| 0615.1106 מבוא לשירה העברית בימי הביניים | |
|---|---|
| פרופ' רוזן טובה | שיעור |
| 06151106 : מבוא לשירה העברית בימי-הביניים
הספרות העברית של ימי הביניים משתרעת על פי יותר מאלף שנה. פרקים בתוכה מהווים שיא בתולדות הספרות העברית מאז התנ"ך ועד התקופה המודרנית. מהלך הקורס: לידתה של שירה עברית חילונית בספרד; הרקע הפוליטי-חברתי של ספרד המוסלמית; הגדרת השירה כשירה "חצרנית"; המגע עם הספרות העברית (השפעות פרוזודיות, ז'אנריות, תימאטיות ופואטיות); תורת השיר העברית בימי הביניים; התפתחויות שיריות בספרד הנוצרית; המקאמה. במחצית השנייה של הקורס תידון שירת הקודש העברית, החל מתחילותיה בארץ ישראל ועבור לספר; הפיוט כשירת בית הכנסת; זיקתו לתפילה; החוויות הדתיות, הלאומיות, האישיות והמיסטיות המעצבות את עולמו הרוני; תקופות ומרכזי יצירה. | |
| הערות: סמ' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0615.1164 שדים רוחות ודיבוקים: מיסטיקה ספרות וקולנוע | |
| פרופ' אורון מיכל | שיעור |
| הקורס יעסוק באמונה בשדים רוחות ודיבוקים והופעתה בספרות המיסטית, כמו גם בגלגולן של אמונות אלו לספרות העברית .
במהלך הקורס נצפה וננתח סרטים בהם ניתן ביטוי קולנועי לאמונות אלו. דרישות הקורס: השתתפות פעילה, קריאה מלווה של מאמרים ומחקרים העוסקים בנושא, בחינה בסוף הקורס. | |
| הערות: סמ' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 18/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0615.1166 התצלום כטקסט בספרות | |
| ד"ר רתוק לילי | שיעור |
| כיצד יש לקרוא תצלום? מה תפקידו של תצלום המשולב ביצירת ספרות? מדוע תופסים תצלומים מקום חשוב בטקסטים ספרותיים בעשורים האחרונים?. הקורס יוקדש לעיון במגעים בין ספרות לצילום באמצעות סרטים, סיפורים ומאמרים תיאורטיים.
דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים ובחינת מעבר. | |
| הערות: סמ' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 03/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0615.1351 זכרון השואה בשירה הישראלית | |
| פרופ' לאור דן | שו"ת |
| מאז תום מלחמת העולם השנייה ממלא "זכרון" השואה תפקיד מרכזי בעיצוב התודעה החברתית, התרבותית והפוליטית בישראל, וההתייחסות אליה משתקפת היטב באפיקים שונים של היצירה הספרותית והאמנותית.
מטרתו של שיעור זה היא להתמקד בשיח השואה הישראלי כפי שהוא בא לידי ביטוי בשירה – זו שנוצרה בלשון העברית ובארץ לאחר השואה. השואה כנושא בספרות העברית היא עניין שזוכה לדיון מפורט במחקר ולביטוי נרחב בהוראה האקדמית, אם כי הדגש בדיון זה נוטה בעיקר לעבר הפרוזה הסיפורית. השירה נדונה גם היא, אבל בהיקפים יותר מצומצמים. השירה תעמוד איפוא על סדר היום של הקורס הזה, תוך בחינת יוצרים מרכזיים שלהם אמירה משמעותית ביחס לשואה. עיקר תשומת הלב יופנה לכתביהם של אורי צבי גרינברג, נתן אלתרמן, אבות ישורון, חיים גורי, דן פגיס – ואם יותיר הזמן, גם למשוררים אחרים. הכוונה היא להתייחס למשוררים יוצאי מזרח אירופה שלא חוו את השואה, אך עניינה תופש מקום חשוב ביצירתם (גרינברג, אלתרמן), למשוררים ילידי הארץ (חיים גורי) וכמובן למשוררים ניצולים (פגיס). הדיון יתבסס בעיקרו על התבוננות בטקסטים יציגים של משוררים אלה, אך אלה יוצגו בהקשר הרחב של "השיח הציבורי" הישראלי ביחס לשואה. | |
| הערות: סמ' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 07/05/2004 בשעה 9:00 | |
| 0615.1414 פרוזודיה | |
| גב' ברעם אשל עינת | שו"ת |
| מטרת הקורס ומהלכו: תרגיל העוסק בבחינת התפתחותו של המרקם הריתמי בשירה העברית (במשקל, בקצב, במצלול, בחרוז ובבית השירי), בסוגיית המעבר לשיטה הטוני-סילאבית (בהברה האשכנזית ובהברה הספרדית) ובהיגיון המבנה של השירה העברית ה"צעירה".
מטרת התרגיל היא להביא את הלומד בו לכלל שליטה באיתורן של סכמות מבניות. דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאת מאמרים, הגשת חמש עבודות תרגיל והשתתפות בבחינה. | |
| הערות: סמ' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/06/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0615.1443 התוודעות למשורר נתן זך | |
| פרופ' בועז ערפלי | שו"ת |
| בשיעור זה נתוודע לשירת של נתן זך (יליד 1930), מגדולי המשוררים של דור המדינה בספרות העברית, ראש וראשון למהפכה המודרניסטית השנייה בשירה העברית והארץ-ישראלית, ובמידה רבה, גם מתווה דרכה.
כנגד הפואטיקה שהייתה שלטת בעת כניסתו לשירה העברית (פואטיקה המזוהה בעיקר עם נתן אלתרמן), ביקש נתן זך להעמיד פואטיקה אחרת, שונה באופן דרסטי; וכנגד התמטיקה ומכלול העמדות שהייתה מרכזית בשירי המשוררים המרכזיים שקדמו לו, העמיד זך תמטיקה אחרת ומכלול עמדות אחר. מבחינה פואטית ביקשה שירה זך להימנע מלשון המוגדרת מלכתחילה כ"שירית", מ"מליצה", מ"קישוטים" ומשימוש בולט בלשון פיגורטיבית עשירה. את הריתמוס של שירתו ביסס מלכתחילה על "יחידות נשימה טבעיות" ועל הרטוריקה "הטבעית" של דיבור יומיומי (אמנם, בלי לוותר לחלוטין על תשתית ריתמית מסורתית ועל חריזה סמויה), על הינזרות מפתוס ומקישוטיות. בהתאם לכך זך גם ריסן את השימוש בלשון הפיגורטיבית או עיצב אותה בדרכים חדשות; כן פיתח "פיצויים" מסוגים שונים ל"עוני" או ל"רזון" של לשון שירתו (או לְמַה שנחשב ככזה על פי נורמות של השירה שקדמה לו) ושמר באמצעותם על "שיריותה" ועל ריבוי משמעויותיה. מבחינה תמטית, שירת זך היא שירה "קיומית" ואינטלקטואלית. במרכזה עיצובם של חיי היחיד באשר הוא יחיד, לנוכח החלוף והמוות. מאפיינת אותה חתירה למיצוי המצב האנושי מזה ולבחינה דקדקנית של דרכי המסירה של המצב הזה בלשון בכלל, ובלשון השירה בפרט. בחינה של מצב האדם מחד ושל הלשון (השירית) ושל מעמד המשורר, מאידך, קשורות זו בזו בשירתו; שירה החדורה שאיפה לביטוי "נכון", "אמיתי" ו"מוסרי" של שני הממדים הללו ומלאת אחריות כלפי שניהם. בשיעור נדון בכל אלה באופן מפורט, בעיקר על יסוד השירים הכלולים בשני ספריו רבי ההשפעה שירים שונים (תש"ך), וכל החלב והדבש (תשכ"ו). וכן בסיוע הצצות לספרי השירה שבאו אחריהם ולמסות הביקורת שכתב. חובות הסטודנטים: השתתפות פעילה בשיעורים; קריאה בשירי נתן זך ובכתביו הביקורתיים ובדברים שנכתבו על יצירתו. | |
| הערות: סמס' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0615.1511 מבוא לשירה | |
| ד"ר יוחאי אופנהיימר | שעור |
|
קורס מבוא - מבוא לשירה קורס המבוא לשירה יקנה מיומנות ראשונית בקריאה ובניתוח שירה, תוך דיון בשאלות של לשון, שפה מטאפורית על סוגיה השונים, מצלול, מבנה וטון דיבור. השיעור ישלב קריאה במאמרי ביקורת עם הדגמה באמצעות שירים נבחרים מהשירה העברית והישראלית. חובות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאה של שירה ומאמרים, מבחן מסכם. | |
| הערות: סמס' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 16/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0615.1513 יסודות השירה | |
| ד"ר עפרה יגלין , ד"ר עודדיעקב מנדה-לוי | תרגיל |
| מטרת הקורס: זהו תרגיל מלווה לשיעור "מבוא לשירה". מטרתו לתמוך בדיוני השיעור ולהעשירם באמצעות 'קריאה צמודה' במספר מצומצם אך נבחר של שירים מן השירה העברית במאה העשרים. מטרת הקריאה להדגים ולתרגל הלכה למעשה את השימוש במושגי-היסוד מתחום הפואטיקה התיאורית, לצורך בניית תהליכי אינטרפרטציה של שיר.
מהלך הקורס: יחידותיו העיקריות של התרגיל תתמקדנה בהיבטים מרכזיים של תורת השיר ושל תיאור השיר, תוך העמדת מתודולוגיה שיטתית ותפיסה כוללת של פירוש. דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים. קריאה משיעור לשיעור. כתיבת תרגילים. | |
| הערות: סמ' ב עפרה 4 ש"ס, עודד 2 ש"ס בקורס זה 3 קבוצות | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 18/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0615.1514 מבוא לסיפורת | |
| פרופ' חנה נוה | שעור |
| מטרת הקורס ומהלכו: היכרות עם משגי יסוד בתחום הפואטיקה והתיאוריה של הסיפורת; הדגמת תפקודם של מושגים אלה ודרכי השימוש בהם במסגרת האינטרפרטציה של יצירת הפרוזה הבדיונית; הבנת הכפילות המייחדת את הסיפורת האומנותיות בין מעמדה כייצוג של עולם לבין תכונותיה כמערכת אסתטית אוטונומית.
מהלך הקורס: הקורס ייפתח במבוא שיעלה הבחנות עקרוניות בדבר הקשר בין ספרות ומציאות, יסקור את הסוגים השונים של הסיפורת ויבחין בין עקרונות הספרות הריאליסטית לבין הסוגים הלא-ריאליסטיים השונים בסיפורת. המשכו של הקורס יתרכז סביב שלושה מוקדים: א. מושגי יסוד בתחום העלילה והמבנה (אירועים ודרכי קישורים, תבניות הסיפור, מוטיבים, תהליך הקריאה ברצף מול הקריאה ה'מרחבית'; ב. הדמות הספרותית ודרכי עיצובה (מושג הדמות, סוגי דמויות ותפקודן במרקם הכולל של היצירה, דרכי אפיון ישירות, עקיפות ומקבילות, דרכי העיצוב של חיי הנפש); ג. המספר ונקודת התצפית (סוגי מספרים, בין המספר לסופר, מושג במחבר המובלע, דרכי מיקוד, מהימנות ואי-מהימנות, דרכי הסיפור). במהלך הקורס יוארו במידת האפשר נושאים נוספים בתורת הפרוזה, כגון: עיצוב הזמן והמרחב, מרכיבי הסגנון הסיפורי ועוד. השיעורים יתבססו על שילוב בין דיונים תיאורטיים לבין פירושים מדגימים של מבחר סיפורים שיהוו מעין חתך מייצג של הסיפורת העברית במאה העשרים. עיקר התרגול וההדגמה יתבצעו במסגרת התרגיל 'יסודות הסיפור החדש' שמהלכו יתואם עם מהלך השיעור. דרישות הקורס: נוכחות סדירה בשיעורים; עמידה בבחינת מעבר בסוף הסמסטר; קריאה מראש של מספר סיפורים שבדרך כלל יחולקו מראש; היכרות עם פרקים נבחרים ב'מילון מונחי הסיפורת' מאת יוסף אבן ועם 'הפואטיקה של הסיפורת בימינו' מאת שלומית רימון-קינן; קריאת עוד כחמישה מאמרים תיאורטיים על-פי הנחיות המורה. | |
| הערות: סמס' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 04/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/03/2004 בשעה 9:00 | |
| 0615.1516 יסודות הסיפורת | |
| ד"ר עינת ברעם אשל , גב' טל ולד , ד"ר עודדיעקב מנדה-לוי | תרגיל |
| מטרת הקורס: זהו תרגיל-נלווה לשיעור 'מבוא לסיפורת'. מטרתו לתמוך בדיוני השיעור ולהעשירם באמצעות 'קריאה צמודה' במבחר סיפורים קצרים מן הסיפורת העברית במאה העשרים. מטרת הקריאה ולהדגים ולתרגל את השימוש במושגי יסוד מתחום הפואטיקה התיאורית לצורך בניית תהליכי אינטרפרטציה של יצירת הסיפורת.
מהלך הקורס: הקריאה בסיפורים תדגים את השימוש במושגים מתחום העלילה והמבנה, דמויות ודרכי עיצובן, מספרים לסוגיהם, דרכי מסירה וטכניקות סיפר ותהליך הקריאה. כמו כן תמחיש הקריאה בסיפורים את נחיצות השימוש במידע חוץ-ספרותי (ביוגרפי, היסטורי וכדומה) לצורך הבנתם השלימה. דרישות הקורס: חובת נוכחות. קריאה שוטפת משיעור לשיעור. כתיבת תרגילים במהלך הסמסטר. עמידה במבחן המעבר. | |
| הערות: סמס' א' 2 ש"ס בקורס זה ישנם שלוש קבוצות | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 06/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0615.2152 מיסטיקה יהודית והסיפור הקבלי | |
| פרופ מיכל אורון | שעור |
| מטרת הקורס: הכרת מושגי יסוד במיסטיקה היהודית, הכרת המיסטיקה היהודית לזרמיה תוך עיון ביצירות מן הספרות המיסטית.
מהלך הקורס: א. מושגי יסוד במיסטיקה היהודית לדורותיה והתפתחותם. ב. עיונים בסיפור הקצר במיסטיקה היהודית. ג. הסיפור הקצר במיסטיקה הקדומה: סיפוריהם של חסידי אשכנז; סיפורי ספר הזוהר; ספרות השבחים (שבחי הארי); סיפור מעשי שבתי צבי; ד. הסיפור החסידי. במהלך הקורס יקראו התלמידים יצירות מן הספרות העברית החדשה בהן ניכרת השפעתה של המיסטיקה היהודית , ומופיעים בהן מוטיבים ונושאים מיסטיים. על התלמידים חלה חובת הקריאה של היצירות הספרותיות בהן יעסוק הקורס בנוסף לחומר הביבליוגרפי, שענינו בתולדות המיסטיקה היהודית ונושאיה. | |
| הערות: סמ' א' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/03/2004 בשעה 9:00 | |
| 0615.2174 ממורשתה של חסידות אשכנז | |
| ד"ר עמוס גולדרייך | שו"ת |
| חסידות אשכנז היתה תנועה דתית-חברתית רדיקלית בגרמניה; שיא פעולתה הספרותית היה בערך בין השנים 1150-1250 (אין להחליפה בחסידות של מזרח אירופה שתחילתה במאה הי"ח). יש מחלוקת על היקפה של תנועה זו, ויש הסבורים שמדובר בחוגים אליטיסטיים מצומצמים. עם זאת השפעתה היתה גדולה (בין היתר על ספרות המיסטיקה היהודית). התנועה יצרה ספרות ענפה, בעלת עצמה ומקוריות, המשקפת את השקפותיהם ורגשותיהם של המחברים בתחומי מוסר, מיסטיקה, מגיה ודמונולוגיה. מחוגי חסידי אשכנז יצא גם "ספר חסידים", שמרכיב חשוב ביותר בו הוא סיפורי מעשיות, המשקפים את עולמם המיוחד של חסידי אשכנז על אמונותיהם, יצריהם, תקוותיהם ופחדיהם, ואשר יש בהם עניין רב גם מבחינה ספרותית. | |
| הערות: סמס' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0615.2175 חסידות והשכלה:תולדותיה של התנגשות תרבותי | |
| ד"ר עמוס גולדרייך | שו"ת |
| החסידות מיסודו של ר' ישראל בעל שם טוב ותנועת ההשכלה הופיעו על בימת ההיסטוריה בערך באותה תקופה (המחצית השניה של המאה הי"ח). שתי התנועות היו בעלות תודעה של התחדשות ומהפכנות, אך בכיוונים מנוגדים לגמרי: החסידות בכיוון של מיסטיקה אקסטטית והעלאת הדבקות כערך רוחני עליון, בעוד שההשכלה דגלה ברציונאליזם אנטי-מיסטי. ההתנגשות החריפה ביותר התחוללה בגאליציה בתחילת המאה הי"ט, ובין ביטוייה – ספרות סאטירית אנטי-חסידית לוחמת, חלקה בז'אנר של "רומן המכתבים", שעיון בה יהיה ציר מרכזי בקורס. עם זאת יידונו גם אותם משכילים בודדים ומקוריים ש"שחו נגד הזרם" והביעו הבנה ואף אהדה לחסידות ולערכים שבהם דגלה. | |
| הערות: סמס' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0615.2176 אדם בתוך סיפור חייו-סיפורי חיים ומובניו | |
| גב לימור וייסמן | שו"ת |
| אחד הז'אנרים המרתקים בחקר הפולקלור הוא סיפור החיים – סיפור שאדם מספר על חייו בהתבסס על זיכרונותיו מן העבר, על ניסיונותיו בהווה ועל הסתכלותו לעבר העתיד. סיפור החיים הזה מתאר מבחר של רגעים בחיים, כגון אירועי מפתח, מצבים, נסיבות, מחשבות ומאוויים.
בקורס הזה נעמוד על סוגיות שונות הנוגעות לחקר סיפור החיים, כגון סוגיות של זהות, משמעות, אסתטיקה, הקשר וביצוע. ננסה להבין כיצד סיפורי החיים, שבהם אנו משמשים כמספרים וכגיבורים, מאפשרים לנו להבין את עצמנו (התחום הפסיכולוגי), את האחרים (התחום החברתי), את המסתורין שבחיים (התחום המיתי-רליגיוזי) ואת העולם סביבנו (התחום הקוסמולוגי-פילוסופי). | |
| הערות: סמ' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/03/2004 בשעה 9:00 | |
| 0615.2177 סיפור גן עדן" וגילגוליו מן המיסטיקה לספ" | |
| פרופ מיכל אורון | שו"ת |
| הקורס יעסוק במקורות הקדומים של מיתוס בריאת העולם והגירוש מגן עדן'.(במקרא, בספרים החיצוניים ובספרות המדרש.) בגלגוליו הספרותיים לספרות הקבלה, ובפרשנויות
הספרותיות, החדשות, שניתנו לסיפור מיתי זה ולדמויות המופיעות בו, בספרות העברית החדשה. דרישות הקורס : השתתפות פעילה, קריאה שוטפת של היצירות הספרותיות והחומר הנלווה אליהן. בחינה בסוף הקורס. | |
| הערות: סמ' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/06/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 18/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0615.2178 מכשפות ומכושפות" בספרות העממית" | |
| ד"ר נילי אריה-ספיר | שו"ת |
| "מכשפות ומכושפות" בספרות העממית
במשך השיעור נדון במהות דמויותיהן של מכשפות ומכושפות בספרות העממית המרכז אירופאית והמזרח אירופאית ובאופי היחסים המתפתחים ביניהן. נעסוק באינטרפרטציות פסיכואנליטיות, אנתרופולוגיות , היסטוריות ופמיניסטיות למעשיות המתרכזות במכשפות ומכושפות. ננתח מעשיות על מכשפות ומכושפות בגלגוליהן המודרניים. כן נטפל בדמות המכשפה כפי שמופיעה בתרבות העממית היהודית. | |
| הערות: סמס' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0615.2230 בין מזרח למערב: הסיפור העברי בימי הביניים | |
| פרופ' רוזן טובה | שו"ת |
| גובני בוקצ'ו, ממבשרי הרנסאנס האירופי, וג'פרי צ'וסר, גדול הסופרים האנגליים בימי הביניים, נחשבים לאבות הסיפורת האומנותית המערבית. בקבצי הסיפורים שלהם הם שילבו מסורות סיפוריות קודמות (ה"אקזמפלום" הדתי וה"פאבלייה" העממי); כמו כן הם ספגו השפעות מקבצי סיפורים מזרחיים. סיפורים הודיים עתיקים תורגמו לפרסית, ממנה לערבית, ואחר כך לעברית, ללטינית ולשפות אירופה האחרות. בתוך הרשת הבינלאומית הזאת משולבים הסיפורים המחורזים העבריים מימי הביניים.
הרורס יציג מבחר יצירות עבריות, וכן יצירות מופת מן הסיפורת הבינלאומית ("אלף לילה ולילה", "דקמרון", "סיפורי קנטרברי") ויבחן את נושאיהם ותבניותיהן, דרכי הסופר שלהן, המספרים והדמויות, וכן הרקע החברתי והתרבותי שלהן. | |
| הערות: סמ' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0615.2231 שירת ימי הביניים העברית מאזינה לקורא הפו | |
| ד"ר חביבה ישי | שו"ת |
| שירת ימי הביניים העברית מאזינה לקורא הפוסט-מודרניסטי. הייתכן?
שירת ימי הביניים העברית היא דוגמא לקלאסיקה במיטבה. האם מותר לנו להעריך אותה על פי אמות השיפוט האסתטיות והאומנותיות הנהוגות בזמננו? האם מותר לנו ככלל להחיל על טקסטים עתיקים כלים מודרניים? או שעלינו להינתק מאמות ההערכה שלנו כקוראים מודרניים, או פוסט מודרניים כדי שנוכל להינות מיצירות קדומות? דרישות הקורס: קריאת ביבליוגרפיה רלוונטית במהלך הקורס ובחינה מסכמת בסיומו. | |
| הערות: סמס' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0615.2232 על החיים ועל המוות - קריאה בשירי חול עבר | |
| ד"ר עידית עינת-נוב | שו"ת |
| הערה: הקורס מיועד לתלמידים אשר לא שמעו בעבר תרגיל בשירת החול
תיאור הקורס: בקריאתם של שירי חול עבריים מספרד מתבלטים שני מוקדים רעיוניים מנוגדים וכבדי משקל: העיסוק בהנאות החיים מזה, ובמוות מזה. שירי הטבע (תיאור גן הארמון), שירי היין ושירי החשק מעודדים את האדם לשמוח, להתענג, בכל חושיו, על העולם, ולמצות עד תום את הנאות הגוף. בקוטב ההפוך עומדים שירי ההגות הקודרים, המזכירים לאדם, בנחרצות אכזרית, שסופו וודאי וקרב ועומד עליו בכל יום לכלותו; שירים אלה מבטאים את אפסותו של האדם וקוראים לו להינזר מסיפוקי הגוף, להמית את התאוות ולחיות חיים תבוניים, חיי דת ומוסר. דן פגיס, מחשובי החוקרים של השירה העברית בימי הביניים, עמד על כך שבאורח פרדוקסאלי לכאורה, לשני המוקדים הרעיוניים הניגודיים הללו, יש מקור משותף: רעיון החלופיות של האדם בעולם. בשיעור נקרא בטקסטים נבחרים משירת החול של ספרד ונעמוד על ביטוייהם של שני הקטבים הרעיוניים הנזכרים ועל אופן התפצלותם ממקורם האחד. בתוך כך גם נתוודע אל סוגי-שיר שונים, אל הפואטיקה המיוחדת של התקופה ואל ההשקפות הפילוסופיות והתיאולוגיות הרווחות בה. דרישות הקורס: הכנה משיעור לשיעור, כתיבת שני תרגילים, בחינת סיום. | |
| הערות: סמ' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/03/2004 בשעה 9:00 | |
| 0615.2233 חוויה דתית:יסודות רעיוניים ועיצובם השירי | |
| ד"ר עידית עינת-נוב | שו"ת |
| דיונים בתחום הפילוסופיה של הדת משייכים את החוויה הדתית אל הקטגוריה של ה"בלתי ניתן להבעה". "על מה שאי אפשר לדבר, על זה יש לשתוק", כתב לודוויג ויטגנשטיין. והנה, משוררי ספרד לא רק שאינם שותקים, אלא מרבים לבטא את החוויה הדתית, להיבטיה השונים. מכאן, באורח פרדוקסאלי, ניתן להגדיר את עיסוקו של הקורס כדיון בשלל דרכי ההבעה אשר נועדו להביע את הבלתי ניתן להבעה. הקורס יציג אבחנות מרכזיות שנעשו בתחום הפילוסופיה של הדת בסוגיית החוויה הדתית, יסודותיה, היבטיה וגווניה. בתוך קריאה בטקסטים נבחרים משירת הקודש העברית של ספרד, נעמוד על מציאותם של הרעיונות הפילוסופיים המבטאים את החוויה הדתית, ובעיקר – על דרכי העיצוב הלשוני-הפואטי של הרעיונות הללו: השימוש בדימויים מסוימים, במבנים לוגיים-תחביריים דומיננטיים, ובתחבולות לשוניות ואומנותיות אחרות.
דרישות הקורס: הכנה משיעור לשיעור, כתיבת תרגיל, בחינת סיום. | |
| הערות: סמ' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 01/08/2004 בשעה 9:00 | |
| 0615.2234 כתר מלכות השירה:הגות וחוויה ביצירת אבן-ג | |
| ד"ר צבי מלאכי | שו"ת |
| המשורר הפילוסוף רשב"ג, שחי באנדלוסיה שבספרד במחצית הראשונה של המאה הי"א, שילב ביצירתו חול וקודש, מדע ופילוסופיה, חויה ורגש, שירי אהבה ויצירות הגות, תורת הסוד ואסטרונומיה. הוא חיבר ספרי פילוסופיה ומוסר, פייט פיוטים ושירי קודש נפלאים מלאי רגש והתעלות, וכתב שירי חול יפהפיים באמנותם. על יצירותיו היפות ביותר נמנה החיבור "כתר מלכות".
הקורס יעסוק במיגוון יצירותיו של רשב"ג, שמת בדמי ימיו ולזכותו שפעת יצירה ספרותית נפלאה. | |
| הערות: סמס' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 18/02/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0615.2235 נסיכי השיר וגונבי החרוזים-על שירת החול העברית בספרד | |
| ד"ר צבי מלאכי | שו"ת |
| נסיכי השיר וגונבי החרוזים – על שירת החול העברית בספרד
כחמש מאות שנה נמשכה היצירה הספרותית העברית בספרד, החל במאה העשירית וכלה עם הגירוש הנורא ב 1492. יוצרים רבים יצרו שירי קודש ושירי חול. כמו כן יצרו "מקאמות" = "מחברות", חיבורים פרוזאיים, מחורזים עפי"ר, בעלי רוח הומוריסטית והתכוונות להשכלה, לשעשוע ולבידור. בגלל יוקרתה של השירה בחברה היהודית כבמוסלמית, היו לצד נסיכי השיר גם גונבי חרוזים, שהתקשטו בנוצותיהם של אחרים מוכשרים מהם. הקורס יעסוק בפואטיקה של שירת החול לסוגיה, ובדרכי העיצוב של המקאמה, סיפוריה ודמויותיה. | |
| הערות: סמס' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 20/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0615.2237 האישי והלאומי בשירת הקודש העברית בספרד | |
| ד"ר טובה בארי | שו"ת |
| מטרת הקורס: עיון באופייה המיוחד של שירת הקודש העברית בספרד.
מקובל לתאר את שירת הקודש העברית שנוצרה בתקופת תור הזהב יותר כמהפכה מאשר יצירה חדשה של 'יש מאין'. ההסבר לכך הוא, שבניגוד לשירת החול, לשירת הקודש העברית הייתה מסורת עתיקת יומין במזרח בטרם החלה להיכתב בספרד. במהלך הקורס נעמוד על חידושים בתחומי התוכן, הצורה והפרוזודיה בהשוואה למקבילות ז'אנריות בפייוט המזרחי. נבליט במיוחד את הנושאים הלאומיים והאישיים המפרנסים סוגים שונים בפייטנות הספרדית. כמו כן נבדוק השפעות תוכניות משירת החול העברית על שירי הקודש (כידוע, רוב הפייטנים הספרדים כתבו גם שירי חול). בשיעורים נקרא מיצירותיהם של גדולי הפייטנים הספרדים: שלמה אבן גבירול, יצחק אבן גיאת, משה אבן עזרא, יהודה הלוי ואברהם אבן עזרא. דרישות הקורס: השתתפות פעילה בשיעורים. קריאת שירים והכנת חומר רקע ביבליוגרפי. כתיבת עבודת תרגיל ומבחן מסכם. | |
| הערות: סמס' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 17/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0615.2362 מדוע זולגות הדמעות: תמורות בשירת הילדים | |
| גב עינת ברעם אשל | שו"ת |
| שירת הילדים העברית שנכתבה במחצית השניה של המאה העשרים איננה נושא מטופח מבחינה מחקרית. זאת למרות היותה צומת לליבון סוגיות רבות ומגוונות - ספרותיות, חברתיות, אידיאולוגיות ותרבותיות. מטרתו של קורס זה היא לאפשר הצצה באחדות מן הסוגיות הללו. חלקן פואטיות, כגון תורת הז'אנרים של שירת הילדים, רכיביה הפרוזודיים ועולמה התמטי; אחרות תרבותיות, ובהן שאלת תפקידו של הטקסט השירי לִילדים ככלי אינפורמטיבי, אידיאולוגי וחינוכי.
הנחת היסוד של הקורס מדגישה אפוא את התפיסה לפיה ספרות הילדים היא מערכת-בת המקיימת יחסי גומלין הדוקים עם שאר מערכות התרבות הסובבות אותה. יחסי הגומלין הללו ייבדקו במהלך הקורס באמצעות חתך רוחב (סינכרוני) ואורך (דיאכרוני) גם יחד. כלומר, בצד תחנות התבוננות ביוצרים נבחרים שפעלו במחצית השניה של המאה העשרים, ייבדק הרצף המתהווה של שירת הילדים העברית בתקופה זו וייבחנו תהליכי האימוץ והדחייה של המוסכמות השיריות והתרבותיות, שפרנסו ועיצבו אותו לאורך השנים. בין המשוררים שיילמדו: מרים ילן שטקליס, פניה ברגשטיין, לאה גולדברג, אהרון זאב, ע. הלל, יהונתן גפן, יהודה אטלס ונורית זרחי. דרישות הקורס: נוכחות והשתתפות פעילה בשיעורים, קריאת חומר ביבליוגרפי ובחינה מסכמת. | |
| הערות: סמס' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 11/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/04/2004 בשעה 9:00 | |
| 0615.2363 טראומה,תיקון,זהות:ילדים בספרות | |
| ד"ר איריס מילנר | שו"ת |
| הקורס יעסוק בדמויות של ילדים וילדות, אשר באמצעותן מייצגות מבחר יצירות מהספרות העברית מצבי משבר הנובעים מנסיבות חברתיות משתנות. הפריזמה הילדית מאפשרת לעיתים התבוננות ישירה, נטולת פניות אידיאולוגיות, בדרמה של הקלטות לתוך חברת מהגרים המבקשת להעמיד מראית עין של הומוגניות. מוקד הדיון בטקסטים שיקראו בקורס יהיה האופן שבו נחשף, באמצעות המיקוד מתודעתם של ילדים, המחיר שגובה תהליך קליטה והיטמעות זה. במקביל, יידונו גם טקסטים הנשענים על עמדת התצפית של הילד או הילדה השרויים במצבי משבר שלא על מנת לקרוא תגר על הנורמות החברתיות התובעות "יישור קו" – אלא דווקא על מנת לאשר מחדש את הנורמות הללו. | |
| הערות: סמס' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 29/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/08/2004 בשעה 12:30 | |
| 0615.2391 מבוא לאגדה ולסיפור העממי | |
| פרופ עלי יסיף | שעור |
| הקורס מבקש להציג בפני השומעים את עושרה ומורכבותה של הספרות העממית. בחלקו הראשון של הקורס יידונו הנושאים העיוניים: הגדרות הסיפור העממי, סוגיו הספרותיים (מיתוס, מעשייה, אגדה, נובלה, משל, בדיחה, חידה, פתגם), והשיטות העיקריות במחקרו (האסכולות ההשוואתית, הסטרוקטוראלית, הפסיכואנליטית, הפונקציונלית). בחלקו השני של הקורס יוצגו סיפורי העם העבריים בתקופותיה העיקריות של התרבות היהודית: המקרא; תקופת בית שני; תקופת התלמוד והמדרשים; תקופת ימי-הביניים; הספרות החסידית, וסיפורי העם של עדות ישראל בזמננו. הנושאים ילוו בניתוח אינטנסיבי של טקסטים נבחרים מכל תולדותיה של הספרות העממית העברית. | |
| הערות: סמ' ב' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 19/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0615.2401 ממרכזים למרכז ; הספרות העברית בראשית המא | |
| פרופ נורית גוברין | שו"ת |
| הקורס מתאר את הספרות העברית בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 כפי שהתפתחה במרכזים השונים במזרח אירופה (אודסה, ורשה) ולאחר מכן בארה"ב ובעיקר בארץ ישראל. המבוא מתאר את מצב ספרות העברית בראשית המאה ה-20, את קהל הקוראים ומצב הסופרים, ומנתח את התמורות שחלו בספרות בראשית המאה במעבר מספרות ההשכלה, דרך "המהלך החדש" לספרות התחייה והתהייה. תמורות אלה באות לידי ביטוי בדמות "התלוש", ב"הקטנת השקף" בלשון, בפואטיקה ובנושאים. תשומת לב מיוחדת ניתנת לתיאור המעבר של המרכז הספרותי העברי ממזרח אירופה לארץ ישראל. הסופרים, שמבחר יצירותיהם נלמד בקורס, הם סופרי מופת של הספרות העברית החדשה. "הקלאסיקונים", ביניהם: מיכה-יוסף ברדיצ'בסקי, ש' בן-ציון, י"ד ברקוביץ, ג' שופמן, יוסף-חיים ברנר.
דרישות הקורס: התלמידים מגישים במהלך הקורס עבודת-תרגיל בנושא "כתבי עת ספרותיים" ומשתתפים בסיור ב"גנזי מיכה יוסף" בחולון. | |
| הערות: סמס' א' ו - ב' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/03/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/06/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 19/07/2004 בשעה 9:00 | |
| 0615.2409 מקלאסיציזם ונאורות למודרניזם ופוסט-מודרניזם | |
| פרופ' שביט עוזי | שו"ת |
| מטרת הקורס: לשרטט קווי מתאר להתפתחות השירה העברית של מאתיים השנים האחרונות, תוך הארת השינויים הפואטיים במעבר מתקופה לתקופה ומאסכולה לאסכולה, על רקע התמורות החברתיות והפוליטיות.
מהלך הקורס: במהלך הקורס יתוארו הנסיבות שהובילו ללידתה של השירה העברית החדשה, והתלמידים ייפגשו, שלב אחרי שלב, עם הזרמים הספרותיים העיקריים (שירת ההשכלה המוקדמת והמאוחרת; שירת התחייה; השירה האוונגרדית של שנות העשרים; השירה המודרניסטית-סימבוליסטית הארצישראלית; השירה המודרניסטית הישראלית; השירה הפוסט-מודרניסטית הישראלית, וכן עם מבחר טקסטים של משוררים מרכזיים. דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאה של טקסטים שיריים וביקורתיים, בחינה מסכמת. | |
| הערות: סמ' ב' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 27/06/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 01/08/2004 בשעה 12:30 | |
| 0615.2750 סופר אורח-מאיר ויזלטיר | |
| גב טל ולד | שו"ת |
| תתקיימנה תשע הרצאות שתעסוקנה בהסתעפויותיה המגוונות של שאלה מרכזית אחת: כיצד התמודדו משוררים ישראלים שונים והפואטיקות שלהם עם החוויה הפוליטית והאידאולוגית שבתוכה חיו וכתבו.
מאחר שמדינת ישראל והיישוב החדש שקדם לה נוסדו כהוויה בעלת אידאולוגיה כוללת, מוצהרת ומחייבת – ומכיוון שהקמתה והתפתחותה של המדינה היו כרוכות בתהפוכות דמוגראפיות קיצוניות ואלימות, וברצף צפוף של מלחמות – נאלץ כל משורר ראוי לשמו לקבוע, באיזו מידה, ובאילו אופנים, יחדרו לשירתו חומרים פוליטיים ישירים ועקיפים. תיאור האופנים הללו והניסיון לפרשםם כחלק בלתי נפרד מפואטיקות שונות, ומלשון השירה הישראלית, יעסיקו אותנו בסידרת הרצאות זו. | |
| הערות: סמס' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 06/07/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/08/2004 בשעה 16:00 | |
| 0615.2751 יונתן רטוש והולדת הרעיון ה"כנעני" | |
| פרופ' לאור דן | שו"ת |
| יונתן רטוש הוא דמות מרתקת של משורר, אידיאולוג, ובמידה מסויימת – גם גיבור תרבות.
הוא מנסחה העיקרי, המשפיע והמוביל של האידיאולוגיה ה"כנענית" – ששאפה לייצר אבחנה ברורה בין "יהודים" ל"עברים" (או ישראלים), ובכך להוליך לדרך של הפרדה תרבותית, פוליטית ופסיכולוגית בין האומה החדשה המתגבשת בארץ מאז ראשית ההתיישבות בשלהי המאה הי"ט לבין הגולה היהודית. לעמדה זו היו מעט חסידים והרבה מתנגדים, אך היא מחלחלת לתוך רבדים רבים של התודעה הישראלית, ובמרוצת השנים זכתה לפיתוחים מסוגים שונים, בין אם בהשפעה ישירה או עקיפה של רטוש – ובין אם באופן בלתי תלוי ברטוש ובתורתו. עם זאת, מושג ה"כנעניות" שהטביע רטוש הפך לסמן המרכזי של כל אותם רעיונות וכיווני מחשבה שביקשו לתת ביטוי לרצון ההינתקות של החברה הישראלית מ"ירושת הדורות" היהודית ומן המחוייבות לתרבות שנוצרה בגולה ולערכיה. הקורס יבחן את כתבי היסוד של יונתן רטוש, גם את שירתו, תוך ניסיון להעריך את הזיקה בין עמדותיו הרעיוניות לבין האידיאולוגיה של "שלילת הגולה" המלווה את המהפיכה הציונית מראשיתה (והמוצאת את ביטויה, למשל, בכתבי הזז וטשרניחובסקי). ייבחנו גם כמה משיריו המרכזיים של רטוש, וכן כתבים אחרים שלהם נגיעה לרעיון ה"כנעני". כמו כן יידונו כתבים של הוגים אחרים, חלקם יוצרים שהשתייכו בפועל לקבוצה הכנענית (אהרן אמיר) וחלקם כאלה שפעלו מחוצה לה (אורי אבנרי) ושבכתיבתם נתנו ביטוי כזה או אחר ל"אתוס" שאותו אנו נוטים לזהת כיום עם ה"כנעניות". לימוד הרעיון הכנעני יוביל, מטבע הדברים, לבירור אינטנסיבי של דילמות מרכזיות הנוגעות לשאלת זהותה של החברה הישראלית – דילמות שהדיון בהן יהווה חלק בלתי נפרד מסדר היום של הקורס. | |
| הערות: סמ' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 07/07/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 08/08/2004 בשעה 9:00 | |
| 0615.2797 מסורת וחידוש בשירי ישראל נג'ארה | |
| ד"ר טובה בארי | שו"ת |
| מטרת הקורס: עיון ביצירתו השירית של אחד מגדולי המשוררים העברים בדור שלאחר גירוש ספרד, ומעצבה של אסכולה שירית חדשה במזרח.
במהלך הקורס נדון בעניינים הבאים: הרקע ההיסטורי והתרבותי לפעילותו של נג'ארה בצפת ובדמשק; ההקשר החברתי והדתי של ביצוע השירים; חידוש ומסורת בצורות השיר, בתכנים ובפרוזודיה; השפעתה של המוסיקה על עיצובם של השירים ועל אופן ביצועם. דרישות הקורס: השתתפות פעילה בשיעורים. קריאת שירים והכנת חומר רקע ביבליוגרפי. כתיבת עבודת תרגיל ומבחן מסכם. | |
| הערות: סמס' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0615.2866 העיר הגדולה ; מרחב,זהות,טקסט | |
| ד"ר עודדיעקב מנדה-לוי | שו"ת |
| הקורס יעסוק בסוגיות מרכזיות במחשבת העיר והקשריה לטקסט הספרותי. תתברר הסוגייה העקרונית של ייצוג עיר גדולה בטקסט הספרותי, הן כמרחב פיסי-ארכיטקטוני והן כמרחב אנושי, אפשרויות הייצוג, מגבלותיו וגישות יסוד במיפוי התמה העירונית.
הדיון ייערך תוך קריאה בטקטים מתוך הסיפורת העברית, החל מן המחצית השנייה של המאה התשע-עשרה ועד לאמצע המאה העשרים. בתקופה זו מתקיימת מסורת של תיאור וייצוג העיר הגדולה. מסורת זו מתפתחת על פני שלושה שלבים מרכזיים. המעבר בין השלבים משקף שינויים הדרגתיים בדרכי עיצוב המרחב, בעמדות האידיאולוגיות כלפי הנוכחות של העיר ובמעמדו של היחיד, נקודת התצפית שלו ועמדתו בדיאלוג עם הסביבה האורבנית. דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאה בטקסטים ספרותיים ועיוניים. | |
| הערות: סמ' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 25/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/04/2004 בשעה 9:00 | |
| 0615.2959 מושגי יסוד בביקורת הספרות | |
| פרופ חנה נוה | שו"ת |
| מטרת הקורס ומהלכו: הקורס יציג את התורות המרכזיות של המאה העשרים, שמציעות שיטת מחשבה ביקורתית להבנת מהותו, מעמדו, תפקודו ומגבלותיו של הטקסט הספרותי. הקורס יעסוק ביחסים בין ייצוג ומציאות, כפי שהובנו בשיטות מחשבה שונות; ביחסים בין היוצר, היצירה והנמען – בהקשר של תקשורת ושל אסתטיקה; בקשר בין ספרות ובין אידיאולוגיה, פוליטיקה, חברה; בתפקידה של הספרות בהבניית תרבות; במאבק סביב הקאנון ובמהלכים ספרותיים חתרניים נגד הקאנון; בשאלות מקוריות, אינטרטקסטואליות, ורב-קוליות; בתורת הז'אנרים ועוד. כל אלה יידונו באמצעות סידרה של מושגים ביקורתיים, שיחשפו את השאלות המרכזיות המעסיקות את תורות בזמננו, ואת המבקרים וההוגים של תורות אלה...
דרישות הקורס: נוכחות סדירה בהרצאות, קריאה שוטפת של חומר נילווה, כתיבת עבודת ביניים במהלך הקורס, בחינת סיום. | |
| הערות: סמס' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0615.2965 אמנות הסונטה:מטשרניחובסקי עד אהרון שבתאי | |
| פרופ בועז ערפלי | שו"ת |
| מאז המאה ה-13, הסונטה היא אחת הצורות הנפוצות ביותר בשירה העולמית ומשוררים רבים מכל האסכולות ניסו את כוחם בה. גם בשירה העברית החדשה, בעיקר מטשרניחובסקי ואילך הרבו משוררים גדולים וקטנים לכתוב סונטות (ויזלטיר ושבתאי אינם האחרונים שבהם) ועשו בהן שימושים מגוונים. הסונטה עשויה לשמש דגם סימפטומאטי לעיון במושג הז'אנר, בהתפתחות של ז'אנר, באילוצים ז'אנריים, בניסיונות לקיים אותם ואף להשתחרר מהם ובזיקה שבין הז'אנר לוואריאנטים שלו. במיוחד מעניינים היחסים בין המאפיינים הפורמאליים של הסונטה ובין ההנמקות התמאטיות שהוצעו או צורפו למאפיינים הללו. בשיעור תוצג הסונטה בהקשריה הטיפולוגיים וההיסטוריים בספרות הכללית והעברית ויידונו בו סונטות ומכלולי סונטות של משוררים עבריים מטשרניחובסקי ואילך.
חובות הסטודנטים: השתתפות פעילה בשיעורים; קריאה בסונטות שיילמדו בשיעור וקריאה עצמית באחרות. התמצאות בחומר תיאורטי וביקרתי נלווה. מבחן סיום. | |
| הערות: סמס' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 13/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/03/2004 בשעה 9:00 | |
| 0615.2966 מגע הנפש בנעלם-מיסטיקה בספרות הישראלית | |
| ד"ר לילי רתוק | שו"ת |
| מגע הנפש בנעלם – מיסטיקה בספרות הישראלית
הכיסופים אל מה שמעבר לעולם הזה ודרכי עיצובם בשירים, בסיפורים ובמסות יעמדו במרכז הדיון בטקסטים. יסודות מיסטיים בתחומי יצירה מגוונים יהוו רקע לעיון הספרותי. מהות הקדושה, הקושי לבטא את היחס אליה וההכרח הפנימי לתאר את הכמיהה אל הנסתר יוצגו בעזרת טקסטים תיאורטיים וספרותיים. דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים ובחינת מעבר. | |
| הערות: סמס' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0615.2967 החיים על קו הקץ על-פי אלתרמן: קריאה "בשמחת עניים" | |
| פרופ עוזי שביט | שעור |
| "שמחת-עניים" של אלתרמן היא, קרוב לוודאי, אחת משתיים-שלוש היצירות השיריות הגדולות ביותר בשירה העברית של המאה העשרים. היצירה שראתה אור לראשונה באביב 1941, נכתבה כנראה ב– 1940, השנה הקריטית ביותר בתולדות המאה העשרים הן מההיבט האוניברסאלי והן מההיבט היהודי, והיא בבחינת ניסיון נועז להתמודד רוחנית עם הסיטואציה חסרת התקדים.
זוהי אחת היצירות הקוסמות ביותר אך גם הקשות ביותר לפיענוח בשירה העברית. במסגרת הקורס יעשה מאמץ מחודש לפענח את הפואטיקה והמשמעות של היצירה, על רקע זמנה וזמננו. | |
| הערות: סמס' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/02/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/03/2004 בשעה 18:00 | |
| 0615.2969 חירות האדם בשירת יל"ג, ביאליק וטשרניחובסקי | |
| פרופ' עוזי שביט | שו"ת |
| למן המהפכה הצרפתית ועד שלהי המאה העשרים עמד הנושא של חירות האדם בראש סדר-היום הציבורי האירופי, ובוואריאציה מיוחדת היה לו גם מקום מרכזי בסדר-היום היהודי האירופי.
במסגרת הקורס תיבדק הדרך שבה ניתן ביטוי לנושא זה בשירת שלושת האבות הגדולים של השירה העברית המודרנית – יל"ג, ביאליק וטשרניחובסקי, תוך השוואה בין גישותיהם הפואטיות והתימטיות כפי שבאו לידי ביטוי בשירתם. | |
| הערות: סמס' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 29/07/2004 בשעה 12:30 | |
| 0615.2970 מודרניסטים בעל כורחם:ביאליק ובני דורו | |
| ד"ר יוחאי אופנהיימר | שיעור |
| בשיעור זה נעסוק בשירה שנכתבה בראשית המאה העשרים על ידי שני היוצרים המרכזיים והשונים זה מזה - ביאליק וטשרניחובסקי. מה הפך אותם לגיבורי התרבות של תקופה זו ומהו המודרניזם המיוחד להם? כיצד הוגדר תפקידו של המשורר ומה משמעותם של מונחים רווחים כמו "שירה לאומית" ו"משורר לאומי"? מה ההבדלים האידיאולוגיים שהשתקפו ביצירתם? כיצד פירשו משוררים אלה את הרנסאנס היהודי? מה יחסם לתרבות הרוסית, היהודית והעברית בה הם צמחו? מה עמדתם כלפי תנועת ההשכלה? מהי המהפכה הספרותית שהם בישרו בפעילותם הספרותית המגוונת?
חובות הקורס - נוכחות בשיעורים, קריאה, מבחן מסכם. | |
| הערות: סמ' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 14/04/2004 בשעה 18:00 | |
| 0615.2972 מזרחיים ומזרחיות בסיפורת העברית: מהי רב רב-תרבותיות | |
| ד"ר יוחאי אופנהיימר | שו"ת |
| סילבוס לשנת תשס"ד
ד"ר יוחאי אופנהיימר סמסטר א מזרחיים ומזרחיוֹת בסיפרות העברית – קריאה רב-תרבותית השיעור יעסוק בהתייחסויות השונות אל שאלת המזרחיות, אל מקומה בשיח הישראלי ההגמוני, אל האפשרויות השונות לדבר על זהות מזרחית ואל השלכותיה הספרותיות והתרבותיות. ההתייחסות המרכזית בשיעור תופנה לטקסטים ספרותיים שנכתבו מאז שנות העשרים (בורלא ושָׁמי) דרך היוצרים המרכזיים בני דור המדינה (מיכאל, בלס, גורן) ועד דור היוצרים והיוצרות העכשוי (מטלון, רביניאן, ברדוגו). אולם הייצוגים הפופולאריים של המזרחיות (כמו בקולנוע ובבידור) ישמשו בסיס להשוואה. קריאת הטקסטים תלווה בקריאת מאמרים בתיאוריה של הרב-תרבותיות שיחדדו את קני המידה להערכת השאלות הספרותיות. חובות הקורס - נוכחות בשיעורים, קריאה, מבחן מסכם. | |
| הערות: סמס' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/02/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 14/04/2004 בשעה 18:00 | |
| 0615.2973 אל השער האפל,הגדול" :עיון ביצירתו של דו" | |
| ד"ר עודדיעקב מנדה-לוי | שו"ת |
| מטרת הקורס היא לבחון את כלל יצירתו (שירה וסיפורת) של דוד פוגל (1891-1944).
פוגל פרסם עוד בחייו את ספר שיריו: "לפני השער האפל" (1923), וכן שלוש יצירות בפרוזה: "בבית המרפא" (1927); "חיי נישואים" (1929-1930) ו "נוכח הים" (1934). טקסטים נוספים: יומן (1912-1922) ורומאן/יומן (1942) שנכתב במקור ביידיש, התפרסמו כעבור שנים. יצירות אלה תידונה במסגרת כרונולוגית-התפתחותית ויודגשו היבטים בפואטיקה של פוגל ובמערכיה התמטיים. בחינת יצירתו של דוד פוגל כפרק ייחודי במודרנה שבין שתי מלחמות העולם, תיעשה תוך בירור מהלכי התקבלותה וניסיון להעמיד מסגרת ביוגרפית כללית. דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאה בשירים ובסיפורת של דוד פוגל, קריאה של טקסטים מחקריים וביקורתיים. הקריאה בטקסטים תיעשה, בדרך-כלל, על-פי שלושת הספרים האלה: · פוגל, דוד, 1986. חיי נישואים, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה, בית הוצאה כתר, ירושלים. · פוגל, דוד, 1990. תחנות כבות [נוכח הים, כולם יצאו לקרב, בבית המרפא, דַיָּר, קצות הימים], הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה, תל-אביב. · פוגל, דוד, 1998. דוד פוגל - כל השירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל-אביב. | |
| הערות: סמ' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/07/2004 בשעה 16:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/08/2004 בשעה 12:30 | |
| 0615.2976 מי עמד במבמחן הזמן? מבט על הקלאסיקה העברית לילדים | |
| ד"ר יעל דר קליין | שו"ת |
| ספרות הילדים העברית עדיין עסוקה בהגדרת הקלאסיקה שלה, ולמרות זאת ניתן כבר לדבר על רשימה של קלאסיקה עברית לילדים, ובעיקר על קלאסיקה לפעוטות.
בתחילת קורס נתחקה אחר המושג "קלאסיקה לפעוטות", ונחלץ את התכונות הפואטיות ההכרחיות לו. אחר כך נבחן מהם הפרמטרים הספציפיים לספרות הילדים העברית, שעל פיהם נקבעה בעשורים האחרונים רשימת הקלאסיקה העברית לפעוטות. בין היתר נקרא מתוך יצירתם לילדים של ח"נ ביאליק, לוין קיפניס, לאה גולדברג, מרים ילן-שטקליס, אנדה עמיר-פינקלפלד, פניה ברגשטין, אהרן זאב, קדיה מולודובסקי, אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן. מתוך בחינת היצירות והרקע התרבותי שבתוכו הן נוצרו, נאפיין את התנאים הספרותיים והתרבותיים שהובילו להנצחת יצירות אלה כקלאסיקה עברית. דרישות הקורס: קריאה שוטפת תרגיל במשך הסמסטר עבודה מסכמת | |
| הערות: סמס' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/07/2004 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/08/2004 בשעה 12:30 | |
| 0615.2978 בין ק' צטניק לפרימו לוי "יקום מחנות הריכ | |
| ד"ר איריס מילנר | שו"ת |
| את ק.צטניק ופרימו לוי מקובל למקם בשני הקצוות המרוחקים של טווח אפשריות הייצוג של אירועי השואה. הקורס יציג את קווי הדמיון והשוני באסטרטגיות ההתמודדות השונות של שני סופרים אלה, ושל אחרים (ובהם תדאוש בורובסקי, אהרון אפלפלד, יז'י קוז'ינסקי ואלי ויזל) עם הפרוייקט שלקחו על עצמם, לנסות למסור עדות על "לב המאפלייה", ולספר את אירועי השואה "מבפנים".
| |
| הערות: סמ' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2004 בשעה 12:30 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/08/2004 בשעה 12:30 | |
| 0615.3009 "סבתא הייתה מספרת" - סיפורי זיכרונות משפחתיים | |
| ד"ר נילי אריה-ספיר | סמינר |
| "סבתא הייתה מספרת"- סיפורי זיכרונות משפחתיים
במשך הסמינר נדון בסיפורים אישיים שמוגדרים כסיפורי זיכרונות משפחתיים . נעסוק בזיכרונות שיתייחסו אל מגוון של קבוצות משפחתיות , המשדרות זהויות שונות (אתניות, אידיאולוגית ואחרות), ואשר חיו בתקופות שונות ובמקומות שונים בסביבות יהודיות בעיקר. ננסה להבין את אופיין של החוויות המשפחתיות של מספרי הזיכרונות כפי שמשודרות מן ההווה ואת סוגי השיח שהם מפתחים עם עברם המשפחתי כפי שמופיע בסיפוריהם. כן נעסוק בסיפורים עממיים מסורתיים שסופרו בהקשרים משפחתיים ומועברים אל בני הדורות הבאים תוך מטרה לשדר אליהם מסרים חינוכיים שונים. נבחן את מידת ואת אופי הסתגלותם של טקסטים אלה למרכיבים הקשריים שונים. | |
| הערות: סמס' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.3010 גברים ונשים שדים ורוחות בסיפור העברי של ימי הביניים | |
| ד"ר צבי מלאכי | סמינר |
| סמינר ב"א
ספרות המקאמה העברית החלה לצמוח במאה הי"ב בספרד והתפשטה לאיטליה, לארצות הבלקן, לתורכיה, ואף לתימן הגיעה. זוהי ספרות משעשעת, מחנכת, מלמדת ואף מבקרת ביקורת חברתית. יש בה הומור רב, דמויות מגוונות, ולשון מתגלגלת ואף חריפה. הקורס יבחן את הערכים הספרותיים ואת דרכי העיצוב של המקאמה לסוגיה ולגווניה. | |
| הערות: סמס' ב' 2 ש"ס תואר ראשון | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.3011 דואג מה תדאג?" - מ"קהלת עד בן קהלת" בשי" | |
| ד"ר חביבה ישי | סמינר |
| תיאור העולם ותהפוכות הזמן הם מן הידועות בשירת החכמה העברית. הם שואבים רעיונותיהם מן המקרא ומספרות המוסר ואורגים אותם ברקמתה של שירה חצרנית חילונית מופלאה, הנוגעת במערכותיו של העולם הדתי היהודי והמוסלמי בימי הביניים. | |
| הערות: סמ' א' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.3012 סיפורו של מקום: צפת בקבלה ובספרות העברית | |
| פרופ מיכל אורון | סמינר |
| במבוא לסמינר זה, יעסוק הקורס בתולדות הישוב היהודי בצפת, בהתפתחות הקבלה בצפת, בספרות העממית ובספרות הקבלית שנוצרה בה.
במרכז העיון בסמינר תעמודנה לדיון יצירות שנכתבו בספרות העברית, אשר במרכזן עומדת העיר 'צפת' והחיים היהודים בה למן המאה ה י"ט. בדיון ביצירות אלו יודגש הקשר בין היצירה החדשה ומקורותיה הקדומים. דרשות הסמינר: השתתפות פעילה, קריאה מלווה של מאמרים ומחקרים שיש להם נגיעה לנושא, קריאת היצירות הספרותיות. הגשת רפרטים קצרים, וכתיבת עבודה סמינריונית . | |
| הערות: סמ' א' 4 ש"ס סמינר תואר שני | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.3013 על פרשת דרכים - יצירתו הספרותית של רב סעדיה גאון | |
| ד"ר טובה בארי | סמינר |
| מטרת הקורס ומהלכו: רב סעדיה גאון (942-882) הוא מן הדמויות המרתקות של ההיסטוריה התרבותית של עם ישראל בימי הביניים. תרומתו לעיצובה של התרבות היהודית בימי הביניים ניכרת בכל התחומים, ובתוכם, אולי בראשם, השירה העברית. יצירתו מהווה את חוליית המעבר מן הפיוט המזרחי הקלאסי והמאוחר אל האסכולה הספרדית. מטרת הסמינר היא להכיר בקווים כלליים את מפעלו השירי של הגאון ולעמוד על קווי הייחוד שלו. תשומת לב מיוחדת תינתן לבדיקת חידושיו של סעדיה גאון בתחומי הלשון, התבניות, התכנים וסוגי השיר, תוך ניסיון להסביר על פיהם את חידושיה של האסכולה הספרדית בתחומים אלה. במסגרת זו ידובר גם על האידיאולוגיה התרבותית הכוללת של הגאון ועל התהוות שירת החול העברית בזמנו.
דרישות הקורס: נוכחות והשתתפות פעילה בשיעורים; קריאת חומר ביבליוגרפי והכנת טקסטים שיידונו בכיתה; הגשת עבודת רפראט בכיתה וכתיבת עבודת תרגיל. כתיבת עבודה סמינריונית. נושא העבודה טעון אישור המורה. | |
| הערות: סמ' ב' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.3014 נופים ואירועים, מעמדים והתרחשויות במקאמה העברית | |
| ד"ר צבי מלאכי | סמינר |
| סמינר ב"א
ספרות המקאמה העברית החלה לצמוח במאה הי"ב בספרד והתפשטה לאיטליה, לארצות הבלקן, לתורכיה, ואף לתימן הגיעה. זוהי ספרות משעשעת, מחנכת, מלמדת ואף מבקרת ביקורת חברתית. יש בה הומור רב, דמויות מגוונות, ולשון מתגלגלת ואף חריפה. הקורס יבחן את הערכים הספרותיים ואת דרכי העיצוב של המקאמה לסוגיה ולגווניה. | |
| הערות: סמס' ב' 4 ש"ס תואר ראשון | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.3236 "הזכות הגדולה לומר לא" - שירה פוליטית בישראל | |
| ד"ר יוחאי אופנהיימר | סמינר |
| סמסטר א
סמינר - "הזכות הגדולה לומר לא" - שירה פוליטית בישראל הסמינר יעסוק בשירה הפוליטית שנכתבה בארץ מאז סוף שנות הארבעים ועד שנות התשעים. נקודת המוצא תהיה הבהרת התשתית האידיאולוגית המשתנה של מושגים כמו שמאל וימין בהקשר הישראלי, ובהסתמך על כך יוצג הקשר בין המערכת הספרותית לבין המערכת הפוליטית. הנושא המרכזי יהיה הגדרת המאפיינים האידיאולוגיים והפואטיים של סוגי השירה הפוליטית של הימין (במיוחד אורי צבי גרינברג ורטוש, על כל ההבדלים ביניהם) ושל שירת השמאל (פן, עמיחי, זך, ויזלטיר, רביקוביץ ולאור). מה הזיקה בין השיח הפוליטי לשיח הספרותי? מה מקומה של הפזמונאות במכלול השירה הפוליטית הקאנונית? האם נשים כתבו שירה פוליטית ייחודית? שאלות אלה יידונו תוך שימוש בטקסטים תיאורטיים העוסקים בהגדרות שונות של מושג האידיאולוגיה, ההגמוניה, אוטופיה, כתיבה חתרנית, וכד'. חובות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאה, עבודות רפראט, עבודה סמינריונית. סיפורת השואה הישראלית: מלאומיות לאוניברסליות הטענה המקובלת על ידי היסטוריונים היא שההתייחסות לשואה עד ראשית שנות הששים נשלטת על ידי עמדות אידיאולוגיות שיפוטיות (העדפת מורדי הגטאות והפרטיזנים על פני ההולכים "כצאן לטבח", לדוגמה), ואילו מאז שנות הששים מופיעה התייחסות אחרת המוקירה מגוון של צורות התמודדות עם השואה ורואה בכולן חלק של הזהות הישראלית. מטרתו של שיעור היא לבדוק לא רק את הרלוונטיות של התיזה הזו ביחס לספרות השואה הישראלית, אלא להגדיר בצורה ברורה את אופי המעבר בין הכתיבה המוקדמת על השואה (ק. צטניק, קובנר, אלתרמן ואצ"ג) לכתיבה המאוחרת (אפלפלד, עמיחי, קניוק, גרוסמן, איתמר לוי, ועוד). מהם הקשיים האסתטיים שכל יוצר עומד בפניהם, האם ניתן להבחין בנראטיבים ספרותיים מרכזיים האופייניים לתקופות מסויימות, האם ההבחנה הרווחת בין "זיכרון פרטי" לבין "זיכרון ציבורי" עשויה להוות קנה מידה רלוונטי לגבי ספרות השואה. שאלות אלו ואחרות יידונו בעזרת ספרות תיאורטית מחקרית על הנושא, וכמובן באמצעות קריאה במגוון טקסטים ספרותיים. חובות הקורס - נוכחות, קריאה משיעור לשיעור ומבחן מסכם. מודרניסטים בעל כורחם: ביאליק ובני דורו (שיעור) בשיעור זה נעסוק בשירה שנכתבה בראשית המאה העשרים על ידי שני היוצרים המרכזיים והשונים זה מזה - ביאליק וטשרניחובסקי. מה הפך אותם לגיבורי התרבות של תקופה זו ומהו המודרניזם המיוחד להם? כיצד הוגדר תפקידו של המשורר ומה משמעותם של מונחים רווחים כמו "שירה לאומית" ו"משורר לאומי"? מה ההבדלים האידיאולוגיים שהשתקפו ביצירתם? כיצד פירשו משוררים אלה את הרנסאנס היהודי? מה יחסם לתרבות הרוסית, היהודית והעברית בה הם צמחו? מה עמדתם כלפי תנועת ההשכלה? מהי המהפכה הספרותית שהם בישרו בפעילותם הספרותית המגוונת? חובות הקורס - נוכחות בשיעורים, קריאה, מבחן מסכם. | |
| הערות: סמ' א' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.3238 שיח אהבה בתרבות הישראלית | |
| ד"ר לילי רתוק | סמינר |
| מטרת הסמינריון לאפיין את שיח האהבה בתרבות הישראלית, תוך התיחסות ל-2 מישורים: הגדרת המהות האוניברסלית של האהבה ובחינת המושג בתרבות היהודית ובהוויה הישראלית.
לא יוכלו להשתתף בסמינריון מי שלמדו את השיעור בנושא. הסמינריון יחייב קריאה של מאמרים תיאורטיים ועיון בטקסטים ספרותיים מעגנון ועד ימינו. דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים, הגשת רפראט וכתיבת עבודה. | |
| הערות: סמ' א' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.3239 הנרטיב הילדי: דינמיקה בין דורית מנקודת התצפית של ילדים | |
| ד"ר איריס מילנר | סמינר |
| סילבוסים לקורסים לשנת הלימודים תשס"ד - איריס מילנר
סמינר: הנרטיב הילדי: דינימיקה בין-דורית מנקודת התצפית של ילדים הסמינר יעסוק בייצוגיהן של מערכות יחסים משפחתיות במגוון של יצירות סיפורת ישראליות (רומנים וסיפורים קצרים), בשילוב עם דוגמאות מתחום הקולנוע. הוא יתמקד בניסיון לפענח את הדינמיקה המשפחתית כפי שהיא נתפסת על ידי ילדים, ויעסוק במושג "הנרטיב הילדי", במופעיו השונים, ובתובנות המיוחדות לו בכל הנוגע לייצוגה של המשפחה בספרות. גלות במקום של גאולה: עלילות הגירה בסיפורת העברית: הקורס ידון בייצוגיה של חוויית התלישות, הניכור והזרות של פליטים ומהגרים – כפי שהיא באה לידי ביטוי ברומנים, בסיפורים קצרים, ואוטוביוגרפיות ספרותיות (תוך דיון תיאורטי ברלוונטיות של מושג העדות לז'אנרים שונים אלה). סיפור ההגירה יבחן בטקסטים השונים הן כסיפורה של החברה הקולטת והן כדרמה הנמסרת באופן אותנטי, בקולם של המהגרים ה"נקלטים". בין ק.צטניק לפרימו לוי: "יקום מחנות הריכוז" בספרות את ק.צטניק ופרימו לוי מקובל למקם בשני הקצוות המרוחקים של טווח אפשריות הייצוג של אירועי השואה. הקורס יציג את קווי הדמיון והשוני באסטרטגיות ההתמודדות השונות של שני סופרים אלה, ושל אחרים (ובהם תדאוש בורובסקי, אהרון אפלפלד, יז'י קוז'ינסקי ואלי ויזל) עם הפרוייקט שלקחו על עצמם, לנסות למסור עדות על "לב המאפלייה", ולספר את אירועי השואה "מבפנים". | |
| הערות: סמס' א' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.3241 מסיפור של שואה לסיפור של לקח: תהליך הלאמת סיפור השואה לילדים בשנים 1945-1955 | |
| ד"ר יעל דר קליין | סמינר |
| ספרות הילדים העברית שנכתבה בארץ-ישראל בזמן מלחמת העולם השנייה סיפרה סיפור ייחודי על השואה. למעשה, כבר בראשית המלחמה, עוד לפני שליישוב הגיעו ידיעות רשמיות על רצח היהודים השיטתי המתרחש באירופה, החל להישמע בספרות הילדים נרטיב חדש, שתיאר זיקה חדשה בין צעירי ארץ-ישראל ליהדות הגולה שבמצר. נרטיב זה ערער לראשונה בתולדות ספרות הילדים העברית על הקוד החינוכי-אידאולוגי שולל הגולה, שהיה קוד מכונן בספרות הילדים הארץ-ישראלית מתחילתה. תחת זאת סופר סיפור אמפתי של דאגה, השתתפות בצער, קינה ואף הכאה על חטא.
סיפור השואה לילדים, כפי שסופר בעת התרחשותה, נזנח רובו ככולו לקראת קום המדינה, ואת מקומו תפס סיפור על לקח הלאומי. במסגרת הקורס נבחן את אופיו של סיפור השואה ואת השינויים הניכרים שחלו בו עם הקמת המדינה. דרישות הסמינר: קריאת שוטפת הצגת רפראט וכתיבת עבודה סמינריונית | |
| הערות: סמ' א' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.3242 שנה אחת: 1955 - מפת הספרות הישראלית | |
| ד"ר עפרה יגלין | סמינר |
| שרטוט מפת הספרות העברית (שירה ופרוזה) בשנה נתונה איננה רק מעשה חיוני לצורך "התמצאות בשטח", על-ידי איסוף שמות יוצרים ויצירות ורישומם, תיאור הדבר הקיים שם, ב-1955, קונקרטיזציה של "פני הקרקע" של הספרות העברית והנצחת הרגע ההיסטורי. כתיבת השלב "הארכיאולוגי", או "הגיאוגרפי", המשרטט את הנרטיב ההיסטורי, שכוחו נגזר כביכול רק מן הכרוניקה והפריודיזציה, מן המידע הכלול בו והניתן לשיחזור תמיד, והיא מטרתו הראשונה של הסמינר, תחשוף גם את אי-יציבותם של ה"אבולוציה", ה"רצף", ה"סיבתיות", ה"ייצוג אמיתי" וכל כיוצא באלה, ותראה כיצד כתיבת ה"ארכיאולוגיה" עצמה משתתפת במשטר "אמת" ומייצרת עבר על-פי תכתיבים ידועים. | |
| הערות: סמ' ב' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.3243 "הלך או מלך" - הזירה הקלה והזירה הלאומית ביצירת אלתרמן | |
| פרופ זיוה שמיר | סמינר מ"א |
| אלתרמן – האיש ויצירתו – נחלקים בין הזירה הקלה (יין, נשים, איש הפזמונים ובימת הוודוויל) לבין הזירה הלאומית (איש המחויבות לתקומת ישראל, מחבר ה"טורים" והמאמרים בענייני השעה). הקורס יבחן שני צדדים אלה, ויגלה את נקודות החיבור ביניהם. במהלך הקורס תיבחן היצירה האלתרמנית, לסוגיה ולתקופותיה: השירה ה"קאנונית" והגנוזה, הפזמונים, ה"טורים", המחזות ועוד.
דרישות הקורס: היכרות עם יצירת אלתרמן. חובות הקורס: השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת רפרט בכתב ו/או בעל-פה, כתיבת סמינריון (לפי בחירת התלמיד/ה). | |
| הערות: סמ' א' 4 ש"ס תואר שני | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.3244 שירת נשים ישראלית | |
| ד"ר לילי רתוק | סמינר |
| מטרת הקורס: לעמוד על מאפייניה של המסורת האלטרנטיבית בשירה העברית – הקול האחר, קולן של משוררות.
יוכלו להשתתף בסמינריון רק מי שלמדו קורסים בשירה ובמגדר. הרקע התיאורטי יהיה מן הביקורת הפמניסטית והטקסטים, מלאה גולדברג ועד ימינו. דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים, הגשת רפראט וכתיבת עבודה | |
| הערות: סמ' ב' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.3348 "לב הבית לב האור" - דיוקן המשפחה ספרות העברית החדשה | |
| פרופ' נוה חנה | סמינר |
| מטרת הקורס ומהלכו : שני המושגים המרכזיים של הדיון בסמינריון זה יהיו : "הבית" ו"דיירי הבית". מכאן משתמע כי הקורס יעסוק בהבנת המושג "משפחה". על תפישותיה השונות במסגרות דיון תיאורטיות ומקצועיות, וכפי שהוא מגולם, מופנם ומיוצג ביצירות מן הספרות העברית החדשה.
הקורס ייפתח בדיון תיאורטי במושג המשפחה, שיפרוש את רשת המשמעויות התרבותיות, החברתיות והפרטיות, אותן מציע המושג, במפורש אות במובלע (בין אידיאליזציה לדמוניזציה), בדיון זה יוצג המתח של הוויית המשפחה במבנה שהוא ספק חברתי - ציבורי-פוליטי וספק פרטי-אישי-הומאניסטי. בעיקר תידון הפוליטיקה של המשפחה כמושג חברתי ולאומי מול מאבקי הכוח והתפקיד בתוך המשפחה. דרישות הקורס: נוכחות סדירה בפגישות הסמינריון, קריאה שוטפת של חומר נילווה, כתיבת חיבור-תרגיל קצרים, הכנת חיבור-רפראט והצגתו לדיון בפני הקבוצה, בחינת סיום, כתיבת חיבור סמינריון מונחה. | |
| הערות: סמ' א' 4 ש"ס | |
| 0615.3353 המבט"בשירה ובסיפורת הישראלית" | |
| ד"ר לילי רתוק | סמינר |
| הסמינריון יוקדש לקריאתם של טקסטים בתחום השירה, הסיפורת והמסה מן הספרות העברית בת ימינו, תוך בחינתם מאספקט מרכזי של המבט (GAZE). מבחר מאמרים תיאורטיים בתחום זה (רובם באנגלית) יהוו רקע לעיון ביצירות. רשימת המאמרים תינתן עם פתיחת הקורס, והבחינה עליהם תתקיים באמצע הקורס. הקורס מחייב קריאה שוטפת של טקסטים, נוכחות והשתתפות פעילה בדיון והגשת רפרט קצר על אחד המאמרים. משקל הבחינה בציון הסופי 35% והשאר – העבודה הסמינריונית. | |
| הערות: סמ' ב' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.3999 נשים ומיגדר בספרות העברית של ימי הביניים | |
| פרופ' רוזן טובה | סמינר מ"א |
| מטרת הקורס: הספרות העברית בימי הביניים היא ספרות שנכתבה בידי גברים ועבור קהל קוראים גברי. היא מתארת את העולם (ובכלל זה את היחסים בין המינים) מתוך נקודת ראות גברית מובהקת ומושפעת מהשקפות עולם גבריות. הקורס נועד לבחון את אופני הצגת האישי בסוגי שירה שונים ובטכניקות שיח מגוונות (שירי אהבה; חתונה; שירי אזור; מקאמות; שירי הגות; קינות; וכן בשירת הקודש) לאור תיאוריות של ביקורת פמיניסטיות, וכן על רקע המציאות ההיסטורית החברתית ועל רקע תפיסות העולם ההגותיות והדתיות הרווחות.
מהלך הקורס: דרך מגוון רחב של טקסטים (מן המאה האחת-עשרה עד המאה השלוש-עשרה) יוצגו הייצוגים הספרותיים של טיפוסי נשים שונות (חיוביות ושליליות, אידיאליות ומפלצתיות, פעילות וסבילות וכיו"ב) כפי שהוכתבו על ידי דרישותיה של החברה הגברית השלטת וכפי שעוצבו על ידי הפואטיקה והדמיון הגברי היוצר. דרישות הקורס: נוכחות; קריאת ביבליוגרפיה שוטפת; הצגת רפרטים קצרים בשיעורים; הגשת תכנית מפורטת לעבודה הסמינריונית במהלך הקורס; בחינה מסכמת; עבודה סמינריונית. חומר קריאה באנגלית במהלך הקורס – חובה! | |
| הערות: סמס' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.4582 אינטרפרטציה: תיאוריה, מתודולוגיה, יצירות מופת | |
| פרופ בועז ערפלי | סמינר |
| בסמינריון יוצעו תיאוריה ומתודולוגיה לאינטרפרטאציה של יצירת הספרות. ההצעות ייבחנו בזיקה לתיאוריות ומתודולוגיות מקובלות בתחום והן יודגמו על יסוד ניתוח של יצירות מופת הנחשבות גם לטקסטים שנויים במחלוקת מן הספרות העברית.
בסמינריון נדון (א) במושג האינטרפרטאציה ובדרכי יישומו לטקסטים שונים, נסקור שלבים במהלך האינטרפרטציה (כגון: תיאור, הנהרה, מימוש ופירוש), נבקש להבהיר את הגורמים ה"פנימיים" וה"חיצוניים" שיש לקחת בחשבון ("חומרים", מסגרות ריפרור, תבניות, מבנים, אפקטים נתפסים, מוסכמות ז'אנריות, נורמות תואמות, הקשרים ביוגרפיים, היסטוריים, ועוד). כן נדון (ב) בבעיות תיאורטיות ספציפיות הקשורות לנושא, כמו כוונת המחבר, מעמדו של הקורא, אובייקטיביות וסובייקטיביות, רלטיביזם ופרספקטיביזם וכו'. (ג) לפי הצורך והיכולת יוקדש גם זמן להקשרים תיאורטיים נרחבים יותר – כגון מעמדה של יצירת הספרות במערכת הספרותית, מעמדה של האינטרפרטאציה במחקר הספרות, זיקות שבין השקפות על טיבן של יצירת הספרות ושל הספרות ובין תיאוריות ומתודולוגיות של האינטרפרטאציה במדע הספרות של המאה העשרים (רומנטיקה, ביקורת חדשה, פורמליזם, סטרוקטורליזם ופוסט-סטרוקטורליזם) ועוד. דרישות מוקדמות: שיעור ותרגיל ביסודות השירה העברית. חובות התלמידים: השתתפות פעילה בשיעורים; הכנת רפרטים בכתב ו/או בעל פה, עבודה סמינריונית (לפי בחירה). | |
| הערות: סמ' ב' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.4604 חולשה וכוח בקשר בין המינים: קריאה ביקורתית | |
| פרופ' חנה נוה | סמינר מ"א |
| הסמינריון יעסוק בתיאוריות של מגדר [גבריות/נשיות ועוד] כדי לעמוד על מידת ההבניה של הזהות המגדרית על בסיס זיקתה לכוח בהקשרים שונים: משפחה, חברה, לאום – ומוסדותיהם. הסמינריון יעסוק גם בקשר של כל אלה לתיאוריות של הדמות הסיפורית לסוגיה ולתפישות סטריאוטיפיות של דמויות ספרותיות. הסמינריון גם ילמד תיאוריות של קריאה ביקורתית, תוך הדגשת תיאוריות פמיניסטיות ופוסט-קולוניאליסטיות ותוך אימון בפרקטיקות שלהן.
בקריאה ביקורתית יוצגו האפשרויות השונות לפרש את היחסים בין המינים במבחר יצירות ספרות, מן הספרות העברית של מאה השנים האחרונות, כדי לעמוד על חשיבות מיקומו האידיאולוגי, האתי והמגדרי של הקורא כפרשן. | |
| הערות: סמ' ב' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.4613 בין ספרות למקרא | |
| פרופ נורית גוברין | סמינר |
| מטרות הקורס ומהלכו:
א. הכשרת חוקרים למחקר בספרות העברית לדורותיה. ב. הכרת התיאוריות והגישות השונות בנושא: המקרא כספרות: אמנות הסיפור המקראי, הקשרים והזיקות בין המקרא לספרות. ג. התמצאות בפרשנות המסורתית לדורותיה (מדרש ואגדה) בהבנתן של הדמויות והמצבים המקראיים. ד. הכררת דעותיהם של סופרים עבריים בנושא: המקרא כספרות. ה. גלגוליהם של דמויות מן המקרא ומצבים מקראיים ביצירות הספרות העברית לדורותיה. ו. פרשנות ספרותית על-זמנית ואקטואלית לדמויות ומצבים מקראיים, בז'אנרים שונים בספרות העברית והישראלית. ז. תינתן הדרכה אישית וקבוצתית לכתיבת עבודות-תרגיל, עבודות סמינריוניות ועבודות-גמר. דרישות הקורס: 1. נוכחות חובה. 2. לאחר הרצאות המבוא יתנהל הקורס על ידי משתתפיו. כל אחד מן המשתתפים יביא לפני חבריו את הנושאים שאותם בדק. 3. השתתפות פעילה בשלוש עבודות תרגיל שתושמענה במהלך הקורס. 4. נושאי התרגיל יהיו מתחומים שונים ומתקופות שונות, בהיקף מצומצם ויוצגו בע"פ בפני המשתפים (כרבע שעה עד חצי שעה): א. היכרות עם גישות שונות: ב. היכרות עם מחקרים קיימים: ג. ניתוח יצירה ספרותית שבמרכזה דמות מקראית: ד. השוואה בין יצירות ספרותיות אחדות שבמרכזן דמות מקראית, כגון: מתקופות שונות: בז'אנרים שונים: של יוצרים שונים וכיוצא בזה מגוון אפשרויות להשוואות. 5. הסמינר מחייב עבודה בספריות, בארכיונים ובמכוני מחקר. 6. תינתן הדרכה מיוחדת לקיום ראיון עם יוצר ועם אחרים הקשורים אליו. | |
| הערות: סמ' א' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.4618 אהבה ומיניות בספרות הקודש והחול | |
| ד"ר צבי מלאכי | סמינר |
| הנושא מצוי כמובן בכל תקופות היצירה העברית. הקורס ידון בדרכי היעלותו של הנושא החל בתלמוד ובמדרש, דרך יצירות עבריות בשירה ובפרוזה באיטליה, ספרד, צפון אפריקה וכד' בימי הביניים. הקורס יתעכב אצל הרומן הקדמון "פרדס רימונים" מגרמניה במאה הט"ו וחיבורים כגון "בגידת הזמן", ויסתיים בעיון בסיפורי הרפתקאות, וביקורת אנטי משכילית בדרך הסיפור, מהמאה הי"ח. | |
| הערות: סמ' א' 4 ש"ס תואר שני | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.4619 שירה ומלחמה: אלתרמן, שלונסקי, לאה גולדברג ובת-מרים אל מול פני הלחמה והשואה | |
| פרופ' עוזי שביט | סמינר |
| שלונסקי, אלתרמן, לאה גולדברג ובת-מרים הם בולטים ביוצרי האסכולה השירית הסימבוליסטית העברית. מלחמת העולם השנייה והשואה הכריחו את המשוררים הללו לרדת ממגדל-השן הסימבוליסטי ולתת ביטוי שירי למציאות החדשה, שפלשה לפתע באלימות אל חייהם.
במסגרת הסמינריון תיבחנה התגובות השונות של משוררים אלה, בשירה ובביטוי פובליציסטי, לסיטואציה ההיסטורית החדשה, תוך בדיקת האסטרטגיות הפואטיות המגוונות בהן בחרו. | |
| הערות: סמ' א' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.4620 שירי ביאליק - מקוריות ומקורותיה | |
| פרופ זיוה שמיר | סמינר |
| הקורס יעסוק ביצירת ביאליק לסוגיה ולתקופותיה: בשירה "הקאנונית" והגנוזה, בסיפורת, בשירי הילדים וב"שירי העם". כל יצירה תיבחן במעגלי השתמעות הולכים וגדלים, למן המעגל האישי ועד למעגלים הלאומיים, האוניברסליים והטרנסצנדנטיים; למן המיקרו-טקסט המרובד מרבדים היסטוריים רבים ועד למעגלי ההשתמעות הקונטקסטואליים, העוסקים בין השאר בענייני אקטואליה ופוליטיקה.
דרישות הקורס: היכרות עם יצירת ביאליק. חובות הקורס: השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת רפרט בכתב ו/או בעל-פה, כתיבת סמינריון (לפי בחירת התלמיד/ה). | |
| הערות: סמ' א' 4 ש"ס תואר שני | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.4621 פסיכולוגיה, אקסיסטנציה, יונות: יוסף חיים ברנר כמספר מודרניסט | |
| פרופ' בועז ערפלי | סמינר |
| ביצירתו של יוסף חיים ברנר (1921-1881), מספר רב עוצמה, אחת משתיים שלוש דמויות המרכז של הספרות העברית החדשה, שהטביע חותם על מספרים ועל משוררים כאחד, עד לפנחס שדה ונתן זך (ולא עד בכלל), פנים רבות וסתירות רבות. בעולם אידיאולוגי הוא חושף באכזריות את ערוותן של אידיאולוגיות (גם כאלו שאמורות להיות קרובות ללבו); את המסורת הריאליסטית שבתוכה צמח הוא הופך על פניה ותחת יסודותיה המובהקים הוא חותר, אמנם בלי לנטוש אותה כליל; כפסיכולוג הוא אנטי פסיכולוג, כפילוסוף הוא אנטי-פילוסוף והפואטיקה שלו תתואר כאנטי-פואטיקה. באקסיסטנציאליזם שלו תופסת הזהות היהודית מקום מרכזי. הסיפורת של ברנר מעצבת מצבים קיצוניים וחוקרת את הגבולות שבין חיים למוות, שבין מחשבה להעדרה, שבין סיפור ללא סיפור, שבין כל דבר לכל דבר. בסמינריון הזה נחקור את טיבן ואת מקורן של הסתירות הללו ונציע אפשרות לתאר אותן מפרספקטיבה אינטגרטיבית. בלי להתעלם ממעמדה של יצירת ברנר בהקשריה היהודיים-הציוניים ההיסטוריים, יושם הדגש בקורס על ייחודו של ברנר כמספר אמן, וביתר ייחוד, על ברנר כמספר מודרניסט, הן על פי צורות הסיפר שלו והן על פי ראיית העולם הגלומה בסיפוריו.
דרישות מוקדמות: שיעור ותרגיל ביסודות הסיפור חובות התלמידים: השתתפות פעילה בשיעורים; הכנת רפרטים בכתב ו/או בעל פה, עבודה סמינריונית (לפי בחירה). | |
| הערות: סמס' א' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.4622 יסודות מיסטיים בספרות העברית החדשה | |
| פרופ מיכל אורון | סמינר |
| הסמינר יעסוק בהשפעת המיסטיקה היהודית על הספרות העברית החדשה.
המבוא לסמינר יעסוק בעולם הסמלים הקבלי ויסקור את הזרמים המרכזיים של המיסטיקה היהודית והיסודות הרעיוניים שלהם . הנושאים המרכזיים שבהם ידון הסמינר יהיו: 1. מוטיבים מספרות ההיכלות בספרות העברית החדשה. ( ח"נ ביאליק, ע' כהנא כרמון, דרור אורון) 2. סיפוריהם של חסידי אשכנז.(ש"י עגנון) 3. מסיפורי ספר הזוהר.(ש"י עגנון) 4. גלגולו של סיפור יוסף דה לריינה.(ספר המשיב, ש' נאווארו,ש' איאלין, ד' צלקה) 5. שלמה מולכו. מסיפור אוטוביגראפי לרומאן היסטורי. (א"א קבק) 6. שבתי צבי . (נ' אגמון ביסטריצקי. י' וסרמן) 7. הסיפור החסידי וגלגוליו המודרניים, בסיפורת הניאו- חסידית (י"ל פרץ, מ"י ברדיצ'בסקי, מ"ז פייארברג, ש' אש, ז"י אנכי, ש"י עגנון, י' טברסקי, י"י זינגר) 8. השימוש במקורות המיסטיים (סמלים ,רעיונות, אוירה) בסיפורת הניאו- מיסטית החדשה. דרישות הסמינר: השתתפות פעלה, קריאה שוטפת של החומר הנלווה ושל היצירות הספרותיות. הגשת רפרטים קצרים, במהלך הסמינר, בעל- פה או בכתב . הגשת עבודה סמינריונית לפי בחירה. | |
| הערות: סמ' ב' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.4623 הדור שהבשיל לאט: השירה הישראלית בעשרים ה | |
| ד"ר יוחאי אופנהיימר | סמינר |
| הסמינר יעסוק בהשפעת המיסטיקה היהודית על הספרות העברית החדשה.
המבוא לסמינר יעסוק בעולם הסמלים הקבלי ויסקור את הזרמים המרכזיים של המיסטיקה היהודית והיסודות הרעיוניים שלהם . הנושאים המרכזיים שבהם ידון הסמינר יהיו: 1. מוטיבים מספרות ההיכלות בספרות העברית החדשה. ( ח"נ ביאליק, ע' כהנא כרמון, דרור אורון) 2. סיפוריהם של חסידי אשכנז.(ש"י עגנון) 3. מסיפורי ספר הזוהר.(ש"י עגנון) 4. גלגולו של סיפור יוסף דה לריינה.(ספר המשיב, ש' נאווארו,ש' איאלין, ד' צלקה) 5. שלמה מולכו. מסיפור אוטוביגראפי לרומאן היסטורי. (א"א קבק) 6. שבתי צבי . (נ' אגמון ביסטריצקי. י' וסרמן) 7. הסיפור החסידי וגלגוליו המודרניים, בסיפורת הניאו- חסידית (י"ל פרץ, מ"י ברדיצ'בסקי, מ"ז פייארברג, ש' אש, ז"י אנכי, ש"י עגנון, י' טברסקי, י"י זינגר) 8. השימוש במקורות המיסטיים (סמלים ,רעיונות, אוירה) בסיפורת הניאו- מיסטית החדשה. דרישות הסמינר: השתתפות פעלה, קריאה שוטפת של החומר הנלווה ושל היצירות הספרותיות. הגשת רפרטים קצרים, במהלך הסמינר, בעל- פה או בכתב . הגשת עבודה סמינריונית לפי בחירה. | |
| הערות: סמ' ב' 4 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| 0615.4624 סדנה בכתיבת שירה | |
| ד"ר יוחאי אופנהיימר | סדנה |
| בסדנה זו, הניתנת לראשונה במסגרת החוג, יעבדו המשתתפים הן על יצירות פרי עטם, והן על פיתוח מיומנויות כתיבה שונות, תוך התמקדות בנושאים כמו ריתמוס, לשון, בהירות, וכד'. הסדנה תלווה בקריאת יצירות נבחרות מהשירה העברית וטקסטים מתורגמים.
חובות הסדנה - נוכחות בשיעורים, הגשת תרגילים. תנאי השתתפות – התלמידים והתלמידות המעוניינים יגישו לידי המנחה לפחות 10 שירים (מודפסים ומנוקדים) לפני שירשמו לסדנה. | |
| הערות: סמ' ב' 2 ש"ס | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |