| 0618.1010 מבוא ללוגיקה פילוסופית | |
|---|---|
| פרופ' רות מנור | שיעור |
| מטרת הקורס להרחיב ולהעמיק את הדיון בתחשיב הפרדיקטים ולסקור נושאים מהלוגיקה הקלאסית ומלוגיקות לא סטנדרטיות שצמחו כהרחבה או מתוך ביקורת הלוגיקה הקלאסית. יושם דגש על השיקולים הפילוסופים והמתודולוגים שבבסיס המערכות הלוגיות השונות.
הנושאים שיידונו הם: 1. תחשיב פרדיקטים: כללי היסק, וסמנטיקה תורת קבוצתית. 2. לוגיציזם והפרדוכסים הסמנטיים. 3. ה' הידיעה ומושג הפרספוזיציה. 4. מושגים ראשוניים מלוגיקה מודאלית וסמנטיקה של עולמות אפשריים. המסגרת השיעור יינתנו תרגילים והציון עליהם יחשב ל10% מהציון הסופי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0618.1012 מבוא ללוגיקה | |
| פרופ' ענת בילצקי | שיעור |
| הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4 ש"ס: שיעור + תרגיל. התרגיל צמוד לשיעור וכפוף לו, וציון אחד ניתן לכל הקורס.
תוכן הקורס: 1. מבוא כללי. מהי לוגיקה? למה לוגיקה? הצגת מושג התקפות: טיעונים (תקפים, בטלים), פסוקים לעומת טענות, המעבר משפה טבעית לשפה פורמלית. 2. שפה פורמלית: הצגה כללית של תחשיב הפסוקים (כללי תצורה, קשרים לוגיים). הצרנות משפה טבעית לפורמלית, ומתן אינטרפרטציה לנוסחאות בשפה פורמלית. 3. סמנטיקה של ערכי אמת - בדיקת טענות וזיהוין כטאוטולוגיות, קונטינגנטיות, או אנטילוגיות; מושג הטאוטולוגיה המתקשר עם המושג של אמת לוגית. 4. טיעונים תקפים, בטלים, מבוססים. בדיקת טיעון תקף כטיעון אשר אין אינטרפרטציה שבה הקדמותיו אמיתיות ומסקנתו שקרית. 5. סיכום סמנטיקה של ערכי אמת. דיון בתיאוריות של משמעות. הצגת תיאוריה חדשה (סינטקטית במקום סמנטית) שמתבססת על כללי היסק במקום ערכי אמת. 6-7. כללי היסק ברוח גנצן - הצגת מערכת של כללי היסק בה ניתן להוכיח מסקנות מתוך הקדמות באופן "תחבירי". משפט השלמות אשר מקשר בין מושג התקפות הסמנטי לבין מושג ההוכחה הסינטקטי. 8-9. הצגת שפה פורמלית מורחבת - תחשיב הפרדיקטים. פיתוח השפה ועיסוק ממוקד בבעיית ההצרנה - המעבר משפה טבעית לשפה הפורמלית המשופרת. 10. תחשיב הפרדיקטים המורחב - יחסים. 11-12. כללי היסק בתחשיב הפרדיקטים. 13. סוגיות בתולדות הלוגיקה. 14. סיכום. מבנה זה של הקורס מאפשר להציג בפני התלמידים את הלוגיקה הן כנושא למחקר והן ככלי לניתוח השפה ולבדיקת טיעונים. בסיימו את הקורס יוכל התלמיד להתמודד בהצלחה עם טקסטים פילוסופיים ואחרים, תוך הבנת הטיעונים והנוסחאות המופיעים בהם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 25/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/05/2004 בשעה 18:00 | |
| 0618.1015 מבוא שלב א' לפילוסופיה של הלשון | |
| ד"ר ענת מטר | שיעור |
| הבנת תפקידה המהותי של השפה מאפיינת את כל זרמי המחשבה המודרנית. במבוא לפילוסופיה של הלשון מוצגות בפני התלמיד סוגיות יסוד בתחום זה, כגון: מהי משמעות, מהו הקשר בין שפה ועולם, ובין שפה ומחשבה. דגש מיוחד מושם על הבנת מהות הפילוסופיה עצמה לאור תפישות הלשון החדשות. הסקירה נושאת אופי היסטורי ומתמקדת בפילוסופיה של המחצית הראשונה של המאה ה- 20.
תכנית הקורס (עפ"י שבועות): 1. הצגת התפישה המערבית המסורתית של יחסי שפה, אדם ועולם. 2-4. גוטלוב פרגה: הפנייה לשפה לשם פתרון בעיות הפילוסופיה. 5. ברטרנד ראסל: אמפיריציזם ואנליזה לשונית. 6-7. אדמונד הוסרל: פנומנולוגיה ויחסי שפה ומחשבה. 8-9. לודוויג ויטגנשטיין (המוקדם): גבולות השפה, המחשבה והעולם. 10. החוג הוינאי: עקרון האימות וסילוק המטאפיסיקה בעזרת הניתוח הלשוני. 11-12. לודוויג ויטגנשטיין (המאוחר): השפה כפעילות שאינה מבוססת על ייצוג, ואופייה של הפילוסופיה לאור הבנה זו. 13. מצב הפילוסופיה של הלשון בשנת 1950. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0618.1016 מבוא שלב א' לפילוסופיה של הדת | |
| ד"ר רחל שיחור | שיעור |
| א. בעיות מתודולוגיות של מחקר הדת והבנתה.
1. מבוא: הצגת גישות שונות של התייחסות לדת; עמדת השכל הישר לעומת העמדה המדעית. 2. הגישה המדעית בחקר הדת - הצגת הדת כאובייקט מחקר. 3. גישות פונקציונאליסטיות בהבנת הדת; דיון בתורתו של פרויד כמדגימה גישות אלה. 4. גישות פנומנולוגיות מתונות בהבנת הדת "מבפנים"; דיון במשנותיהם של מקס ובר, רודולף אוטו ואלפרד שיץ. 5. דת ללא הסבר - היבטים בהגותו של ויטגנשטיין. 6. תפיסת הדת של קירקגור והשלכותיה בפילוסופיה של הדת. ב. ביקורת הדת של דויד יום. 7. עמדת הספקנות הפילוסופית ביחס לדת וניצניה בהגותו של יום. 8. ביקורת הדת של יום לפי "דיאלוגים על הדת הטבעית". 9. "דיאלוגים על הדת הטבעית" (המשך); תרומתו של יום להבנת הדת. ג. ההוכחות לקיום האל. 10. ההוכחות לקיום האל - ניתוח פסיכולוגי. 11. פירוט ההוכחות תוך מעקב ביקורתי וניתוח מושגים: ההוכחה הקוסמולוגית. 12. המשך – ההוכחה הטלאולוגית וההוכחה האונטולוגית. 13. משמעות ההוכחות לקיום האל. 14. דיון סיכום - דרך האמונה לעומת דרך התבונה. ביבליוגרפיה: 1. יום, דיאלוגים על הדת הטבעית. 2. Mitchell, B., (ed.), The Philosophy of Religion. 3. Mackie, J.L., The Miracle of Theism: Arguments for and against the Existence of God. 4. Cahn, S.M. & Shatz, D. (eds.), Contemporary Philosophy of Religion. 5. Phillips, D.Z., Religion Without Explanation. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 06/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/03/2004 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/07/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 08/08/2004 בשעה 9:00 | |
| 0618.1018 מבוא לתורת המוסר | |
| ד"ר מרים רוזמרין | שיעור |
| מהו מעשה ראוי במצב מסוים? מהי מוסריות וכיצד ניתן לחיות חיים מוסרים? אילו תכונות אנושיות הן תנאי לחיים מוסריים? האם חיים מוסרים הם חיים מאושרים? שאלות אלו ואחרות נידונות במסגרת תורת המוסר השואפת לפתח כלי לבחינת והערכת ההיבטים השונים של חיינו ותחומי פעילות שונים כמו עבודה, מדע, משפחה.
בקורס זה ידונו כמה מהגישות הפילוסופיות המרכזיות מאז יוון העתיקה ועד ימינו, שהציעו תשובות שונות לשלות אלו. נבחן את עמדתו של אפלטון ונסיונו להעניק מעמד בלתי ניתן לערעור לטוב המוסרי, נבחן את הצעתו של אריסטו לחיים מוסרים; נבחן מהי אחריות מוסרית לפי תפיסת המוסר של שפינוזה, אשר קושרת בין אושר ואלוהים; נבחן כיצד קושר דיויד יום בין טבע האדם למוסריותו; ונראה את נסיונו של עמנואל קאנט לגזור את החובה המוסרית מתוך האוטונומיה של התבונה האנושית; נבחן את התפישה התועלתנית של ג'ון סטיוארט מיל ולסיום נציג את הביקורת של פרידריך נטשה לתולדות המחשבה אודות מוסר. מלבד דיונים תיאורטיים בעמדות השונות נבחן את ההשלכות שיש לעמדות אלו לגבי סוגיות מוסריות עכשוויות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/03/2004 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 13/07/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/08/2004 בשעה 9:00 | |
| 0618.1019 מבוא שלב א' לפילוסופיה פוליטית | |
| ד"ר עובדיה עזרא | שיעור |
| מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפיסות עקרוניות בפילוסופיה מדינית, על פי הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס מתמקד בעיקר בתפיסותיהם של שני הוגים בעת העתיקה: אפלטון ואריסטו, ובתורותיהם הפוליטיות של ארבעה הוגים בעת החדשה: תומאס הובס, ג'ון לוק, ז'אן-ז'אק רוסו וג'ון-סטיוארט מיל. הדיון הפוליטולוגי בקורס הזה נסמך על ההגות המטאפיסית של הפילוסופיות שיידונו בו. דרכי ההוראה: הרצאות. הקורס יסתיים בבחינת כתה, ללא חומר עזר. רשימת ספרות תחולק לתלמידים בתחילת הקורס. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 28/04/2004 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/07/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 10/08/2004 בשעה 9:00 | |
| 0618.1030 מבוא לפילוסופיה יוונית | |
| ד"ר אריה פינקלברג | שיעור |
| הפילוסופיה המערבית מתחילה ביוון העתיקה. היוונים עיצבו מושג הפילוסופיה, הגדירו את מושאיה, תיחמו את תחומיה, יצרו כלים מושגיים של הדיון הפילוסופי. אך היוונים לא רק הניחו יסודות של הפילוסופיה אלא גם הביאו אותה לשיאים כאלה שההשפעה המעצבת והמשרה של תורותיהם ניכרת בכל שלבי התפתחותה של הפילוסופיה המערבית. הקורס מהווה סקירת תולדות הפילוסופיה היוונית החל מהתהוותה (במאה השישית לפנה"ס) ועד שיאה בהגות הפילוסופית של אפלטון ואריסטו (במאה הרביעית לפנה"ס).
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 04/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/03/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 08/07/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 13/08/2004 בשעה 9:00 | |
| 0618.1032 מבוא לפילוסופיה חדשה | |
| ד"ר נועה נעמן צאודרר | שיעור |
| מטרת הקורס: להכיר מושגי יסוד ותפיסות מרכזיות בפילוסופיה החדשה (מאות 17-18) באמצעות דיון בהגותם של נציגיה המרכזיים. הקורס יתמקד בדוקטרינות המטאפיסיות ובתורות ההכרה של הוגי העת החדשה.
נושאי הקורס: 1. מבוא: במה חדשה הפילוסופיה החדשה. מושגי יסוד. 2. המהפכה המדעית. 3. רנה דיקרט. 4. ברוך שפינוזה. 5. ג'ון לוק. 6. גוטפריד ווילהלם לייבניץ. 7. ג'ורג' ברקלי. 8. דויד יום. 9. עמנואל קאנט. סיכום: הישגיה וכישלונותיה של הפילוסופיה החדשה. הפילוסופיה המערבית שלאחר קאנט. ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל וספרות משנית. רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 11/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/03/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/08/2004 בשעה 12:30 | |
| 0618.1037 מבוא שלב א' בתורת ההכרה ומטאפיסיקה | |
| ד"ר רות ויינטראוב , ד"ר ירון סנדרוביץ | שיעור |
| ד"ר ירון סנדרוביץ - סמסטר א'
מבוא: הצגה כללית של נושאי השיעור - טיפוסים שונים של ידיעה: לדעת איך ולדעת ש… - סובייקטיביות ואובייקטיביות: מושג ההאמנה ומושג הטענה. - התכוונותיות - האמנות, רציות והתנהגות. - מושג ההצדקה: סיבתיות ונורמטיביות. - שלשת תנאי הידיעה: האמנה אמת והצדקה. - טיפוסים שונים של תביעות ידיעה. - ספקנות. - הקשר שבין תורת ההכרה לבין תורת היש (מטאפיסיקה). - מטאפיסיקה נושאים מרכזיים (הצגה ראשונית): גוף ונפש, סיבתיות, זהות, זמן, אלוהים. שיעור 2-3 : מסדתנות - מוטיבציות לתורת הצדקה מסדתנית: טיעון הרגרסיה האינסופית, טיעון המעגליות. - טיפוסים של גישה ישירה. - ההבחנה שבין אפריורי ואפוסטריורי, הכרחי וקונטינגנטי. - ההבחנה שבין אנליטי וסינתטי. - האתגר הספקני: ספקנות על אודות העולם החיצון, ספקנות על אודות רוחות אחרים, בעיית האינדוקציה. - התגובה הפנומנליסטית לספקנות והביקורות כנגד הפנומנאליזם. - ציזהולם: דרגות של הצדקה. אווידנטיות ישירה, אווידנטיות בלתי ישירה. - מגבלותיה של עמדת ציזהולם. שיעור 4: קוהרנטיסטיזם ומסדתנות. - שפה ומחשבה. - המיתוס של הנתון. - העמדה הקוהרטיסטית: א) הוליזם. ב) ידיעה היסקית וידיעה לא היסקית. ג) מדע והשכל הישר. שיעור 5-6: בעיית גטייר - בעיית גטייר. - מסדתנות אקסטרנליסטית: יחס סיבתי כהצדקה. - הביקורת הקוהרנטיסטית: בונג'ור. - המשמעות הנורמטיבית של מושג ההצדקה - שיעור 7-9 : גוף ונפש - מושג המהות ומושג העצם. - המוטיבציות להבחנה המטאפיסית שבין גוף ונפש. - הרביעיה המפריכה עצמה. - הדואליזם ובעייתיו. - המוטיבציות לביהביוריזם. - מגבלות הבהביוריזם: - שלשת התנאים לפיזיקאליזם מינימאלי: מושג הסופרווניות. - פיזיקאליזם של התקרית (token) ופיזיקאליזם של התבנית (type) - פונקציונאליזם של המכונה והביקורות כנגד. שיעור 10: ידע עצמי וזהות עצמית - ידע עצמי וזיכרון: לוק וממשיכיו. - הביקורת הספקנית: יום. - חמקמקותו של מושג הסובייקט. - מגבלותיה של הגישה המטאפיסית למושג הזהות: האם המושג המטאפיסי של זהות הוא מה שמעניין במושגי הזהות העצמית והתודעה העצמית? - תודעה עצמית והעולם החברתי: האני והזולת. שיעור 11-12: מושג הזמן - זמן וחלל: בחינה משווה. - שני מאפייני הזמניות מושג ההתהוות. - הפארדוקס של מקטאגרט והשלכותיו. - קיום יחד וקיום בזמנים שונים. - נצחיות וזמניות. - ברגסון ומושג המשך. - זמן ותודעה עצמית. ד"ר רות וינטראוב - סמסטר ב' השיעור יעסוק בהבהרת שני תחומים מרכזיים אלה בפילוסופיה, יחסי הגומלין וההבדלים ביניהם. נתמקד לצורך זה במספר סוגיות חשובות, שיבחנו משתי נקודות הראות הללו, המטפיזית והאפיסטמולוגית: העולם החיצון, סיבתיות, אידיאליזם, אלוהים, הנפש, דטרמיניזם וחופש רצון. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 27/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 14/05/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 18/07/2004 בשעה 16:00 | |
| 0618.1041 מבוא שלב א' בפילוסופיה של המדע | |
| ד"ר יואב בן דב | שיעור |
| הקורס מיועד לתת מושגים ראשוניים על הבעיות והגישות העיקריות בפילוסופיה של המדע, בהתפתחותן זו מתוך זו, או זו בתשובה לזו. השאלה המרכזית שתשמש כנקודת מוצא היא שאלת היחס בין מדע ואמת, עם שאלות הקשורות בה כמו האמינות של טענות מדעיות, ייחודו של המחקר המדעי, ההבחנה בין מדע ולא-מדע, והוויכוח העכשווי בין ריאליזם לרלטיביזם של הידע. שאלות אלה ייבחנו ביחס לדוגמאות ספציפיות מתוך ההיסטוריה של המדע.
1. מדע והחברה המודרנית מבוא כללי לקורס ולשאלות שיידונו בו. חשיבות השאלות של תקפות הטענות המדעיות, והזיהוי של מדע עם אמת ודאית, יודגשו בהצבעה על התפקיד המרכזי שהמדע ממלא בעיצוב החברה המודרנית, גם באמצעות יישומים טכנולוגיים וגם דרך רעיונות מכוונים. 2. מושגים של האמת בימי הביניים השאיפה לתמונת אולם שלמה ומאוחדת. התגלות, תבונה וחושים: האדיקט של טמפייה והוויכוח האריסטוטלי-פטולמאי. א. גורביץ, תמונת העולם של אנשי ימי הביניים P. Duhem, To save the phenomena 3. המהפכה המדעית מחידוש האסטרונומיה לתור התבונה. ההבחנה בין איכויות ראשוניות ומשניות. סילוק הסיבות התכליתיות מתחום המדע. E.A. Burtt, The Metaphysical Foundations of Modern Science A. Koyre, From the Closed World to the Infinite Universe Galileo, Il Saggitore 4. רציונליזם ואמפיריציזם שני המקורות המוצעים לוודאות מדעית: חשיבה דדוקטיבית וההכללה מהנסיון. בעיית האינדוקציה. D. Hume, Enqiry Concerning Human Understanding F. Bacon, Novum Organum I. Newton, Rules of Reasoning, From the Principia R. Descartes, Discourse sur la Methode 5. קאנט והדבר-כשהוא-לעצמו תלות התצפית בצופה. רציונליות מדעית מול אידיאליזם רומנטי. פואנקרה והקונבנציונליזם המדעי. ע. קאנט, ביקורת התבונה הטהורה ע. קאנט, ביקורת התבונה המעשית 6. פוזיטיביזם ופוזיטיביזם לוגי התיחום בין מדע פוזיטיבי ומטפיזיקה. A.J. Ayer, Language, Truth and Logic E. Mach, The Science of Mechanics A. Comte, The Positive Philosophy 7. פופר ועקרון ההפרכה הגדרה לוגית של רציונליות מדעית. קדימותם של מקרים מפריכים ביחס למקרים מאששים. ק. פופר, השערות והפרכות (מאמר בספר מקורות האוניברסיטה הפתוחה) K. Popper, The Logic of Scientific Discovery 8. דוהם והחוש הטוב האינטרפרטציה התיאורטית ההכרחית של הניסוי, אי-היכולת להפרדה בין השערות העומדות לבחינה, ואי-האפשרות של הפרכה לוגית טהורה של תיאוריות מדעיות. P. Duhem, The Aim and Structure of Physical Theory 9. קון ומהפכות מדעיות הרלוונטיות של מחקרים בהיסטוריה של המדע. פרדיגמות וחוסר-המידה-המשותפת שלהן. ת. קון, המבנה של מהפכות מדעיות 10. רלטיביזם וסוציולוגיזם "הכל הולך": הביקורת בת-זמננו של מושג הרציונליות המדעית. מ. פוקו, תולדות השיגעון בעידן התבונה R.C. Lewontin, Biology as Ideology P. Feyerabend, Against Method 11. פלק והעובדה המדעית המדע כתהליך דינמי. ההתגבשות ההדרגתית של ידע מדעי דרך יצירתה של שפה מושגית המשותפת לקהילה של מומחים, והתפקיד המגביל של המציאות "החיצונית" ביחס לשפה הזו. L. Fleck, The Genesis and Development of a Scientific Fact | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 11/07/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/08/2004 בשעה 9:00 | |
| 0618.1042 מבוא שלב א' לפילוסופיה ודתות בהודו | |
| פרופ' שלמה בידרמן | שיעור |
| בקורס זה יידונו הנושאים הבאים:
1. נקודות מוצא שונות להבנת הפילוסופיה ההודית ומעמדה. 2. משמעותו של השחרור ומקומו כאידיאה מנחה בפילוסופיה ההודית. 3. פולחן, מעשה, ואתאיזם: הוודה ואסכולת המיממסה 4. מושג הדהרמה וחוק הקארמה 5. תורת "האני" של האופנישדות 6. המהפכה הבודהיסטית – דחיית מושג ה"אני" 7. תורת ההכרה בפילוסופיה ההודית 8. שיטות טיעון 9. הספקנות ותוצאותיה. ביבליוגרפיה ראשונית: 1. Karl H. Potter, Presuppositions of India's Philosophies, Chapters 1, 2 2. M. Hiriyanna, Outlines of Indian Philosophy, Chapters 3,5,7 3. Hamilton, S., A Very Short Introduction to Indian Philosophy (Oxford UP) 4. B.K. Matilal, Epistemology, Logic and Grammar in Indian Philosophical Analysis, Chapter 1 5. Radhakrishnan & Moore, A Source Book of Indian Philosophy ביבליוגרפיה מפורטת תחולק לתלמידים באחד השיעורים הראשונים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0618.1043 מבוא שלב א לפילוסופיה מזרחית סינית | |
| מר אורי סלע | שיעור |
| מבוא
בשיעור זה נסקור את התפתחותה של הפילוסופיה בסין, החל ממקורותיה הקדומים באמצע האלף השני לפנה"ס ועד להתגבשותם של זרמים פילוסופיים שונים, בתקופת שלטון שושלת ההאן (Han, 202/6 לפנה"ס – 220 לספירה). בשיעור יינתן מבוא שיטתי לתפישות המרכזיות בסין: קונפוציוניזם, מוהיזם, דאואיזם ולגליזם. נכיר מושגי יסוד בכל אחת מהתפישות הללו, מתוך ניסיון לעמוד על האופן שבו הן תופסות את טבעו של האדם; את הבסיס פילוסופי למוסר; את נקודת המוצא האנושית; ואת שאיפותיו ויכולותיו של האדם. כל שאלה תטופל מהפרספקטיבות השונות של כל אחת מן התפישות, וכן נבחן את ההשפעות ההדדיות שביניהן, מתוך ניסיון שלא לכפות קטגוריזציה אנאכרוניסטית במקום שלא הייתה קיימת בו בתחילה. היות ולקונטקסט ההיסטורי חשיבות מכרעת בהתפתחות הפילוסופיה (ובסין על אחת כמה וכמה), נקדיש זמן קצר בכדי לתת רקע משותף גם בנושא זה. בנוסף, נעשיר את הדיון בשלוש הרצאות תימתיות: פילוסופיה משווה (פרופ' יואב אריאל); הפילוסופיה של הרפואה הסינית (דר' אסף גולדשמידט); והשוואה בין הקונפוציוניזם ליהדות (דר' ג'אנג פינג). מבנה ודרישות הקורס יתבסס על הרצאות בכיתה וקריאה בבית (שלושה קטעי קריאה שימסרו בהמשך). הציון יקבע על סמך בחינה שתיערך בסוף הסמסטר, ותבדוק בקיאות בתוכן השיעור ובחומר הקריאה. תוכנית השיעורים (שינויים יתכנו): 29/2 – בין היסטוריה לפילוסופיה: הרקע לדיון. מתי מתחילה הפילוסופיה בסין? מהו הרקע שעליו יתבססו הפילוסופים לביסוס טיעוניהם? על תחילת ה'היסטוריה' הסינית והקשר לפילוסופיה (שושלת שאנג, עצמות הניחוש, ריטואלים, תפיסת האדם והעולם) 14/3 – לקראת פילוסופיה סיסטמתית: מהדוכס מג'ו ועד יאן-דזה. שושלת הג'ו המערבית (1045 – 771 לפנה"ס) ותקופת 'האביב והסתיו' (722 – 453 לפנה"ס). מושג השמים, תפיסת הגורל, ספר השירים (Shi Jing), ספר המסמכים (Shu Jing), ספר התמורות (Yi Jing), השינוי בריטואלים. 21/3 – המתנגד התועלתן (לקונפוציוס): מו-דזה (479 – 438 ? לפנה"ס). בין תקופת 'האביב והסתיו' לתקופת 'המדינות הלוחמות': תחילתה של פילוסופיה סיסטמתית, השאלות הגדולות של הפילוסופיה הסינית והמתנגד הראשון. על תועלתנות, אהבה אוניברסלית, כיבוד הראויים ושלילת הטקסים, רצון השמים ואיך ניתן לדעת אותו, ומעמד השליט. 28/3 – קונפוציוס: פילוסופיה פוליטית-חברתית או תורת גאולה? מי היה קונפוציוס? מושגי יסוד בתורתו: רן – מידת הטוב, אנושיות; יי – צדק, יושר, תחושת חובה; ג'ונג – נאמנות; דה – הסגולה הטובה והמוסרית; שיאו – כיבוד אבות; לי – המנהגים, טקסים, ריטואלים; אידיאל הג'ון-דזה – איש המעלה המוסרי. 4,11/4 – חופשת פסח. 18/4 – "הכחד את המלומדים ולא תהיה עוד דאגה": הדאואיזם של לאו-דזה וג'ואנג-דזה על דמותם המיתית והדיון ההיסטורי; ספר הדרך והסגולה; הפרקים הפנימיים והחיצוניים בג'ואנג-דזה; השפה ומגבלותיה; אי-עשייה, כך-מעצמו, ספונטניות וזרימה. 25/4 – ערב יום הזיכרון. 2/5 – הפילוסופיה של הרפואה הסינית: דר' אסף גולדשמידט 9/5 – ממשיכי דרכו של קונפוציוס: מנג-דזה ושון-דזה דיונים על טבע האדם ועל המוסר: האדם טוב או רע מיסודו? מהו מקור המוסר? כיצד על האדם לפעול בעולם? מהו מקומו של השליט? מיהו האדם האידיאלי? על לימוד, טקסים ומוזיקה, והעולם של אמצע-סוף תקופת 'המדינות הלוחמות' 16/5 – בין קונפוציוניזם ויהדות: דר' ג'אנג פינג 23/5 – אסכולת החוק: גואן-ג'ונג, גונג-סון יאנג, שן בו-האי, שן דאו, האן פיי-דזה. תפיסת טבע האדם, עונשים ופרסים, תועלתנות ומעמד השליט. עליית מדינת צ'ין והדרך לאיחוד האימפריה. 30/5 – פילוסופיה סינית ופילוסופיה מערבית: פרופ' יואב אריאל 6/6 – הסינתזה של ההאן ושער לניאו-קונפוציאניזם: מדונג ג'ונג- שו ועד לג'ו-שי – מעין סיכום מה בין אדם לעולם; 'חמשת הקלאסיקות' ו'ארבעת הספרים'; העיקרון שבבסיס העולם; האנטיתזה לבודהיזם | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/06/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/08/2004 בשעה 9:00 | |
| 0618.1059 מבוא שלב א' לאסתטיקה | |
| ד"ר חגי כנען , ד"ר אלי פרידלנדר | שיעור |
| ד"ר חגי כנען - סמסטר א'
השיעור עוסק בשאלות מרכזיות שמעלה המחשבה הפילוסופית אודות מקומה של האמנות ומעמדו של היפה, תוך התמקדות בפרקים נבחרים מהעת העתיקה ועד המאה ה-20. כך, דרך דיון בהוגים כגון אפלטון, פלוטינוס, קאנט, שילר, קירקגור, ניטשה ופרויד, נבחן את האופן בו מאירה המחשבה האסתטית לא רק את התופעה האמנותית, אלא גם את מבנה הניסיון האנושי ואת שאלת האמת. הדיון יערך תוך תשומת לב ליחסי הגומלין שבין המחשבה הפילוסופית והאמנות המערבית, ובפרט, תוך ניסיון להבין את מקורו וגלגוליו של "הריב העתיק" בין הפילוסופיה והאמנות, או לחילופין, את טבעה של האינטימיות המסובכת שביניהן. בין הנושאים הנדונים: - התשוקה אל היפה בפילוסופיה היוונית. - אפלטון על המעמד האונטולוגי של האמנות. - ייצוג, אשליה ופרספקטיבה בפילוסופיה המודרנית ובאמנות הרנסנס. - השיפוט האסתטי אצל קאנט וגלגוליו ברומנטיקה. - האדם האסתטי: על חיים אנושיים כיצירת אמנות. - אמת וטרגדיה. - מודרניות ואואנגרד. ד"ר אלי פרידלנדר - סמסטר ב' הנושא שיכוון את הצגת תחום האסתטיקה הינו יחסה האמביוולנטי של הפילוסופיה אל האמנות. בחלקו הראשון של השיעור נקרא מתוך כתביהם של אפלטון, רוסו, קאנט וניטשה. חלקו השני של השיעור יתמקד בהתפתחות התובנות הביקורתיות לנוכח הופעתה של האמנות המודרנית. נקרא מכתביהם של קלמנט גרינברג וולטר בנימין. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/04/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 27/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 01/08/2004 בשעה 12:30 | |
| 0618.1068 קריאה מודרכת א' | |
| מר איתי אהרה , גב מירב אלמוג , גב ענת אשר , מר ברק בן נתן , גב אריאנה גוטמן , גב זואי זיו גוטצייט , גב מיכל גלייטמן , מר רם טובולסקי , גב טל כורם , גב איריס מאיר , גב נעמה צאל , מר אורי רוטלוי , גב הילי שפירא | תרגיל |
| לשיעור שלוש מטרות עיקריות:
1. פיתוח מיומנותו של התלמיד בקריאת טקסטים פילוסופיים. 2. הקניית מיומנות ביבליוגרפית. 3. הענקת כלים בסיסיים לכתיבת עבודות אקדמיות. 1. המטרה המרכזית של שיעור קריאה מודרכת היא פיתוח יכולתו של התלמיד להתמודד עם טקסט פילוסופי. השיעור מתמקד בקריאה בטקסט מרכזי מתולדות הפילוסופיה. הטקסט הנידון משמש רק כדגם לטקסטים פילוסופיים בכלל והמטרה אינה להתמקד בהגותו של הפילוסוף שכתבו. כל שיעור מטפל בחלק מהטקסט וכל שיעור מתפתח בד"כ מתוך השיעור שקדם לו. במהלך השיעור עצמו נחשפים, תוך כדי דיון שיטתי בכיתה, הדגשים מיוחדים המאפיינים קריאה פילוסופית בטקסטים. בתוך הקריאה והדיון הצמוד, המתלווה אליה, נחשפת האסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, המבנה הלוגי של הטיעונים, הנחות היסוד המובלעות והגלויות, והמאפיינים הבולטים האחרים המייחדים כתיבה פילוסופית. דגש מיוחד ניתן לדיון המתרחש בכיתה בצמוד לקריאת הטקסט. במהלך הדיון מעמת התלמיד באופן פעיל את עמדותיו המוקדמות ולומד להכיר את התכונות המייחדות דיון פילוסופי חי. 2. מטרה נוספת של השיעור היא הקניית יכולת בסיסית לשימוש בביבליוגרפיה, וזאת כדי לשפר את יכולתו של התלמיד להתמודד עם ארגון ואיסוף חומר הנדרש לצורך כתיבתן של עבודות אקדמיות מורכבות בשלבים המתקדמים של לימודיו. בתוך כך לומד התלמיד להכיר את התהליך הנדרש לארגונו של חומר וכן את מבנה הספרייה ושירותיה השונים (הכרטסת, המחשב, האינדקסים הפילוסופיים, השאלה בין-ספרייתית וכו'). במסגרת זו נדרש התלמיד לבצע תרגיל ביבליוגרפי מסכם שבו הוא משתמש, בפועל, במיומנות שרכש. 3. מטרה שלישית ואחרונה של השיעור, היא הקניית מיומנות בכתיבתן של עבודות אקדמיות. במהלך השיעור נדרש התלמיד לכתוב מספר תרגילים, בד"כ בצמוד לדיון המתנהל בכיתה, מתוכם הוא לומד להכיר את הכללים ואמות המידה המאפיינים עבודה אקדמית, תוך כדי הדרכה אישית צמודה. ציונו הסופי של השיעור מורכב מציון הבחינה המסכמת ומציוני התרגילים, אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/04/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0618.2068 קריאה מודרכת שלב ב' | |
| מר עירא אבנרי , מר גדי גולדברג , ד"ר רות ויינטראוב , מר דני טנא , גב ליאור לוי , גב הגר מסחרי , ד"ר נועה נעמן צאודרר , גב גלית ענבר ישראלי , גב הגר קוטף , מר עידן שמעוני | שיעור ותרגיל |
| הקורס הוא המשך לתרגיל "קריאה מודרכת א'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים, ותרגול בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס יידרש מהתלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט. כסיכום לקורס יוגשו עבודה מקיפה או מבחן.
ב-"קריאה מודרכת ב'" יילמדו חלקים מתוך שני טקסטים מרכזיים בתולדות הפילוסופיה: דוד יום, מסכת טבע האדם ועמנואל קאנט, ביקורת התבונה הטהורה. | |
| 0618.2069 קריאה מודרכת שלב ג' | |
| מר יפתח גולדמן , מר מנחם גולדנברג , גב מיכל גל , מר ניצן הדס , מר דניאל חי מישורי , מר יוסף ממרוד , גב תמר פלג , גב דנה ריזנפלד תמיר | תרגיל |
| הקורס הוא המשך לתרגיל "קריאה מודרכת ב'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים, ותרגול בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס יידרש מהתלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט. כסיכום לקורס יוגשו עבודה מקיפה או מבחן.
מטרת "קריאה מודרכת ג'" היא להתמודד עם מאמרים חדשים, המהווים ציוני-דרך בתחומים שונים של הדיון הפילוסופי בין זמננו. רשימת המאמרים שיילמדו בכל קבוצה תימסר על ידי מתרגל הקבוצה בתחילת הסימסטר. | |
| 0618.2170 החיפוש אחר האמת | |
| ד"ר רחל שיחור | שיעור |
| בקורס ייבחן טיבו של הביקוש אחר האמת כפי שהוא משתקף בפעילות הפילוסופית בתקופות מסוימות: יוון - ההעזה שבהעלאת מושג האמת; תחום החיפוש - היחס בין העולם והשפה, כשמרכז הכובד של החיפוש מצוי, עם זאת, בעולם. בשלב זה ייבחן טיבה של "האינטואיציה הבסיסית של ההתאמה".
בחלקו השני של הקורס ייבחנו התהליכים שיובילו להסטת מרכזיותו של החיפוש אחר האמת מן העולם אל האדם (האמת בשפה ובחברה; שאלות על האמת; ניטשה ופוקו). חלקו האחרון של הקורס יעסוק בייחודו של הביקוש אחר האמת האלוהית בנבחן מן הביקוש אחר האמת האנושית (פסקל). ביבליוגרפיה מצומצמת: אפלטון: מנון, קטעים מספר המדינה אריסטו: קטעים מן המטאפיסיקה דקרט: הגיונות פסקל: הגיגים ניטשה: לגניאולוגיה של המוסר פרטים ביבליוגרפים נוספים יינתנו במשך הקורס. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 9/7/2004 ב- 9:00 עד 16/7/2004 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 8/8/2004 ב- 9:00 עד 15/8/2004 ב- 13:00 | |
| 0618.2200 מבוא לפילוסופיה במאות ה-19 וה-20 | |
| ד"ר צבי טאובר | שיעור |
| ד"ר צבי טאובר
"התבנית האמיתית שבה מתקיימת האמת יכולה להיות אך ורק המערכת המדעית שלה. המטרה שהצבתי לעצמי היא לסייע לכך שהפילוסופיה תקורב לצורה של מדע – שתוכל לוותר על שמה 'אהבת-הדעת' ותהיה 'דעת ממשית'" (היגל, פנומנולוגיה של הרוח). מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפישות עקרוניות בפילוסופיה שלאחר קאנט (המאות ה19-20) עפ"י ההגויות של כמה מנציגיה. הקורס מתמקד בעיקר בשיטות המטאפיסיות ובתפישות תורת-ההכרה של הוגים אלה. נושאי הקורס: 1) מבוא – מושג תולדות הפילוסופיה; תיחום אידיאי-היסטורי של פילוסופיות במאות ה19-20; 2-4) ג.וו.פ.היגל – הפילוסופיה כמערכת; 5-6) פ.ניטשה – ביקורת התרבות המערבית; 7) ב.רסל – אטומיזם לוגי; 8-9) א.הוסרל – הפנומנולוגיה כשיטה; 10-11) ל.ויטגנשטיין – מציאות לשונית; 12-13) ז'-פ.סארטר – אקזיסטנציאליזם; 14) סיכום: הדיאלקטיקה של הנאורות. ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימות של ספרות ראשונית וספרות משנית תחולקנה לתלמידים בתחילת הקורס. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/04/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/06/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0618.2209 פילוסופיה של הדת - שיעור המשך | |
| ד"ר רחל שיחור | שיעור |
| בקורס זה ידונו הנושאים הבאים:
1. מעמדו של הנס כהוכחה היסטורית לקיום האל. היחס בין הנס ובין הסדר הטבעי והתאולוגיה הטבעית. דת ומדע. 2. גישות שונות לדת: ההימור של פסקל, הפרגמטיזם של ויליאם ג'יימס. 3. בעיית השפה הדתית ומשמעותם של פסוקים דתיים. 4. הדת כמשחק לשון וכצורת חיים - ויטגנשטיין וממשיכיו. ביבליוגרפיה: 1. וויליאם ג'יימס, החוויה הדתית לסוגיה. 2. R. Swinburne, The Concept of Miracle. 3. Flew, Hare & Mitchell, "Theology and Falsification", in A. Flew (ed.), New Essays in Philosophical Theology. 4. R.B. Braithwaith, "An Empiricist View of Nature". 5. D.Z. Phillips, "Religious Beliefs and Language Games". | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 6.2.2004 ב- 9:00 עד 13.2.2004 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 10.3.2004 ב- 18:00 עד 17.3.2004 ב- 13:00 | |
| 0618.2213 תרגיל צמוד לפילוסופיה של הדת | |
| מר נדב ארביב | |
| פילוסופיה של הדת – המשך: תרגיל
מתרגל: נדב ארביב שעת קבלה – יום ב' 13:00 – 12:00 טל':6425361 – 03 (שעות הערב) בעיית הרע התרגיל ייוחד לסקירת התמודדויות של פילוסופים שונים עם בעיית הרע. לאחר פתיחה שתעמוד על ניסוחים שונים של הבעיה והבהרה ראשונית של היחסים המושגיים המקופלים בה, נעיין בטקסטים מייצגים של תיאודיציה החל ברמב"ם וכלה ברוסו. לצד סקירת הגישות הקלאסיות, נשתמש בחלק מהטקסטים כ"דלתות" לעיון בעיסוק העכשווי בתמות הפילוסופיות הרלוונטיות. סיכומו של התרגיל ייערך באמצעות קריאה בטקסט הקנטיאני "On the miscarriage of all philosophical trials in theodicy" המציג ומבקר באורח מסודר ושיטתי מתודות של תיאודיציה. ל"קינוח" נעיין בשיטתו הייחודית של שופנהאוור כהיפוך "אקזוטי" ומתגרה בתיאודיציה המסורתית ואם יותיר לנו הזמן, נעיין במובאות מהיגל בחינת "שובה של התיאודיציה". עם שהעיסוק בלייבניץ ובקאנט ישמש כציר הכרחי למערך השיעור, הרי שמסגרות הזמן לשאר ההוגים גמישות ותוכרענה על פי קצב ההתקדמות ומידת העניין המובע בכיתה. השתתפות התלמידים היא תנאי יסוד להצלחת התרגיל ולפיכך תימסר רשימת קריאות כהכנה לשיעורים, כך שהטכסטים בהם עסקינן יהיו מוכרים טרם הדיון. הטכסטים יונחו במזכירות החוג לשימושכם. שיעור 1 – הצגת בעיית הרע כבעיה לוגית, "נהמא דכיסופא" שיעור 2 – תיאודיציה אליבא דקאנט, הטיעון האבידנציאלי- יום, הגישה האקזיסטנציאלית - דוסטוייבסקי שיעור 3 – טבעו של הרע, קלאסיפיקציות של רע שיעור 4 – שפינוזה על ביטול הבעיה שיעור 5– הרמב"ם והרע כהיעדר, שכר ועונש שיעור 6 – הרמב"ם לעומת שפינוזה, פירוש הרמב"ם לספר איוב שיעור 7 – התיאודיציה ללייבניץ, רע כאמצעי הכרחי שיעור 8 – לייבניץ והטוב בעולמות האפשריים, מקי ופרדוקס האומניפוטנציה שיעור 9– קשיים בפתרונו של לייבניץ, "הכל צפוי והרשות נתונה" שיעור 10 – וולטייר ורוסו שיעור 11 – רוסו ופלטינה (Plantinga) שיעור 12 - קאנט – הקץ לתיאודיציה שיעור 13 – קאנט וסיכום שיעור 14 – שופנהאוור והעמדת התיאודיציה על ראשה | |
| 0618.2223 פילו' הודית - שיעור המשך: פילו' בודהיסטית | |
| פרופ' שלמה בידרמן | שיעור |
| בקורס זה יידונו הנושאים הבאים:
1. פילוסופיה הודית והסטוריה של הפילוסופיה: אסכולות הינדואיסטיות וזרמים בודהיסטיים 2. מעמד הפילוסופיה וגבולותיה במחשבה ההודית: תורת הפרמנות והשקפות על טבע האדם. 3. חומר ורוח: עיקריה של אסכולת הסאנקאיא ההינדואיסטית 4. עמדות ריאליסטיות בתורת ההכרה: אסכולת הניאיא 5. עמדות אנטי-ריאליסטיות בתורת ההכרה: פילוסופיות בודהיסטיות (בעיקר וסובנדהו ודיגנגה) 6. תורת הכרה מול מטפיסיקה – משנתו של שנקרה 7. גבולות העולם כגבולות הלשון: פילוסופית הלשון של בהרטריהרי בתרגיל הצמוד לשיעור זה ייקראו טקסטים פילוסופיים העוסקים בעיקר בנקודות 4 ו - 5 לעיל. ביבליוגרפיה מפורטת תחולק לתלמידים באחר השיעורים הראשונים. קבלת ציון בתרגיל מותנית בהגשת עבודות שוטפות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 9.2.2004 ב- 9:00 עד 16.2.2004 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 24.3.2004 ב- 18:00 עד 31.3.2004 ב- 13:00 | |
| 0618.2225 פילוסופיה מזרחית סינית שעור המשך | |
| פרופ' יואב אריאל | שיעור |
| קריאה בשני ספרי הייסוד של הקונפוציוניזם ושל הדאויזם: האנלקטים של קונפוציוס ו-ספר הדרך והסגולה מתוך כוונה לעמוד על המשמעויות המתודולוגיות שניתן לקשור למטאפורה של ה-DAO-דרך כפי שהיא מעוצבת בשתי האסכולות האלה ומתוך ניסיון לבחון את התפקיד המרכזי שהיא מילאה במהלך התגבשותה של הפילוסופיה הסינית לדורותיה. כמו-כן תיבחן המטאפורה של ה- DAO-דרך בהשוואה למקום שהיא תופסת ביצירות פילוסופיות שאינן סיניות כגון מסכת דרך-ארץ זוטא התלמודית, La Strada של פדריקו פליני ו-בדרך הביתה של קפקא וזאת כדי להצביע על אופייה האוניברסאלי של המטאפורה.
ביבליוגראפיה: כל כתבי היסוד של הפילוסופיה הסינית בתרגום לאנגלית נמצאים באתר: אנתולוגיה אינטרנטית http://www.tau.ac.il/~yariel/DigitalR.htm | |
| 0618.2350 תורת ההכרה ומטאפיסיקה - שיעור המשך | |
| ד"ר רות ויינטראוב | שיעור |
| הקורס יתמקד בספקנות, וידון בשאלות הבאות: ספקנותה מתודולוגית מול ספקנות קטיגורית; מעמד הטיעון הספקני ודרכים להתמודד עימו; האם ספקנות רדיקלית מקעקעת את עצמה? האם ניתו לחיות חיים ספקנים? אם לא, האם אי-האפשרות הזו מהווה הפרכה "פרגמטית" של הספקנות? תשובות לספקנות: נטורליזם; השכל הישר.
קריאה: 1) Descartes: Meditations 2) Hume: A Treatise of Human Nature 3) Outlines of Pyrrhonism (Sextus Empiricus) 4) מגמות בתולדות הספקנות: עדי פרוש | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 27/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 14/05/2004 בשעה 9:00 | |
| 0618.2400 אסתטיקה- שיעור המשך | |
| ד"ר אלי פרידלנדר | שיעור |
| בשיעור זה נתעמק בספרו של קאנט "בקורת כוח השיפוט" כמו גם במסורת המחשבה והשירה הרומנטית העונה לחיבור זה ומתעמתת אתו. בנוסף לקאנט נקרא מכתביהם של שילר, גתה, שלגל, הלדרלין וקלייסט. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/04/2004 בשעה 9:00 | |
| 0618.2401 פילו' של הלשון - שיעור המשך | |
| פרופ' ענת בילצקי | שיעור |
| הקורס ימשיך את הקו שהותווה על-ידי קורס המבוא, בבחינת השאלה המרכזית "מהי משמעות?". במקביל להעמקת הבסיס המושגי, נמשיך בסקירה היסטורית של הסוגיות המרכזיות אשר אפיינו את התחום מאמצע המאה העשרים ועד ימינו. הדיון ייערך תחת מספר שערים מרכזיים: גישות כלליות לאפיון משמעות; פרגמטיקה; הקשר בין משמעות, אמת ואובייקטיביות.
בתרגיל ייקראו טקסטים קנוניים הנוגעים לשני השערים הראשונים, בין היתר משל אוסטין, סרל, קווין, דוידסון, ופטנאם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 25.2.2004 ב- 9:00 עד 3.3.2004 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 5.5.2004 ב- 18:00 עד 12.5.2004 ב- 13:00 | |
| 0618.2502 דיווידסון ומבקריו:פעולות ופרשנויות | |
| גב' תמר פלג | שיעור |
| במחצית השניה של המאה ה- 20 פירסם הפילוסוף האמריקני דונלד דיווידסון שורת מאמרים אודות שפה ומציאות, אמת ומשמעות, פעולה, כוונה וסיבתיות – מאמרים שהפכו אותו לאחד הפילוסופים הבולטים והמשפיעים ביותר של זמנו. רבים וטובים ביקשו להתעמת עם השקפותיו, ומצאו בהן אתגר אינטלקטואלי מעורר וחשוב.
הקורס יבקש להאיר את דרכו הפילוסופית של דיווידסון ולעמוד על קשרי-הגומלין בין השקפותיו בנושאים השונים. במיוחד יוארו עמדותיו בסוגיות מתחום תורת ההכרה ופילוסופיית הנפש: כיצד ייתכן מגע ישיר ומהימן של ההכרה האנושית עם המציאות? באיזה אופן קשורים זה-בזה המחשבה ודיבור? מה מקומה של הנפש – החירות, הרציונאליות – בעולם פיסיקלי? ומדוע לא אוכל להכיר את עצמי מבלי להכיר את הזולת, ואת עולמנו המשותף? בד בבד תתברר גישתו הלשונית של דיווידסון למטאפיסיקה, גישה המעמידה את מושג הפרשנות במרכז תשומת-הלב הפילוסופית. הדיון, שיסתייע בכמה מן המעניינים שבמבקריו (ואוהדיו) של דיווידסון, יחתור להבנת תמונת-העולם המעודכנת שלו, כפי שהוצגה בספרו החדש (משנת 2001) Subjective, Intersubjective, Objective | |
| 0618.2560 הונאה עצמית | |
| ד"ר שי פרוגל | שיעור |
| הקורס יעסוק בבעיית ההונאה העצמית כבעיית יסוד של החשיבה הפילוסופית, כפי שבאה לידי ביטוי בכתביהם של אפלטון, דקרט, יום, קאנט, ניטשה, ויטגנשטיין וסרטר.
בקורס נדון בקטעים מתוך הספרים הבאים: "אפולוגיה", "פיידון" מתוך כתבי אפלטון/ אפלטון הגיונות/ רנה דקרט מסכת טבע האדם/ דיויד יום ביקורת התבונה הטהורה, ביקורת כוח השיפוט/ עמנואל קאנט המדע העליז/ פרדריך ניטשה על הוודאות/ לודביג ויטגנשטיין מבחר כתבים, חלק א'/ ז'אן-פול סרטר | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 16.6.2004 ב- 9:00 עד 23.6.2004 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 29.7.2004 ב- 9:00 עד 5.8.2004 ב- 13:00 | |
| 0618.2601 תורת המוסר - שיעור המשך | |
| ד"ר מרים רוזמרין | שיעור |
| בשיעור נבחן את ההתפתחויות שחלו בגישות המרכזיות בתורת המוסר במאה ה20. נבחן גישות עכשוויות תועלתניות, גישות דאונתולוגיות, גישות חוזיות, כמו גם בגישה חדשה שצמחה בתורת המוסר במאה ה20 והיא המוסר הפוסטמודרני. נשאל מהם האתגרים הביקורתיים שעצבו את תורת מוסר במאה ה20 מה דמותו של האדם המוסרי לפי העמדות השונות, וכיצד תופסות עמדות אלו את תפקידן ביצירת אפשרות לסדר חברתי הוגן. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': מועד א' : 2.2.2004 ב- 9:00 עד 9.2.2004 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': מועד ב': 17.3.2004 ב- 18:00 עד 25.3.2004 ב- 13:00 | |
| 0618.2648 פרקים במשנתו של אפלטון | |
| ד"ר אריה פינקלברג | שיעור |
| מטרת השיעור לערוך היכרות רחבה עם משנתו של אפלטון. הקורס יתמקד בסוגיות מרכזיות של משנתו - תורות האידיאות, הכרה, הנפש, מוסר והמדינה. מקום מרכזי מיועד לתורת האידיאות על היבטיה הישותי וההכרתי.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 4.2.2004 ב- 9:00 עד 11.2.2004 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 12.3.2004 ב- 9:00 עד 19.3.2004 ב- 13:00 | |
| 0618.2689 מיל: מוסר ופוליטיקה | |
| ד"ר עובדיה עזרא | שיעור |
| קורס זה יעסוק בתפיסתו המוסרית והפוליטית של הפילוסוף האנגלי בן המאה התשע עשרה, ג'ון סטיוארט מיל. בקורס תוצג תפיסתו המוסרית התועלתית, ותפיסתו הפוליטית הליבראלית. תידון השאלה אודות הקשר בן תפיסה מוסרית מסויימת לבין ביטוייה הפוליטיים, ובינם לבין סוג המשטר ההולם אותם. תיבחן גם השאלה האם עמדה פוליטית ליבראלית מציעה פתרונות ברורים למחלוקות אודות חופש המחשבה והויכוח, וכן לשאלת הפערים החברתיים והכלכלייים בחברה מודרנית.
בבליוגרפיה ראשונית: מיל, ג'ון סטיוארט. התועלתיות. מאגנס. ירושלים. תשצ"ג. מיל, ג'ון סטיוארט. על החירות. מאגנס. ירושלים. תש"ן. מיל, ג'ון סטיוארט. ממשל של נציגים. מאגנס. ירושלים. תצ"ז. | |
| 0618.2697 נושאים בהיסטוריה של הפילוסופיה האנליטית | |
| ד"ר עפרה רכטר | שיעור |
| גילוי ופיתוח הלוגיקה המודרנית חוללו תהפוכות במחשבה הפילוסופית של המאה העשרים
שחרגו מתחומי המחשבה על הלוגיקה עצמה או מקומה ביסודות המתמטיקה והשפיעו עמוקות על אופיה של המחשבה הפילוסופית עצמה :מטרותיה ,המושגים והשאלות בהם עסקה ,ההנחות והכלים שהועמדו כמושאים לבחינה מחודשת ואלה שנטמעו ומעסיקים או משרתים את הפילוסופיה בת זמננו .בקורס זה נתמקד במקומה של המטאפיזיקה במסורת הקרויה "אנאליטית" במחצית הראשונה של המאה העשרים .נלמד סוגיות יסוד ומוטיבים קלאסיים בעיקר מתוך כתביהם של פרגה ,ראסל ,קרנאפ ,לואיס ,וקויין. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': יש להגיש את בחינת הבית עד 18.2.04 בשעה 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': יש להחזיר את בחינת הבית עד 4.4.04 בשעה 13:00 | |
| 0618.2766 יום: עקרוני המוסר | |
| ד"ר עובדיה עזרא | שיעור |
| למרות שהפילוסוף הבריטי דויד יום (1711-1776) ידוע יותר בשל תורת ההכרה שלו, יש לו עמדה מוסרית מעניינת שהשפעות שלה אפשר למצוא בעמדות מוסריות מאוחרות לו. למרות המשקל הרב שהוא מייחס לתועלת שמביאים מעשי בני האדם, בהערכת המוסריות שלהם, הוא מניח שבבני אדם פועל עקרון מוסרי נוסף. עקרון זה הוא רגש הנדיבות כלפי הזולת, "המניע אותנו להתחשב בענייני האנושות והחברה". יום סבור "שיצור כבן אדם אי אפשר לו להיות אדיש כליל לשלומם או לצערם של כלל בני האדם, וגם אי אפשר לו, בשעה ששום דבר אינו מעורר בו פניות פרטיות, שלא להיות נכון מעצמו להודות, בלי שום חקר או שיקול נוסף, שמה שמסייע לאושרם הוא טוב ומה שמרבה את סבלם הוא רע" (יום, עקרוני המוסר עמ' 70). בהשקפה זו יעסוק השיעור.
על מנת לקבל קרדיט על הקורס צריך יהיה לכתוב עבודה הקשורה לנושא הקורס. בבליוגרפיה ראשונית: יום, דוד. מחקר בדבר עקרוני המוסר. תרגם יוסף אור. הוצאת מאגנס. ירושלים. תשמ"ב. | |
| 0618.2809 מחשב,מחשבה חברה | |
| ד"ר אלי דרזנר | שיעור |
| האם המהפכה הדיגיטלית המתרחשת סביבנו משנה את ראייתנו את עצמנו כבני אדם? מה יכול ללמד אותנו המחשב על מחשבה, ומה בין חברה וירטואלית לחברה? מטרת קורס זה היא לסקור את היסודות התיאורטיים שבבסיס פיתוח המחשב, ולדון בהשלכות שיש לרעיונות ולמושגים ממדעי המחשב על הצורה בה אנו תופשים ומבינים תופעות, כגון: מחשבה, משמעות, תקשורת וחברה. הקורס יעסוק בנושאים מתוך מספר תחומים: פילוסופיה, לוגיקה, בלשנות, מדעים קוגניטיביים, פסיכולוגיה ומדעי המחשב. לא נדרשת הכרות מוקדמת עם אף אחד מהם.
תכנית הקורס: 1. מבוא/ סקירה כללית. 2. פורמאליות – במדע בכלל ובלוגיקה בפרט; חוקי המחשבה של בול (אלגברה בוליאנית) ושפת המושגים של פרגה. 3. מושג החישוב: מכונות טיורינג; תזת צ'רץ'. 4. מבחן טיורינג; ה'משוואה' מחשבה/ מח = תכנה/ חמרה. 5. בלשנות חומסקאית. 6. מדע קוגניטיבי ואינטיליגנציה מלאכותית. 7. הביקורת על המדע הקוגניטיבי וה-AI. 8. חישוב נוירוני. 9. היסטוריה של התפתחות המחשב מאמצע המאה ועד היום. 10. עידן האינפורמציה – השלכות חברתיות. 11. AI והשימוש באינפורמציה; הביקורת על 'נביאי האינטרנט'. 12. סיכום; נושאים נוספים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0618.2818 אופקי החשיבה של הנשגב | |
| מר מנחם גולדנברג | שיעור |
| הנשגב מציין חוויה חזקה של חיות ואימה, חוויה המתעוררת אל מול דבר מה עצמתי שאינו נתפס על ידי ההכרה. כסוג מיוחד של רגש משויך הנשגב והדיון בו לתחום האסתטיקה אולם בשל אפיוניו מקיים רגש זה קשרים הן עם תורת ההכרה והן עם תורת המוסר. באופן בולט הדיון בנשגב כרוך בשאלת הטרנסצנדנציה והסופיות ולפיכך מהווה מושג חשוב במסורת החשיבה הביקורתית אודות הסובייקט. בקורס נעקוב אחר התפתחות הדיון במושג הנשגב, אפיוניו ותפקידיו בפילוסופיה המערבית המודרנית, וכמושג שמאפשר בסיס לביקורת המטאפיזיקה המודרנית.
הוגים מרכזיים בהם נעסוק: לונגינוס, ברק, קאנט, שילר | |
| 0618.2892 הרטוריקה של אריסטו | |
| פרופ' ענת בילצקי | שיעור |
| הקורס יתמקד בטקסט הקנוני של אריסטו – הרטוריקה. דרך קריאה מסודרת בספר (אשר תורגם לעברית לא מכבר) יועלו הסוגיות והשאלות אשר פרנסו את תולדות המחשבה אודות הרטוריקה במשך למעלה מאלפיים שנה: הגדרת הרטוריקה; מטרות הרטוריקה; רטוריקה ואתיקה; רטוריקה ופוליטיקה; רטוריקה ולוגיקה; רטוריקה והאמנויות; ה"ריב" בין רטוריקה ופילוסופיה; בעיית היחס שבין רטוריקה ופילוסופיה, ושאלת המאבק (המדומה?) ביניהם, ילוו את הקריאה באופן היסטורי מן העת העתיקה, דרך המודרניזם, ועד לפוסט-מודרניות העכשווית אשר מאמצת אל חיקה את הרטוריקה כאלטרנטיבה לפילוסופיה.
קריאה: אריסטו, רטוריקה, תרגום גבריאל צורן, ספריית הפועלים, 2002. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 17.6.2004 ב- 9:00 עד 24.6.2004 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 21.7.2004 ב- 9:00 עד 28.7.2004 ב- 13:00 | |
| 0618.2893 תחשיב לוגי חדש לשפה הטבעית | |
| ד"ר חנוך בן ימי | שיעור |
| בשיעור נלמד תחשיב לוגי חדש, השונה משמעותית מתחשיב הפרדיקטים, אולם מקביל לו בכוחו ההיסקי. התחשיב מבוסס על ניתוח סמנטי של השפה הטבעית, אותו אני מפתח בספרי Logic and Natural Language
הקורס יפתח במבוא מרוכז לסמנטיקה האלטרנטיבית, שלאחריה נפתח בהרחבה את השיטה החדשה. ניישם את השיטה בתחומים שונים: הוכחת תקפות היסקי הלוגיקה האריסטוטלית, היסקים המערבים משפטים עם מספר צרופים שמניים מכומתים, תחשיב היחסים, משפטי זהות, ועוד. נוכיח את עקביות המערכת, ואפשר שנוכיח אף את שלמותה. הקורס יסתיים במבחן כיתה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/03/2004 בשעה 9:00 | |
| 0618.2894 דקארט: דקונסטרוקציה | |
| ד"ר חנוך בן ימי | שיעור |
| And I may tell you, between ourselves, that these six Meditations contain all the foundations of my physics. But please do not tell people, for that might make it harder for supporters of Aristotle to approve them. I hope that readers will gradually get used to my principles, and recognize their truth, before they notice that they destroy the principles of Aristotle.
כך כותב דקארט למרסן ב-1641, ולא בכדי. החידושים שתכופות מיוחסים לדקארט – הקוגיטו, למשל – כלל אינם חידושים שלו. והחידושים המשמעותיים של דקארט אכן מוצנעים ב"הגיונות". על-מנת לחשוף חידושים אלה נפתח בקריאת כתבים מוקדמים של דקארט – "החיבור על האור", "האדם", "מאמר על המתודה" ומבחר ממכתבי דקארט. אחר-כך, תוך כדי עיון בכתבי אוגוסטינוס, נקרא את ה"הגיונות", וננסה לאתר את אותם רעיונות מוקדמים ומקוריים של דקארט – רעיונות שבהם השפעתו הגדולה על תולדות הפילוסופיה והמדע. הקורס יסתיים במבחן כיתה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 29/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0618.2895 קריאה ב"מנון" | |
| ד"ר חנוך בן ימי | שיעור |
| בשיעור נקרא, עקב בצד אגודל, את הדיאלוג "מנון" של אפלטון. על-מנת להבינו נעזר במקורות אחרים מהתקופה – מכתבי כסנופון, תוקידידס, אריסטו, עלי הזהב האורפיים, פינדארוס, אריסטופאנס ואחרים. כמו-כן נעיין בדיאלוגים נוספים של אפלטון. נדון גם באופן לא היסטורי בטענות הפילוסופיות המופיעות בדיאלוג, תוך-כדי העזרות בכתבי ויטגנשטיין, סטרוסון, ואחרים. וכן שניוועץ בספרות משנית, בעברית ובשפות אחרות.
לקורס מספר מטרות. המטרה הבסיסית היא, כמובן, הבנת הדיאלוג "מנון", מהחיבורים המרכזיים בפילוסופיה המערבית. אבל קריאת דיאלוג זה תשמש אותנו גם ללימוד אופי לימוד דיאלוג אפלטוני בכלל, ויתרה מזאת – טקסט פילוסופי כלשהו. בנוסף נקנה בדרך זו היכרות עם תקופה חשובה בהיסטוריה היוונית, ובעוד מגוון נושאים הבאים לידי ביטוי בדיאלוג. הקורס יסתיים במבחן כיתה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 06/07/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 11/08/2004 בשעה 9:00 | |
| 0618.2897 חריגותו של מייקל דאמט | |
| ד"ר ענת מטר | שיעור |
| אחד מפרשניו הידועים של דאמט קבע כי "דבר אחד מוסכם על כל פרשני דאמט: שהפילוסופיה שלו קשה מאד להבנה." בשיעור ננסה לאתר את מקורות הקושי הזה במתח הקיים בין השפה הפילוסופית של דאמט, המשייכת אותו לכאורה לזרם האנליטי, לבין עמדותיו, שאופיין זר לחלוטין לזה של הפילוסופיה האנליטית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 2.2.2004 ב- 9:00 עד 9.2.2004 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 10.3.2004 ב- 18:00 עד 17.3.2004 ב- 13:00 | |
| 0618.2899 ויטגנשטיין: המאמר הלוגי-פילוסופי | |
| ד"ר אלי פרידלנדר | שיעור |
| שיעור זה יוקדש רובו ככולו לקריאת ספרו של ויטגנשטיין מאמר לוגי -פילוסופי. בפרט נעסוק באופן שבו ספר זה מחבר בין הלוגי האתי והאסתטי דרך העמדת הגבולות לשפה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 19.2.2004 ב- 9:00 עד 26.2.2004 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 21.4.2004 ב- 18:00 עד 28.4.2004 ב- 13:00 | |
| 0618.2900 על הטרגי | |
| פרופ' רות רונן | שיעור |
| השאלה מהו הטרגי העסיקה פילוסופים רבים מאז ימי אריסטו והיא ממשיכה לפרנס ספרות עניפה גם בימינו אלה. בהיסטוריה של הדיון בטרגי היו מי שזיהו את הטרגי כצורה לבטא עמדה מוסרית (ביחס לסבלו של האחר), או כעניין פואטי שאין בינו לבין המוסר ולא כלום, או כביטוי של המבנה היסודי של כל סובייקט אנושי. בשיעור זה נעסוק במושג של הטרגי ובמספר מושגים הנילווים אליו כמו הקתרזיס, המפנה הטרגי, הפגם הטרגי וכיוצא באלה. מהלך הדיון ינוע מאבחון של עמדות שונות בהיסטוריה של הדיון בטרגי, ועד ניסיון להציע פתרונות מן התיאוריות השונות הרווחות בזמננו, כאלה שמציעים פילוסופים של המוסר ושל הנפש, פתרונות שמציעה הפסיכואנליזה של פרויד ולאקאן, וכן הפתרונות המצויים במחשבה הפמיניסטית הבוחנת את הקורלציה בין הטרגי לבין הגורל הנשי.
חומר הקריאה לקורס יכלול סגמנטים ממחשבתם של אריסטו, היגל, ניטשה, מרתה נוסבאום, פרויד, לאקאן, וג'ודית באטלר. כמו כן נקרא שורה של טרגדיות מתקופות שונות: אנטיגונה, מדיאה, אלקטרה, פדרה ומקבת'. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 28.6.2004 ב- 9:00 עד 5.7.2004 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 5.8.2004 ב- 9:00 עד 12.8.2004 ב- 13:00 | |
| 0618.2901 קירקגור - על התפתחות דתית-רוחנית | |
| ד"ר תמר אילת יגורי | שיעור |
| יוהנס קלימקוס, "אדם רגיל" – כפי שהוא מעיד על עצמו, מבקש להשיג את "הטוב הגבוה ביותר, שמכונה אושר נצחי". בספריו הוא חושף שלבים פסיכולוגיים והכרתיים בדרכו אל האושר הנצחי, ומציג מהלך שאפשר לראותו כטיפוס במדרגות לגן-העדן. למעשה, קלימקוס הוא מחבר בדוי שיצר קירקגור, כדי שיבטא את דרכו של המאמין אל פסגת הקיום הדתי-רוחני. באמצעות התחקות אחר ההתפתחות שמתווה קלימקוס, תיבחן הסוגיה: כיצד יכול אדם מסוים להכיר בהתפתחותו הרוחנית. הדיון מציג פילוסופיה קיומית שעוסקת גם בדת ולא פילוסופיה דתית שעוסקת גם בקיום.
רשימת קריאה מכתבי קירקגור: חיל ורעדה: ליריקה דיאלקטית, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ג (1993). או-או, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ו (1996). Concluding Unscientific Postscript to Philosophical Fragments. Two vols. Trans. Howard V. Hong and Edna H. Hong. Princeton N.J.: Princeton University Press, 1992. Philosophical Fragments and Johannes Climacus. Trans. Howard V. Hong and Edna H. Hong. Princeton N.J.: Princeton University Press, 1985. The Point of View. Trans. Howard V. Hong and Edna H. Hong. Princeton N.J.: Princeton University Press, 1998. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 23.6.2004 ב- 9:00 עד 30.6.2004 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 2.8.2004 ב- 9:00 עד 9.8.2004 ב- 13:00 | |
| 0618.2902 המבט והציור | |
| גב' אפרת ביברמן | שיעור |
| מושג המבט מהווה מונח מרכזי בדיוניהם של הוגים שונים מאמצע המאה העשרים, ביניהם סארטר, מרלו-פונטי ולאקאן. בעוד שהמבט הסארטרייני מתייחס ליחסים בין-סובייקטיביים, הראייה והמבט אותם מניחים מרלו-פונטי ולאקאן בדרכיהם השונות מתייחסים ישירות לאופן בו ניתן לבחון את האובייקט התמונתי ואת עמדת המתבונן ביחס לאובייקט זה.
במהלך הקורס נבחן דיונים אלו תוך התמקדות בשאלות אודות ההבדל בין העין והמבט, הקשר בין המבט והציור, ועמדת הסובייקט ביחס לאובייקט התמונתי. בנוסף, נראה את האופן בו ז'יז'ק קורא את לאקאן תוך התייחסות לציור ולקולנוע. נתבונן באופן בו מתייחס לאקאן לציור ולראייה החל ממאמרו על שלב המראה, דרך המודלים האופטיים שהוא מציע בסמינר הראשון, הדיון שלו בפיצול בין העין והמבט בסמינר ה-11 והאופן בו הוא מנתח את ציורו של ולאסקז, לס מנינס, בסמינר ה-13. נבדוק את נקודות ההשקה בין הדיון הלאקאנייני לבין תפיסות הראייה והמבט של מרלו-פונטי וסארטר עמן הוא מתכתב. בנוסף, נבחן את הקשר בין הדיון של לאקאן בציור לבין דיונים מתחום תיאוריה והיסטוריה של האמנות ונראה כיצד ניתן לחשוב מחדש על ציור לאור העמדה הלאקאניינית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0618.2903 ידיעה או הארה? | |
| מר דן רוה | שיעור |
| השיעור יוקדש למושג הידיעה (גְ'נָאנָה, בְּרָהְמָה-וִידְיָא) וזיקתו לשחרור (מוֹקְשָה, נירְוָאנָה, קָיְוָלְיָה) ב"מסורת היער" ההודית. ננסה לברר מה בין ידיעה ושחרור, ובאיזה מובן המדובר אכן ב'ידיעה' ולא רק בהארה, התגלות או כל מונח אחר החף ממחויבות אפיסטמולוגית. נדבר איפוא על ידיעה ועל אמצעי-ידיעה (פְּרָמָאנוֹת), כמו גם על תפיסות שונות של שחרור. נקרא קטעים מתוך הצ'אנדוגיה-אופנישד, הברהמה-סוטרה-בהאשיה לשנקרה ושנקרה-דיגְוִיגָ'יָה, יצירה מראשית המאה ה- 18 המוקדשת לדמותו ולמשנתו של שנקרה. נסתייע במחקריהם של ג'.נ. מוהנטי ודאיה קרישנה. | |
| 0618.2904 הפילוסופיה של הפרישות ההודית | |
| מר דן רוה | שיעור |
| רבות נאמר ונכתב על הפרישות ההודית מפרספקטיבה סוציולוגית ואנתרופולוגית. הרבה פחות מזה מנקודת-מבט פילוסופית. השיעור יעסוק לכן בפרישות כמושג וכאידיאל, כתופעה פילוסופית ולא רק חברתית. נדון בתמות-של-פרישות, כגון התבודדות, נדודים ושתיקה, כמו גם בזיקתה של הפרישות לידיעה המשחררת. נקרא קטעים מתוך הקטהה-אופנישד, הבהגוָד-גיטא וחוקי מנו, ונעיין במחקריהם של דומו, היסטרמן ורומילה טפר. | |
| 0618.2905 אקו-פילוסופיה ואתיקה סביבתית | |
| מר דניאל חי מישורי | שיעור |
| הקורס עוסק במגוון סוגיות הקשורות לדיון הסביבתי ולמשבר האקולוגי. הקורס יפתח בסקירה היסטורית קצרה של השיח הסביבתי. לאחר מכן יתקיים דיון שיטתי במושגי היסוד בשיח זה והאסכולות המרכזיות בו. מקום מרכזי יוקדש לדיון באתיקה סביבתית (environmental ethics) ולסוגיות כמו מקומו של האדם בטבע, למי מגיעות "זכויות" ומהן טבען של זכויות אלה. במסגרת זו יידונו הזרמים מרכזיים במחשבה הסביבתית כמו אקולוגיה "עמוקה", אקולוגיה "חברתית" וזרמים שונים של אקו-פמיניזם. יש להדגיש שחלק מרכזי בעניין שמעורר הדיון הפילוסופי-סביבתי כרוך בעמדתו הביקורתית כלפי התרבות המערבית (במסגרת הדיון בשורשיו של המשבר האקולוגי), ביקורת המדע (ההוליזם האקולוגי מול האטומיזם) וביקורת הפילוסופיה האקדמית, אשר יידונו בתאמה במהלך הקורס. כמו כן יידונו ביטוייו הפוליטיים והאידאולוגיים של הדיון הסביבתי. רשימה ביבליוגרפית תחולק בתחילת הסמסטר.
חומר קריאה לבעלי עניין: ביל מק'קיבן (1989): קץ הטבע, תשר, 2000. Belshaw, Christopher (2001): Environmental Philosophy: Reason, Nature and Human Concern, Acumen Publishing Limited, Chesham, UK. Callicott, J Baird (1989): In Defense of the Land Ethic, State University of New York Press. Mathew, Freya (1991): The Ecological Self, Routledge, 1993. Dobson, Andrew (1995): Green Political Thought (2nd edition), Routledge, London & N. Y. | |
| 0618.2906 על בנדיקטוס שפינוזה: הכופר שיכור האלהים | |
| מר יובל גובני | שיעור |
| בסתיו של שנת 1665 לאחר שטיוטות ראשונות של האתיקה כבר נשלחו לידידיו הפילוסופים באמשטרדם, מחליט שפינוזה לקטוע את כתיבתו של האופוס מגנום שלו כדי להתמודד עם בעיה קיומית במובן הראשוני והבסיסי ביותר: כיצד יבטיח לעצמו הפילוסוף את ביטחונו האישי ואת חופש ההתפלספות שלו במסגרתה של חברה בה הדת תופסת מקום מרכזי?
לדעת שפינוזה, פתרונה של בעיה זו תלוי בפתרונה של בעיה כללית יותר, הבעיה התיאולוגית-מדינית, הנוצרת כתוצאה מההתנגשות בין הממסד הדתי לבין רשויות המדינה. במציאות הפוליטית בה חי שפינוזה, בעיה זו הגיעה לשיאה בעת שהמון שהוסת על ידי אנשי דת קרע לגזרים את דה-ויט, מנהיגה הליברלי של הולנד באותם הימים. במאמר התיאולוגי-מדיני, אותו פרסם שפינוזה בעילום שם בשנת 1670, הוא מנתח בחדות בעיה זו ואף מציע לה פתרון שאת משמעותו המלאה הוא מסתיר על ידי שימוש בכתיבה אזוטרית. כל טיפול בבעית היחס שבין הדת למדינה גם אם הוא אינו מוביל אל פתרונו של שפינוזה, אין הוא יכול להתעלם ממנו. השיעור יתמקד בקריאה ודיון בביקורת הדת של שפינוזה העולה הן מתוך המאמר תיאולוגי-מדיני והן מתוך החלק הראשון של האתיקה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/05/2004 בשעה 18:00 | |
| 0618.2907 שפינוזה: אדם גואל את אלהים | |
| מר יובל גובני | שיעור |
| בפתיחת ה"מאמר על תיקון השכל" מציג שפינוזה את האינטרס הפילוסופי שלו כאינטרס אכסיסטנציאלי. הנסיון לימדו שהחיים הרגילים, המכוונים להשגת עושר, כבוד והנאות חושים, אינם אלא חיי אומללות. "ראיתי שאני שרוי בסכנה חמורה" - מתאר שפינוזה את התקופה הטרום-פילוסופית שלו - "בדומה לחולה אנוש הרואה את מותו הוודאי לנגד עיניו". האירגון מחדש של חייו מתוך כמיהתו למצוא דבר שימלאהו "שמחה מתמדת שאין למעלה ממנה" הובילו אל הפילוסופיה, שכן עניינה העיקרי של הפילוסופיה הוא החיים הטובים.
אך הדרך אל הנחלה האתית של החיים הטובים עוברת בשדה המטאפיזיקה, שכן הכרת חייו הטובים של האדם תלויה בהכרת טבע האדם, והכרת טבע האדם תלויה בהכרתה של המציאות כולה שהאדם הוא רק אחד מאבריה. השיעור יוקדש לקריאה ודיון באתיקה של שפינוזה תוך התמקדות מיוחדת בתורת הגאולה שמציע שפינוזה בחלק החמישי של החיבור. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 19/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0618.2908 הביקורת של מרטין בובר על תפיסת הפוליטיקה אצל מארקס | |
| מר יפתח גולדמן | שיעור |
| בספרו "נתיבות באוטופיה" מצביע מרטין בובר על בעיה עקרונית בתורת השחרור של מארקס: על-פי מארקס, אחד המאפיינים המהותיים של החברה הקומוניסטית הוא ביטול היחסים הפוליטיים. ואולם, האמצעים החיוניים להגשמתה של מטרה זו (לשיטתו של מארקס) הם מאבק פוליטי ומהפכה פוליטית. מכאן, שבתורת מארקס קיים לכאורה ניגוד מהותי בין המטרה והאמצעים.
בשיעור נבחן את תפיסת הפוליטיקה של מארקס, ואת מקומה של הפעילות הפוליטית בתורת המהפכה שלו; נבדוק האם, ובאיזו מידה, תקפה הביקורת שמציג בובר; נבחן האם מציע בובר תאוריה טובה יותר אודות הפוליטיקה והדרך לשחרור החברה. ביבליוגראפיה ראשונית: בובר מרטין, נתיבות באוטופיה; בין חברה למדינה וחיבורים נוספים. הגל ג.ו.פ., מבוא ל'פנומנולוגיה של הרוח' מארקס קארל, המאניפסט הקומוניסטי; לשאלת היהודים; ביקורת פילוסופית המשפט של הגל; מלחמת האזרחים בצרפת; ביקורת תכנית גותהא וחיבורים נוספים. | |
| 0618.2909 מעגליות האוטופיה | |
| מר יפתח גולדמן | שיעור |
| עיון בכתביהם של הוגים שונים, אשר הציעו תוכניות אוטופיות לתיקון החברה, חושף בעיה מהותית בתוכניות התיקון הללו: הפילוסוף מציג גורמים או תנאים מסויימים, שהתממשותם הכרחית לשם תיקון החברה. אולם, אותם גורמים ותנאים עצמם מוצגים על-ידו כתולדה מובהקת של החברה המתוקנת (או לפחות של מעשה התיקון), וכדברים שאי אפשר שיתקיימו בחברה בטרם מעשה התיקון. מכאן שהאוטופיה תקועה במעגל קסמים: התממשותה היא תנאי הכרחי להתגשמות התנאים ההכרחיים להתממשותה.
מעגליות מעין זו מופיעה כבר אצל אפלטון, והיא חוזרת (במפורש או במובלע) אצל פילוסופים מודרניים כרוסו, מארקס ומרקוזה. בשיעור נבחן ניסוחים שונים של המעגליות הזו, ודרכים שונות לפריצתה (או לפחות להתמודדות עמה). ביבליוגראפיה ראשונית: אפלטון, פוליטיאה מארקס קארל, האידאולוגיה הגרמנית (ומקומות אחרים) מורוס תומאס, אוטופיה מרקוזה הרברט, קץ האוטופיה; הפרט בחברה הגדולה פרירה פאולו, פדגוגיה של שיחרור רוסו ז'אן-ז'אק, על האמנה החברתית; המאמר על אי השוויון | |
| 0618.2910 אמנות כשפה | |
| גב' מיכל גל | שיעור |
| בשיעור זה ננתח תורות אסתטיות אנליטיות המציגות את יצירת האמנות, הויזואלית, הלשונית או המוזיקלית, תמטית או מופשטת, כחלק משפה, כסמל במערכת סמלים. אלה תורות שפותחו בהשפעה של הפילוסופיה של השפה של המאה העשרים העוסקות בקשר בין השפה הטבעית לשפת האמנות, במשמעות של יצירות אמנות, בתכניה ובקשר שלה עם המיוצג. נעבור דרך תורות קוגניטיביסטיות של גודמן, בלק וסיבלי, המציגות את היצירה כמוסרת מידע על העולם, תורתו ההיסטוריציסטית של דנטו, שעל פיה היצירה היא משמעות מגולמת במדיום המקבלת זהותה מהנרטיב הפרשני-היסטורי שבו היא לוקחת חלק, ותפיסות חברתיות של קראוס, ברייסון וברגר המציגות את היצירה כסמל כוחני בשדות כוח.
ביבליוגרפיה חלקית Berger, John. Ways of Seeing Bryson, Norman. Looking at the Overlooked Danto, Arthur. The Transfiguration of the Commonplace. Danto, Arthur. Embodied Meanings : Critical Essays and Aesthetic Meditation. Goodman, Nelson. Languages of Arts. Goodman, Nelson. Ways of Worldmaking. Langer, Susanne. Feeling and Form Krauss, Rosalind. A Voyage on the North Sea: Art in the Age of The Post-Medium Condition. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר א', מועד א': 15.2.2004 ב- 9:00 עד 22.2.2004 ב- 13:00 | |
| סמסטר א', מועד ב': 14.4.2004 ב- 18:00 עד 21.4.2004 ב- 13:00 | |
| 0618.2911 מטאפורות, ייצוגים ותמונות | |
| גב' מיכל גל | שיעור |
| "מר מוט לקח פריט חיים יומיומי, מיקם אותו כך שהחשיבות השימושית שלו נעלמה תחת הכותרת החדשה ונקודת המבט, ויצר מחשבה חדשה בעבור האובייקט" (מרסל דושאן על יצירתו המזרקה. האיש העיוור. 1917)
בשיעור זה ננתח את המטפורה כתופעה לשונית, אסתטית ואמנותית המהווה נקודת המפגש בין השפה הטבעית לשפות האמנות, בין המילולי לויזואלי. ננתח תורות מטפורה, קוגניטיביות, סמיוטיות ופרגמטיות אסתטיות שפותחו ב-30 השנה האחרונות, המציגות את המטפורה ככלי שאינו רק רטורי וקישוטי אלא בעל חשיבות גם בטקסטים מדעיים. נבדוק מה מאפשר למטפורה להיות כוח יצירתי מניע בהתפתחות השפה והאמנות, האם היא כלי משוכלל או עמום לחשיפה, הרחבה והעברה של ידע, האם היא בעלת ערך אמת וניתנת לפרפרזה, או שערכה כולו ב"סתימת חללים בשפה" ובאפקטים רגשיים אסתטיים. נסיים בניתוח האספקט הויזואלי צורני של המטפורה תוך השוואתה לתמונות. נציג תנועות אמנות מטפוריות כמו אמנות הפופ וה- .Ready Made נשאל מה אסתטי במטפורה עצמה ונבדוק מדוע היא מרכזית בביקורות אמנות ובשיח האסתטי, מדוע נחשבת כבעלת יכולות ייצוג שהליטרלי נעדר אותו, כמו של רגשות ויצירות אמנות, ומהו מקור הכוח ההבעתי שלה. ביבליוגרפיה חלקית: א.ה. גומבריך. אמנות ואשליה Black, Max. “Metaphor” Goodman, Nelson. “Metaphors as Moonlighting” Goodman, Nelson. “The Sounds of Pictures” Rorty, Richard: “Unfamiliar Noises: Hesse and Davidson on Metaphor" Davidson, Donald: "What Metaphors Mean" Hesse Mary: "The Explanatory Function of Metaphor" | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 20.6.2004 ב- 9:00 עד 27.6.2004 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 26.7.2004 ב- 9:00 עד 2.8.2004 ב- 13:00 | |
| 0618.2912 הנתון המיידי: הפיתוי והמטלה של הפילוסופיה | |
| מר מנחם גולדנברג | שיעור |
| הניתנות המיידית היתה מאז סוקרטס ואפלטון למרכיב מהותי בחשיבה הפילוסופית. במיוחד עלתה קרנה של הניתנות המיידית בפילוסופיה המודרנית ובעקבות הנסיון למצוא בסיס וודאי והאמיתי עבור החקירה הפילוסופית. הניתנות המיידית – בין אם אינטלקטואלית, חושית, או שניהם גם יחד – היתה למה שעומד מעבר לכל ספק ולפיכך שימשה כערובה לידיעה אמיתית. בשיעור נעקוב אחר השימושים השונים והמשמעויות השונות שהוענקו למושג זה במסגרת המטאפיזיקה המודרנית והמחשבה הביקורתית.
השיעור יתנהל סביב שלושה צירים מרכזיים: 1) נסיון להבין מהי ניתנות מיידית והקשרים שלה למחשבה הפילוסופית המודרנית; 2) היחסים שבין ניתנות מיידית והאתגר שמציב הספקן ביחס לפילוסופיה; 3) ניתנות מיידית בפילוסופיה הביקורתית: בין פיתוי ומטלה. הוגים מרכזיים בהם נעסוק: דקארט, יום, קאנט, היידיגר, ויטגנשטיין, קאבל. | |
| 0618.2913 ניסויי מחשבה בפילוסופיה | |
| מר ניצן הדס | שיעור |
| ניסויי מחשבה מצויים בכול תחומי הפילוסופיה, ממטאפיסיקה ועד אסתטיקה, בקרב כל זרמי הפילוסופיה, ואצל כל פילוסוף. המעבר מהכרת היותה של הפילוסופיה רוויה בניסויי מחשבה לטענה מהותית באשר לטבעה, גם אם אינה הכרחית, הנה לפחות מפתה. כך למשל סבור רשר (Rescher), כי השיטה אשר אפיינה את הפילוסופיה היוונית העתיקה הייתה זו של ניסויי מחשבה.
סורנסן (Sorensen), סבור כי השימוש בניסויי המחשבה מהווה את עמוד השדרה של הפילוסופיה האנליטית ובאופן דומה טוען מוהאנטי (1991), כי הטכניקה המאפיינת את הפילוסופיה הפנומנולוגית, אף היא בבסיסה זו של ניסויי מחשבה. אם טענות אלו נכונות הרי שהשימוש בניסויי מחשבה מהווה חלק מהותי מהעשיה הפילוסופית. הסוגיה שבכוונתי לעסוק בה במסגרת השיעור ניתנת לניסוח בשלוש שאלות פשוטות: מהם ניסויי מחשבה בפילוסופיה? האם הם מספקים ידע? ואם כן, כיצד? שאלות אלו מסווגות את הנושאים אשר עולים במהלך הדיון לשלושת הקטגוריות הבאות: הראשונה, כוללת סוגיות הכרוכות בבחינת המושאים אשר נרצה לראותם כדוגמאות לניסויי מחשבה. השניה, כוללת סוגיות הכרוכות בלגיטימיות של השימוש בניסויי המחשבה, והשלישית סוגיות באשר לטבעם, מטרתם והדרך בה הם פועלים. | |
| 0618.2914 אקסטרנליזם | |
| גב' תמר פלג | שיעור |
| תורת-הנפש הקרטזיאנית הניחה שאין קשר הכרחי בין מחשבותינו לבין העולם שמחוץ לנו. התחום הנפשי הוא פנימי, פרטי, ותכניו מזוהים ללא כל התייחסות לגורמים החיצוניים שמחוללים אותם. הנחה זו, שהתמידה בפילוסופיה המודרנית זמן רב לאחר שננטשו יתר השקפותיו של דקארט, נתונה בשני העשורים האחרונים להתקפה חריפה. מתקיפיה ניבדלים זה-מזה מבחינות רבות, אך מאוחדים סביב רעיון יסודי אחד: לטענתם, זהותם של תכני הנפש כרוכה לבלי-הפרד בגורמים מחוץ לפרט החושב.
השקפה חדשה זו, המכונה 'אקסטרנליזם', היא כיום אחד ממוקדיו המשמעותיים ביותר של הדיון אודות מצבים נפשיים. תומכיה, וביניהם וויטגנשטיין-לפי-קריפקה, פטנם, ברג', דרצקה ודיווידסון, מבארים את המחשבה כצומת של יחסים בין הפרט לסביבתו הפיסית והחברתית. כנגדם ניצבת קבוצה של 'אינטרנליסטים' בני-זמננו - הבולטים שבנציגיה הם פודור, סרל, מקגין וסגל - החושפת בעמדתה הביקורתית את מלוא השלכותיו של הרעיון החדש. הקורס יציג את המאבק האינטלקטואלי הזה תוך התייחסות לנושאים המרכזיים שנדונים בין משתתפיו: סיבתיות מנטלית, סמכות-גוף-ראשון, פסיכולוגיה כמדע, ריאליזם וספקנות. | |
| הערות: שינוי שם הקורס בלבד | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': 5.7.2004 ב- 9:00 עד 12.7.2004 ב- 13:00 | |
| סמסטר ב', מועד ב': 11.8.2004 ב- 9:00 עד 18.8.2004 ב- 13:00 | |
| 0618.2915 קאנט : הכרה ומדע | |
| ד"ר עדו גייגר | שיעור |
| במרכז המחצית השניה של ביקורת כוח-השיפוט עומדת הטענה כי שיפוט טליאולוגי (תכליתי) הוא כלי הכרחי למדע. שיפוט טליאולוגי מסביר חלק באמצעות פירוט תפקידו בתוך שלם. ונדמה כי הוא מתייחס אל אובייקטים מסוימים בטבע כאילו הם תוצרים של יד מכוונת. נדמה כי הטענה של קאנט כי שיפוט טליאולוגי הוא הכרחי מתבססת על ההנחה כי רק שיפוט טליאולוגי יכול להסביר תופעות אורגניות; הוא הכרחי עבור הבילוגיה לענפיה. אלא שהמדע המודרני אינו מקבל הסברים טליאולוגיים. המדע המודרני מניח כי כל תופעה ניתנת להסבר על-ידי הסברים מיכניסטיים, הסברים המפרטים מהם אבני הבניין של הטבע, תכונותיהן, והכוחות המניעים אותן. הסברים כאלה רואים שלמים כתוצרים אקראיים (לא מכוונים) של החלקים והכוחות הללו. ואכן, תורת-האבולוציה, שהתפתחה כמובן אחרי קאנט, טוענת כי אפשר לתת לתופעת-החיים הסבר מיכניסטי כתוצר של מוטציות מקריות וברירה טבעית. האם תורת-האבולוציה מפריכה את הטענה של קאנט כי שיפוט טליאולוגי הוא הכרחי? בשיעור נענה על שאלה זו וננסה לחשוף אצל קאנט טיעון תקף המוביל למסקנה כי שיפוט טליאולוגי הוא אכן הכרחי למדע. שיפוט טליאולוגי הוא הכרחי למדע מכיוון שהוא הכרחי עבור ההכרה הניסיונית שלנו בכלל.
הטקסטם המרכזיים בשיעור יהיו ביקורת כוח-השיפוט הטליאולוגי (המחצית השניה של ביקורת כוח-השיפוט) והנספח לדיאלקטיקה הטרנסנדנטלית בביקורת התבונה הטהורה. אך נקרא גם מכתביו האחרים של קאנט וספרות משנית עדכנית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/06/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/08/2004 בשעה 12:30 | |
| 0618.2916 הפן החברתי של השפה | |
| גב' דנה ריזנפלד תמיר | שיעור |
| מבט הפילוסופיה האנליטית על הקשר בין שפה וחברה
מי קובע משמעות? הדובר, או הקונבנציות החברתיות שלמרותן הוא סר? האם נורמה חברתית קודמת למשמעות פרטית או להפך? האם הדיבור על 'פן חברתי של השפה' מניח חיץ בין הלשוני לחברתי? בניגוד לאופן בו הפילוסופיה האנליטית של הלשון מוצגת לעיתים — כפילוסופיה מנוכרת המתייחסת אל השפה במנותק מדובריה— פילוסופים אנליטיים נתנו דעתם על הקשר בין השפה לחברה. במסגרת הקורס נעקוב אחר עמדות שונות המנסות לתאר את המארג שפה/חברה תוך קריאה בכתביהם של ויטגנשטיין, גרייס, לואיס, פאטנם, דוידסון דאמט ואחרים. | |
| 0618.2917 מלנכוליה ופילוסופיה | |
| גב' עילית פרבר | שיעור |
| הקורס יבחן את מושג המלנכוליה ויטפל בהיסטוריה המורכבת והמגוונת שלו. נקרא טקסטים שונים מתקופות שונות שדנים במושג זה – החל מיוון העתיקה וכלה במאה ה- 20 (בין הטקסטים שנקרא יהיו אריסטו, פיצ'ינו, ברטון ופרויד). ננסה להבין את המושג ומשמעותו, דרך דיון באיזכוריו בדיסיפלינות שונות: אסטרונמיה, ספרות, תיאטרון ורפואה. לאחר מכן ננסה לענות על השאלה, האם ישנו קשר בין המבנה המלנכולי עליו נעמוד, לבין מחשבה פילוסופית, ונבחן קשר זה דרך קריאה בטקסטים של ליבניץ ובנימין. | |
| 0618.2918 הנראה והבלתי-נראה | |
| ד"ר חגי כנען | שיעור |
| האבחנה בין היראות לממשות היא אחת האבחנות המרכזיות בתולדות הפילוסופיה. אבחנה זו קשורה הדוקות לתפישה לפיה החיפוש הפילוסופי חייב, מעצם מהותו, לחרוג מתחום הנראות כדי לחשוף אמת. לפיכך, באופן מסורתי, מובן התחום החזותי כמשני (נחות) מן הבחינה הפילוסופית. אך האם נכון להבין כך את הדברים? לחילופין, באיזה אופן ניתן לדבר על האמת של החזותי או האמת המתגלה בחזותי עצמו?
הקורס מוקדש לדיון במבנה ובגבולות של התחום הויזואלי תוך דגש על שאלת מקומו של תחום זה בחיינו. מהי תופעה חזותית? מהי ראייה? מהו ייצוג חזותי? כיצד ניתן ללמוד מהיכולת שלנו לראות על מבנה הסובייקט ועל טבעו של התווך האינטר-סובייקטיבי? מה היחס בין הממדים האפיסטמולוגים האסתטיים והאתיים של החזותי? הקריאה תכלול טקסטים של: ניטשה, היידגר, מרלו-פונטי, ויטגנשטיין, פוקו ובארת. | |
| 0618.2919 ביטחון חברתי וזכויות חברתיות | |
| פרופ' יולי תמיר | שיעור |
| הקורס ידון בשאלת מחויבות המדינה לאזרחיה תוך שימת דגש על המישור הכלכלי חברתי. הקורס יפתח בשאלת הביטחון האישי תוך הבחנה בין בטחון צבאי לביטחון חברתי. לאחר הבהרת המושגים הללו תבחן שאלת שקלול סוגי הביטחון השונים להם מחויבת המדינה. הדיון בחלק הראשון של הקורס יוביל לפיתוח מושג בביטחון החברתי על מרכיביו השונים: חינוך, בריאות, דיור וכו'. פרישת מרכיבי הביטחון החברתי מותירה פתוחה את השאלה הקשה מכל: מי מחליט מהם מרכיבי הביטחון החברתי ומה מאפייניהם. שאלה זו המשלבת תיאוריה דמוקרטית ותפיסות של מדינת הרווחה תדון בהרחבה תוך שימת דגש על התהליכים החברתיים והפוליטיים האמורים להוביל לקביעת המדיניות הראויה. בסוף הקורס יוצג חוק זכויות חברתיות עליו אני שוקדת במסגרת עבודתי בכנסת. | |
| 0618.3429 אומנות ופוליטיקה | |
| ד"ר צבי טאובר | סמינר ב.א. |
| "אני מקווה לשכנע […], שיש לללכת בדרך האסתטיקה על מנת לפתור את הבעיה המדינית למעשה, הואיל ואין זה אלא היופי, שבו עובר האדם אל החירות"; "ביצירת-אמנות יפה באמת אין חשיבות כלל לתוכן, אלא רק לצורה. […] מושג סתירתי הוא זה של אמנות מלמדת (דידאקטית) או אמנות מתקנת (מבחינה מוסרית), שכן מאומה אינו ניצב בניגוד גדול יותר למושג היופי מאשר מתן מגמה מסויימת לרגש" (פרידריך שילר, על החינוך האסתטי של האדם בסדרת מכתבים).
"במצב שבו לא תוכל המציאות האומללה להשתנות אלא באמצעות פראקסיס פוליטי רדיקאלי, מן-הדין לצדק את העיסוק באסתטיקה. חוסר טעם הוא להכחיש את יסוד הייאוש הכלול בהתעסקות זו: הנסיגה אל עולם בדוי שבו ניתן לשנות את הנסיבות הקיימות ולהתגבר עליהן אך ורק בתחומו של הדמיון" (הרברט מרקוזה, הממד האסתטי). מטרת הקורס: הכרת עיונים מתולדות ההגות המערבית, המתייחסים לזיקות שבין אמנות לפוליטיקה. נושאי הקורס: הקורס עוסק בעיקרו של דבר בחיבור של פ.שילר, על החינוך האסתטי של האדם בסדרת מכתבים (1795), ובחיבור של ה.מרקוזה, הממד האסתטי (1978). כמו כן, עולות בו לדיון תפישותיהם של אפלטון, רוסו, היינה, מארקס, ברטון, ברכט, קאמי, אדורנו, ואחרים. הערה: הנושאים עשויים להשתנות קמעא בהתאם לעניין התלמידים. אופן הלימוד: קריאה מודרכת, דיון, הכנות אישיות לכתיבת עבודה סמינריונית. רשימות ספרות ראשונית ומשנית תחולקנה לתלמידים בתחילת הקורס. | |
| 0618.3528 דיון בבעיות אקטואליות | |
| ד"ר עובדיה עזרא | |
| הסמינר עוסק בהיבטים המוסריים, החברתיים והפוליטיים של סוגיות אקטואליות. במסגרתו יבחנו נושאים כגון הפלות, הנדסה גנטית, פונדקאות, חופש הדיבור, עונש מוות, זכויות ילדים, איכות הסביבה ועוד.
מטרתו של הסמינר אינה להתיר את הדילמות הכרוכות בסוגיות אלה, אלא לבחון את ההיבטים השונים שלהן ואת היתרונות והחסרונות הכרוכים בכל הצעה לפתרונן. מתכונת הסמינר תהיה הגשת רפראטים על ידי התלמידים ודיון בסוגיה שהועלתה על ידם. קבלת קרדיט על סמינר זה מותנית בהשתתפות בשני שלישים (לפחות) מהשיעורים, הגשת רפראט בכיתה והגשת עבודה סמינריונית (או על פי הצורך, עבודת רפראט) בתום הסמינר. | |
| הערות: סמינר ב.א. | |
| 0618.3530 סובייקטיביות וידיעה: בין פסיכולוגיה ומטאפיזיקה בהגות ההודית | |
| פרופ' שלמה בידרמן | סמינר ב.א. |
| ההגות ההודית שבה ומדגישה את חשיבותה הרבה של השגת ידיעה נכונה, כתנאי הכרחי (ולעתים אף מספיק) להשגת ה"שחרור". בקרב הוגים שונים בתולדות הפילוסופיה ההודית רווחה הדעה שידיעה נכונה זו כרוכה בשינוי פנימי עמוק שביסודו עומדת השגת מודעות עצמית מלאה. בסמינר נעסוק בכמה מהשקפות אלה שמציעות ניתוח פסיכולוגי-פילוסופי של התודעה, כעומד ביסודו של תמונת עולם מטפיסית. הפילוסוף הוודננטי שנקרה יעמוד, במרכז הדיון בסמינר.
השתתפות בסמינר מותנית בקריאה שוטפת ובהגשת שני רפרטים. ביבליוגרפיה מפורטת תחולק באחת הפגישות הראשונות | |
| הערות: הגשת עבודה סמינריונית עד 10.10.2004 | |
| 0618.3535 לוגיקה אינדפיניטיבית | |
| ד"ר חנוך בן ימי | סמינר ב.א. |
| את הסמינר אפתח בהצגת סוג חדש, מבחינה לוגית, של סדרות. בתחילה אפתח את הלוגיקה והמתמטיקה של סדרות אלה, אותן אני מכנה "סדרות אינדפיניטיביות", באופן מופשט. אחר-כך נעבור לדיון ביישומים שונים של הלוגיקה החדשה. יישום אחד שיידון הוא בלוגיקה של עמימות, שם מאפשרת הלוגיקה החדשה פתרון טבעי של פרדוקס הערימה. בנוסף ניישם את הלוגיקה החדשה לניתוח מבנה החלל והזמן, ומניתוח זה גם נסיק מסקנות לגבי אופי חוקי הטבע. כאן מספקת הלוגיקה החדשה פתרון חדש לפרדוקסים של התנועה של זנון, הבנה חדשה של אופי האקראיות בטבע, ועוד. לבסוף נדון ביישום הלוגיקה החדשה לניתוח יחסי החלק והשלם, כשכאן יביא היישום להבנה חדשה של טבע המורכבות ועוד. | |
| 0618.3540 תפיסה ישירה, זמן וסיבתיות | |
| ד"ר חנוך בן ימי | סמינר ב.א. |
| לפי עמדת התפיסה הישירה ביחס לצבע, הצבעים אותם אנו תופסים הם היכן שנדמה שהם – בגופים החיצוניים. עמדה זו נראית כבלתי-מתיישבת עם המודלים המקובלים של הפיזיקה העכשווית. על-מנת לבדוק אם אכן כך הדבר נעיין בחיבורים מדעיים ופילוסופיים העוסקים בטבע הזמן בכלל ובטבע הבו-זמניות בפרט. נפתח בחיבורו של איינשטיין מ-1905, "על האלקטרודינמיקה של גופים בתנועה", ממנו נקרא את המבוא ואת הסעיף הראשון. אחר-כך נעיין בחיבורים של הפילוסופים של המדע Reichenbach, Grünbaum, Malament, Stachel ואחרים. קריאה זו תשמש אותנו כבסיס לדיון בטבע הבו-זמניות, ובקשר בין יחסי הסיבתיות ליחסי הזמן. מכאן ננסה להסיק מסקנות רלוונטיות ביחס לעמדת התפיסה הישירה. | |
| הערות: הגשת עבודה סמינריונית עד 10.10.2004 | |
| 0618.3543 סוגיות בסמנטיקה פורמלית | |
| ד"ר אלי דרזנר | סמינר ב.א. |
| בסמינר נשווה בין מודלים שונים לעיסוק פורמלי בסמנטיקה של השפה הטבעית, ונחקור את העמדות הפילוסופיות בנוגע למשמעות לשונית העומדות בבסיס כל אחד מהם. בנוסף, נדון בניתוח הלוגי/סמנטי של טענות העוסקות בהכרח ואפשרות, אירועים ופעולות, ועוד; דיונים אלה יקשרו לשאלות הכלליות יותר בנוגע לטבעה של הסמנטיקה הפורמלית. | |
| הערות: הגשת עבודה סמינריונית עד 10.10.2004 | |
| 0618.3548 לייבניץ: על מושג הפרספקטיבה | |
| ד"ר נועה נעמן צאודרר | סמינר ב.א. |
| בסמינר זה ננסה להכיר את הפילוסופיה של לייבניץ דרך השימוש שלו במושג הפרספקטיבה. לייבניץ סבור שכל סובסטנציה אינדיבידואלית היא "פרספקטיבה" או "נקודת מבט" מסוימת של האל על היקום. במהלך הסמינר ננסה להבין רעיון מטאפורי זה של הסובסטנציה כ"נקודת מבט", דרך העיון ברעיון הביטוי או השיקוף (expression). מהו היחס בין כל "נקודות המבט"? באיזה אופן משקפת כל אחת מהן את עצמה, ואת כל נקודות המבט האחרות? באיזה אופן היא משתקפת בהן? מהו היחס בין כל אחת מנקודות המבט לבין מבטו הכולל של האל על היקום (המהווה את סך כל נקודות המבט)? האם יש נקודת מבט מסוימת אשר ממנה ניתן להכיר את האמת? איזו תפיסה של ידיעה ושל טעות מתחייבת ממערכת כזו של "נקודות מבט"? איזה תפיסה של סובייקט ושל אובייקט היא מניחה?
ביבליוגרפיה מלאה תינתן בשיעור הראשון. | |
| 0618.3556 רגשות | |
| ד"ר רות ויינטראוב | סמינר ב.א. |
| הסמינר יתמקד במספר סוגיות פילוסופיות שמעוררים הרגשות: המטפיזיקה שלהם (האם מכילים מרכיב תחושתי/קוגניטיבי), האפשרות לשפוט אותם כרציונלים, האפשרות לחוות אותם ביחס לאובייקטים פיקטיביים, והעובדה התמוהה שבהקשר אומנותי (טרגדיה), אנו נהנים מצפיה בסבל. | |
| 0618.3558 לוינס: פילוסופיה והאינסופי | |
| ד"ר חגי כנען | סמינר ב.א. |
| עמנואל לוינס הוא אחד הפילוסופים החשובים ביותר במסורת הקונטיננטלית של המאה ה- 20, פילוסוף הידוע בשל טענתו לקדימותה של השאלה האתית על פני זו האונטולוגית. הגותו של לוינס צומחת מתוך ביקורת חריפה על היידגר והמסורת האקזיסטנציאליסטית, ומתפתחת במסגרת ניסוח חדש ורדיקאלי לשאלת הסובייקט וקיומו בעולם, ניסוח המציג את האחרות של הזולת כקודמת לזהות של האני .
הסמינר יתנהל תוך קריאה צמודה ודיון בטקסטים מרכזיים של לוינס. | |
| 0618.3559 כשלים - שימושיהם ההגונים והלא-הגונים | |
| פרופ' רות מנור | סמינר ב.א. |
| מטרת הסמינר לבדוק תיאוריות של כשלים, שאמורות לתאר, להסביר, ואולי גם לשמש לחיזוי של כשלים על סוגיהם השונים. נדון בכשלים ספציפיים ונבחן מספר תיאוריות והצעות לתיאוריות של Hamblin, Woods and Walton, Hintikka ואחרים. בין השאלות הכלליות שידונו:
מה הקשר בין תיאוריה של כשלים ותיאוריות לוגיות ותיאוריות אחרות המתארות היסקים נכונים או מוצדקים, ותורת רציונאליות כללית? מהם הקריטריונים לבחינת ההשוואה ביו תורות כשלים שונות ולבחינת הצלחתה של תורת כשלים כלשהי? מה הערך הרטורי של כשלים? בפרט, ניתן לראות בכשל טעות הגיון או לשון, ניתן לראות בו כלי המשמש להטעות את השומעים, וניתן לראות בו טיעון שאין בו טעות או הטעיה אך יש בו שימוש שאינו תואם כללי הדיון המקובלים בתרבות הרלוונטית. איך ניתן להסביר את האפקט הרטורי של כשל בהתאם לגישות אלה? לאורך כל הדיון, עולה השאלה בדבר האתיות שבשימוש מכוון בטיעון כושל, על מנת לגרום לשומעים לנהוג בצורה מסויימת, וההגנות (האתיות) שיש לשומעים בפני טיעונים דמגוגים שונים. לאחר סקירה קצרה של מספר תורות של כשלים, יגישו התלמידים שני רפראטים קצרים. ראשית יציג התלמיד כשל ויציג רפראט על הכשל הכולל תיאורים שונים של הכשל ממקורות שונים, הדיון צריך לכלול גם דוגמאות מעניינות ועדכניות. שנית, יגיש התלמיד רפראט על דוגמה ספציפית לשימוש כושל בטיעון שדן בו בשלב ראשון, ובעיות אתיות שבשימוש זה. מקורות מרכזיים: F. H. van Eemeren, R. Grootendorst, F. Snoeck Henkemans, J.A. Blaire, R. H. Johnson, E.C.W. Krabbe, C. Plantin, D.N. Walton, C. A. Willard, J. Woods, D. Zarefsky, 1996: Fundamentals of Argumentation Theory, A handbook of Historical Backgrounds and Contemporary Developments, Lawrence Erlbaum Associates. C. L. Hamblin, 1970, Fallacies, Methuen & Co J. Hintikka, J. Bachman, 1991, What If? Towards Excellence in Reasoning, Mayfield D.N. Walton, 1995, The Pragmatic Theory of fallacies, University of Alabama Press. | |
| 0618.3560 ויטגנשטיין המאוחר | |
| ד"ר ענת מטר | סמינר ב.א. |
| כתביו ה"מאוחרים" של ויטגנשטיין לא יצאו לאור בחייו. "מאוחר" נחשב כל מה שמסמן תפנית מכמה עמדות המהותיות לטרקטטוס. בין הכתבים המאוחרים נחשבים כבר כתבים משנות השלושים המוקדמות, כמו למשל המחברות המכונות The Blue and Brown Books. חקירות פילוסופיות נחתם בינואר 1945, אך פורסם בלוויית תוספות רק לאחר מותו של ויטגנשטיין. קבצים אחרים, כגון על הוודאות, נערכו פוסט מורטם, והם כוללים הערות שנכתבו בימיו האחרונים של ויטגנשטיין. בסמינר נקרא יחד קטעים שונים מן המבחר הזה, וננסה לראות איזו תמונה מתקבלת מסך מתווי-הנוף: מהי דמות השפה ומה דמות הפילוסופיה העולות מתוכם. | |
| הערות: הגשת עבודה סמינריונית עד 10.10.2004 | |
| 0618.3561 האביב והסתו של האדון לו - החלק השני פרקים 13-20 | |
| פרופ' יואב אריאל | סמינר ב.א. |
| דיון וניתוח קטעים נבחרים מתוך החלק השני ("EXAMINATIONS") של האנציקלופדיה הראשונה בסין: Lu-shi chun-qiu. האנציקלופדיה נתחברה בשנת 239 לפנה"ס, תחת חסותו
של Lu Bu-wei – ראש הממשלה של מדינת Qi, תקופה קצרה ביותר לפני שזו הביסה את כל המדינות הפיאודליות ונהייתה למייסדת השושלת הקיסרית הראשונה בסין. האדון לו כינס תחת כנפיו הפטרוניות את גדולי המלומדים בסין של אותה תקופה ואלה נתבקשו לכנס לתוך האנציקלופדיה הנכתבת את כל רפרטואר הידע שהיה קיים באותה תקופה של סין העתיקה: פראקטיקות מדעיות, טכנולוגיות חקלאיות ורפואיות, אמונות דתיות, מנהגים פולקלוריסטיים, טכסים של חצר המלכות וטכסים פרטיים, תיאוריות פוליטיות, דיונים היסטוריים, ציטוטים וניתוח ספרותיים, מחשבות, דעות ורעיונות פילוסופיים. אנציקלופדיה זו היא היא המקור היחידי ממנו אפשר ללמוד ולנתח קווים מרכזיים באסכולות הפילוסופיות הסיניות של אותה תקופה מנקודת מבט חיצוני לאסכולה שעל הפרק: קונפוציאניזם, דאויזם, מואיזם, לגליזם, אסכולת השמות, אסכולת היין-והיאנג והאסכולות הרפואיות. על אף חשיבותה העצומה לא תורגמה אנציקלופדיה זו לאנגלית עד לשנת 2001, אך עתה, משהושלמה מלאכת התרגום הנפלאה של פרופ' ג'ון נובלוק (ז"ל) ושל פרופ' ג'פרי ריגל (יבל"ח) ניתן לקהל יותר נרחב של סינולוגים בתחילת דרכם להתחמם כנגד אורה של האנציקלופדיה: רשומותיו של האדון לו. את זאת נעשה, כמובן, במהלך הסמינר בקריאה ובניתוח שיטתי של החלק השני של האנציקלופדיה, פרקים 13-20. ביבליוגרפיה: http://www.umass.edu/wsp/ http://132.66.58.20/ALEPH/ENG/TAU/AAC/AAC/FULL/1535370 | |
| הערות: הגשת עבודה סמינריונית עד 10.10.2004 | |
| 0618.3562 תיאוריות של טוב ורוע בפילוסופיה הנוצרית | |
| ד"ר אליזבט אופנהיימר | סמינר ב.א. |
| להבנת מושג הרוע בפילוסופיה של ימה"ב נדרשת הבנת מושג הטוב. מטרת הסמינר לעסוק בשני מושגים אלה. נתחיל בהגותם של פלוטינוס והמניכאיזם ונראה את השפעתם על אוגוסטינוס (המאה ה 5-4). לדידו השאלה המרכזית היא האם ניתן לאחד בין אמונה באל טוב לבין קיום הרוע ובמיוחד הרוע המוסרי. אוגוסטינוס מדגיש את חשיבות הרצון והאחריות האנושית ביחס לכל מעשה. בתיווכו של אבלאר (מאה 12) נגיע לתומס אקוינס (מאה 13) שמרחיב את תיאוריית הרוע על ידי שימוש בחשיבה האריסטוטלית.
רשימת הקריאה תחולק בראשית הסמסטר. | |
| הערות: יש להגיש עבודות סמינריוניות עד 10.10.2004 | |
| 0618.3563 מהי ביקורת? מרקס, פופר ופוקו | |
| ד"ר אילנה ארבל | סמינר ב.א. |
| הסמינר יעסוק ברעיון ביקורת האידיאולוגיה בתורתו של מרקס וכן במושגי הביקורת של פופר ושל פוקו, תוך התרכזות בשאלת יחסם של שני הוגים אלה למרקסיזם.
הטקסטים שייקראו בסמינר הם: "המניפסט הקומוניסטי" (ק. מרקס, פ. אנגלס), "השערות והפרכות" וחלקים מן החברה הפתוחה ואויביה (ק. פופר) וכן תולדות המיניות, כרך 1 ו"מהי הנאורות?" (מ. פוקו). | |
| הערות: יש להגיש עבודות סמינריוניות עד 10.10.2004 | |
| 0618.3564 אלוהים של הפילוסופים | |
| ד"ר שי פרוגל | סמינר ב.א. |
| בקורס נדון במקומו של האלוהים במחשבתם של דקרט, שפינוזה קאנט וניטשה. כל אחד מפילוסופים אלה נדרש לסוגיה זו והיא היוותה יסוד חשוב בתפיסתו הפילוסופית.
הספרים בהם יעסוק הסמינר: הגיונות/רנה דקרט תורת המידות/ ברוך שפינוזה ביקורת כוח השיפוט/ עמנואל קאנט המדע העליז, שקיעת האלילים/ פרדריך ניטשה | |
| הערות: הגשת עבודה סמינריונית עד ל- 10.10.2004 | |
| 0618.3565 מציאות ואשליה במשנתו של שנקרה | |
| מר דן רוה | סמינר ב.א. |
| הסמינר יוקדש למשנתו של שנקרה, פילוסוף, מטפיזיקאי ומורה (אצ'אריה) מן המאה ה- 8. כמו שנקרה עצמו, נפתח בסוגיות אפיסטמולוגיות ולאחריהן נעבור לדיונים מטפיזיים. נעסוק במושגים אוידיא ("בערות"), אדהיאסה ("הטלה") ומאיא ("אשליה"), בתורת הפראנה של שנקרה, ב"משפטים הגדולים" ולבסוף בתפיסת השחרור שלו. נקרא קטעים מתוך הבְּרהמה-סוטרה-בְּהאשיה, מפרשנותו של שנקרה לאופנישדות ולבּהגוָד-גיטא ומן האוּפָּדֵשָה-סָאהָסְרִי שלו. | |
| 0618.3709 היידגר: הוויה וזמן | |
| ד"ר ירון סנדרוביץ | סמינר ב.א. |
| ספרו של היידגר הוויה וזמן, הוא הטקסט המרכזי של השלב המוקדם בהגותו של היידגר. בספר זה מבקש היידגר לחולל מפנה פילוסופי בהבנת שאלת ההוויה תוך יישום עקרונות היסוד של המתודה הפנומנולוגית, ההרמנוייטיקה ותבניות מחשבה טרנסצנדנטאליות שמקורן בשיטת קאנט. הוויה וזמן נחשב לאחד מהטקסטים הפילוסופיים המרכזיים של המאה העשרים. זהו טקסט שנוי במחלוקת כשם שהוא בעל השפעה עמוקה על התפתחותה של הפילוסופיה האירופאית במאה העשרים. ניתן בו דגש מיוחד לשאלת טיבעה של הוויית האדם כמוקד להבנת שאלת ההוויה בכללותה. כאן מפתח היידגר את הקשר השיטתי שבין מושגי היסוד של מחשבתו המוקדמת: ה"היות-שם", "עולמיות", "הבנה פרשנות ומשמעות", "אותנטיות" ו"אי-אוטנטיות", ה"מוות" וה"קיום לקראת המוות", ה"אימה" ה"מצפון" "זמניות" ו"היסטוריות". במהלכו של סמינר זה נקרא טקסט זה תוך שימת דגש על הבנה שיטתית של מכלול הרעיונות שהוא מגלם. נצביע על קשריו לעולם המחשבה האידיאליסטי הגרמני, לפנומנולוגיה של הוסרל ועל השלכותיו התרבותיות האתיות והפוליטיות. בחלקו האחרון של הסמינר תדון השאלה בדבר הקשר שבין הפיכתו של היידגר לנאצי בשנות השלושים של המאה העשרים והעמדה הפילוסופית המגולמת בהוויה וזמן. מומלץ לרכוש את האחד התרגומים לאנגלית של הוויה וזמן. | |
| הערות: הגשת עבודה סמינריונית עד 10.10.2004 | |
| 0618.3739 ולטר בנימין | |
| ד"ר אלי פרידלנדר | סמינר ב.א. |
| הסמינר יתמקד בקשרים שבין לשון אמת ואמנות במחשבתו של ולטר בנימין. נקרא מן הכתבים הבאים של בנימין:
"על הלשון בכלל ועל לשונו של האדם", "משימת המתרגם" ,מושג הביקורת ברומנטיקה הגרמנית" "מקור מחזה התוגה" "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני" ועוד. | |
| הערות: יש להגיש עבודות סמינריוניות עד 10.10.2004 | |
| 0618.3763 מלחמות צודקות ולא צודקות | |
| ד"ר עובדיה עזרא | סמינר ב.א. |
| הסמינר יעסוק בספרו של מיכאל וולצר מלחמות צודקות ולא צודקות. הוא ידון בעיקר בסוגייה המכונה "מסורת המלחמה הצודקת". מסורת זו שואפת להחיל מגבלות מוסריות על המלחמה ועילותיה, וניתן לראות בה כניצבת בין שני קצוות, שבאחד עומד הפציפיזם הגורס כי כל שימוש באלימות אינו מוסרי, ובאחר, הריאליזם הפוליטי הגורס שלשיקולי מוסר אין שום משקל בשיקולים מדיניים. במסגרת זו נהוג להפריד בין ההצדקות המוסריות ליציאה למלחמה, ובין המוסריות במהלך המלחמה. ידונו האמצעים הלגיטימיים לשימוש תוך כדי לחימה, חסינות החפים, גבולות השימוש בכוח, ועוד.
מתכונת הסמינר תהיה הגשת רפראטים על ידי התלמידים, ודיון בסוגיות שתועלינה בעקבות הרפראטים. קבלת קרדיט על סמינר זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשיעורים שהתקיימו, הגשת רפראט בן שיעור שלם בכתה והגשת עבודה סמינריונית (או על פי הצורך עבודת רפראט) בתום הסמינר. בבליוגרפיה ראשונית: וולצר, מיכאל. מלחמות צודקות ולא צודקות. ספריית אופקים. עם עובד. תל אביב. | |
| הערות: יש להגיש עבודות סמינריוניות עד 10.10.2004 | |
| 0618.3764 האני והזולת | |
| ד"ר חגי כנען | סמינר ב.א. |
| אחת הביקורות האתיות המרכזיות על המחשבה האקזיסטנציאליסטית מצביעה על כך כי אידיאל האותנטיות אינו עולה בקנה אחד עם המשתמע מנוכחותו של הזולת. מה הוא מקומו ומעמדו של הזולת בניסיון האנושי? מה הם האופקים שאיתם הוא מופיע? מה הם מאפייניו הפנומנולוגים, האסתטיים והאתיים של הסובייקט שאינו אני? הסמינר יתמקד בשאלת אופייה המיוחד של נוכחות הסובייקט הנבדל ממני, תוך כדי שימת דגש על המפגש בין פרספקטיבות וטקסטים פילוסופים, פסיכואנליטיים, וספרותיים.
הקריאה תכלול טקסטים של הוסרל, היידגר, בובר, לוינס, קליין, ויניקוט, לנג, קפקא, קונדרה. | |
| הערות: יש להגיש עבודות סמינריוניות עד 10.10.2004 | |
| 0618.4001 סמינר מחקר א' - ידע עצמי | |
| ד"ר חנוך בן ימי | סמינר מחקר א' |
| האם יכול להיות שארצה לקרוא ספר, ולא אדע שאני רוצה לקרוא ספר? – ראשיתה של מבוכה פילוסופית! בתיאום אישי נרכיב לכל סטודנט בסמינר רשימת קריאה בנושא, על-מנת להראות לזבוב את הדרך החוצה ממלכודת הזבובים. לאחר הגשת מספר טיוטות יגיש כל סטודנט עבודה סופית אחת, בהתאם לנושא שגובש יחד אתו. | |
| 0618.4002 סמינר מחקר א': סוגיות קיומיות בפרספטקיבה אנליטית | |
| ד"ר רות ויינטראוב | סמינר מחקר א' |
| נהוג לחשוב שהפילוסופיה האנליטית עוסקת בתיאוריות מופשטות ו"מנותקות מהחיים", וגם כשהיא נסובה אודות נושאים "ארציים" יותר, דיוניה עקרים ותפלים. נבדוק סברה זו ע"י בחינת דיונים אנליטים בסוגיות קיומיות: המוות (ומדוע – אם בכלל – הוא רע), האמונה הדתית, הרציונליות של הרגשות, טיעון המדרון החלקלק, דטרמיניזם וחופש הרצון, ועוד. | |
| 0618.4003 סמינר מחקר ב': הסובייקט האנושי | |
| ד"ר חגי כנען | סמינר מחקר ב' |
| סמינר שנתי זה מהווה מסגרת לפיתוח הכתיבה הפילוסופית והמחקרית של התלמידים. הסמינר יתנהל תוך הצגה של טקסטים שכתבו המשתתפים והעמדתם של טקסטים אלה לדיון ביקורתי בכתה. במרכז הדיון תעמוד שאלת טבעו של הסובייקט האנושי תוך דגש על תיאוריות או תפישות של סובייקט המרכזיות למאה ה- 20. לאחר בניית רקע הסטורי לבעיית הסובייקט, נעבור לבחון שדה של גישות ודרכי טיפול בסובייקט המאפיינות התפתחויות פילוסופיות מהותיות למאה ה- 20
בין התמות בהן נעסוק: * שפה, ידיעה עצמית, ושאלת השקיפות של הסובייקט * מבנים אגו-לוגים ולא אגו-לוגים של סובייקט * הסובייקט המטאפיזי והסובייקט הפסיכואנליטי * הסובייקט: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם * הסובייקט והשאלה המיגדרית | |
| 0618.4004 דרידה | |
| ד"ר ענת מטר | סמינר מ.א. |
| בסמינר ננסה להתחקות אחרי תפישת השפה של דרידה, וקשריה לעמדותיו בנושאים שונים. הדיון ייערך תוך קריאה בצוותא בקטעים ממאמרים של דרידה. נפתח בחלקים מתוך שני הטכסטים שתורגמו לאחרונה לעברית (בית-המרקחת של אפלטון, נפתולי בבל), ונמשיך למאמרים המופיעים בספר Margins of Philosophy. | |
| 0618.4005 בעיות נבחרות בלוגיקה | |
| פרופ' רות מנור | סמינר מ.א. |
| הסמינר מיועד לתלמידים החוקרים בעיות שונות בלוגיקה ופילוסופיה של המתימטיקה.
מטרתו לעזור לחוקרים (התלמידים והמרצה) במחקרם על ידי זה שהם ירצו על נושא המחקר במסגרת הפגישות של הסמינר. כל תלמיד יבחר נושא מחקר וידווח על הנושא במסגרת הסמינר. הנושא שתלמיד חוקר, שיטת המחקר ואופן הצגת המחקר בסמינר יקבעו באופן אישי. דרישות מוקדמות: תלמיד יכול לבחור בנושא מחקר פורמאלי או בנושא שאינו פורמאלי. אך כדי שכל התלמידים יוכלו להשתתף בדיון הם נדרשים להיות בעלי ידע פורמאלי שווה ערך לשיעור ההמשך בלוגיקה לפחות.. | |
| 0618.4006 בעיות נוספות בלוגיקה | |
| פרופ' רות מנור | סמינר מ.א. |
| הסמינר המשך של קבוצת המחקר בסמסטר ראשון, אך ניתן לקחת כל אחד מהסמינרים מבלי לקחת את השני. הסמינר מיועד לתלמידים החוקרים בעיות שונות בלוגיקה ופילוסופיה של המתימטיקה.
מטרתו לעזור לחוקרים (התלמידים והמרצה) במחקרם על ידי זה שהם ירצו על נושא המחקר במסגרת הפגישות של הסמינר. כל תלמיד יבחר נושא מחקר וידווח על הנושא במסגרת הסמינר. הנושא שתלמיד חוקר, שיטת המחקר ואופן הצגת המחקר בסמינר יקבעו באופן אישי. דרישות מוקדמות: תלמיד יכול לבחור בנושא מחקר פורמאלי או בנושא שאינו פורמאלי. אך כדי שכל התלמידים יוכלו להשתתף בדיון הם נדרשים להיות בעלי ידע פורמאלי שווה ערך לשיעור ההמשך בלוגיקה לפחות. | |
| 0618.4007 סמינר מחקר א' - תיאוריה ופרקסיס | |
| ד"ר נועה נעמן צאודרר | סמינר מחקר א' |
| שאלת היחסים בין תיאוריה ופרקסיס העסיקה ועודנה מעסיקה את הפילוסופיה לדורותיה ובתחומיה השונים: תורת ההכרה ואונטולוגיה, תיאוריה פוליטית, אתיקה, פילוסופית הלשון, תורת המשפט, ועוד. סוגיה זו מעלה מגוון רחב של שאלות, ובהן בדבר טיב הזיקות בין מחשבה לפעולה, בין כלל ליישומיו, בין פוטנציאליות לאקטואליות, בין משמעות לשימוש, בין קורות החיים להשקפת עולם, בין תבונה עיונית לתבונה מעשית. ומהו טבעה של הפילוסופיה? האם היא עצמה תיאוריה או פרקסיס? היבט אחר של הסוגיה קשור באופן הקיום האנושי, כפי שעולה מן הביקורת ההיידגריאנית על השניות המסורתית בין תיאוריה ופרקסיס, מחשבה ופעולה, סובייקט ואובייקט.
במפגש הראשון של הסמינר נבחן היבטים שונים של סוגיה זו. לאחר מכן יבחר כל אחד מן התלמידים היבט אחד של הסוגיה ויכתוב עליו שני חיבורים קצרים, בהדרכה אישית של המרצה. למעט המפגש הראשון, סמינר המחקר יתקיים במתכונת של פגישות אישיות. | |
| 0618.4009 הפנומנולוגיה של הוסרל | |
| ד"ר ירון סנדרוביץ | סמינר מ.א. |
| אדמונד הוסרל הוא אבי הפנומנולוגיה החדשה, ומהבולטים שבפילוסופים במאה העשרים. השפעתו ניכרת במיוחד בעולם המחשבה הקונטיננטאלי. בסמינר זה נבחן את עיקרי תורתו ואת התפתחותו האינטלקטואלית של הוסרל. במהלך הסמינר נקרא מבחר מכתביו ונעמוד על קשריו עם הוגים אחרים בני זמנו שמקושרים לזרם המחשבה האנליטי בפילוסופיה ובמיוחד לפרגה. בתוך זאת נבקש להתחקות אחר יסודותיו של הפיצול הפנימי בפילוסופיה בין הזרם האנליטי לזרם הקונטיננטלי. | |
| 0618.4010 פילוסופית הטבע ("פיסיקה") לאריסטו | |
| ד"ר אריה פינקלברג | סמינר מ.א. |
| במרכז הדיון עומד ספר "הפיסיקה" לאריסטו שבו הוא דן במכלול הסוגיות הנוגעות באופן קיומם וסיבות תנועתם של גופים טבעים, בוחן מושגים הכרוכים באלה כגון שינוי, מקום וזמן, ומפתח את תפיסתו את המניע הראשון. מטרת משנה של הסמינר היא פתוח המיומנות בקריאה ופרשנות את הטקסט האריסטוטלי.
| |
| 0618.4011 השכל וההכרח: הדיאלוג בין טימיאוס לאפלטון | |
| ד"ר אריה פינקלברג | סמינר מ.א. |
| 'טימיאוס' תופס מקום מיוחד בין הדיאלוגים של אפלטון בשל היותו יצירתו היחידה שבה מתנהל דיון המוקדש לקוסמולוגיה ופילוסופית הטבע. בעזרת הסיפור המתאר את בריאת העולם ע"י השכל האלוהי מבודד אפלטון את שני הגורמים הפועלים בטבע התכליתיות הרציונלית והסיבתיות הפיזיקלית. הגישה הזאת מאפשרת לו לבחון את טיבו של כל אחד מהגורמים הללו ואת האופן שבו הם משולבים במציאות. במסגרת הדיון הזה בוחן אפלטון את המעמד הישותי של המוחש ביחס לעולם האידיאות, את מעמדה של נפש העולם ותפקידה כמקור התנועה, את מקומו ותכליתו של האדם וסוגיות מרכזיות אחרות.
| |
| 0618.4012 סטנלי קאבל | |
| ד"ר אלי פרידלנדר | סמינר מ.א. |
| בסמינר זה נקרא מכתביו של סטנלי קאבל. נתמקד במחשבתו אודות הארטיקולציה של המרחב האתי. | |
| 0618.4013 סמינר מחקר א': קוגיטו, סובייקטיביות, שפה | |
| פרופ' רות רונן | סמינר מחקר א' |
| הקשר ההכרחי שיוצר דקרט בין עובדת מחשבתו של הסובייקט לבין הוודאות העצמית בדבר קיומו מעלה שורה של שאלות לגבי הסובייקט של הקוגיטו: מה יש במחשבה של הסובייקט שמחייבת את קיומו? האם הוודאות של הקיום מניחה תודעה עצמית? האם התודעה החושבת יכולה להיות ריקה מכל תוכן תודעתי? בסמינר מחקר זה יקראו המשתתפים שורה של התבוננויות ביקורתיות במושג הקוגיטו ויבחנו את מקומה של תפיסת הסובייקט הקרטזינית ביחס לתפיסות מאוחרות יותר: מן הסובייקט הנחלק לתודעות של האדון ושל העבד אצל היגל ועד הסובייקט השסוע (בין התודעה לבין הלא-מודע) המוצג בתפיסה הפסיכואנליטית של ז'אק לאקאן כסובייקט שהקוגיטו הוא מסמן המטרים את הופעתו. | |
| 0618.4014 הטקסטים הפילוסופיים של חפירות גואו-דיאן - 1993 | |
| פרופ' יואב אריאל | סמינר מ.א. |
| באוקטובר-1993 נחשפה חלקת קבר מתקופת ""המדינות הנלחמות" (BC 475-221) בגואו-דיאן שבמחוז חובאי שבסין. במהרה החלו לפוץ שמעות בעולם הסינולוגי כי באותו קבר התגלו מספר טכסטים פילוסופיים עלומים שיש בהם כדי לשפוך אור חדש לגמרי על ההתפתחות ההיסטורית של האסכולות הפילוסופיות בסין באותה תקופה. לימים נתברר כי השמועות אמת היו וכי העולם הסינולוגי עומד בפני סנסציה – הסתבר שאחד מן הטכסטים האלה, שכל-כולו נחקק על רצועות במבוק, היה מה שאפשר לכנות: הטכסט הפרוטוטיפי של ה-לאו-דזה ובניתוח ראשוני למדה הקהילה הסינולוגית להכיר טכסט של ספר הדרך והסגולה שאין בו הסתה אנטי קונפוציאנית ושהוא שונה גם במובנים רבים נוספים מן הטכסט "ההיסטורי" שהיה אחד מאבני הפינה של התרבות הסינית לדורותיה. במהלך הסמינר נקרא בשפת המקור (סינית קלאסית) הן את הטכסט הפרוטוטיפי של הלאו-דזה והן מספר נוסף של פרגמנטים מטכסטים אחרים שהתגלו בשנת 1993 בחפירה הארכיאולוגית בגאו-דיאן.
(תנאי קדם: יכולת קריאה בסינית קלאסית. הרישום באישור המרצה) - סמינר מ.א. ביבליוגרפיה: באתר האינטרנטי של הספרייה המרכזית: http://132.66.58.20/ALEPH/ENG/TAU/AAC/AAC/FULL/1595492? http://132.66.58.20/ALEPH/ENG/TAU/AAC/AAC/FULL/1510203? http://132.66.58.20/ALEPH/ENG/TAU/AAC/AAC/FULL/1545094? | |
| 0618.4015 השפה, האמת והאמונה הדתית | |
| פרופ' יהושע רוס | סמינר מ.א. |
| הרבה אנשים בימינו חושבים שהאמונה הדתית היא סובייקטיבית, או סימבולית או בלתי-רציונלית. נעסוק בכמה מאמרים חשובים של פילוסופים, תיאולוגים ואנתרופולוגים ידועים של המאה העשרים שעסקו בנושא זה.
ביבליוגרפיה: LANGUAGE, TRUTH, AND RELIGIOUS BELIEF– stdies in twentieth-century and method in religion, edited by Nancy K. Frankenberry and Hans H. Penner, Scholars Press, Atlanta, Georgia, 1999. | |
| 0618.4016 חדשנות אגוצנטרית, עולמות וזהויות מצטלבים | |
| פרופ' בן-עמי שרפשטיין | סמינר מ.א. |
| הקורס עוסק באמנות העולמית בכל התרבויות ובכל הזמנים. הוא עומד על הכללות מעניינות המסתמכות על דוגמאות מפורטות השאולות מן התרבויות השונות.
The overall subject of the seminar is the nature of (mostly visual) aesthetics in the art of all times and cultures, European, Chinese, Indian, African, aboriginal, and so on. An effort will be made to address the most general problems of aesthetics and give them balanced, plausible answers. The basic reading material will be supplied by the teacher by internet or, if necessary, in print. | |
| 0618.4017 מחלוקות בפילוסופיה, במדע ובחיים | |
| פרופ' מרסלו דסקל | סמינר מ.א. |
| האם מחלוקות הן תופעה שולית בחיים האינטלקטואליים ובחיי המעש? אם כן, כיצד להסביר את תכיפותן והשפעתן הרבה בשני התחומים הללו. ואם לא, האם יש להן תפקידים מרכזיים כלשהם זולת היותן "גורם מפריע" ומה הם תפקידים אלה.
אלה השאלות בהן יעסוק הסמינר. כדי להשיב עליהן יוצגו חלק מתוצאות המחקר שהמרצה עורך זה שנים רבות בנושא. אך בעיקר יתרמו המשתתפים בסמינר ע"י איתור מחלוקות בתחומי המחקר הנוכחיים שלהם והבאתן לדיון בכיתה. ניסיון העבר הוכיח שהשתתפות מסוג זה מועילה ביותר למיקוד המחקר. | |
| 0618.4018 הדיאלקטיקה של לייבניץ | |
| פרופ' מרסלו דסקל | סמינר מ.א. |
| השם "לייבניץ" מוכר. בגרמניה, רוב האנשים מכירים אותו כשם של עוגיות טעימות. אלה שמגיעים לאוניברסיטה יודעים שהיה פילוסוף ומתמטיקאי חשוב, אך לא הרבה יותר מזה. ואלה שמגיעים לחוג לפילוסופיה שמעו על המטאפיזיקה "המוזרה" שלו ולעיתים אף לתרומותיו החשובות ללוגיקה. באוניברסיטאות בארץ, התמונה קצת יותר טובה. על "עוגיות לייבניץ" לא שומעים כיוון שאין הן מיובאות. על היותו הממציא של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי אף לא מרבים לשמוע, כי את לייבניץ לומדים רק בחוגים לפילוסופיה. אך, על אף המאמצים שלי ושל אחרים וטובים, עדיין השם הזה מפחיד ונתפש כמציין הוגה יוצא דופן ו"מוזר", המתעסק ב"עולמות אפשריים" רחוקים מן החיים, המאמין בנאיביות שהעולם הממשי הוא "הטוב שבעולמות האפשריים", והסבור שהיחידות האינדיבידואליות מהן מורכב העולם הן "מונדות נטולות חלונות", שרק לכאורה מתקיים בינם לבין עמיתיהן קשר סיבתי כלשהו. בתור לוגיקן, הוא נחשב כמי שהאמין בכוח הלוגיקה הצורנית לפתור כל בעיה ולסיים בדרך של חישוב כל מחלוקת. מבחינה זו, הוא נתפש כמהווה, בתוך קבוצת ה"רציונליסטים", הסמן המחמיר, המזהה רציונליות עם שימוש מחמיר בלוגיקה דדוקטיבית.
מטרתי בסמינר זה היא לשנות את התדמית הזאת של הפילוסוף הגאוני והחשוב הזה. אתמקד בחשיפת הפן "הדיאלקטי" של מחשבתו ושל פעילותו, ודרכו את הקשר ההדוק בין מחשבה ומעש, תיאוריה ופרקסיס, המאפיין את מכלול הגותו ומעשיו. | |
| 0618.4020 סמינר מחקר ב': בין הפוליטי לרציונלי | |
| פרופ' ענת בילצקי | סמינר מחקר ב' |
| סמינר מחקר ב' לתלמידי מ.א. הוא מסגרת לקריאה וכתיבה ככלי מחקר של התלמידים. נושא הסמינר נתפס באופן רחב ביותר- כשאלה עקרונית בתולדות הפילוסופיה אודות מהות האדם כיצור לוגי-לשוני ויצור חברתי-פוליטי. במשך השנה נסקור באופן שיטתי טקסטים ראשוניים של "הפילוסופים הגדולים" אשר דנו באופן מפורש בסוגיית האדם הלוגי ו/או האדם הפוליטי, החל מאפלטון ואריסטו וכלה ברולס והברמס. השאלות שתועלנה בקורס תהיינה היסטוריות, מושגיות, או מתודיות. התלמידים יבחרו סוגיות ספציפיות הקשורות לפילוסוף מסוים ויציגו אותן בעזרת חומר פרשני. באופן קבוצתי ייערך דיון בקורתי על העבודות השונות. | |
| 0618.4021 סמינר מחקר א': יחסי גומלין בין מטאפיסיקה "חדשה" ו"חדישה" | |
| ד"ר עפרה רכטר | סמינר מחקר א' |
| אין ספק שיש דמיון בין רוח הנאורות לרוח המודרניזם: יש קשרים תכניים המתבטאים במקום של המטאפיסיקה וביחס למטאפיסיקה בשני ההקשרים הללו. בסמינר נעבוד על הסטוריה ופרשנות של עמדות מטאפיסיות ועל ההשפעות ההדדיות בין התובנות ההסטוריות לתובנות הפרשניות. | |
| 0618.4022 סמינר מחקר א' - סגולה וחירות | |
| ד"ר אריה פינקלברג | סמינר מחקר א' |
| המטרה היא הכרת תורות המידות והמדינה של הפילוסופים היווניים. דגש מיוחד מושם על זיקתן של
התורות הפילוסופיות לתפיסת המוסר העממית אשר היוותה נקודת המוצא להגות הפילוסופית בתחום זה. התפיסות העממיות הללו עמדו בבסיסה של החברה האזרחית אשר התפתחה ביוון היוותה היסוד ההיסטורי,ודרך ההגות הפילוסופית, גם היסוד הרעיוני של החברה האזרחית המערבית. | |
| 0618.4023 לוגיקה והכרח | |
| פרופ' הילרי פטנאם | סמינר |
|
The course will be a philosophy of logic course, beginning with Quine's "Two Dogmas","Truth by Convention", and "On What There Is", then reading Putnam’s early "It Ain't Necessarily So", and "The Analytic and the Synthetic" and ending with his recent (mostly unpublished) work on these subjects. | |
| הערות: הרישום באישור ועדת ההוראה של החוג | |
| 0618.4298 סמינר מחקר א': ידע פילוסופי? | |
| ד"ר ענת מטר | סמינר מחקר א' |
| האם הפילוסופיה, בשאיפתה אל האמת, מייצרת ידע? האם ניתן לדבר על תגליות פילוסופיות? אם כן, מה מבחין בין הידע הזה למיני ידע אחרים? אם לא, מה מעמדה של האמירה הפילוסופית? בפגישה הראשונה של הסמינר נבחן התייחסויות שונות לסוגיה זו. אחריה יתבקשו התלמידים לחבר מאמר קצר המבטא את דעתם. החיבור השני יהווה תגובה למאמרים קנוניים על הנושא. שני החיבורים יידונו בפגישות אישיות. | |
| 0618.4347 קאנט: הידיעה וגבולותיה | |
| ד"ר ירון סנדרוביץ | סמינר מ.א. |
| המחשבה הביקורתית של קאנט חוללה בגרמניה של סוף המאה השמונה-עשרה מהפכה אינטלקטואלית שאין דומה לה בהיסטוריה של המחשבה. הופעת כתביו של קאנט הייתה הגורם להתרחשותן של קבוצה של מחלוקות פילוסופיות בין מתנגדיו של קאנט ובין אלו שראו עצמם כממשיכיו. אך על אף השפעתה הבולטת של מחשבת קאנט על עולם המחשבה הגרמני והאירופאי, השפעה שעקבותיה בולטים גם בפילוסופיה של זמננו, הדעה הרווחת הן בקרב מי שרואים עצמם כממשיכיו והן בקרב מתנגדיו המובהקים היא ששיטת קאנט איננה קוהרנטית. דברים אלו מתייחסים במיוחד לרעיון האידיאליזם הטרנסצנדנטאלי, רעיון היסוד של שיטת קאנט. בסמינר זה נבקש לבחון טענה זו תוך קריאה שיטתית של ספרו המרכזי של קאנט ביקורת התבונה הטהורה. בבחינת מושגי היסוד של האונטולוגיה והאפיסטמולוגיה של קאנט נתייחס גם למבחר קטעים מכתביו האחרים של קאנט כמו גם למבחר כתבים של הוגים בני תקופתו המתייחסים לעבודתו הפילוסופית. | |
| 0618.4370 סמינר מחקר א' - הניסיון | |
| ד"ר אלי פרידלנדר | סמינר מחקר א' |
| הסמינר יתמקד במספר מאמרים של ולטר בנימין אשר מציגים את מושג הנסיון בשיטתו. נדון הן במאמרים המפתחים את התובנות הקאנטיניות בדבר מהות הנסיון והן ביישום אותן תובנות על הבנת מבנה הנסיון בעולם המודרני. | |
| 0618.4371 סמינר מחקר א' - זהות | |
| פרופ' רות מנור | סמינר מחקר א' |
| לעתים אנו מאפיינים דברים (אובייקטים או מיני אובייקטים) על ידי הצגת תנאי הזהות שלהם, ובמובן זה הזהות היא המשמשת לתיאור האובייקט או סוגו. מצד שני כאשר נתונים לנו אובייקטים כך שניתן לציין אותם באופן ישיר, הם המגדירים את הזהות בין אובייקטים, ואז עולה שאלת ההגדרה של הזהות. באופן כללי, מטרת הסמינר לבדוק בתיאוריות שונות את היחסים בין הגדרת סוגי הזהות של אובייקטים ואפיון האובייקטים עצמם. באופן יותר מפורט, מטרתנו לבדוק את הרקע הפילוסופי והמסקנות הפורמאליות הנובעות מהגדרות לא סטנדרטיות של יחס הזהות.
בסמינר נבחן התייחסויות שונות לבעיות אלו. הסמינר מבוסס בעיקרו על פגישות אישיות. התלמידים יתבקשו לפתח עמדה אישית, המבוססת על דעתם והשכלתם לצד היכרות עם ספרים ומאמרים אליהם יופנו. כל תלמיד יכתוב שתי עבודות, הראשונה תוגש בתאריך נתון שייקבע בראשית הסמסטר, והשניה תוגש בסוף הסמסטר. מקורות יינתנו בשיעור. | |
| 0618.4384 מחשבה מדינית שימושית | |
| פרופ' יוסף אגסי | סמינר מ.א. |
| מרבית התיאוריות המדיניות, כולל העכשוויות, אין להן יישום יותר מאשר יישום האוריסטי. וזאת, כי מטרתן צידוק, ובהצלחתן הן מצדיקות אוטופיות גרידא. בסמינר זה נבחן דוגמאות כאלה אך עיקר המשימה תהיה לימוד תיאוריות שיש בהן שימוש. נשתמש בחומר ישים מסורתי הרסני, כגון כתבי הנטינגטון ופרידמן, ובחומר המגן על הדמוקרטיה, בעיקר כתבי פופר, בונגה ואגסי. | |
| 0618.4398 סמינר מחקר א' - הומניזם במאה ה-20 | |
| ד"ר מרים רוזמרין | סמינר מחקר א' |
| הומניזם פילוסופי הוא תפיסת-גג אשר מציגה מושג כללי של אדם כיסוד מכונן של מחשבה, חברה ומוסר. הפילוסופיה של המאה ה20 כמו גם ההתפתחויות החברתיות בתקופה זו העלו את הצורך בניסוח מחדש של משמעות ההומניזם כיום ולהתאימו לתנאים החברתיים העכשוויים. הטקסטים שיהוו בסיס עבודות נחלקים לשתי קבוצות אלו: השואפים להגן על ההומניזם כעיקרון יסוד במחשבה הפילוסופית העכשווית ואלו הרואים בו שריד היסטורי ו/או אידיאולוגי ומחפשים לו תחליף. באמצעות דיון בטקסטים אלו מוזמנים התלמידים/ות לעסוק בשאלה האם ניתן ליצור תורת מוסר ותפישת עולם פוליטית המגינה על קיומם, כבודם ושגשוגם של בני אדם מבלי להניח טבע אנושי או מהות אנושית כעוגן פילוסופי. | |
| 0618.4666 סמינר מחקר א: ידע עצמי - זהות עצמית | |
| ד"ר ירון סנדרוביץ | סמינר מחקר א' |
| אחד מהיבטיו הבולטים ביותר של מושג הסובייקטיביות היא הגישה המיוחדת ((privileged accessשיש לסובייקטים למצבי הנפש שלהם. כעובדה אנחנו ערים לחוויותנו באופן מיידי, לא היסקי. מה הן ההשלכות שיש לעובדה זו לשאלת הגוף והנפש? מה הן ההשלכות שיש לעובדה זו לשאלת מושג התוכן הנפשי? האם אנחנו מכירים באופן וודאי את תוכנן של מחשבותינו? האם יש יסוד לייחס לסובייקטים המודעים מיידית לחוויותיהם ידיעה של זהותם העצמית? מה הם התנאים להכרת זהותנו העצמית וכיצד אלו קשורים בגישה המיוחדת שיש לנו למצבינו הנפשיים? בסמינר זה נקרא מספר מאמרים שמצגים את המחלוקת העכשווית בנושא זה.
הסמינר הוא סמינר בהדרכה אישית. כל תלמיד יתבקש לכתוב שתי עבודות. המפגש הראשון יתקיים בשיעור הראשון. הודעה על מועדי ההגשה של העבודות ועל המפגש נוסף תינתן במועד זה. שאר המפגשים יתקיימו באופן אינדיווידואלי בתיאום מראש. | |
| 0618.4675 סמינר מחקר א':אי-רציונליות | |
| ד"ר רות ויינטראוב | סמינר מחקר א' |
| הסמינר יתחקה על אופיה וגבולותיה של האי-רציונליות: התיאורטית והמעשית. נדון בחולשת הרצון, הונאה עצמית, וכשלים קוגניטיבים. לאחר פגישת מבוא, יכתוב כל תלמיד שתי עבודות על מאמרים כבחירתו, ותיערך פגישה אישית עם המרצה לדיון בהן. | |
| 0618.4807 ויטגנשטיין: ביוגרפיה ופילוסופיה | |
| פרופ' ענת בילצקי | סמינר מ.א. |
| שאלת הקשר שבין הפילוסופיה של הוגה והביוגרפיה שלו יכולה להידון, באופן כללי, מפרספקטיבות פסיכולוגיות, תרבותיות ואינטלקטואליות. השאלה הקודמת לה, אודות הלגיטימיות של פרשנות פילוסופית אשר לוקחת בחשבון את הביוגרפיה, חייבת מענה אף היא. על מנת לענות על שתי שאלות אלה (באופן כללי) יבחן הסמינר את המקרה הפרטי של לודוויג ויטגנשטיין, פילוסוף המוכר בכך שמערכת חייו הינה מיוחדת ויחודית, ויותר מכך, כמי שחייו רלוונטיים להגותו.
הדיון ייערך בעקבות הספר Wittgenstein: Biography and Philosophy, אשר מציע הסתכלויות שונות על השאלות הללו וניתוחים רבים ומגוונים שלהן. הנקודות לדיון יכללו: יומנים והתכתבויות ככתיבה פילוסופית, המשיכה המדעית/מתמטית של ויטגנשטיין כקשורה לפילוסופיה, ההקשר התרבותי התוסס של הגותו, הנטיות הדתיות של האדם/הפילוסוף, המצב הנפשי-פסיכולוגי של הכותב כקשור למימד הרציונלי של דבריו, הקשר שלו ליהדות, וכיו"ב. השאלה שתנחה את הדיון: האם התייחסות לביוגרפיה מצמצת את ההגות להקשרה החברתי, פסיכולוגי, פוליטי או היסטורי, או האם היא דווקא מרחיבה את הבנתנו הפילוסופית? קריאה: Klagge, James, C. (ed.), Wittgenstein: Biography and Philosophy, Cambridge University Press, 2001. | |
| 0618.6109 המחלוקת באינטרנט בעניין מושג הדאו/דרך | |
| פרופ' יואב אריאל | פרוסמינר |
| בשלוש השנים האחרונות מתנהלים ויכוחים באתרים שונים שעל הרשת בעניין סוגיות מרכזיות הקשורות לתולדות הפילוסופיה הסינית לדורותיה. המעניין מבין כל הויכוחים הללו הוא אולי זה הסובב סביב "המשמעות האמיתית" של מושג ה-DAO-דרך. יש סינולוגים המעניקים למושג משמעות מטאפיזית-מוניסטית ומקדמים בכך פרשנות מיסטית של ה-לאו-דזה ושל ה-ג'ואנג-דזה , אחרים, בייחוד אלה מבית מדרשו של Chad Hansen, מפקיעים מן המושג כל משמעות מטאפיזית ומקנים לו היבט קונקרטי ואולי אפילו "נומינאליסטי." לשיטתם מורה מושג ה-DAO-דרך על קבוצה רב-מספרית של דרכים אלטרנטיביות שבאמצעותן ניתן להגשים פעולות ממשיות הון בתחום החיים האישיים של בני האדם והן בתחום החיים החברתיים והפוליטיים. במהלך השיעור-פרו"ס נעקוב אחרי הגלגולים השונים של הוויכוח הזה ושל מספר וויכוחים נוספים הנוגעים לפילוסופיה סינית המתנהלים בימים אלה מעל גבי הרשת. הדיון בכתה יכלול גם מספר הרצאות אורח בהיבטים שונים הקשורים לתרבות דיגיטאלית, לקשר שבין אינפורמציה לידע ולניהול ידע סמוי.
ביבליוגראפיה: http://sangle.web.wesleyan.edu/dao/ http://rels.queensu.ca/dao/index.php http://www.umass.edu/wsp/ http://www.clas.ufl.edu/users/gthursby/taoism/ http://helios.unive.it/~dsao//pregadio/tools/daozang/dz_0.html http://www.tau.ac.il/~yariel/DigitalR.htm | |
| הערות: עבודות סמינריוניות יש להגיש עד 10.10.2004, רפראט בתיאום עם המרצה | |
| 0618.7458 לוגיקה למתקדמים | |
| ד"ר אלי דרזנר , מר עפר שמאי | שיעור |
| מטרת הקורס: להעמיק את הכרת התלמידים בנושאי הלוגיקה, מטרותיה, שיטותיה, ומשמעותה הפילוסופית. בין הנושאים שיידונו:
1. הצגה אכסיומטית של תחשיב פסוקים כמערכת לוגוציסטית. 2. סמנטיקה קלאסית והשימוש בשיטות סמנטיות להוכחות במטא-שפה, הוכחות שלמות. 3. נושאים שונים מלוגיקה לא-סטנדרטית; למשל, לוגיקה רב-ערכית ולוגיקה עמומה. הציון משותף לשיעור ולתרגיל. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 25/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/05/2004 בשעה 18:00 | |
| 0618.7585 פילוסופיה פוליטית - שיעור המשך | |
| ד"ר צבי טאובר | שיעור |
| "המדיניות אומרת: 'היו פקחים כנחשים', ואילו המוסר מוסיף (בחינת תנאי מגביל) לכך: 'אך בלי מירמה, כיונים'. אם שניהם אינם יכולים להתקיים יחד באותו צו עצמו, כי אז קיימת מחלוקת ממש בין מדיניות למוסר [...]" (קאנט, לשלום הנצחי).
"מעולם [עד למהפכה הצרפתית], מאז שהשמש ניצבת ברקיע והפלנטות סובבות אותה, לא הוכר [העיקרון] שהאדם עומד על הראש, כלומר על המחשבה, והוא בונה לפיה את הממשות" (היגל, הפילוסופיה של ההיסטוריה). "אופן החיים החמריים מתנה את תהליך-החיים החברתי, המדיני והרוחני בכללו. לא תודעת האנשים היא הקובעת את הווייתם, אלא להיפך, הווייתם החברתית היא הקובעת את תודעתם" (מארקס, לביקורת הכלכלה המדינית). מטרת הקורס: הכרת היחסים בין ההיסטוריה, הפוליטיקה והמוסר בתפישות פילוסופיות שונות מתולדות ההגות המערבית החדשה. דרכי הוראה: הרצאות, קריאה-מודרכת, דיון. נושאי ההרצאות: קאנט – בין מדיניות מוסרית למוסר מדיני; היגל – בין "מוסריות" ל"אתיקה"; מארקס – ביקורת המדינה והמוסר כ"אידאולוגיה"; פופר – ביקורת ההיסטוריציזם; מרקוזה – החברה החד-ממדית. הערה: הנושאים עשויים להשתנות קמעא בהתאם לעניין התלמידים. ספרות: פרקים נבחרים מחיבורי ההוגים הנ"ל, ובהם: קאנט, לשלום הנצחי; היגל, פילוסופיה של המשפט; מארקס, המאניפסט הקומוניסטי; פופר, דלות ההיסטוריציזם; מרקוזה, האדם החד-ממדי. רשימות ממוקדות של ספרות ראשונית וספרות משנית תמסרנה לתלמידים בתחילת הקורס. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 28/04/2004 בשעה 18:00 | |