוגיה של הנאציזם | |
| ד"ר זוזה ברונר | סמינר |
| נסקור ניסיונות שונים לתת הסברים פסיכולוגים לנאציזם ולמעשיהם של מחוללי השואה, החל מעבודותיהם של חברי אסכולת פרנקפורט ושל וילהלם רייך בשנות השלושים, ועד לפולמוס סביב ספרו של דניאל גולדהגן באמצע שנות התשעים. ניסיונות אלה מתחלקים לשלוש פרדיגמות:
1. הפרדיגמה הסביבתית-התנהגותית 2. הפרדיגמה האישיותית-רגשית 3. הפרדיגמה התרבותית-קוגניטיבית נדון בהנחות הבסיסיות, בהגיון הפנימי, בהקשרים החברתיים, ובמבנים הרטוריים של גישות מחקריות בשלושת הפרדיגמות.. ננסה בין היתר לברר את השאלות הבאות: מהם המאפיינים המרכזיים של הנאציזם כאידיאולוגיה וכמערכת פוליטית בעיני הגישות הפסיכולוגיות השונות? אלו גישות מתמקדות בהסבר הנאציזם בנפש של הפרט ואלו גישות דנות בעיקר במשתנים פסיכולוגים קבוצתיים-חברתיים? אלו גישות מציגות את מעשי ההשמדה כמעשים שיש בהם סיפוק למבצע, ואלו גישות מסבירות אותם כמעשים הדורשים התגברות על מחסומים פנימיים? איך מציגות הגישות השונות את הסיפוק הפסיכולוגי שפרט או קבוצה יכולים להפיק מהיותם נאצים, או מביצוע מעשי זוועה, אם בכלל? אלו גישות מציגות את הנאציזם כתופעה פתולוגית ואלו מציגות אותו או את הנפשות של מחלליו כנורמלים מבחינה פסיכולוגית? | |
| 0659.6228 היסטוריה אינטלקטואלית:התפתחות המחשבה האירופית בימי הביניים | |
| ד"ר יוסף שורץ | שיעור |
| השיעור ייתמקד בהתפתחויות שחלו במחשבה הנוצרית המערבית למן העת העתיקה המאוחרת (אוגוסטינוס ובואטיוס) ועד לסוף ימי הביניים. חלקו הראשון יעסוק בהתפתחות המדע והפילוסופיה עד המאה ה- 12 ואילו החלק השני יעסוק בהתפתחות האוניברסיטאות, בחלוקת המדעים במסגרת האוניברסיטה הימי ביניימית ובמשברים השונים של הסכולסטיקה במאות ה- 13 עד ה- 15. | |
| 0659.6229 פילוספיה מדע והרמנויטיקה בימי הביניים | |
| ד"ר יוסף שורץ | סמינר |
| הלימוד הימי ביניימי הוא בעיקרו אקט פרשני. דבר זה נכון לתרבויות שונות ולתחומי עיון שונים בימי הביניים. ההרמנויטיקה הופכת מתוך כך ללב העיסוק הדתי והמדעי כאחד ואולם ההרמנויטיקה היא גם שמאפשרת מעברים תכופים ודו כיווניים בין הדתי והמדעי. על מנת להבין טוב יותר את האופן שבו מייסדת הפרשנות את השיח המדעי והדתי תבחנה במהלך הסמינר מספר סוגיות מפתח בהגות הימי ביניימית (קור הרע, נצחיות העולם, מהות האדם ועוד) בהקשרים שונים.
בחלק הראשון של הסמסטר תבחן הגישה ההרמנויטית היסודית של אנשי מדע בבואם לפרש את כתבי הקודש (הירונימוס, אוגוסטינוס, אבן עזרא, רמב"ם, שמואל אבן תיבון, משה אבן תיבון, רמב"ן, אקווינס, אקהרט, ניקולאוס מלירה). בחלקו השני של הסמסטר נבדוק כיצד השפיעו הגישות היסודיות השונות על העיסוק בשאלות היסודיות שהוזכרו לעיל) | |
| 0659.6232 המפנה הלשוני בהיסטוריה האינטלקטואלית: המקרה של תרבות הרנסנס | |
| פרופ' רבקה פלדחי | סמינר |
| מהי היסטוריה אינטלקטואלית ? שיעור זה יעסוק בהרהורים על ההיסטוריה ארוכת הטווח של רעיונות חסרי גוף, היסטוריה חברתית של רעיונות, היסטוריה של מבנים מנטליים, פוסט סטרוקטורליזם והיסטוריציזם עדכני. המתודולוגיות הללו ייבחנו לאור ישומן בדיון ההיסטורי על תרבות הרנסס. במסגרת זו נקרא טקסטים מרכזיים של: פרנצסקו פטררקה, ליאונרדו ברוני, לורנצ וואלה, מרסיליו פיצינו, פיקו דה לה מירנדלה. | |
| 0659.6233 מושג הזמן | |
| ד"ר יואב בן דב | סמינר |
| בסמינר נעסוק בהיבטים שונים של מושג הזמן, המתבטאים בתחומים ובתרבויות שונות, תוך קריאת מאמרים ומקורות מתאימים. בין הנושאים שייסקרו: מושגי הזמן השונים של הפיזיקה, הזמן הביולוגי והפסיכולוגי, ייצוגי הזמן בספרות ובאמנות, תפיסות של הזמן בתקופות שונות בהתפתחותה של הפילוסופיה המערבית, מושגי זמן בתרבויות לא מערביות ועוד. | |
| 0659.6234 מה נותר מן הנאורות | |
| ד"ר סנאית גיסיס | סמינר |
| הסמינריון יוצא מנקודת מוצא כפולה: האחת – להתבונן במארג הסבוך של מושגים, רעיונות, פרקטיקות חברתיות ואובייקטים מדעיים חדשים ההולכים ומתגבשים במהלך המאה השמונה עשרה בתוך ההקשרים החברתיים-כלכליים ופוליטיים של מאה זו; האחרת – לעקוב אחר המחלוקות ההיסטוריוגרפיות המלוות את ההתבוננות ההיסטורית, למן המחלוקות של ראשית המאה התשע עשרה,שנסבו על השאלה האם המהפכה הצרפתית הייתה תולדתם ההכרחית של רעיונות הנאורות ועד הפולמוסים בני ימינו על תחלואי המודרניות כתולדת הנאורות וכינונו של שיח פוסטמודרני מתוך ביקורת זו. חומרי הסמינריון יתייחסו בעיקר לצרפת, בריטניה וגרמניה. מוקדי הדיון העיקריים של הסמינריון יהיו, אפוא, משתי נקודות המבט - זו של ההיסטוריה וזו של ההיסטוריוגרפיה:
ההקשרים החברתיים של הנאורות והאנשים שהיו היוצרים,המפיצים וקהלי היעד של דרכי השיח החדשות; הנאורות והאקזוטי – ספרות המסעות הממשיים והמדומיינים, אוטופיות וביקורות בנות הזמן; העמדות המורכבות של הנאורות כלפי דת, האל וחילון; "גבולות האנושי" והצבתם דרך מושגים ממיינים – "גזע", "תרבות" ומיגדר; התלבטויותיהם של אנשי הנאורות בדבר יחודו של"החברתי" ; דרכי שיח,מיון וייצוג חדשות – אתרי הידע החדשים, כינונם של מרחבים ציבוריים חדשים והפרוייקטים החינוכיים של הנאורות; הרפלכסיה העצמית של אנשי הנאורות מצד אחד והרפלכסיה האמביוולנטית של אנשי המאה העשרים על הנאורות, טיבה ומקומה בכינון המודרניות מצד שני – קאסירר, המחלוקת על הטוטליטריות ( ארנדט וטלמון), הביקורת של אנשי אסכולת פרנקפורט לעומת עמדתו של האברמאס, עמדותיהם של פוקו ,באומן וקוזלק, פרקטיקות בנות זמננו של נאורות. | |
| 0659.6235 מהי ריבונות | |
| פרופ' עדי אופיר | סמינר |
| "ריבונות" הוא מושג מפתח במחשבה הפוליטית המודרנית המצוי בצומת מיוחד בין הפוליטי, המוסרי והמשפטי. אחרי סקירה היסטורית קצרה יציע הסמינר הנהרה שיטתית של תפיסות מודרניות של הריבונות במשנותיהם של שמיט (Schmitt), בטאי (Bataille), אגמבן (Agamben), ובליבר (Balibar). לצד אלה יוצג דיון ביקורתי במושג בעקבות בנימין (Benjamin), פוקו (Foucault), דרידה (Derrida), וננסי (Nancy). | |
| 0659.6236 טכנולוגיה וחברה | |
| ד"ר עדו יעבץ | סמינר |
| סוגיות בתולדות הטכנולוגיה מימי הבינים עד למהפיכה התעשייתית. הסמינר יעסוק בשלוש סוגיות מרכזיות: (1) הקשר בין אימוצן או פיתוחן של טכנולוגיות חדשות לבין שינויים באירגון חברתי; (2) השפעות גומלין בין מושגים ודימויים תרבותיים לבין מאפייניהן של מערכות טכנולוגיות; (3) מקורות הידע עליהן מבוססים פיתוחים טכנולוגיים ראשוניים ומשניים. שאלות אלה ידונו בהקשרים היסטוריים מימי הביניים ועד למהפיכה התעשייתית. | |
| 0659.6237 גלגלים ומזלות | |
| ד"ר עדו יעבץ | שיעור |
| הקורס יסקור את התפתחות האסטרונומיה הפיזיקאלית-מתימטית ביוון מן המאה ה-7 לפנה"ס עד למאה השנייה לספירה. דגשים מיוחדים יושמו על השפעת האסטרולוגיה/אסטרונומיה הבבלית על האסטרונומיה היוונית, ועל המרכיבים הפילוסופיים והתיאולוגיים שסייעו לעיצוב אופיה של האסטרונומיה היוונית בפרט, והמחשבה המדעית היוונית בכלל. | |
| 0659.6238 מבוא לפילוסופיה המרקסיסטית | |
| פרופ' גדעון פרוידנטל | סמינר |
| בסמינר נקרא בכתבים מרכזיים של מארקס (הקפיטל, Grundrisse, ביקורת תכנית גותהא ואחרים). בצד קריאה מדוייקת של הטקסטים, יושם דגש על השאלה האם מדובר ב"פילוסופיה" או בתיאוריה סוציולוגית או תיאורה (או תעמולה) פוליטית; או שאין החלופות האלה תופסות לגבי המארקסיזם. | |
| 0659.6239 היסטוריוגרפיה מארקסיסטית של המדע | |
| פרופ' גדעון פרוידנטל | שיעור |
| תולדות ההיסטוריוגרפיה המודרנית של המדע מתחילות במאמרו של המארקסיסט בוריס הסן משנת 193ובתגובות עליו. הביקורת על מאמר מפורסם זה מוכרת היטב, המאמר עצמו מוכר הרבה פחות (גם למבקרים). בצד מאמר זה נקרא את מאמרו של הנריק גרוסמן משנת 1935 ומאמרים ספורים אחרים ונשחזר את התיאוריה המובלעת בהם. | |
| 0659.6240 סמינר מתודולוגי-סד/א | |
| פרופ' רבקה פלדחי, ד"ר זוזה ברונר, פרופ' עדי אופיר | |
| פרופ' פלדחי
הסמינר התבסס על שורה של מאמרים יסודיים בתחום ההיסטוריה האינטלקטואלית ובתאוריה ביקורתית של התרבות. סטודנטים ידרשו להציג את תכניות המחקר שלהם (לפחות פרק אחד מעבודת הגמר). ד"ר זוז'ה ברונר הסמינר יהווה מסגרת לדיון בגישות ותיאוריותבמדעי האדם, המשרתות את התלמידים בעבודות המחקר שלהם. במהלך הסמסטר הראשון התלמידים יציגו מקורות ראשוניים ומאמרים תיאורטיים כדי להבהיר את מסגרת המחקר. בסמסטר השני יפיצו ויציגו טיוטות של פרקים מתוך המחקרים, ויקבלו עליהם הערות מחבריהם לסמינר. פרופ' עדי אופיר הסמינר יתבסס על הצגת הצעות מחקר ופרקים מעבודות הדוקטורט של הסטודנטים. כל הרצאה תלווה בדיון שיטתי וביקורתי בכיתה ובהדרכה אישית. הערות: הסמינר פתוח לתמידי התואר השלישי במכון בשלב א' וב'. | |
| דרישות קדם: פתוח לתלמידי המכון בלבד | |
| 0659.6242 היסטוריה אינטלקטואלית של אירופה : דת, מדע ומדינה | |
| פרופ' רבקה פלדחי | שיעור |
| הקורס יעסוק בהיסטוריה אינטלקטואלית של אירופה מימי הביניים ועד המאה ה- 17. במוקד הקורס תעמוד הבעיה ההיסטורית והתיאורטית של הניסיונות החוזרים של תחומי ידע שונים לכונן את עצמם כאוטונומיים ביחס לדת. נבחן את הדינמיקה התרבותית שחוללו ניסיונות אלה ואת המתחים שהם עוררו. נעסוק בהיווצרותה של ההבחנה המודרנית הבעייתית בין הדתי לחילוני, המבוססת על אינדיבידואליזם פוליטי ואפיסטמולוגי, ועל ביטויה במדע החדש ובפילוסופיה החדשה. | |
| 0659.6243 מופעי ראווה מדעיים באיטליה של הברוק | |
| פרופ' רבקה פלדחי | שיעור |
| עלית המדע המודרני היתה קשורה בשיח אמפירי ובפרקטיקות חדשות של יצוג הטבע. הולדתה של גישה חדשה זו היתה קשורה לעיצוב ותיחום של מקומות ידע חדשים: הניסוי המדעי נולד בחצרות אצילי הרנסנס, כמו גם בתיאטרון האנטומי של האוניברסיטאות, במרחב הארכיטכטוני לאיחסון אוספים של אובייקטים טבעיים ומלאכותיים ובגנים הבוטניים שצצו ברחבי אירופה כולה. | |
| 0659.6244 על מושג ה"פוליטי" | |
| פרופ' עדי אופיר | סמינר |
| הפילוסופיה הקונטיננטלית בת זמננו פתחה מחדש את שאלת "הפוליטי". מהו "הפוליטי"? סוג עניין? סוג התאגדות? ספירה תרבותית? מימד לא ניתן לסילוק של הקיום האנושי? מה עושה עניין (או שותפות או תחום) לפוליטי? כיצד נבדל הפוליטי מן הפוליטיקה מזה ומן השלטון מזה, וכיצד הוא מתייחס אליהם? מהו היחס בין החברתי לפוליטי? ובין המוסרי לפוליטי? האם הפוליטי הוא רובד או מימד של קיום אנושי ראשוני יותר או מקיף יותר מכל רובד אחר? האם יש בכלל קיום אנושי מחוץ לפוליטי? האם הלשון יכולה לבטא או ליצור מקום או עניין מחוץ לפוליטי? האם גבול הביטוי הלשוני הוא גם גבול הפוליטי? האם הלשון יכולה להבטיח את היציבות, את הזיכרון ואת הגבולות של ההתאגדות הפוליטית?
הסמינר יעסוק בשאלות אלה באמצעות קריאה במבחר טקסטים מן הקאנון של הפילוסופיה הפוליטית הקלאסית (אפלטון, אריסטו, הובס ועוד) ושל המחשבה הפוליטית בפילוסופיה הקונטיננטלית במאה העשרים (שמיט, ארנדט, לֶפוֹר, דרידה, פוקו, בליבר ועוד). | |
| 0659.6245 אסטרולוגיה מתמטית ואסטרונומיה פיזיקאלית | |
| ד"ר עדו יעבץ | סמינר |
| במהלך הסמינר יבחנו בפרוט השיטות והתפיסות השונות שהינחו את עבודתם של תוכנים בבבל וביוון במאות האחרונות לפנה"ס. נתודע להתפתחויות ולמחלוקות שונות במחקר העכשיווי של התחום, תוך פיתוח של מודלים ספציפיים אשר שירתו את מטרות התוכנים בשתי התרבויות הקדומות היחידות שפיתחו מדע אסטרונומי מתוחכם. | |
| 0659.6246 חומר,כח,תנועה | |
| ד"ר עדו יעבץ | שיעור |
| עיניינו המרכזי של הקורס הוא המהפיכה המדעית של המאה ה-17, אשר העמידה בסופו של דבר את הדגם המודרני של מדע טבע מתימטי. מקורותיה של מהפיכת ידע זו מורכבים. אין ספק שביסודה תגובה למסורת הקלאסית שהותירו אחריהם היוונים. אבל לפחות בחלקה הגיעה מסורת זו לאירופה בעיבוד מוסלמי, אשר דגשיו על גוף הידע היווני היו מקוריים משלו. חלקו הראשון של הקורס יוקדש לאור זאת לסקירת האסטרונומיה התיאורטית והתצפיתית שנוסחה ע"י דורות של תוכנים מוסלמים בהשפעת חיבורו האסטרונומי הגדול של תלמי. בחלקו השני נעמוד על כמה ממאפייניה העיקריים של המהפכה המדעית תוך בחינת תרומותיהם של קופרניקוס, גליליאו, קפלר, וניוטון. | |
| 0659.6247 מושגי יסוד במתמטיקה | |
| ד"ר ליאו קורי | שיעור |
| הקורס ניתן במסגרת ההשלמה והתשתית ללימודי הMA במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות. הוא מיועד לתלמידים אשר התואר הראשון שלהם איננו בתחום המדעים המדויקים או ההנדסה, ומטרתו היא לאפשר היכרות בסיסית ומכלי ראשון עם עולם המושגים, שיטות העבודה המרכזיות, ודרכי החשיבה וההסיק של המתמטיקה. אין כל כוונה שהסטונדט שילמד את הקרוס יהפוך את המתמטיקה לעיקר עיסוקו בהמשך הדרך במכון, אלא להעניק לו רקע כללי ומנחי יסוד מינימליים להבנת עבודתם של אלה העסוקים בתחום הזה.
יושם דגש על נושאים שלהם השלכות על דיונים בעלי אופי פילוסופי בהקשר של המתמטיקה. הקורס אינו מניח ידע מוקדם במתמטיקה, מעבר לנלמד בשלוש יחידות בתיכון, והוא אינו מיועד להקנות מיומנות וזריזות בפיתרון בעיות מתמטיות בתחמים שונים. יחד עם זאת, התלמידים יידרשו גפ לפתרון תרגילים בכל הנושאים שבהם נעסוק. תרגילים אלה נועדו להבהיר צדדים שונים של המושגים והשיטות שיילדמו בכיתה. תרגילים אלה ישמשו גם בסיס למבחן המסכם של הקורס. | |
| 0659.6248 בעיית האחר הדתי בימי הביניים | |
| ד"ר יוסף שורץ | סמינר |
| המערכת הדתית וההכרתית בתרבות ימי הביניים נשענת על ההתגלות כעל מקור תוקף מוחלט של אמיתות בתחומים שונים. ואולם על הוודאות כתולדת ההתגלות מעיב הספק המגולם בדמותו של האחר הדתי ושל ההתגלות המתחרה. הסמינר יתמקד בהיבטים תיאורטיים וטקסטואליים של סוגיה זו ובעיקר באופן שבו הם מתנסחים בשפה פילוסופית העושה שימוש תכוף בסוגה הספרותית של הדיאלוג. במסגרת זו ננתח הן דיאלוגים פילוסופיים (קיקרו, מינוקיוס פליקס, ריה"ל, אבלר, לול, קוזנוס) הן כתבי פולמוס וויכוח (ויכוח פריס, ויכוח ברצלונה, נצחון ישן, רמון מרטי, פבלו קריסטייני). | |
| 0659.6249 קבלה נוצרית:מרמון לול לגרשום שלום | |
| ד"ר יוסף שורץ | סמינר |
| השיעור מתמקד בתרגום הטקסטים של המיסטיקה היהודית הימי ביניימית ללטינית וליתר השפות האירופיות. בעקבות תרגומים אלו, משלהי ימי הביניים והריניסנס והלאה הופכת הקבלה היהודית לחלק מהתודעה התרבותית האירופית, תוך שהיא מפתחת מבעים ודרכי פרשנות משלה. אלה שבים ומצטלבים שוב ושוב בהגות היהודית בעת החדשה המוקדמת והמאוחרת בתהליך מתמשך שעתיד לעצב בסופו של דבר גם את פני מחקר הקבלה בהיסטוריוגרפיה של מדעי היהדות ובמיוחד אצל גרשום שלום ותלמידיו. | |
| 0659.6250 קריאה בטקסטים בסוציולוגיה של האמנות | |
| פרופ' משה צוקרמן | סמינר |
| הסמינר יוקדש לקריאת טקסטים נבחרים בתחום פילוסופיית וסוציולוגיית האמנות במערב, מתקופת הנאורות ועד לעידן הנוכחי. הקריאה נועדה להמחיש את הגישות ההטרוגניות לאמנות בהקשריה השונים ולעמוד על מגמות השינוי שחלו בתחום זה. | |
| 0659.6251 חישוב וחשיבה | |
| פרופ' יצחק בן ישראל | שיעור |
| חישוב נתפס בדרך כלל כפעולה מכנית שאין בה אי-וודאות, בעוד שהחשיבה יכולה להיות "יצירתית". מה המשמעות של היכולת "לחשב"? מה הקשר בין החישוב ובין הלוגיקה? מה הקשר בין החישוב ובין תורת ההכרה? האם המוח האנושי הוא יותרממכונת חישוב? הההיבט הפילוסופי של שאלות אלו יעמוד במרכז הקורס. | |
| 0659.6252 GENES'AND'SPECIES CLASS AND RACE | |
| Prof. Staffan Müller-Wille | סמינר |
| As a topic in the history and philosophy of science, classification occupies two curiously divergent positions. On the one hand, classification has been viewed as fundamental both for understanding the formation of theories through induction and for understanding the relation among alternative theories: "Entrenchment" as the record of past projections, in which predicates, or rather the classes they select, become established as "projectible" (GOODMAN 1954) and "incommensurability" as a relation of untranslatability between theories due to partial overlap among their respective taxonomic structures (KUHN 1991) are the catch-words here. On the other hand, classification has often been presented as a more primitive, merely preparatory and preliminary stage in scientific concept formation, to be overcome by the formation of comparative and quantitative concepts (HEMPEL & OPPENHEIMER 1936) or by a deeper understanding of the mechanisms causing similarities (QUINE 1969).
It is probably this discrepancy of assigning both a fundamental and a primitive function to classification that has lead to the situation that there are only a few studies that attend to the vast variety of taxonomies actually proposed by scientists. Such taxonomies feature prominently in the disciplines conventionally deemed "immature" by philosophers of science, and which historians and sociologists of science –in their understandable drive to tackle philosophers on the very grounds the latter forage– have equally neglected until recently. These disciplines may loosely be bundled under the heading "natural history" or "descriptive sciences": botany, zoology, mineralogy, geology, meteorology, hydrology, geography, anthropology. A vast amount of sources in these fields present nothing but proposals for classification, and yet the array of structures displayed by this material has largely gone unanalysed by science studies. It is as if the "primitive" aspect of classification, the dullness that surrounds pages covered by nothing else than names and definitions, no "real" arguments interceding, prevents us from recognising the place to look for when we try to understand its fundamental aspects. The general aim of the course is to demonstrate the diversity of classificatory structures, to introduce conceptual tools for their analysis, and to substantiate the claim that classification studies yield insights into the social nature of scientific knowledge. The course will start with a critical introduction to four prominent approaches to the study of classification. The main section of the course will then turn to the analysis of specific, historical examples of classificatory practices. A final session will sum up previous discussion. Each session will be introduced by a one hour lecture, followed by discussion on the basis of a key text from primary or secondary literature. Literature for additional reading will be provided. The course partially reflects work on a current book project on classification. | |
| הערות: הקורס יתחיל לאחר חופשת הפסח | |
| 0659.6255 פרוגרס ואבולוציה-חברה וביולוגיה במאה ה-9 | |
| ד"ר סנאית גיסיס | סמינר |
| "פרוגרס" ו"אבולוציה" הן שתי הנחות העל של תרבות המאה התשע עשרה ומייצגות שני מיני שיח – זה העוסק בחברה וזה העוסק בטבע החי; כבר בראשית המאה התשע עשרה שני מיני שיח אלה משפיעים זה על זה ומעצבים את הקטגוריות המושגיות, המודלים והמטאפורות האחד של האחר. הם משמשים תשתית לכינונה של הביולוגיה בקצה האחד של המאה ולכינונה של הסוציולוגיה בקצהה האחר. במהלך המאה הופכים שני מיני השיח, שני אופני החשיבה, לשזורים זה בזה, ושזירה זו נעשית למוקד השראה והשפעה מרכזי בתרבות של החברות האירופיות במאה התשע עשרה. בסמינריון נדון בכך בתוך ההקשר החברתי-כלכלי- פוליטי של תהליכי התיעוש על תולדותיהם החברתיות, התגבשותם של מוסדות הכוח של המדינה הלאומית הריכוזית ושלוחותיה הקולוניאליות. נדון בתורות האבולוציה של לאמארק, של דארווין ושל ממשיכיהם בביולוגיה ובהגות החברתית גם יחד. נעסוק ב-איך וב-מדוע של הדרכים בהן מושגים מודלים ומטאפורות שמוצאם במחשבה על הטבע החי ומיונו נתפסו לבני הזמן כמכוננים של שיח פוליטי, בין זה ההגמוני ובין זה של תיקון ומהפכה, כמתווים שדות מדעיים, כמעניקים ביסוס מדעי ולגיטימציה פוליטית ותרבותית לפרקטיקות חברתיות שונות – למן האופנים המגוונים שבהם הבורגנות המתגבשת כמעמד המרכזי שלן המאה מכוננות את זהותה, דרך אידאולוגיות כמו זו הליברלית וזו הסולידריסטית, ועד לאנתרופולוגיה, מדע הגזה והאאוגניקה, המסמנת את השלב המאוחר של שזירה זו. | |
| 0659.6256 פילוסופיה ומיסטיקה | |
| פרופ' גדעון פרוידנטל | סמינר |
| פילוסופיה העוסקת בבירור מושגי נתפשת כניגוד המובהק של מיסטיקה. ואף-על-פי כן אנו מוצאים במסורת הפילוסופית המערבית פילוסופים לא מעטים שלהגותם הדיסקורסיבית אמורה להשיק מיסטיקה. בסמינר ננסה להבהיר את המושג ”מיסטיקה„ ולברר בכמה מיקרים מה משמעות הדבר שהיא משיקה לפילוסופיה. | |
| 0659.6257 פילוסופית התרבות של גיאורג זימל | |
| פרופ' גדעון פרוידנטל | שיעור |
| בספרו על הפילוסופיה של הכסף ובפרסומים אחרים מבקש זימל לבסס סוציולוגיה של תרבות עצמאית מתיאוריה חברתית-כלכלית. אפשרויותיה ומגבלותיה של סוציולוגיה כזו יעמדו במרכז הדיון. נקרא את ה„פילוסופיה של הכסף„ ומאמרים אחדים נוספים | |