| 0677.1058 ארון הספרים היהודי - מקורות לחקר תולדות ישראל | |
|---|---|
| פרופ' אלחנן ריינר, פרופ' דוד אסף | תרגיל |
| מטרת התרגיל לתאר את הספריות השונות המרכיבות את 'ארון הספרים היהודי', למן הספרות הבתר-מקראית, עבור בספרות חז"ל ובספרות הרבנית, בספרות הפילוסופית, הליטורגית,
ספרות הקבלה והסוד, וכלה בספרות ההשכלה, העיתונות היהודית והספרות המודרנית. תיאור הספריות יובא בהקשר של השימוש שעשוי חוקר תולדות ישראל לעשות במקורות הללו תוך הצגת הבעייתיות המיוחדת של כל 'ספריה'. במסגרת הקורס יכירו הלומדים גם את הכלים הביבליוגרפיים העיקריים ויתרגלו שימוש בהם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/03/2004 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 18/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0677.1059 העולם היהודי בעת החדשה 1948-1881 | |
| ד"ר רוני שטאובר, ד"ר ירון צור | תרגיל |
| מטרתו של התרגיל לבחון סוגיות מרכזיות שעמדו בבסיס הקיום היהודי במאות ה-19 וה-20. כגון: ניסיונותיהם השונים של היהודים להשתלב במדינות הלאום באירופה, ההגירה הגדולה ממזרח למערב, ראשית צמיחתה של התנועה הלאומית היהודית, האנטישמיות המודרנית ועוד. התרגיל יתמקד בבעיות הזהות של היהודי המודרני ובעיקר בעימות שבין מגמת ההשתלבות בתוך מדינות הלאום ובין המגמה לשמר את הזהות הדתית, התרבותית, האתנית והלאומית. בתרגיל נדון בניסיונות השונים של תנועות אידיאולוגיות בתוך העם היהודי להתמודד עם בעיות הקיום של היהודים בעת החדשה ובעימותים החריף שהתנהל בין תנועות אלה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 28/04/2004 בשעה 18:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 29/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0677.1060 עיצוב היהדות לאחר חורבן בית שני | |
| פרופ' אהרן אופנהיימר | שיעור |
| מרכז קיומו של עם ישראל עבר עם חורבן הבית מירושלים ליבנה, ובמשך הזמן לישובים אחרים תחילה ביהודה ולאחר מכן בגליל. מוסדות ההנהגה העצמית שפעלו בישובים אלה עיצבו מחדש את היהדות מבחינה דתית-מדינית וחברתית-כלכלית לנוכח העדר המקדש ואובדן ירושלים. יחסי יהודי ארץ-ישראל עם השלטונות הרומיים נעים בין הקטבים של המשך תנועת ההתנגדות ששיאה מרד בר-כוכבא ושל שיתוף הפעולה ששיאו בימי רבי יהודה הנשיא. בו בזמן מתמודדת היהדות עם שכניהם הפגאנים; השומרונים והנוצרים. רבי יהודה הנשיא חותם את המשנה ומשלים את התהליך של מעבר מבית המקדש לעם הספר. עיצוב היהדות בימי התנאים בתקופה הרומית מטביע את חותמו על העם מאז ועד היום. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/03/2004 בשעה 9:00 | |
| 0677.1061 יהודים בעולם הנוצרי של ימי הביניים (מאות 12-10) הקמה והתמודדות | |
| ד"ר שמחה גולדין | שיעור |
| לימוד תולדות היהודים באירופה הנוצרית בין המאות 10 – 12, באזורים של צפון – צרפת, אנגליה וגרמניה של ימי הביניים. נעמוד בהרחבה על הרקע התיאולוגי של היהדות בגולה ושל הנצרות במאות הראשונות לספירה. נעמוד על תהליך הגירת היהודים לצפון- צרפת, גרמניה ואנגליה, על הקמת הקהילות היהודיות בארצות אלה ועל דרכי הפרנסה היהודית. נרחיב הדיבור על המאה ה- 11, ההתפתחויות התרבותיות בעולם היהודי ובעולם הנוצרי, ועל שיאה של המאה: מסע הצלב הראשון לארץ ישראל (1095 – 1099) והפגיעה ביהודי גרמניה בשנת תתנ"ו.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 18/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0677.1062 יהודים בעולם הנוצרי של ימי הביניים (מאות 14-12) הישרדות | |
| ד"ר שמחה גולדין | שיעור |
| לימוד תולדות היהודים באירופה הנוצרית בין המאות 12 – 14, באזורים של צפון – צרפת, אנגליה וגרמניה של ימי הביניים. נכיר את אורחות החיים של היהודים באזורים אלה, את הדרך בה התמודדו עם סביבתם הנוצרית המתחרה בהם, נתעכב על המאמץ החינוכי תחרותי של היהדות בגולה עם הנצרות המנצחת. נעמוד על תהליך התפתחות הקהילות ופיתוח כלים כדי להתמודד עם המציאות התובענית, נחקור את החברה היהודית בנושאי פנים כמו יחס לילדים, מעמד הנשים ועוד. נבדוק סוגיות מרכזיות בחיי יהודים אלה כמו: עלילות דם, שרפת התלמוד בפריז וגירוש היהודים מאירופה. נרחיב בנושא חיי התרבות ויצירות התרבות היהודיות בתקופה זו: תפילות, פרשנות המקרא, הפיוט, הרחבת ההלכה והתאמתה למציאות הסובבת, כתיבת ההיסטוריה היהודית ועוד. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/08/2004 בשעה 9:00 | |
| 0677.1063 משפחה וחברה ביישוב היהודי בארץ ישראל וסביבתה לאחר גירוש ספרד | |
| ד"ר רות למדן | שיעור |
| לאחר גירוש ספרד וכיבוש ארץ-ישראל על ידי העות'מאנים השתנו פני היישוב היהודי בארץ לחלוטין. לקהל המקומי הוותיק – המוסתערבים - התווספו יוצאי ספרד, איטליה, אשכנז וצפון-אפריקה.
בניגוד לעליות קודמות, העלייה היהודית במאה השש-עשרה היתה מורכבת לא רק ממבוגרים ששאפו לעשות בארץ את שארית ימיהם, אלא בעיקר ממשפחות ומצעירים שהגיעו לארץ כדי לחיות בה ולהתפרנס בה מיגיע כפיהם, להקים משפחות ולגדל את ילדיהם. לצידם של של חבורות מקובלים, מחשבי קיצין ואנוסים שחזרו בתשובה, חייתה אוכלוסיה עמלה וטרודה בבעיות יום-יום, שעסקה במיגוון פרנסות ומלאכות. הבדלי מסורות ומנהגים, כמו גם תלות כלכלית, יצרו מתחים חברתיים בין הקהלים השונים. לקראת סוף המאה השש-עשרה התבררה עליונותם המוחלטת של הספרדים, שהפכו להיות רוב מנין ורוב בנין בארץ. חכמיהם ומנהיגיהם השפיעו מבחינה תרבותית וכלכלית, שפתם ומנהגיהם השתלטו, וקהלים אחרים נטמעו בהם. עם זאת - בכמה עניינים הנוגעים לחיי המשפחה ולדיני הירושה נטו הספרדים לקבל את השפעת הסביבה ( בין היתר: תקנות בדבר ירושת הבעל את אשתו וריבוי מקרי פוליגמיה בקרב הספרדים והאשכנזים). השיעור יסקור את המצב הפוליטי, הכלכלי והתרבותי בתקופת המעבר ואת יחסי הגומלין בין העדות השונות, תוך התמקדות בבעיות חברתיות ומשפחתיות, במעמד האשה, ובחוקים ומסורות הנוגעים לחיי המשפחה. לאחר גירוש ספרד וכיבוש ארץ-ישראל על ידי העות'מאנים השתנו פני היישוב היהודי בארץ לחלוטין. לקהל המקומי הוותיק – המוסתערבים - התווספו יוצאי ספרד, איטליה, אשכנז וצפון-אפריקה. בניגוד לעליות קודמות, העלייה היהודית במאה השש-עשרה היתה מורכבת לא רק ממבוגרים ששאפו לעשות בארץ את שארית ימיהם, אלא בעיקר ממשפחות ומצעירים שהגיעו לארץ כדי לחיות בה ולהתפרנס בה מיגיע כפיהם, להקים משפחות ולגדל את ילדיהם. לצידם של של חבורות מקובלים, מחשבי קיצין ואנוסים שחזרו בתשובה, חייתה אוכלוסיה עמלה וטרודה בבעיות יום-יום, שעסקה במיגוון פרנסות ומלאכות. הבדלי מסורות ומנהגים, כמו גם תלות כלכלית, יצרו מתחים חברתיים בין הקהלים השונים. לקראת סוף המאה השש-עשרה התבררה עליונותם המוחלטת של הספרדים, שהפכו להיות רוב מנין ורוב בנין בארץ. חכמיהם ומנהיגיהם השפיעו מבחינה תרבותית וכלכלית, שפתם ומנהגיהם השתלטו, וקהלים אחרים נטמעו בהם. עם זאת - בכמה עניינים הנוגעים לחיי המשפחה ולדיני הירושה נטו הספרדים לקבל את השפעת הסביבה ( בין היתר: תקנות בדבר ירושת הבעל את אשתו וריבוי מקרי פוליגמיה בקרב הספרדים והאשכנזים). השיעור יסקור את המצב הפוליטי, הכלכלי והתרבותי בתקופת המעבר ואת יחסי הגומלין בין העדות השונות, תוך התמקדות בבעיות חברתיות ומשפחתיות, במעמד האשה, ובחוקים ומסורות הנוגעים לחיי המשפחה. לאחר גירוש ספרד וכיבוש ארץ-ישראל על ידי העות'מאנים השתנו פני היישוב היהודי בארץ לחלוטין. לקהל המקומי הוותיק – המוסתערבים - התווספו יוצאי ספרד, איטליה, אשכנז וצפון-אפריקה. בניגוד לעליות קודמות, העלייה היהודית במאה השש-עשרה היתה מורכבת לא רק ממבוגרים ששאפו לעשות בארץ את שארית ימיהם, אלא בעיקר ממשפחות ומצעירים שהגיעו לארץ כדי לחיות בה ולהתפרנס בה מיגיע כפיהם, להקים משפחות ולגדל את ילדיהם. לצידם של של חבורות מקובלים, מחשבי קיצין ואנוסים שחזרו בתשובה, חייתה אוכלוסיה עמלה וטרודה בבעיות יום-יום, שעסקה במיגוון פרנסות ומלאכות. הבדלי מסורות ומנהגים, כמו גם תלות כלכלית, יצרו מתחים חברתיים בין הקהלים השונים. לקראת סוף המאה השש-עשרה התבררה עליונותם המוחלטת של הספרדים, שהפכו להיות רוב מנין ורוב בנין בארץ. חכמיהם ומנהיגיהם השפיעו מבחינה תרבותית וכלכלית, שפתם ומנהגיהם השתלטו, וקהלים אחרים נטמעו בהם. עם זאת - בכמה עניינים הנוגעים לחיי המשפחה ולדיני הירושה נטו הספרדים לקבל את השפעת הסביבה ( בין היתר: תקנות בדבר ירושת הבעל את אשתו וריבוי מקרי פוליגמיה בקרב הספרדים והאשכנזים). השיעור יסקור את המצב הפוליטי, הכלכלי והתרבותי בתקופת המעבר ואת יחסי הגומלין בין העדות השונות, תוך התמקדות בבעיות חברתיות ומשפחתיות, במעמד האשה, ובחוקים ומסורות הנוגעים לחיי המשפחה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 06/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/03/2004 בשעה 9:00 | |
| 0677.1064 יהודי האימפריה העות'מאנית לאחר גירוש ספרד | |
| ד"ר רות למדן | שיעור |
| בעקבות גירוש ספרד ותהפוכות פוליטיות שהתרחשו במאה השש-עשרה, חלו שינויים דמוגרפיים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים בחברה היהודית.
היעד המרכזי של מגורשי ספרד ופורטוגל ושל מהגרים מארצות אירופה אחרות היה האגן המזרחי של הים התיכון, תחום האסלאם, ובמיוחד תחום האימפריה העות'מאנית אשר פתחה את שעריה בפני היהודים. במאה ה-16 האימפריה נמצאת בשיאה (תקופת סולימאן המפואר), ומתפשטת על פני חלקה המזרחי של אירופה, יוון והבלקן, סוריה, ארץ ישראל, מצרים וחצי האי ערב, חלקים מצפון אפריקה, וכן פרס והים השחור במזרח. תהליך ההגירה לתחומי האימפריה נמשך לאורך כל המאה, ואינו מתמקד רק בשנים הסמוכות לגירוש. קו משותף לכל גלי ההגירה היה התארגנותם של המהגרים במסגרות נפרדות – בקהלים – דבר שמצד אחד ריכך את הלם המעבר וההשתלבות בארץ חדשה, אך מצד שני העמיק ושימר את הפערים התרבותיים, הכלכליים והחברתיים. הקהלים התארגנו על בסיס של ארץ או עיר מוצא, שפה משותפת, מנהגים משותפים, ולכל אחד מהם היה בית כנסת, מנהיגים ומוסדות ציבור אחרים משלו. לעתים גם נרשמו כיחידה אדמיניסטרטיבית נפרדת אצל השלטונות. במסגרת השעור נסקור את התהליכים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים שעברו על החברה היהודית ואת מערכות היחסים עם החברה המוסלמית השלטת. | |
| 0677.1065 בניית החברה הישראלית - גלי העלייה 1954-1948 | |
| ד"ר ירון צור | שיעור |
| השנים הראשונות למדינת ישראל הם שנות הבנייה והעיצוב המכריעות של החברה הישראלית. עולים הגיעו לישראל מאירופה, אסיה וצפון-אפריקה במסגרת מבצעי הגירה חסרי תקדים לא רק בתולדות היישוב הציוני אלא בתולדות ההגירות המודרניות בכלל. במקביל, ובאמצעות השליטה על גלי העלייה, ניסתה ההנהגה הישראלית לנווט את מלאכת הקמת הבניה של החברה והמדינה הצעירה. בשיעור נבחן את תקופת העלייה ההמונית (1948-1951) ואת תקופת השפל שבאה לאחריה (1952-1954). נעמוד על שיקוליה, מדיניותה הרשמית וביצועיה בשטח של הצמרת הישראלית, מצד אחד, ועל כוחות הדחף והמשיכה שפעלו על המהגרים לישראל באותה תקופה, מפגשם עם החברה הישראלית הצעירה, מצוקותיהם והתנהלותם בשנות ראשית אלה. בשיעור נעשה שימוש בחומר תיעודי מגוון: טקסטים רשמיים, קטעי ספרות וכן תמונות וקטעי סרטים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/04/2004 בשעה 9:00 | |
| 0677.1066 בניית החברה הישראלית - גלי העלייה, 1967-1954 | |
| ד"ר ירון צור | שיעור |
| שנות הראשית של מדינת ישראל, תקופת העלייה ההמונית (1948-1951), היו שנים של הכפלת האוכלוסיה והשגים גדולים בכלכלה ובבנייה של החברה הישראלית, אך גם שנים טראומטיות הן לרבים מן העולים, והן להנהגה הישראלית, שביקשה להימנע בעתיד מהגירה המונית, בלתי-סלקטיבית וקשה לשליטה מסוג זה של השנים הראשונות. ואולם, צרכי הבנייה, הדמוגרפית, הכלכלית והבטחונית של המדינה הצעירה נותרו בעינם, וכן צרכי המיעוטים היהודיים השונים באזורים שונים של העולם. במזרח-אירופה מתפתחים משברים שונים שהיהודים נקלעים בהם לעין הסערה וכן בצפון-אפריקה, שם באה לקצה התקופה הקולוניאלית. מה המדיניות שמפתחת המדינה היהודית כלפי המשברים השונים ושאלת העלייה וההתיישבות של יהודי הארצות השונות? כיצד מכלכלים אנשי התפוצות שבמשבר את ענייניהם בתקופה זו? כיצד מתפתחים גלי העלייה, מה דמות הקליטה בישראל ובמה שונה או דומה גורל העולים בתקופה זו מן התקופה שקדמה לה? אלה מן השאלות העיקריות שידונו בשיעור. בשיעור נעשה שימוש בחומר תיעודי מגוון: טקסטים רשמיים, קטעי ספרות וכן תמונות וקטעי סרטים. ׂ | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0677.1067 המאבק המדיני להקמת המדינה-דיפלומטיה של היישוב 1945-1939 | |
| פרופ' רונלד צוויג | שיעור |
| הקורס יבחן את המדיניות של הישוב ושל התנועה הציונית העולמית כלפי בריטניה, אחרי הספר הלבן של 1939. תיבחן צמיחת הרעיון של מדינה כמטרה ציונית, ויידונו הדרכים השונות להשגת המטרה. הויכוח סביב החלוקה, היחסים עם בריטניה וארה"ב ועם הגולה ייבחנו לעומק. הקורס יתמקד בתגובת הישוב לספר הלבן של 1939, ולמלחמת העולם ה-II | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 23/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0677.1068 המאבק המדיני להקמת המדינה - דיפלומטיה של היישוב 1948-1945 | |
| פרופ' רונלד צוויג | שיעור |
| החלק השני של הקורס יתמקד בהשלכות על הישוב של המצב שנוצר אחרי שואת יהודי אירופה. כמו כן, הקורס יבחן את המאבק על עליה לא"י, המאבק המזוין נגד הבריטים, והמגעים הפוליטיים לקראת החלטת החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/07/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/08/2004 בשעה 12:30 | |
| 0677.1069 תולדות ישראל מימי אלכסנדר הגדול ועד עליית המדינה החשמונאית | |
| פרופ' בצלאל בר כוכבא | שיעור |
| סקירה על האירועים המרכזיים בתולדות היהודים בארץ-ישראל ובמצרים. שני הריכוזים היהודיים הגדולים ביותר, בתקופה מכבושי אלכסנדר (333 לפנה"ס) ועד הכרזת העצמאות ועלייתה של מדינת החשמונאים (142/1 לפנה"ס). הסקירה תשולב באירועים היסטוריים במרחב ההליניסטי שהיתה להם השפעה ישירה או עקיפה על תולדות ישראל. כן יידונו סוגיות הנוגעות לתחומים שונים של החיים היהודיים, כגון: התפשטות היישוב בארץ-ישראל, הצבא היהודי, החברה היהודית, תנועות וזרמים דתיים, וכיוצא באלה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/08/2004 בשעה 9:00 | |
| 0677.1070 מקורות קדומים לתולדות ישראל בתקופת המקרא | |
| ד"ר עודד לפשיץ | תרגיל |
| החל משלהי המאה ה 19 ועד לימינו נחשפו בארץ ישראל ובסביבתה שפע של חותמות וטביעות חותם, אוסטרקונים וכתובות, אשר בהם מידע רב על תולדות עם ישראל בתקופת המקרא. אלה הם המקורות החיצוניים לתולדות עם ישראל. בתרגיל זה נכיר סוגים שונים של כתובות עתיקות, ונלמד את מתודת העבודה של ההיסטוריון בחקר כתובות אלה. נבחן חלק מהמקורות הקדומים הללו, נבדוק כיצד הם משתלבים עם התיאור המקראי וננסה ללמוד מה משמעותן לתולדות עם ישראל. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 11/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 21/04/2004 בשעה 18:00 | |
| 0677.1071 ידע וחסידות: מתחים דתיים בחברה האשכנזית בימי הביניים | |
| פרופ' אלחנן ריינר | תרגיל |
| ברקע הדברים בקורס זה יעמוד עולמה הרוחני של הקהילה היהודית בצרפת ובאשכנז במאות הי"ב והי"ג, כאשר הוא יבחן במתח שהתקיים בין שתי תופעות תרבותיות מרכזיות: פריחה אינטלקטואלית יוצאת דופן שהתחוללה באותה עת בעיקר בצרפת, ובאה לביטוי בעיקר ביצירה הספרותית של בעלי התוספות ואשר שיאה הוא פרשנות תלמוד חדשנית, ומנגד - עולמם הסגוף והייחודי של חסידי אשכנז, המעומת במידה רבה עם עולמם המלומד של בעלי התוספות. עיקר הדיון יתנהל אגב קריאה צמודה ולימוד מעמיק בספר חסידים, חיבור חסידי שמקורו בבית מדרשו של ר' יהודה החסיד, הדמות המרכזית והנודעת ביותר בקרב חסידי אשכנז.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0677.1072 השאלה הנעלמה: הסכסוך היהודי-ערבי כאבן מבחן לציונות 1948-1881 | |
| ד"ר שלום רצבי | תרגיל |
| מטרתו של התרגיל לבחון את העמדות האידיאולוגיות השונות בקרב התנועה הציונית והיישוב בימי הבית הלאומי ביחס לסכסוך היהודי הערבי מאז העלייה הראשונה (1881) ועד הקמתה של מדינת ישראל (1948). במסגרת התרגיל יתוודע התלמיד אל האידיאולוגיה הלאומית, הפוליטית והחברתית של הזרמים הפוליטיים השונים ביישוב (הפועל הצעיר, פועלי ציון,
מפא"י, אחדות העבודה, הרביזיוניסטים, ברית-שלום, איחוד, התנועה הקומוניסטית, המזרחי, אגודת ישראל) והשפעתה על עיצוב עמדתם הפוליטית בסכסוך היהודי-ערבי. התרגיל יתבסס על מקורות ראשוניים (עיתונות, מצעים, כתבים של מנהיגים ואידיאולוגים שונים) ומחקרים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 04/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0677.1073 יהודה ורומא - כרוניקה של חורבן ידוע מראש? | |
| ד"ר יובל שחר | תרגיל |
| הקורא את פרק ח' בספר מכבים א' מתרשם מייד משיר ההלל שמקדיש המחבר, המקורב לשושלת החשמונאית, לעצמתה ולאיכות המשטר של הרפובליקה הרומית. כשני דורות מאוחר יותר מתהפכת תמונת היחסים והיא הולכת ומחריפה ומגיעה לכלל עימות כולל בשתי המרידות הגדולות- מלחמת החורבן (73-66 לסה"נ), ומלחמת בן-כוסבה (135-132 לסה"נ).
מה הם הגורמים שהביאו למהפך במערכת היחסים? האם היה זה תהליך 'הכרחי'? על כל אלה ועוד נבקש להתחקות באמצעות המקורות ההיסטוריים, אגב עיון כולל בתהליכים המשולבים: הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים, הדמוגראפיים והדתיים-הילכתיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/08/2004 בשעה 9:00 | |
| 0677.1074 ספרות השו"ת כמקור היסטורי - ענייני קהילה וענייני אישות | |
| ד"ר שמחה גולדין | תרגיל |
| לימוד שיטתי של שיטות המחקר להתמודדות עם סוג זה של מקור, והצלבתו עם המקורות האחרים של היהודים בימי הביניים. ברור מקיף על מגבלותיו ויתרונותיו של המקור לחקירה ההיסטורית. הנושאים שילמדו: ענייני קהילה ומוסדותיה, ענייני אישות. המקורות שיבדקו הם מהאזור הצפון-צרפתי/ גרמני במאות עשירית עד הארבע-עשרה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0677.1075 יחסם ועמדתם של אמריקנים לא יהודים ליהודים 1967-1881 | |
| פרופ' רוברט רוקאווי | תרגיל |
| במהלך הקורס, נבחן בעזרת קריאה ומסמכים, כיצד התייחסו אמריקנים לא יהודים ליהודים, מ-1881-1967 | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/06/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 18/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0677.2001 ראשיתו של עם ישראל בין מיתוס למציאות היסטורית - מכנען לישראל | |
| ד"ר עודד לפשיץ | שיעור |
| השיעור יעסוק ב'קדם-ההיסטוריה' של עם-ישראל. במהלכו, נשחזר את תולדות ארץ-ישראל בפרק הזמן שמאמצע האלף השני לפנה"ס ועד לתקופת הממלכה המאוחדת. נאפיין את תושביה של הארץ בפרק הזמן הזה, נגדיר את תרבותם, דתם ואת צורת היישוב שלהם, ונעמוד על מאפייני השלטון המצרי בארץ. על רקע זה ננסה לעמוד על שורשיו ועל מקורות צמיחתו של עם-ישראל, נבחן את ייחודו התרבותי והדתי, ואת קשריו עם שאר תושבי הארץ. דגש מיוחד יושם על ביקורת הטקסט המקראי ועל האפשרויות והמגבלות הכרוכות בשימוש בו כמקור לחקר תולדות ישראל. במסגרת הדיון ישולבו בתיאור המקראי ויעומתו עמו ממצאים ארכיאולוגיים ותעודות חיצוניות, מתוך מטרה להציג תיאור מהימן ורצוף ככל האפשר של פרק הזמן הנדון.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 25/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 21/04/2004 בשעה 18:00 | |
| 0677.2002 ראשיתו של עם ישראל בין מיתוס למציאות היסטורית - מנוודות למלוכה | |
| ד"ר עודד לפשיץ | שיעור |
| השיעור יעסוק ב'קדם-ההיסטוריה' של עם-ישראל. במהלכו, נשחזר את תולדות ארץ-ישראל בפרק הזמן שמאמצע האלף השני לפנה"ס ועד לתקופת הממלכה המאוחדת. נאפיין את תושביה של הארץ בפרק הזמן הזה, נגדיר את תרבותם, דתם ואת צורת היישוב שלהם, ונעמוד על מאפייני השלטון המצרי בארץ. על רקע זה ננסה לעמוד על שורשיו ועל מקורות צמיחתו של עם-ישראל, נבחן את ייחודו התרבותי והדתי, ואת קשריו עם שאר תושבי הארץ. דגש מיוחד יושם על ביקורת הטקסט המקראי ועל האפשרויות והמגבלות הכרוכות בשימוש בו כמקור לחקר תולדות ישראל. במסגרת הדיון ישולבו בתיאור המקראי ויעומתו עמו ממצאים ארכיאולוגיים ותעודות חיצוניות, מתוך מטרה להציג תיאור מהימן ורצוף ככל האפשר של פרק הזמן הנדון.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 19/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0677.2003 ספרד בימי הביניים בין יהודים ונוצרים | |
| פרופ' אליעזר גוטווירט | שיעור |
| השיעור יעסוק בהיסטוריה של יהודי ספרד כשהדגש הוא על המגעים בין יהודים ונוצרים בחצי האי האיברי. נעסוק בקשת רחבה של תחומים בהם מתועדים מגעים אלה. נדון בתיאוריות של היסטוריונים על תופעה זו. כמו כן נעיין במקורות ראשוניים על ההיסטוריה של יהודי ספרד.
| |
| 0677.2007 מאבקים ציבוריים ופוליטיים בעשור הראשון למדינה | |
| ד"ר אורית רוזין | שיעור |
|
מטרת הקורס היא להכיר כמה מן הויכוחים הציבוריים והפוליטיים המרכזיים שהתנהלו בישראל בשנות החמישים הראשונות, ויכוחים שעצבו במדה רבה את פניה של הזירה הפוליטית-חברתית בעשור הראשון. אחת ממטרות הקורס היא להכיר מקרוב את תרבות השיח בת-הזמן וכן את התרבות של הארגונים הפוליטיים והביורוקרטיים בתקופה זו. מטרה אחרת היא לדון בשאלה האם וכיצד משפיעים אירועים היסטוריים מוגבלים בזמן על התפתחויות חברתיות-חוקתיות-שלטוניות ו/או נורמטיוויות לטווח הרחוק. מבוא – רקע היסטורי – היישוב היהודי בארץ-ישראל ערב הקמת המדינה. השינויים שחלו בחברה הישראלית בשנות המדינה הראשונות. דמותו של העשור הראשון: משטר, חברה תרבות. המאבק על חינוך ילדי מחנות העולים – קורותיה של הממשלה הראשונה שזורות במאבק על חינוך ילדי מחנות העולים. נדון במאבק הפוליטי והתקשורתי, בועדת החקירה ובתוצאותיה. נפילת הממשלה השנייה; ביטול הזרמים בחינוך וחוק חינוך ממלכתי. המאבק על המדיניות הכלכלית – המדיניות הכלכלית של הממשלה, משטר הצנע ומאבקו של הציבור בכלל ושל הציבור האזרחי בפרט למניעת אפליה; צו הקיצוב על מוצרי הלבשה והנעלה ; האמנם מרד הסוחרים?; הוועדה לבדיקת אפליות ותוצאותיה; סוף ימיה של הממשלה הראשונה. הבחירות לרשויות המקומיות ותוצאותיהן. המאבק על העלייה ההמונית בהקשר פוליטי – דמותה של העלייה ההמונית. חילוקי הדעות הציבוריים בעניין העלייה ההמונית. התוצאות הפוליטיות של העלייה ההמונית. הבחירות לכנסת השנייה ותוצאותיהן; המשבר הכלכלי של 1951; המדיניות הכלכלית החדשה. קיבוץ או מושב? - המאבק הפוליטי והציבורי סביב יישוב העולים: מעברות ורשויות מקומיות; ההתיישבות החקלאית בישראל: עמדותיה של התנועה הקיבוצית, עמדותיה של תנועת המושבים; מאבקים בין רשויות על עיצוב מפת ההתיישבות העירונית. בין פוליטיקה ואידיאולוגיה – מדיניות החוץ של ישראל והפילוג בקיבוץ המאוחד. פוליטיקה וביטחון – ממשלת שרת ועסק הביש; פעולות התגמול ביקורת פוליטית וציבורית; הבחירות לכנסת השלישית. המאבק על דמותו של הנוער – ערכים ומציאות. משבר החלוציות; פרישת בן גוריון לשדה בוקר; תוכנית השח"ל; תנועת בני המושבים; החינוך הגבוה בישראל; ישראל כחברה במעבר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 20/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/04/2004 בשעה 9:00 | |
| 0677.2008 פוליטיקה, חוק ומשפט בעשור הראשון למדינה | |
| ד"ר אורית רוזין | שיעור |
| מטרת הקורס היא להכיר כמה מן הויכוחים הציבוריים והפוליטיים המרכזיים שהתנהלו בישראל בשנות החמישים הראשונות, ויכוחים שעצבו במדה רבה את פניה של הזירה הפוליטית-משטרית בעשור הראשון. אחת ממטרות הקורס היא להכיר מקרוב את תרבות השיח בת-הזמן וכן את התרבות של הארגונים הפוליטיים והביורוקרטיים בתקופה זו. מטרה אחרת היא לדון בשאלה האם וכיצד משפיעים אירועים היסטוריים מוגבלים בזמן על התפתחויות חברתיות-חוקתיות-שלטוניות ו/או נורמטיוויות לטווח הרחוק.
מבוא – המעבר בין יישוב למדינה; מדינת ישראל בעשור הראשון, דמותה של הדמוקרטיה הישראלית. בחירות וממשלות – מבט היסטורי על שלוש מערכות בחירות ושמונה ממשלות. המאבק על החוקה – כרונולוגיה של הדיונים של המאבק על החוקה. דיוני ועדת חוק חוקה ומשפט בעניין החוקה. חוק המעבר 1949, שינוי שמה של האספה המכוננת ל-כנסת – האמנם שינוי קוסמטי? הדיון הפוליטי בכנסת, הנימוקים בעד ונגד. המאבק הציבורי על-גבי גיליונות כתבי העת והעיתונים. המשמעות השנויה במחלוקת של החלטת הררי – מי הרוויח, מי הפסיד? מדיניות הצנע והמאבק על שלטון החוק – יחסו של הציבור למושג שלטון החוק; יחסה של הממשלה; יחסי הרשות השופטת והרשות המחוקקת. חוק שיווי זכויות האשה – התקוות, המאבק הפוליטי על תוכנו והיקפו של החוק ותוצאותיו, ההקשרים הפוליטיים של החוק ; הבחירות לכנסת השנייה. זכויות חברתיות - שביתת הימאים – מאבק על זכויות ההתארגנות של העובדים, טקטיקות של התארגנות ציבור העובדים, הסערה התקשורתית, התנהגות המשטרה, עמדות המפלגות, הממשלה והציבור, משפט הימאים ופסק-הדין. מוסר, כלכלה ופוליטיקה – המאבק הציבורי נגד הסכם השילומים עם גרמניה - הרקע הכלכלי והמדיני להסכם, דרכי המאבק, שאלת שלטון החוק וקבלת החלטות הרוב, המשמעות הכלכלית המדינית והחברתית של הסכם השילומים. מאבקים משפטיים – זכויות נאשמים; הזכות לחופש העיסוק; הזכות לחופש תנועה. המאבק על חופש הביטוי – הצנזורה, העיתונות ומשרד הפנים; משפטי קול העם, עמדת התקשורת, עמדת הפקידות, עמדת הממשלה; בג"צ קול העם II. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 29/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0677.2009 תולדות היהודים בארצות הברית 1900-1654 | |
| פרופ' רוברט רוקאווי | שיעור |
| קורס מבוא לתולדות ההתיישבות היהודית בארה"ב עד 1900. הקורס ידון בנושאים כגון: דפוסי הגירה והתיישבות, מגמות דמוגרפיות, שינויים כלכליים וניידות, שינויי דת, חיים חברתיים, ויחסים בין יהודים לאמריקנים אחרים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0677.2010 תולדות היהודים בארצות הברית 1990-1900 | |
| פרופ' רוברט רוקאווי | שיעור |
| קורס מבוא לתולדות היהודים בארה"ב עד שנת 2000 . הקורס ידון בנושאים כגון: דפוסי הגירה, מגמות דמוגרפיות, שינויים כלכליים וניידות, שינויי דת, חיים חברתיים, ויחסים בין יהודים לאמריקנים אחרים. ההשפעה של היהודים על החברה האמריקנית וההשפעה של אמריקה על חיי היהודים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/06/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 18/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0677.2011 הנהגה וחברה בגליל בתקופת המשנה | |
| פרופ' אהרן אופנהיימר | תרגיל |
| תוך כדי תקופת המשנה, לאחר דיכויו של מרד בר-כוכבא עובר מרכז הכובד של החיים היהודיים לגליל. כך זוכה הגליל היהודי להגמוניה על יהדות ארץ-ישראל כולה, ובמידה מסוימת גם על יהודי התפוצות. הקורס יעסוק בקריאה במקורות בזיקה לנושאי משנה שונים כגון, החברה היהודית בגליל בתקופת יבנה וקשריה עם מוסדות ההנהגה; האם השתתף הגליל במרד בר-כוכבא; איזה גליל מצאו לפניהם פליטי המרד; שיקום מוסדות ההנהגה בגליל ודרך תיפקודם. התקנות של מוסדות ההנהגה העצמית שנקבעו לאור הנסיבות ומשמעותן ההיסטורית; הריבוד החברתי של יהודי הגליל; היחסים בין מוסדות ההנהגה לבין השלטונות הרומיים; פעילותם של השלטונות הרומיים בתחום העיור, והשתלבותו של רבי יהודה הנשיא במדיניותם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/03/2004 בשעה 9:00 | |
| 0677.2012 קרובים רחוקים:יחסי יהודים ושומרונים בתקופות הרומית והביזאנטית | |
| ד"ר יובל שחר | תרגיל |
| היהודים והשומרונים היו שתי קבוצות האוכלוסייה המובהקות ביותר בארץ ישראל, שראו בארץ ישראל את ביתם ההיסטורי, הקימו בה מרכז דתי-פולחני והתמידו בישיבתם בה. הדמיון מצד אחד והתחרות מצד שני הובילו למערכת יחסים מורכבת ביניהם. בקורס נבחן את טיבה של מערכת היחסים הזו והתפתחותה במהלך התקופה שבין חורבן הבית לכיבוש המוסלמי. תשומת-לב מיוחדת תוקדש למעמדם ההילכתי של ה'כותים' [=השומרונים] וליחס היהודים כלפיהם, כעולה מן הספרות התלמודית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 11/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 21/04/2004 בשעה 18:00 | |
| 0677.2013 האינקוויזיציה, היהודים והמתייהדים | |
| פרופ' אליעזר גוטווירט | תרגיל |
| האינקוויזיציה המודרנית פעלה באזור רחב, מאיטליה ועד האיים הפיליפיניים. היא פעלה נגד קבוצות רבות ושונות. אבל במקורה היא מוסד שפעילותו מכוונת נגד מתייהדים ולפעמים נגד יהודים. התרגיל יעסוק בהיסטוריה של מוסד זה והשפעתו על ההיסטוריה היהודית. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0677.2014 מחבורה לתנועה: סוגיות בתולדות החסידות | |
| פרופ' דוד אסף | תרגיל |
|
התרגיל יעסוק בשלביה הראשונים של תנועת החסידות ויבחן את תהליכי התגבשותה וצמיחתה על רקע החברה היהודית המסורתית בפולין במאה הי"ח. הקורס יתמקד בשני הדורות הראשונים של החסידות – הבעש"ט ובני דורו; ר' דב בער המגיד ממזריץ' ותלמידיו. תשומת לב מיוחדת תינתן לשאלות בעלות אופי היסטורי-חברתי: דמותו ההיסטורית של הבעש"ט, תורת הצדיק ובעיית ההנהגה, החצר החסידית בראשיתה, דרכי התפשטותה של החסידות. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0677.2016 פתולוגיה חברתית בקרב יהודי ארצות-הברית במאה ה-20 | |
| פרופ' רוברט רוקאווי | תרגיל |
| במהלך הקורס נבחן בעזרת קריאת מסמכים וסרטים, פתולוגיה חברתית בקרב הקהילה היהודית בארצות הברית במאה ה-20.
| |
| 0677.2017 בין משפט קסטנר למשפט אייכמן - התמודדות עם זכרון השואה | |
| ד"ר רוני שטאובר | תרגיל |
| מטרתו של הקורס לדון בהתגבשות זיכרון השואה ותודעתה בארץ בשנות ה-50 ובראשית שנות ה-60 כפי שהשתקפו ב"משפט קסטנר" בשנים 1955-1954 ובמשפטו של אדולף אייכמן ב- 1961. על בסיס מחקרים היסטוריים שונים שהתפרסמו בשנים האחרונות ומקורות בני התקופה, יבחנו הרקע ההיסטורי וההשקפות האידיאולוגיות שעמדו בבסיסם של המשפטים. התרגיל יבחן את מטרותיהם של הממסדים הפוליטיים והמשפטיים הישראלים בהכנת המשפטים, ואת השתתפותם של ניצולי השואה בהליכים המשפטיים ובויכוחים העקרוניים שהתנהלו בארץ על רקע המשפטים. בסוגיות אלה יעומתו טיעונים מנוגדים המופיעים במחקר. על סמך הדיונים המשפטיים והויכוחים שהתקיימו בעיקר מעל דפי העיתונות, נבקש לבחון את התובנות שהיו קימות באותן שנים בארץ לגבי מאפייניו של "הפיתרון הסופי", ייחודיותה של השואה, האנטישמיות ודמותו של הרוצח. דגש מיוחד יושם בתרגיל על הבנת יחסה של החברה הישראלית, כפי שהשתקפה במשפטים, להתנהגותו של הציבור היהודי בשטחי הכיבוש הגרמניים: האם "כצאן לטבח"?, המרידות בגיטאות, היודנראטים ועוד. סוגיות נוספות שידונו בקורס הן מטרותיו והשלכותיו העקרוניות של "החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם", משפטי קפואים ושוטרים שהתקיימו בארץ, שאלת זכותה העקרונית של מדינת ישראל לשפוט נאצים ומשתפי פעולה בשם העם היהודי ועוד. | |
| 0677.2018 החברה היהודית בימי הבית השני על-פי יוספוס וספרות חז"ל | |
| מר רז מוסטיגמן | תרגיל |
| התרגיל יעסוק בהתפתחותה של החברה היהודית על זרמיה העיקריים לאורך כל ימי הבית השני, החל משלהי תקופת המקרא ועד ערב המרד הגדול על-פי המקורות הספרותיים וההיסטוריוגראפיים המרכזיים של התקופה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/07/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 01/08/2004 בשעה 9:00 | |
| 0677.2019 מירושלים לביתר היבטים גיאוגרפיים והיסטוריים | |
| ד"ר יובל שחר | תרגיל |
| התוצאות היישוביות של מלחמת החורבן הורגשו בעיקר בהר ירושלים. עיקר האוכלוסיה היהודית והנהגתה המשיכו לחיות ביהודה, ואף קיוו לשוב בהקדם לירושלים.
בקורס ננסה להתחקות אחר 'מפת' היישוב היהודי בארץ ישראל בין השנים 135-70 לספה"נ. זאת נעשה באמצעות מקורות תלמודיים, היסטוריים וממצאים ארכיאולוגיים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/06/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 26/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0677.2022 תפיסת הגאולה בציונות הכללית ובציונות הדתית | |
| ד"ר מיכל לניר | תרגיל |
| הקורס יעסוק במקומו המיוחד של רעיון הגאולה בהשקפת עולמה של התנועה הציונית הכללית ושל הציונות הדתית, מיסודה של "המזרחי", תוך השוואה בין העמדות השונות שהתגלו לראשונה בשאלת אוגנדה בשנת 1903.
מקום מיוחד וחשוב יוקדש לרעיון הגאולה במשנתו של משה הס, מאבות הסוציאליזם האירופי, שפרסם את "רומי וירושלים" שלו בשנת1860-, השנה שבה נולד הרצל. בשיעורי המבוא תיבחן משמעותו של רעיון הגאולה – אחד מחידושיה המהפכניים של השקפת העולם היהודית, כפי שהיא מופיעה במקרא - פועל יוצא מתפיסת הזמן היהודית; תיערך השוואה בין תפיסת הגאולה היהודית (=גאולה לאומית וכללית) לבין תפיסת הגאולה בהשקפת העולם הנוצרית (=גאולת הנפש הפרטית) שעיצבה את תרבות המערב כולה. עיקרו של הקורס יתמקד כאמור בנושאים הבאים: א. רעיון הגאולה בציונות הכללית: 1. הציונות ה"מדינית": הרצל, נורדאו, ברדיצ'בסקי – שואפים ל"נורמליזציה" של עם ישראל, תוך שינוי ערכי המסורת היהודית, התנערות מכל סממן של גאולה והקמת מדינה שתהווה "מקלט בטוח" לעם ישראל, לאו דווקא בארץ-ישראל. 2. הציונות הסוציאליסטית שהושפעה ממשנתו של מ' הס: אחד-העם, סירקין, וייצמן, בובר וא"ד גורדון – הגאולה היא עמוד האש המנחה את דרכם (סיסמת הקרן-הקימת-לישראל – "גאולה תתנו לארץ"). למרות שאין הם מאמצים את משמעותה הדתית-מסורתית של הגאולה הם מדברים על "מוסר הנביאים", אינם מציבים את הקמת המדינה כמטרה ומתנגדים להרצל בפולמוס אוגנדה. ב. רעיון הגאולה בציונות הדתית: 1. הזרם המרכזי, הפרגמאטי, בראשות הרב י' י' ריינס, שלא זיהה את התנועה הציונית עם רעיון הגאולה, ותמך משום כך בהרצל בפולמוס אוגנדה. 2. הזרם המשיחי, המזהה את התנועה הציונית עם תנועת הגאולה של עם ישראל, כפי שמתגלה בתורת הרב א' י' הכהן קוק. ההתמודדות תתקיים תוך לימוד פעיל של דברי האישים הנ"ל על רקע המאורעות ההיסטוריים שעיצבו את תקופתם. הקורס יעסוק במקומו המיוחד של רעיון הגאולה בהשקפת עולמה של התנועה הציונית הכללית ושל הציונות הדתית, מיסודה של "המזרחי", תוך השוואה בין העמדות השונות שהתגלו לראשונה בשאלת אוגנדה בשנת 1903. מקום מיוחד וחשוב יוקדש לרעיון הגאולה במשנתו של משה הס, מאבות הסוציאליזם האירופי, שפרסם את "רומי וירושלים" שלו בשנת1860-, השנה שבה נולד הרצל. בשיעורי המבוא תיבחן משמעותו של רעיון הגאולה – אחד מחידושיה המהפכניים של השקפת העולם היהודית, כפי שהיא מופיעה במקרא - פועל יוצא מתפיסת הזמן היהודית; תיערך השוואה בין תפיסת הגאולה היהודית (=גאולה לאומית וכללית) לבין תפיסת הגאולה בהשקפת העולם הנוצרית (=גאולת הנפש הפרטית) שעיצבה את תרבות המערב כולה. עיקרו של הקורס יתמקד כאמור בנושאים הבאים: א. רעיון הגאולה בציונות הכללית: 1. הציונות ה"מדינית": הרצל, נורדאו, ברדיצ'בסקי – שואפים ל"נורמליזציה" של עם ישראל, תוך שינוי ערכי המסורת היהודית, התנערות מכל סממן של גאולה והקמת מדינה שתהווה "מקלט בטוח" לעם ישראל, לאו דווקא בארץ-ישראל. 2. הציונות הסוציאליסטית שהושפעה ממשנתו של מ' הס: אחד-העם, סירקין, וייצמן, בובר וא"ד גורדון – הגאולה היא עמוד האש המנחה את דרכם (סיסמת הקרן-הקימת-לישראל – "גאולה תתנו לארץ"). למרות שאין הם מאמצים את משמעותה הדתית-מסורתית של הגאולה הם מדברים על "מוסר הנביאים", אינם מציבים את הקמת המדינה כמטרה ומתנגדים להרצל בפולמוס אוגנדה. ב. רעיון הגאולה בציונות הדתית: 1. הזרם המרכזי, הפרגמאטי, בראשות הרב י' י' ריינס, שלא זיהה את התנועה הציונית עם רעיון הגאולה, ותמך משום כך בהרצל בפולמוס אוגנדה. 2. הזרם המשיחי, המזהה את התנועה הציונית עם תנועת הגאולה של עם ישראל, כפי שמתגלה בתורת הרב א' י' הכהן קוק. ההתמודדות תתקיים תוך לימוד פעיל של דברי האישים הנ"ל על רקע המאורעות ההיסטוריים שעיצבו את תקופתם. ד"ר מיכל לניר תפיסת הגאולה בציונות הכללית ובציונות הדתית (תרגיל) The Concept of REDEMPTION (GEULA) in Secular and Religious Zionism הקורס יעסוק במקומו המיוחד של רעיון הגאולה בהשקפת עולמה של התנועה הציונית הכללית ושל הציונות הדתית, מיסודה של "המזרחי", תוך השוואה בין העמדות השונות שהתגלו לראשונה בשאלת אוגנדה בשנת 1903. מקום מיוחד וחשוב יוקדש לרעיון הגאולה במשנתו של משה הס, מאבות הסוציאליזם האירופי, שפרסם את "רומי וירושלים" שלו בשנת1860-, השנה שבה נולד הרצל. בשיעורי המבוא תיבחן משמעותו של רעיון הגאולה – אחד מחידושיה המהפכניים של השקפת העולם היהודית, כפי שהיא מופיעה במקרא - פועל יוצא מתפיסת הזמן היהודית; תיערך השוואה בין תפיסת הגאולה היהודית (=גאולה לאומית וכללית) לבין תפיסת הגאולה בהשקפת העולם הנוצרית (=גאולת הנפש הפרטית) שעיצבה את תרבות המערב כולה. עיקרו של הקורס יתמקד כאמור בנושאים הבאים: א. רעיון הגאולה בציונות הכללית: 1. הציונות ה"מדינית": הרצל, נורדאו, ברדיצ'בסקי – שואפים ל"נורמליזציה" של עם ישראל, תוך שינוי ערכי המסורת היהודית, התנערות מכל סממן של גאולה והקמת מדינה שתהווה "מקלט בטוח" לעם ישראל, לאו דווקא בארץ-ישראל. 2. הציונות הסוציאליסטית שהושפעה ממשנתו של מ' הס: אחד-העם, סירקין, וייצמן, בובר וא"ד גורדון – הגאולה היא עמוד האש המנחה את דרכם (סיסמת הקרן-הקימת-לישראל – "גאולה תתנו לארץ"). למרות שאין הם מאמצים את משמעותה הדתית-מסורתית של הגאולה הם מדברים על "מוסר הנביאים", אינם מציבים את הקמת המדינה כמטרה ומתנגדים להרצל בפולמוס אוגנדה. ב. רעיון הגאולה בציונות הדתית: 1. הזרם המרכזי, הפרגמאטי, בראשות הרב י' י' ריינס, שלא זיהה את התנועה הציונית עם רעיון הגאולה, ותמך משום כך בהרצל בפולמוס אוגנדה. 2. הזרם המשיחי, המזהה את התנועה הציונית עם תנועת הגאולה של עם ישראל, כפי שמתגלה בתורת הרב א' י' הכהן קוק. ההתמודדות תתקיים תוך לימוד פעיל של דברי האישים הנ"ל על רקע המאורעות ההיסטוריים שעיצבו את תקופתם. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/04/2004 בשעה 9:00 | |
| 0677.2023 דימוי היהודי האמריקני בקולנוע | |
| פרופ' רוברט רוקאווי | תרגיל |
| יעשה שימוש בסרטים ותעודות. אנו נברר את הצורה בה הקולנוע ייצג את היהודים האמריקנים משנות ה-20. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0677.2024 הזרמים הרעיוניים בעם היהודי: ממשה מנדלסון עד בנימין זאב הרצל | |
| ד"ר שלום רצבי | תרגיל |
| מטרת התרגיל להכיר את הזרמים הרעיוניים שעיצבו את עולמו התרבותי, החברתי והפוליטי של העם היהודי מצמיתה של תנועת ההשכלה ועד התמסדותה הפוליטית של הלאומיות היהודית החדשה. בתרגיל יתוודע התלמיד אל צמיחתן והתפתחותן של תנועת ההשכלה, חכמת ישראל, האורתודוקסיה, הניאו-אורתודוקסיה, התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטית וגם אל הגותם של אישי מפתח בתנועות אלו (מ' מנדלסון, רש"ר הירש, החת"ם סופר, ה' גרץ, ל"ל צונץ, ז' פרנקל, א' גייגר ואחרים). מקום רב יוקדש לזיקה שבין התנועות והזרמים הנדונים לבין זרמים מקבילים להם בתרבות הכללית.
התרגיל יתבסס בעיקר על קריאת מקורות ראשוניים ומשניים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 16/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 18/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0677.2025 תל-אביב - יצירתה של עיר עברית 1948-1909 | |
| פרופ' יעקב שביט | תרגיל |
| התרגיל יציג את ההיבטים השונים של תל-אביב, 'העיר העברית הראשונה' במרחב אורבני ובחברה עירונית, יעמוד על ייחודה, וינתח את הקשר בין התפתחותה האורבנית ובין התגבשות החברה העירונית והתרבות בעיר במשך כארבעים שנה (1909-1948) כמו כן יעסוק במעמד שהיה לתל-אביב בתהליכי ההתפתחות והעיצוב של היישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופת המנדט.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0677.3000 הגלויות מ-332-732 לפסה"נ | |
| פרופ' רן צדוק | סמינר לתואר ראשון |
| הסמינר יעסוק בתולדות גולי ישראל באשור בין השנים 732 ו-602 לפסה"נ ובהיסטוריה של גולי יהודה בבל בין השנים 623 ו-350 לפסה"נ. | |
| 0677.3001 עיר וערים מעורבות בארץ ישראל בתקופות הרומית והביזאנטית | |
| ד"ר יובל שחר | סמינר לתואר ראשון |
| במהלך התקופה הרומית עברה ארץ ישראל, כמזרח כולו, תהליך מואץ של הקמת ערים. תהליך זה ביטא מגמות פוליטיות, מינהליות וסוציאליות וגם קידם וחולל מגמות בתחומים אלה. שינויים אלה היו משמעותיים ביותר ליישוב היהודי בארץ הן מבחינת התהליכים הפנימיים שהתחוללו בחברה היהודית, הן מבחינת המפגש בין האוכלוסייה הכפרית היהודית לערים הגדולות הסמוכות אליהם והן במערכות היחסים ששררו בערים בין אוכלוסיות השונות זו מזו במוצאן האתני ובדתן. בקורס נעקוב אחר השלבים ההיסטוריים העיקריים של הקמת הערים וביסוסן, ונתמקד במפגש היום-יומי, בשיתוף הפעולה ובעימותים שבין יהודים, שומרונים, פגאנים ונוצרים בערים המעורבות. | |
| 0677.3002 יהודי ארץ ישראל בזמן השלטון הצלבני | |
| פרופ' אלחנן ריינר | סמינר לתואר ראשון |
| הקורס יעסוק בתולדות יהודי ארץ ישראל במאות הי"ב והי"ג, פרק זמן שחלקים שונים של ארץ ישראל היו תחת שלטון צלבני וסביבה התקיים העימות בין האסלאם לנצרות. בעקבות הכיבוש הלטיני של ארץ ישראל, מתעורר עניין רב בארץ ישראל גם בקהילות היהודיות באירופה, ותופעת העלייה והעלייה לרגל של יהודים מאירופה יוצר באותה עת מפגש מרתק ששותפים לו יהודי המזרח, יהודי ספרד ויהודי אשכנז המנהלים ביניהם קשרים תרבותיים שנודעת להם משמעות עמוקה גם במאות הבאות. לאחר הכירות עם התשתית הגאוגרפית, הקהילתית והפוליטית נעסוק בסוגיות הנזכרות ובאחרות מחיי היהודים בארץ ישראל באותן המאות. | |
| 0677.3003 ראי עקום: הסאטירה המשכילית במאה ה-י"ט | |
| פרופ' דוד אסף | סמינר לתואר ראשון |
| הסמינר יעסוק בביקורת הסאטירית של משכילים עבריים במזרח אירופה במאה הי"ט על החברה היהודית המסורתית, ובמיוחד כלפי תנועת החסידות ומנהיגיה. במאמציהם התעמולתיים השתמשו משכילים רבים בנשק הסאטירה והלעג – נשקו של החלש – כדי לבקר היבטים שונים בחייה של החברה המסורתית שנתפסו בעיניהם שליליים ומזיקים וכדי 'לנצח' באמצעותה את היריב השנוא. במהלך הסמינר נעמוד על משמעותה של הביקורת המשכילית, על המאבק בין משכילים לחסידים, נתחקה אחר המניעים, המגמות ומוקדי הפולמוס, ונבחן את הזיקות שבין ספרות סאטירית לבין מציאות היסטורית וחברתית. בחינה זו תהיה על סמך עיון במבחר של סאטירות, בעיקר פרי עטם של יוסף פרל (גליציה), ריב"ל (וולין), יהל"ל (רוסיה הלבנה) ויל"ג (ליטא). | |
| 0677.3004 השאלה היהודית בפוליטיקה של המאה ה-20 | |
| פרופ' רונלד צוויג | סמינר לתואר ראשון |
| בסמינר נדון במעמד היהודים כקבוצה פוליטית בקהילה הבינ"ל. השאלה של זכויות המיעוטים במדינות שנוסדו אחרי מלחמת העולם ה-I נדונה רבות בשיחות שלום ב-1919-1920, והסכמי המיעוטים היו אמורים לתת הגנה על זכויותיהם. נדון בכישלון הסכמי המיעוטים בין שתי מלחמות העולם ובהקמת הקונגרס היהודי העולמי שמטרתו היתה לתת מענה למצוקת היהודים אחרי עליית האנטישמיות בשנות השלושים.
אחרי השואה הקהילה הבינ"ל קיבלה מספר אמנות חדשות בניסיון נוסף לשמור על זכויות של מיעוטים, כולל היהודים. נדון גם בצעדים לתקן את הנזק החומרי של השואה. | |
| 0677.3005 התפשטות היישוב היהודי בארץ- ישראל בתקופה הפרסית | |
| פרופ' בצלאל בר כוכבא | סמינר לתואר ראשון |
| עיון מדוקדק במקורות העיקריים לשחזור היקפו של היישוב היהודי בימי שיבת ציון והתפשטותו במרוצת התקופה הפרסית. העיון במקורות ישולב עם הידיעות על המנהל הפרסי והממצא הארכיאולוגי. תכליתו של השחזור: לברר את הזיקה בין ההתפתחות הדמוגרפית-יישובית לקרע החברתי-תרבותי-דתי בקהילה היהודית בארץ-ישראל שהלך וגבר במשך ימי הבית השני. | |
| 0677.3006 יהודה בין סנחריב לנבוכדנאצר | |
| ד"ר עודד לפשיץ | סמינר לתואר ראשון |
| שני חורבנות עזים היכו ביהודה במאה וחמש עשרה השנים האחרונות בתולדותיה: החורבן האשורי בעת מסעו של סנחריב (701 לפנה"ס) והחורבן הבבלי בעת מסעו של נבוכדנאצר (586 לפנה"ס). פרט למשמעותם הפיזית של שני החורבנות הללו על גבולותיה של ממלכת יהודה, על אוכלוסייתה, על מעמדה ועל תרבותה, היתה להם גם השפעה מכרעת על האידיאולוגיה הלאומית, על הדת והפולחן ביהודה, כמו גם על דרך תיאור תולדותיה של הממלכה. בסמינר נבחן את המקורות המקראיים והחוץ-מקראיים העיקריים על תקופה זו, כמו גם את הממצא הארכיאולוגי, וננסה לבנות תמונה היסטורית מהימנה של תולדות יהודה בין מסעות סנחריב ונבוכדנאצר. על רקע זה נוכל לבחון את השפעתם של מסעות אלה על התחומים השונים בחייה החומריים, התרבותיים והאידיאולוגיים של הממלכה. | |
| 0677.3007 מוסדות הקהילה היהודית בימי הביניים | |
| ד"ר שמחה גולדין | סמינר לתואר ראשון |
| בסמינר יבחנו נושאים הקשורים לקבוצה היהודית בחברה הנוצרית בימי הביניים, מן הבחינה המתודולוגית, מן הבחינה ההיסטוריוגרפית ומן הבחינה ההיסטורית. בדיקה זו תערך בעזרת ניתוח ובדיקה של המוסדות השונים בקבוצה. בתי הדין, מוסדות החינוך, ומערכי קבלת ההחלטות בקבוצה. מערכת היחסים שבין הקבוצה הראשונית (המשפחה) ומערכת הקהילתית ינותחו בכלי מחקר היסטוריים ובעזרת התחומים הנוספים סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
הזרמים הפוליטיים והחברתיים החדשים שפרחו בהם והיחסים בין היהודים לבין קבוצות אחרות. | |
| 0677.3009 הציונות בארצות האיסלאם, 1939-1917 | |
| ד"ר ירון צור | סמינר לתואר ראשון |
| הסמינר יעסוק בתולדות הציונות בארצות האסלאם בין שתי מלחמות העולם, במבט משווה. בין הנושאים העיקריים שיידונו בו:
- מצב המיעוטים היהודיים השונים בארצות האסלאם השונות ומידת הרלוונטיות של הלאומיות לגביהם אחרי מלחמת העולם הראשונה. - כלום היה הבדל בין התפתחות הציונות בארצות האסלאם העצמאיות לקולוניאליות? - יחס מרכזיה של התנועה הציונית לקהילות היהודיות בארצות האסלאם השפעת הסכסוך הלאומי הפלסטיני-ציוני בארץ-ישראל על היחסים בין היהודים לשכניהם. | |
| 0677.4000 תולדותיה של ההיסטוריוגרפיה המקראית: מסע בעקבות הדויטרינים | |
| ד"ר עודד לפשיץ | סמינר שנתי לתואר שני |
| התיאור של תולדות עם ישראל בין תקופת ההתנחלות לבין ימי גלות בבל, כפי שנכתב בספרים יהושע, שופטים, שמואל ומלכים, עיצב את התודעה ההיסטורית של עם ישראל והשפעתו ניכרת עד לימינו. בסמינר נעסוק באסכולת הסופרים שיצרה חיבור זה. נעמוד על זמנה, על האידיאולוגיה שעמדה מאחורי החיבור ההיסטורי ועל מניעי הכותבים שלו. נבדוק את קהל היעד שעבורו נכתב החיבור ואת השינויים שנערכו בו במרוצת הדורות. ננסה להגדיר את זמנן של העריכות השונות על רקע המציאות ההיסטורית המשתנה של יהודה והיהודים לפני החורבן, בזמן גלות בבל ולאחר שיבת ציון, ולאפיין את התוספות שנוספו לו במרוצת הדורות. | |
| 0677.4001 4 פנים של חילוניות: אחד העם וביאליק,ברדיצ'בסקי, ברנר, גורדון | |
| ד"ר שלום רצבי | סמינר שנתי לתואר שני |
| אחת הבעיות החמורות שניצבה בפני היהדות המודרניות הייתה בעיית היחס בין העם היהודי כלאום ברוח הגדרת הלאומיות המודרנית לבין היהדות כדת. בעיה זו מקורה הן בתפיסת הזהות היהודית המסורתית שהייתה דתית בעיקרה והן בדימוי עם היהודי בעיני העמים שחי בקרבם. בסמינריון '4 פנים של חילוניות' יתמודד התלמיד עם בעיית הזהות היהודית בעת החדשה בעזרת 4 מודלים של פרשנות ועיצוב מחודש של היהדות. במסגרת זאת יתוודע התלמיד הן אל הגותם של אחד-העם וביאליק, ברדיצ'בסקי, ברנר וגורדון והן על השפעתה של הגות זו על התרבות והזהות הישראלית. בין הסוגיות שיתמקד בהן הסמינריון יהיו: מהי יהדות חילונית? צמיחתה של חילוניות יהודית; היחס לעבר ולהיסטוריה היהודי? המשך ותמורה בתרבות היהודית החילונית; מקורותיה של התרבות היהודית חילונית; מקומה של הדת בזהות היהודית המודרנית?; שאלת ייחודו של עם ישראל? מהי לאומיות יהודית ? ועוד.
הסמינריון יתבסס על קריאת מקורות ראשונים (הן של ההוגים הנ"ל והן של ממשיכיהם, מתנגדיהם ופרשניהם (י' קלצקין, מ"מ בובר, ג' שלום, נ' רוטנשטרייך ואחרים) מפא"י, אחדות העבודה, הרביזיוניסטים, ברית-שלום, איחוד, התנועה הקומוניסטית, המזרחי, אגודת ישראל) והשפעתה על עיצוב עמדתם הפוליטית בסכסוך היהודי-ערבי. התרגיל יתבסס על מקורות ראשוניים (עיתונות, מצעים, כתבים של מנהיגים ואידיאולוגים שונים) ומחקרים. | |
| 0677.4002 תיקון יחיד, עם ועולם - קריאה בטקסטים בתרבות היהודית | |
| ד"ר שלום רצבי | סמינר שנתי לתואר שני |
| אחד הרעיוניות שהשפיעו על המחשבה והעשייה היהודית מאז גירוש ספרד היה רעיון התיקון שעוצב וגובש בקבלת האר"י ותלמידיו. מראשיתו יצק רעיון התיקון את תיקון היחיד, העם והעולם לחטיבה אחת. אחת מהשלכותיו הבולטות של רעיון דתי חדש זה היתה הפיכת היהדות מדת שהתמקדה ביחיד ובשלמותו הדתית והמוסרית לדת שבמרכזה השאיפה לגאולת היחיד, העם והעולם. פירושה של תמורה זה הוא גיוס היחיד והעם למאבק אקטיבי לתיקונו ותיקון העולם. על רקע זה מטרתו של הסמינריון לעקוב אחרי השתלשלותו והשפעתו של רעיון זה על גווניו השונים מאז הופעתו בקבלת האר"י ועד ראשית המאה העשרים. הסמינריון יתבסס על קריאה ביקורתית של טקסטים נבחרים מספרות הקבלה (ספרות הזוהר, קבלת האר"י) משה חיים לוצטו (רמח"ל), רבי חיים בן עטר, חסידות, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0677.4003 מדינת החשמונאים | |
| פרופ' בצלאל בר-כוכבא | סמינר לתואר שני |
| מקורות המידע שברשותינו על מדינת החשמונאים מציגים בפנינו בעיות היסטוריוגרפיות מורכבות. הדגש בסמינריון יושם על הדגמה שיטתית של דרכי חקר המקורות וגלגוליהם. השלב ההכרחי כדי שניתן יהיה להגיע לשחזור אמין של מהלך האירועים וההתפכחויות בתחומים השונים של חיי המדינה החשמונאית. לאחר מכן יידונו בהתאם מספר סוגיות, כגון: הצבא היהודי, כיבושי החשמונאים, המדיניות כלפי היישוב הנכרי ברחבי ארץ-ישראל, והמשברים הפנימיים במדינה החשמונאית. | |
| 0677.4004 כיצד היהודים זוכרים? | |
| ד"ר שמחה גולדין | סמינר לתואר שני |
| שאלת הזיכרון והעברת מסרי הקבוצה היהודית לחבריה היא שאלה נכבדה ביותר שזכתה רק לאחרונה לתחייה מחודשת. נבדוק במהלך הסמינר מתודות לחקר הזיכרון נעמתן ונאמתן עם המקורות ההיסטוריים של היהודים ועם דרך הכתיבה המיוחדת ליהודי אשכנז בימי הביניים. נרחיב חקירתנו לנושא הזיכרון ומרכיביו (זכירה, דמיון, חלום ועוד), ונבדוק האם יהודים זוכרים באותה דרך בו זוכרת סביבתם.
| |
| 0677.4005 נוסעים יהודים בארצות האיסלאם במאה ה-19 | |
| ד"ר ירון צור | סמינר לתואר שני |
| התיור והמסע מתרחבים ביותר במאה ה-19. במסגרת זו מתרבים גם הזכרונות והיומנים המתעדים מסעות אל יהודי ארצות האסלאם. בסמינר ננתח כמה דוגמאות בולטות לטקסטים אלה, חלקם של יהודים אירופים (יהודית מונטיפיורי, בנימין השני ועוד) וחלקם של יהודים מזרחים המתיירים בארצותיהם הם או בחלקים אחרים של הפזורה (חיים חבשוש, מרדכי אביצרור ועוד). מלבד ההכרויות שיעשו לנו סיפורי מסע אלו עם קהילות יהודיות שונות ועם הנוסעים השונים, יאפשר לנו ניתוח הטקסטים לעמוד על התפתחות תפיסתו של היהודי "האחר" במאה ה19-, תחת השפעת ההשכלה, הקולוניאליזם וניצני הלאומיות.
| |
| 0677.4006 המבול: מיתוס, היסטוריה ומדע | |
| פרופ' יעקב שביט | סמינר לתואר שני |
| סיפור המבול (הוא סיפור הבריאה בשנית), ההיסטוריה העשירה של החיפוש אחר מקורותיו, המחקר שעסק בתהליכי היווצרותו, גלגוליו השונים ותפוצתו האוניברסאלית, כמו גם מיתודות הפרשנות השונות שבהן נעשה במשך הדורות שימוש כדי להסבירו ולהבינו, הם נקודת מוצא מצויינת לבחון כמה סוגיות מרכזיות בהיסטוריה האינטלקטואלית של התרבות היהודית-נוצרית, ובעיקר את היחסים בין 'מיתוס', 'היסטוריה' ו'מדע'.
סיפור המבול ישמש כמקרה, שבאמצעותו נתאר את התפתחות התיאוריות השונות על מקורות המיתוסים, על תפוצתם על מעברם מתרבות לתרבות, ועל זיקתם ל'היסטוריה', ואת תולדות היחסים בין 'אמונה' ו'מדע'. נתאר בעזרתו את התמורות שחלו במעמד המקרא בתרבות היהודית והנוצרית, כפי שהן משתקפות במאמץ הבלתי נלאה למצוא ראיות ארכיאולוגיות (במקרה של המבול מדובר ב'ארקולוגיה') לקוסמולוגיה המקראית, ולהיסטוריה הקדומה של המין האנושי,וכן בניסיון הבלתי נלאה למצוא התאמה בין הסיפור המקראי ובין מדעי הטבע. | |
| 0677.4007 נשים יהודיות בחצי האי האיברי | |
| פרופ' אליעזר גוטווירט | סמינר לתואר שני |
| בסמינר ננסה לפתח צורות מחקר וניתוח מקורות ותופעות היסטוריות. הדגש יהיה על היסטוריה של הנשים. לשם כך נדון בטקסטים מימי הביניים והרנסנס המשמשים לשחזור התחום ההיסטורי הספציפי. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/03/2004 בשעה 9:00 | |
| 0677.4008 אוטוביוגרפיות וזכרונות כמקור לתולדות יהודי מזרח אירופה | |
| פרופ' דוד אסף | סמינר לתואר שני |
| הסמינר יתמקד בבעיות המתודולוגיות הכרוכות בשימושו של ההיסטוריון בספרות הזיכרונות והאוטוביוגרפיות לסוגיה. ראשיתה המשמעותית של ספרות זו בחברה היהודית הוא בשלהי המאה הי"ח ועל כן ייבחן הפוטנציאל שלה על רקע עלייתן של תנועת החסידות וההשכלה כתנועות חברתיות בעלות מסר דתי ותרבותי רדיקלי ולאור הזווית האישית והאינטימית של כותבי זיכרונות שונים. עירוב העובדות "הקשות" - כפי שנשתמרו בזיכרון האנושי הסובייקטיבי - עם פרשנותן הערכית ועם יסודות נרטיביים שמשלים הכותב מדמיונו, היא מבעיות היסוד של ספרות זו. בקורס יידונו הבעיות האופייניות לז'אנר זה, תחומי ההתעניינות של הכותבים ואופק ידיעותיהם, המניעים לכתיבה ואמינותם של המוסרים. | |
| 0677.4009 ערבים זה לזה: אחריות קבוצתית בעולם היהודי במאות ה-19 וה-20 | |
| פרופ' רונלד צוויג | סמינר לתואר שני |
| בסמינר נדון בפעילות של קהילות יהודיות מבוססות למען קהילות במצוקה. נבחן את רגשי האחריות של קהילות מהמערב לאחיהם במדינות מזרח אירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון במסגרת של ההתפשטות הקולוניאלית בסוף המאה ה-19. נדון בביטויים של אחריות הדדית כלפי יהודי גרמניה אחרי עליית הנאצים, ולאחר המלחמה גם כלפי ניצולי השואה. נסקור גם את היחסים ההדדיים בין ישראל והתפוצות במסגרת של ערבים זה לזה.
| |
| 0677.4010 סימביוזה תרבותית וייחוד תרבותי תאוריה ויישומה בתרבות היהודית | |
| פרופ' יעקב שביט | סמינר לתואר שני |
| התרבות היהודית לדורותיה ולענפיה מתאפיינת במערכת רחבה של יחסים ושל מגעים עם תרבויות אחרות. המערכת הרחבה והמרובדת הזאת הטביעה את חותמה בצורות שונות על האופי של תרבויות היהודים השונות, אך בלי לפגוע בייחודה של התרבות היהודית כחטיבה תרבותית בפני עצמה.
מטרתו של השיעור לתאר את ההיסטוריה התרבותית של היהודים כתוצר מהצורך המתמיד להיענות (respond) לאתגרי הסביבה התרבותית בתהליך מורכב של דחייה וקליטה. השיעור יבחן את ההיסטוריה התרבותית של עם ישראל בעת החדשה – מתקופת ההשכלה ואילך – מנקודת המבט של מערכת היחסים שקיים תרבותו עם תרבויות אחרות. הוא יבחן את המנגנונים השונים של המגעים בין תרבויות והמעבר תרבותי (cultural transmission), את סוכני התיווך שלהם, את האופן בו התקבלו והופנמו בחברה הקולטת והשפיעו על הנורמות התרבותיות שלה. לצורך הדיון ישמשו אותנו מושגים כגון: אקולטורציה, אקולטורציה מהופכת (inverted acculturation), אסימילציה, תרבות משנה (sub culture), והיפוכן (תיאוריות ואידיאולוגיות על-אודות המקוריות והעצמיות של התרבות). השיעור יתמקד בסוגיות נבחרות בתחומים השונים של התרבות הפיזית, האינטלקטואלית והספרותית בשלושה מרחבים: יהודי גרמניה, יהודי מזרח אירופה והחברה היהודית בארץ-ישראל. | |
| 0677.4011 ממצאים חדשים וויכוחים אקטואליים בחקר השואה | |
| פרופ' יהודה באואר | סמינר לתואר שני |
| הקורס יעסוק בנושאים מרכזיים אלה: היסטוריוגרפיה של תהליך קבלת ההחלטות שהוביל למה שמכונה ה"פתרון הסופי"; תגובות יהודי פולין למדיניות הנאצית, תוך הדגשת תולדות העיירות היהודיות במזרח אירופה בשואה; ניסיונות הצלה, ויחסן של הכנסיות ליהודים בעת השואה. | |
| 0677.4703 הפולמוס בין יהודים ונוצרים בימי הביניים | |
| פרופ' גרמי כהן | סמינר לתואר שני |
| סמינריון זה יתמקד בתופעה ובספרות של הפולמוס היהודי-נוצרי, החל מתקופת אבות הכנסייה ולאורך ימי הביניים. ננסה להכיר את הפולמוס הבינדתי בהקשרו החברתי והתרבותי, להבין דרכו את היחסים המורכבים בין הנצרות והיהדות משך התקופה הנדונה, ולבחון את ערכה של ספרות הפולמוס הדתי בחקר ההיסטוריה. | |
| 0677.4715 סוגיות בחקר מרד בר כוכבא | |
| פרופ' אהרן אופנהיימר | סמינר לתואר שני |
| מרד בר-כוכבא הוא שיאה ושיברה של תנועת ההתנגדות לרומא. הבעייתיות במחקר נובעת מהצורך לשחזר את תולדות המרד מפסיפס של עדויות חלקיות ומקוטעות, לעתים סותרות ופעמים מגמתיות – בספרות התלמודית; בכתבי סופרים רומיים; בדברי אבות הכנסייה; בכרוניקות השומרוניות, ומהממצא הארכיאולוגי המיוחד במינו של איגרות בר-כוכבא; מטבעות; כתובות; מערות מסתור ועוד. סוגיות מרכזיות כמו דמותו ומעמדו של בר-כוכבא; המדיניות הרומית; סיבות המרד והיקפו הטריטוריאלי; האם השתתפו השומרונים במרד; הממצא במערות מדבר יהודה; האם הביא המרד למפנה בתולדות ישראל; האימפקט של מרד בר-כוכבא למשך הדורות עד ימינו – ממשיכות להעסיק את המחקר. | |
| 0677.4739 "ארץ- ישראל ורוסיה - סיפור של אהבה נכזבת" | |
| פרופ' אניטה שפירא | סמינר לתואר שני |
| הקורס יבחן את הקשרים האידיאולוגיים, התרבותיים והאמוציונאליים בין תנועת העבודה הארצישראלית לבין רוסיה של מהפכת 1905 ומהפכת 1917. הקשרים ייבחנו לאורך ציר הזמן מראשית המאה ה-20 ועד שנות ה-50. כהדגמות לבחינת מערכת היחסים המורכבת ייקראו טקסטים מתוך עתונות התקופה, דיונים בועידות ומועצות, אגרות. כן ייבחנו תופעות תרבותיות כגון תרגומים מתוך הספרות והשירה הרוסית. סוגיית המרכיבים הקבועים והמשתנים בנושא הזיקה ל"ארץ המהפכה" ביחסם של דור "המייסדים" ו"דור הבנים" תעלה אף היא. התחרות על נפש הנוער היהודי בין הציונות והקומוניזם, המשיכה של "אש המהפכה", הדימויים של ברית המועצות בארץ ישראל וההשראה שלה, השפעת מלחמת העולם השניה ותמיכת ברית המועצות בהקמת מדינת ישראל, האיבה הגוברת ל"מדינת היהודים", נושאים אלה ואחרים ייבחנו בסמינר זה. | |