סילבוסים של החוג למקרא בשנת הלימודים תשס"ד

מעודכן ליום שני 19 באפריל 2004


0612.1204  כתובות עבריות וחקר המקרא
פרופ' משה ענברשו"ת
במסגרת השעור ילמדו התלמידים את רוב הכתובות העבריות בשימת דגש מיוחד על הלקח שניתן ללמוד מהן לחקר המקרא.
הערות: שעור ותרגיל לתואר ראשון, סמסטר א' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 15/02/2004 בשעה 9:00
0612.1267  המקרא - סגנונו ולשונו
גב' טליה סוצקוברשיעור
הקורס עוסק בתחביר לשון המקרא, בתורת השיח ובסגנונות המיוחדים לסיפורת ולשירה המקראית. הגישה מעשית: מרבית הזמן מוקדשת ללימוד לשוני ותחבירי של פרשיות מוגדרות, תוך הדגשת הזיקה שבין ההקשר הרחב למבנה התחבירי של הפסוק המוגדר. מטרת הקורס היא להנחות את תלמיד המקרא להתמודד עם סוגיות לשוניות רלוונטיות לפרשנות המקרא, ביניהן: תיפקוד פסוקיות הזמן, האופן, המטרה וכו', מערכת הזמנים במקרא, ועוד – תוך אבחנה בין טקסטים מז'אנרים ספרותיים שונים.
הערות: שיעור ותרגיל לתואר ראשון, סמסטר ב', 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/06/2004 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 18/07/2004 בשעה 12:30
0612.1273  היסטוריה ותרבות במקרא ובמזרח הקדום
ד"ר אהובה אשמןשיעור
בקורס זה תינתן סקירה כללית של תרבויות המזרח הקדום: מסופוטמיה, אנטוליה ומצרים. במסגרת קורס זה נעמוד על הקונטקסט התרבותי, החברתי, האידיאולוגי וההיסטורי שבו צמחה ישראל העתיקה, כדי לאפשר פרספקטיבה רחבה יותר להבנת הטקסט המקראי.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 24/06/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 29/07/2004 בשעה 9:00
0612.1315  מבוא לחקר המקרא
פרופ' יאיר הופמןשיעור
מטרת הקורס היא להציג את עקרונות הגישה המדעית-ביקורתית לחקר המקרא ולפתח אצל התלמידים יכולת לגשת להבנת המקרא מתוך עקרונות יסוד אלה. על בסיס ההנחה המוקדמת, שהמקרא הוא ספר אנושי, שמחבריו פעלו בתקופות ובזמנים מוגדרים, תועלינה הבעיות העיקריות שקשורות בהבנת המקרא, ותוצגנה הגישות הביקורתיות העיקריות לפתרונן.
הנושאים העיקריים שיידונו באשר למקרא בשלמותו הם: דרך התגבשות המקרא כקאנון; היווצרות האבחנה בין ספרי קודש קאנוניים לבין ספרות חיצונית; גלגוליו של נוסח המקרא, כפי שהם עולים מתוך השוואת נוסחים שונים שלו, עבריים ומתורגמים. שאלות אחרות שתידונה נוגעות לחיבור הגושים השונים של המקרא. דגש מיוחד יושם על שאלת חיבור התורה: באיזו מידה ניתן להוכיח או להפריך את התפיסה המסורתית בדבר היות התורה הספר הקדום ביותר במקרא, שנמסר על ידי משה? האם יש מחבר אחד לתורה? מהו הרקע ההיסטורי לחיבור התורה? יוצגו בקצרה העקרונות הביקורתיים של אסכולות שונות בחקר התורה תוך הדגשה מיוחדת של 'אסכולת המקורות', תרומתה להישגי חקר המקרא הביקורתי והתמורות שחלו בה עד עתה. תידון בקצרה גם שאלת חיבורם והתגבשותם של הז'אנרים השונים במקרא בשירה ובפרוזה: ספרות החוק, היסטוריוגרפיה, הנבואה, המזמורים והחכמה. במקביל תידון זיקתה הרבה והמגוונת של ספרות המקרא לספרות המזרח התיכון הקדום והמשמעויות שיש לכך להבנת המקרא.
הציון יינתן על פי בחינה סופית.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר א' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 18/02/2004 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/05/2004 בשעה 18:00
0612.1805  לשון המקרא
ד"ר יחזקאל מוצפישו"ת
מטרת הקורס: עיון בתופעות נבחרות של העברית המקראית הנוגעות לדקדוק ולאוצר
המילים, לרבות טעמי המקרא ותפקידיהם, צורות הקשר והפסק, הכינויים, תצורת הפועל ומערכת הזמנים; וכן בירור סוגיות מילוניות בלוויית עיון בתרגומי המקרא ובמגילות ים המלח ותוך השוואה לערכים מילוניים מקבילים בשפות שמיות אחרות.

הערות: שיעור ותרגיל לתואר ראשון, סמסטר א' וגם בסמסטר ב' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 20/02/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/05/2004 בשעה 18:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 08/07/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/08/2004 בשעה 9:00
0612.2133  אמונות ודעות בספרות הנבואה הקלאסית
פרופ' גרשון בריןשיעור
הקורס יעמוד על המרכיבים העיקריים של אמונות והדעות בספרות הנבואה הקלאסית.

הענינים שידונו בקורס הם:
מעמד ירושלים במחשבת הנביאים
שאלת בחירת ישראל ויחסה לנושאי יסוד אחרים
תורת הגמול בספרות הנבואה
תפיסת ההיסטוריה בנבואה
קוים בתפיסת הגאולה
קווים בנבואות התוכחה
שאלת הפרימאט המוסרי והיחס לפולחן
היחס לצפון והיחס ליהודה
בין הנבואה לתורה — מבחר השוואות
בין הנבואה לחלקי המקרא האחרים (פרט לתורה)
קוים באמונות ודעות של הנבואה המאוחרת
הערות: שעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 16/06/2004 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/07/2004 בשעה 12:30
0612.2202  מגילת שיר השירים
ד"ר אהובה אשמןתרגיל
שיר השירים הוא ספר יוצא דופן במקרא. ספרות המקרא היא ברובה ספרות דתית שעניינה המרכזי יחסי אדם ואלוהיו, בעוד שבשיה"ש המוקד הוא היחסים שבינו ובינה, והוא זורה אור על חיי היום יום בתקופת המקרא. ייחודו הספרותי של שיה"ש, העוסק ברובו בדמויות נשים ובנקודת מבט נשית, מעלה שאלות הקשורות במחקר הפמיניסטי, כמו ייצוגים מיגדריים ואפשרות של כתיבה נשית, המשקפת תרבות של נשים. כדי לעמוד על ההקשר התרבותי בו צמח החיבור תבחן שירת האהבה בשיה"ש בהשוואה לשירת האהבה מהמזרח הקדום, תוך שימת הדגש על בעיות ספרותיות, פילולוגיות וטקסטואליות המאפיינות את שיה"ש.
הערות: תרגיל טקסטואלי לתואר ראשון, סמסטר ב' 4 ש"ס
0612.2209  ספר שמות
גב' אסנת ברתורתרגיל
ספר שמות משלב בתוכו את הסיפור המייסד של עם ישראל ובריתו עם אלהיו, סיפור יציאת מצרים וכריתת הברית בסיני. במסגרת הקורס נעמיק בהבנת חוקת הברית, תוך עיון ספרותי ורעיוני ביחידות טקסטואליות ספציפיות. היחידות יבחנו על רקע המשפט במזרח הקדמון, בהשוואה לילקוטי חוקים אחרים במקרא, ובזיקה לז'אנרים ספרותיים שונים (סיפור, נבואה, ספרות החוכמה).
הערות: תרגיל טקסטואלי לתואר ראשון, סמסטר ב' 2 ש"ס
0612.2229  ספר בראשית א-יא - ראשית העולם והאנושות
גב ' טליה סוצקוברתרגיל
חטיבת הפרקים א-יא בספר בראשית מורכבת מחומרים שונים, כגון: סיפור הבריאה, סיפור גירוש האדם מגן עדן, הרצח הראשון, סיפור המבול וסיפור מגדל בבל. מטרת הקורס היא ללמוד פרקים נבחרים מתוך חטיבה זו של סיפורי ראשית העולם והאנושות. הלימוד נעשה על דרך הקריאה הצמודה, הכוללת דיון בנושאים הבאים: נוסח ועריכה (למשל, הבדלי נוסח בין נוסח המסורה והתרגומים העתיקים), לשון ותחביר, מבנה ספרותי (עיצוב דמויות והתפתחות עלילתית) ותכנים רעיוניים.
הערות: תרגיל טקסטואלי לתואר ראשון, סמ' א' 4 ש"ס
0612.2404  תעודות חיצוניות מהמזרח הקדום וחקר המקרא
פרופ' משה ענברשיעור
במסגרת השיעור ילמדו התלמידים תעודות חיצוניות מהמזרח הקדום בשימת דגש מיוחד על הלקח שניתן ללמוד מהן לחקר המקרא.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 08/08/2004 בשעה 9:00
0612.2405  מבוא לפרשנות ימי הביניים - א'
ד"ר מאירה פוליאקשו"ת
הקורס עוקב אחר התפתחותה של הפרשנות היהודית בתקופה הבתר-מקראית ובימי הביניים המוקדמים (מהמאה השניה לפנה"ס ועד המאה השביעית לספירה). מרבית השעורים מוקדשים לתפיסת הדרש ולדרכי הדרש שפיתחו חז"ל בפרשנות המקרא, תוך הדגמה מטקסטים שונים, והקניית כלים בסיסיים בניתוח המקורות המדרשיים. כל זאת על רקע סקירה יסודית של המקורות הפרשניים למקרא המשוקעים בספרות התנאים והאמוראים (התרגומים הארמיים, מדרשי ההלכה והאגדה הקלאסיים, המשנה, התלמוד והמדרשים המאוחרים), בספרות קומראן (הפשרים), ובספרות החיצונית וההלניסטית [כגון: צוואות השבטים, יוספוס]. מטרת הקורס היא להנחות את תלמיד המקרא כיצד יש להיעזר בספרויות אלה כמקורות ראשוניים ומשווים להבנת המחשבה היהודית הקדומה על המקרא ושיטות הפרשנות שהתפתחו במסגרתה.
הערות: שיעור ותרגיל לתואר ראשון, סמסטר א' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/02/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/05/2004 בשעה 18:00
0612.2406  מבוא לפרשנות ימי הביניים - ב'
ד"ר מאירה פוליאקשו"ת
הקורס מהווה קורס המשך (מבחינה כרונולוגית ועניינית), לחלק א' (ראה לעיל). הקורס עוקב אחר התפתחותן של שיטות חדשות בפרשנות המקרא היהודית, שצמחו בין המאות העשירית לשלוש עשרה, תוך עמידה על יחסן לפרשנות חז"ל מחד, ויחסן למושגי פרשנות בני התרבויות המוסלמית והנוצרית אשר בקרבן חיו פרשני התקופה. במסגרת זאת נדון בשלוש אסכולות מרכזיות: א. האסכולה המזרחית, הכוללת את פירושי הגאונים והקראים בני בבל וארץ ישראל (כגון ר' סעדיה גאון ויפת בן עלי) אשר פיתחו גישה לשונית-הקשרית למקרא. ב. האסכולה הספרדית - אשר החלה בספרד המוסלמית והניבה חשיבה פואטית מובהקת על המקרא [רמב"ע], ואשר המשיכה לפתח את תובנותיה הספרותיות גם כשנדדה לספרד הנוצרית, ופרובנס [ראב"ע, רד"ק ורמב"ן] ג. האסכולה האשכנזית (צפון צרפת וגרמניה), אשר פיתחה גישה עצמאית לפשט [רש"י, רי"ק ורשב"ם]. במהלך הקורס נדון גם בהיגדים מרכזיים ובמבואות פרי עטם של הפרשנים הללו, המאירים את תפיסתם הפרשנית ואת התפתחותה של התודעה הפרשנית באסכולות שבהם פעלו. בנוסף, נקדיש מספר שעורים לפרשני הרנסנס היהודיים, בני המאות החמש עשרה והשש עשרה (כגון דון יצחק אברבנאל), אשר בתובנותיהם ההיסטוריות והבקורתיות מהווים גשר לפרשנות המקרא המודרנית.
הערות: שיעור ותרגיל לתואר ראשון, סמסטר ב' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 15/06/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 03/08/2004 בשעה 9:00
0612.2407  קריאה בפרשנות ימי הביניים
ד"ר מאירה פוליאקשו"ת
מטרתו הראשונית של הקורס היא לתרגל קריאה בפרשני ימי הביניים והרנסנס, על סמך עיון השוואתי בפירושים משל רש"י, ראב"ע, רד"ק, אברבנאל ופרשנים אחרים, בהתייחס לסיפורים נבחרים בספר בראשית. זאת כנדבך משלים לשיעורי המבוא בתחום פרשנות ימי הביניים. במהלך העיון בטקסטים, נשתדל להתעמק בהגותם הפרשנית ותודעתם האינטלקטואלית של הפרשנים הללו ובאופן שבו תודעה זאת מקבלת ביטוי בהתמודדותם עם בעיות טכסטואליות, בהתחשב בתנאי סביבתם, חשיפתם להגות המוסלמית והנוצרית בתחום פרשנות כתבי הקודש, ויחסם למסורת הפרשנית של חז"ל.
הערות: שיעור ותרגיל לתואר ראשון, סמסטר ב' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 06/07/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 10/08/2004 בשעה 9:00
0612.2712  ספר ירמיהו
פרופ' יאיר הופמןסמינר
הקורס יעסוק בספר ירמיה כיצירה ספרותית – דתית, ובדמותו של ירמיהו הנביא הנשקפת מן הספר דרך נבואות של שירה ושל פרוזה, סיפורים, פרקי היסטוריוגפריה ומעשים סמליים. תוך נסיון לברר את עיקרי תורתו הדתית, מדינית ומוסרית של ירמיהו האיש, בן דור החורבן, יתחקה הקורס אחר נסיונות חוקרי המקרא להבחין בין הרבדים השונים שבספר, חלקם פרי יצירתו של ירמיהו וחלקם פרי יצירתם של כותבים מאוחרים, שקבעו את צביונו הסופי של הספר ובכך גם את דמותו של הנביא ששמו נקרא עליו. אגב כך יתוודעו התלמידים לגישות העיקריות של חקר המקרא בן זמננו לספרות הנבואה בכללותה, ויעמידון במבחנו של ספר ירמיה.
חובות התלמידים: השתתפות פעילה בשיעורים, כתיבת עבודה סמינריונית והגשה בעל פה של רפראט, שנושאו ייגזר מתוך העבודה הסמינריונית.
הערות: סמינריון לתואר ראשון, סמסטר ב' 4 ש"ס
0612.2713  עמוס והושע
ד"ר מאירה פוליאקסמינר
ספר הושע הוא מהספרים המורכבים ביותר במקרא: הן ברמה המבנית (היחס בין פרקים א-ג לפרקים ד-י"ד), הן ברמה הלשונית (ריבוי מלים וצורות יחידאיות, תחביר מוקשה) והן ברמה הרעיונית, בהיותו מבין הראשונים, אם לא הקדום ביותר, שבין ספרי הנבואה הקלאסית. ספר עמוס אף הוא משקף את ראשית הנבואה הקלאסית, אם כי מאפייניו בתחום המבני, הרעיוני והספרותי שונים למדי ממאפייני ספר הושע. רבים מהרעיונות הדתיים והחברתיים והפרדיגמות הנבואיות שאנו מזהים עם מיטב הנבואה הקלאסית, כגון השוואת יחסי האל ועם ישראל ליחסי גבר ואשה, מעמד הנביא כמבקר חברתי או דגם הנבואות לגויים, זכו לגיבוש ראשוני ועילאי בספרי עמוס והושע. הסמינריון יתמקד בעיון לשוני וטקסטואלי בספרים אלה, ביחסם למסורת הנבואית בכלל, ובשאלות אינטר-טקסטואליות.
הערות: סמינר לתואר ראשון, סמסטר א' 4 ש"ס
0612.2751  הריקוד לפני הארון : ספר שמואל
פרופ' פרנק פולקסמינר
ספר שמואל מתאר את ראשית המלוכה בישראל, מייסודה בימי שאול ועד למות דוד ותחילת דרכו של שלמה, ואף את שורשיה של תקופה זו בימים שלפני קום המלוכה.
המעיין בספר זה נתקל בשאלות רבות באשר למהותו הרעיונית, התמונה ההסטורית וההשקפה התיאולוגית המעוצבות בה. הגישה אל בעיות אלהתלויה במידה רב בסוגיות הקשורות בהתהוות הספר. העיצוב הספרותי הייחודי של ספר זה הוא במידה רבה מפתח לכל הסוגיות האחרות. על כן יתמקש הסמינריון בהיבטים הספרותיים, אבל לא יזניח היבטים ביקורתיים והסטוריים. הסמינריון הוא שנתי.
הערות: סמינריון לתואר ראשון, סמסטר א'+ב' 4 ש"ס
0612.2778  נושאים נבחרים במגילות מדבר יהודה
פרופ' גרשון בריןסמינריון
בקורס יבדקו טקסטים מסוגים שונים מקומראן, בכלל זה טקסטים מקראיים על חילופי הנוסח שבהם בהשוואה לנוסח המסורה; טקסטים שנוצרו כעיבוד כיתתי של חיבורים מקראיים, בכלל זה "חיבורי פסיפס" כגון מגילת המקדש. מקום מיוחד בהקשר זה נקצה לספרות הפשרים, כגון פשר חבקוק ופשר נחום.
בקורס גם נלמד פרשיות מטקסטים כתתיים מובהקים כגון מגילת ההודיות, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, ועוד.
הערות: סמינריון לתואר ראשון, סמסטר א' 4 ש"ס
0612.3002  מזמורי תהלים: עיצוב ורעיון, יחיד וציבור
פרופ' פרנק פולקשיעור
שירת המזמורים תופסת מקום מרכזי בספרות המקראית, מכיוון שחלק גדול מהמזמורים הושמעו במקהלות בבית המקדש, ואחרים מייצגים את תפילתם של אנשים פרטיים. על כן מייצגים המזמורים, על אוצר הדימויים, הלשונות, והצורות ספרותיות כעיו 'נורמה' ספרותית ורעיונית. המזמורים שהושרו במקדש, יש בהם מהרשמיות, ולפיכך תוכנם הרעיוני בעל משקל רב. מצד שני, ההתבטאות הספרותית המיוחדת למתפללים האינדיבידואליים ראויה מאוד לדיון. במסגרת
שיעור זה נקרא מספר מזמורים, ואגב כך נבקש להציג מתאר כללי של ספרות זו.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/07/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/08/2004 בשעה 9:00
0612.3003  עיצוב ספרותי ותמונה הסטורית
פרופ' פרנק פולקשיעור
הסיפור הקראי קובע במידה רבה את התמונה ההסטורית של תקופת הקרא. אך במקרים רבים מכיל המקרא תמונות שונות. ועוד, במקרים רבים תלויה 'האמת ההסטורית של המקרא' בעיצוב הספרותי של הסיפור ההסטורי.
בסוגיות אלה יש להתחשב כאשר באים לבחון באיזו מידה התמונה ההסטורית 'של המקרא' מתאשרת על ידי הארכאולוגה והידיעות ההסטוריות, ובאיזו מידה המחקר ההסטורי סותר אותה.
בשיעור זה נבחן אפוא כמה מהטענות המעמידות את ממצאי המחקר מול התיאור המקראי, ונבדוק עד כמה ניתן לסמוך על הפרשנות המקראית ו/או ההסטורית שאחורי גישה זו.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר א' 2 ש"ס
0612.3004  כת מדבר יהודה - גישות פרשניות למקרא
פרופ בלהה ניצןשיעור
קורס זה נועד ללימוד דרכי הפרשנות למקרא בדורות שקדמו לפרשנות חז"ל הכתובה. מפרשנות המקרא הניכרת במגילות מסתבר שכבר בימי הבית השני החלו להתגבש גישות שיטתיות לפרשנות המקרא.
בסמינריון יבוררו בעיקר שתי הגישות הבאות:
1) פרשנות הפשט, לשיטותיה – בעיקר בטקסטים של מקרא משוכתב כגון: מגילת המקדש
וטקסטים כמו מקראיים Parabiblical texts)).
2) פרשנות הדרש לשיטותיה:

א. שיטות המדרש המסתמכות על פסוקי הוכחה (Proof Text ) – בעיקר לפי ספר ברית
דמשק.
ב. שיטות הפשר – בעיקר לפי מגילות הפשרים.
במהלך השעורים יתבררו דרכי לימוד המקרא בימי הבית השני ודרכי השימוש בו לצרכים
שונים: לצורך הבנת הכתוב כפשוטו, לצורך קיום חוקי התורה במציאות יומיומית
ולצרכים כיתתיים של ביאור המציאות לפי המלה המבשרת אותה.

ביבליוגרפיה בסיסית
1) ע' טוב, ביקורת נוסח המקרא, ירושלים תש"ן, 96-62.
2) י' ידין, מגילת המקדש, ירושלים תשל"ז.
3) י' שיפמן, הלכה הליכה ומשיחיות בכת מדבר יהודה, ירושלים 1993.
4) ב' ניצן, מגילת פשר חבקוק ממגילות מדבר יהודה, ירושלים תשמ"ו.
5) P. Szondy, Introduction to Literary Heremeneutics (Cambridge 1995), 1-13.
6) G. Vermes, “Bible Interpretation at Qumran,” ארץ ישראל 20 (1989), 184*-191*.
7) G. Vermes, “Biblical Proof-Texts in Qumran Literature,” JSS 34 (1989), 493-508.
8) M. P. Horgan, Pesharim: Qumran Interpretations of Biblical Books
(Washington DC, 1979)
ביבליוגרפיה נוספת תינתן במהלך הקורס.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמ' ב' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/02/2004 בשעה 16:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 21/04/2004 בשעה 18:00
0612.3005  סיפורי המקרא והשתקפותם בראי הספרות המודר
ד"ר אסנת זינגרשיעור
מאז ומתמיד היוו סיפורי המקרא מקור השראה לסופרים, למשוררים, לציירים ועוד.
ייעודו של קורס זה לעיין ביצירות פרוזה מן הספרות המודרנית, שטקסטים מן המקרא משמשים בבסיסן, ולעמוד על הקשרים הדקים והמורכבים שביניהן לסיפורי המקרא.
נשאל את עצמנו מדוע נזקק היוצר לטקסט המקראי? כיצד הוא מתמודד עמו (כיצד הוא מבארו)? מהי מידת צמידותו אל הסיפור המקראי ומהי מידת התרחקותו ממנו? על שום מה הוא מפליג מן החומר המקראי ובאלו אופנים הוא עושה זאת (עיוות, הזרה וכד') ?

הקורס יוקדש לעיון ביצירות הבאות:
אניטה דיאמנט, האוהל האדום, תרגמה מאנגלית: שרונה גורי, הוצאת מטר, ת"א 2000.
חיים הזז, 'חתן דמים', בתוך: אבנים רותחות, כל כתבי הזז, ת"א תשכ"ח, עמ' 7-43.
ג'וזף הלר, אלוהים יודע, תרגם מאנגלית: מאיר ויזלטיר, הוצאת עם עובד (ספריה לעם), ת"א תשמ"ז.
שולמית הראבן, צמאון (שלישיית המדבר: שונא הנסים, נביא, אחרי הילדות), הוצאת דביר, ת"א תשנ"ו.
תומאס מאן, יוסף ואחיו, תרגם מגרמנית: מרדכי אבי-שאול, כרכים א-ג, ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, ת"א (1957) 1988.
מאיר שלו, עשו, הוצאת עם עובד (ספריה לעם), ת"א תשנ"א.
משה שמיר, כבשת הרש, סיפור אוריה החתי, ספרית פועלים, מרחביה 1959.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר א' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/03/2004 בשעה 9:00
0612.3006  מגילת איכה ורקעה במזרח הקדום
פרופ' אד גרינשטייןשיעור
מגילת איכה היא ספר קינות המשמש היום כטקסט ליטורגי - קינת העם על גורלו. תוך עיונים ביצירות מקבילות ממסופוטמיה העתיקה, נעמוד על שאלת הסוגה הספרותית, המושב בחיים (Sitz im Leben) והמשמעות של הספר. נקרא כמה מהיצירות השומריות בתרגום עברי ולועזי ונשווה ביניהן למגילת איכה מבחינה ספרותית ורעיונית. כן נתייחס למחלוקת המתמשכת אודות זיקתה של המגילה לקינות המסופוטמיות הנ"ל. כמו כן, נבהיר את נסיבות המצור המתוארות במגילה בעזרת טקסטים מסוגים שונים מהמזרח הקדום. מגמת הקורס העיקרית היא הבהרת המגילה - מוטיביה, דימוייה, התאולוגיה שלה ומושבה בחיים - בעזרת ספרות המזרח הקדום.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר א' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/02/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 14/04/2004 בשעה 18:00
0612.3007  פרשנות פמיניסטית למקרא
פרופ' אד גרינשטייןשיעור
גישה פמיניסטית היא גישה המקדמת את האינטרסים של נשים בצורה זו או אחרת. מבחינה זו, גישה פמיניסטית היא גישה פוליטית מובהקת. פרשנות פמיניסטית למקרא היא למעשה מגוון די רב של שיטות ניתוח המשמשות קוראים שונים המתעסקים בטקסט המקראי מתוך מגמות שונות - להשתמש, לנטוש, לקבל, לדחות, לנצל, לבקר. בקורס הזה נדון בדוגמאות אחדות של הגישות הפמיניסטיות השונות לפרשנות המקרא לאור הביקורת הפמיניסטית בכלל. תוך כדי עיוננו בכל גישה וגישה נידרש הן להנחות היסוד שלה, הן למגמה הפרשנית שלה והן לשיטה הפרשנית שלה.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר א' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/02/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/03/2004 בשעה 18:00
0612.3008  אמונת הייחוד והשלכותיה על ספרות המקרא
פרופ' יאירה אמיתשיעור
המעבר מתרבות אלילית לאידיאולוגיה מונותאיסטית נתן את אותותיו ברבדיה השונים של ספרות המקרא. במסגרת קורס זה נעסוק בדעות השונות על זמנו של המעבר, משמעותו והשלכותיו על יצירת אופני ביטוי חדשים כמו ההיסטוריוגרפיה המקראית, החקיקה הדתית, מתן מקום מרכזי לנביאים ועוד.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 18/06/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/07/2004 בשעה 9:00
0612.3009  האמנם אבות? אברהם, רבקה ויעקב כדמויות ספרותיות
ד"ר מאירה פוליאקשיעור
אנו רגילים לחשוב על דמויות הגברים המרכזיות בספר ראשית (אברהם, יצחק, יעקב, ובמידה מסוימת יוסף), כעל "אבות", דהיינו אבותיו המייסדים של עם ישראל, הן על פי המקרא והן על פי המסורת היהודית. לכאורה, מקומן של דמויות הנשים (שרה, רבקה רחל ולאה), ה"אמהות" נראה מוגבל למדי ומותנה ביחסן לדמויות הגברים ובתפקיד המשפחתי (אשה, אם, בת] אותו הן ממלאות בחייהם. עם זאת, ניכר כי רבקה היא יוצאת דופן בקרב חבורת האמהות, בולטת דמויות לא רק בחוזקן אישיותה אלא גם ברוחניותה, וכן בהערכה לה היא זוכוה מטעמו של המספר המקראי. בקורס נעסוק בסיפורים נבחרים אשר במרכזם שאלת היחס בין אבות לאמהות בקביעת שלשלת היוחסין של ישראל, וכן נתוודע לגישות חדישות בחקר המקרא המציעות דרכי קריאה מגוונות וחתרניות, מפרספקטיבה נשית או פמיניסטית, של סיפורים אלה.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/06/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/07/2004 בשעה 9:00
0612.3010  ספרות החכמה במגילות מדבר יהודה
פרופ' בלהה ניצןשיעור
קורס זה יוקדש להיכרות עם ספרות החכמה שנתגלתה במגילות מדבר יהודה לפי קטעים נבחרים מספרות זו. רוב חיבורי החכמה מקומראן פורסמו בעשור האחרון, ומחקרם עדיין מצוי בשלביו הראשונים. עם זאת ניתן לעמוד על זיקתם לספרות החכמה המקראית וספרות החכמה היהודית מימי הבית השני מזה, ועל ייחודם של טקסטים חכמתיים המשקפים תפיסת עולם אפוקליפטית וכיתתית מזה. ביבליוגרפיה תינתן במהלך הקורס.
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/06/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/07/2004 בשעה 9:00
0612.3011  סיפורי המקרא על שמשון והשתקפותם בראי הספרות המודרנית
ד"ר אסנת זינגרשיעור
קורס זה יוקדש לקריאה ספרותית ביקורתית בסיפורי המקרא על שמשון (שופטים יג-טז) ולעיון ביצירות מן הספרות המודרנית, (שירים, מחזות, סיפורים ורומאנים), המעמידות במרכזן את חייו הסוערים. במיוחד נתחקה אחר אופי הזיקות הנרקמות בין היצירות המאוחרות (כגון, הרומאן 'שמשון' לזאב ז'בוטינסקי; מחזור השירים 'אהבת שמשון' ללאה גולדברג והמחזה 'שמשון הגיבור' לג'ון מילטון) לבין המקור המקראי.
נשאל את עצמנו מדוע נזקק היוצר לטקסטים המקראיים על שמשון? כיצד הוא מתמודד עימם (כיצד הוא מבארם)? מהי מידת צמידותו אל הסיפורים המקראיים ומהי מידת התרחקותו מהם? על שום מה הוא מפליג מן החומר המקראי ובאלו אופנים הוא עושה זאת (עיוות, הזרה וכד')?
הערות: שיעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 29/06/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 01/08/2004 בשעה 9:00
0612.3012  החברה המקראית בראי המשפט
פרופ גרשון בריןשיעור
הקורס יעמוד על המרכיבים העיקריים של התפיסה המשפטית במקרא כפי שהיא עולה מילקוטי החוקים מחד ומחומר ספרותי אחד מאידך; כגון, ספורי נביאים ראשונים, הנבואה הקלאסית, ספרות החוכמה וכדומה. בכל אלה יבדקו העניינים שניתן ללמוד מהם על תמונת החברה המקראית כפי שהיא עולה במערכת החוק והמשפט.

הענינים שידונו בקורס הם:
סוגיות במשפט המשפחה
דיני רצח ופציעה
דיני שעבוד
דיני שכירות
דיני נזיקין באדם וברכוש
דינים הקשורים בבעלי חיים
דיני נחלה וירושה
שאלת הכוונה בחוק המקראי
שאלת הסנקציה בדין המקראי
פסוקית ההנמקה בחוקים
הערות: שעור לתואר ראשון, סמסטר ב' 2 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 27/06/2004 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/08/2004 בשעה 9:00
0612.4019  עריכת התורה - הבעיה ודרכי פתרונה
פרופ פרנק פולקסמינר
זה מאתיים שנה משמש חקר התורה כספינת הדגל של ביקורת המקרא. אבל היצירה המורכבת ורבת הפנים, הכוללת סיפורים על יחידים, סיפורים הסטוריים, מיתוס, חוק והוראות פולחן במסגרת מקיפה אחת, עדיין מאפשרת נקודות ראות שונות. בסמינריון זה נעמוד על מספר בעיות שנתעוררו במחקר הביקורתי, ונציין מספר מגמות חדישות.
הסמינריון יתמקד בשאלה האם וכיצד ניתן לתרום לסוגיות אלה בעזרת שילוב של גישות ספרותיות וסגנוניות.
הערות: סמינריון לתואר שני, סמסטר א' 2 ש"ס
0612.4056  ספר איוב
פרופ' אד גרינשטייןסמינר
בסמינריון הזה נדון בכמה סוגיות מרכזיות בחקר הספר הקשה והמרתק הזה: נסיונו של איוב מבחינה ספרותית ורעיונית; ויכוחו של איוב עם הרעים; עימותו של איוב עם אלוהיו; מקור החכמה לפי הרעים ולפי איוב; תביעת איוב את האל; מענה האלוהים מן הסערה. תוך כדי עיון בפרשיות הללו כן נדון בשאלת הלשון הקשה של הספר והסגולות הספרותיות המשמשות את המשורר, כגון: מטאפורה ולשון ציורית בכלל, אירוניה ופארודיה.
הערות: סמינר לתואר שני, סמסטר א' 2 ש"ס
0612.4066  פרשנות קנאית
ד"ר מאירה פוליאקסמינר
הקורס מתחקה אחר התפתחותה של הפרשנות הקראית למקרא בימי הביניים, החל מעבודותיו פורצות הדרך של הפרשן דניאל אלקומיסי (סוף המאה התשיעית לספירה), המשך בעבודותיהם של הפרשנים בני המאה העשירית: יעקוב אלקרקסאני ויפת בן עלי, וכלה בפרשנים בני המאה האחת-עשרה, כדוגמת ישועה בן יהודה. נדון בהקשר זה ברקע לצמיחתה של הפרשנות הקראית למקרא, במהפכה שחוללה בפרשנות היהודית בימי הביניים, בקוויה המיחדים וביחסה לדגמי פרשנות אחרים בעולם היהודי ומחוצב לו. עיקר השאלה שתעמוד לנגד עיננו היא האם הקראים סללו את הדרך לעלייתה של תודעה לשונית-הקשרית בפרשנות המקרא היהודית בימי הביניים, ובעקבות זאת, האם היו מהראשונים אשר חקרו לעומק את המימד הספרותי והטכניקות הסיפוריות במקרא.
הערות: סמינר לתואר שני, סמסטר א' +ב' 4 ש"ס
0612.4067  הספרות המזמורית
פרופ' יאיר הופמןסמינר
הקורס ידון בהיבטים המחקריים השונים של הספרות המזמורית המקראית, שרובה קובץ בספר תהילים, יעמוד על אופיה הז'אנרי, מאפייניה הלשוניים, ספרותיים ורעיוניים, וייבחן את זיקתה לספרות המזמורית החוץ מקראית – העברית והמזרח תיכונית – ולשירה המקראית ככלל. הסוגיות המרכזיות שתוצגנה ובחלקן תידונה ביתר הרחבה הן: האם ניתן להגדיר 'ספרות מזמורית' כסוג נפרד מכלל השירה המקראית? מה זמנה ורקעה החברתי-דתי (Sitz im Leben ) של הספרות המזמורית המקראית? מיהם מחבריה? האם יש תיאולוגיה מיוחדת לספרות זו? מהו מבנהו והרכבו של ספר תהילים? באיזו מידה יש לראות בספרות המזמורית המקראית חלק מספרות המזמורים של המזרח הקדום כולו? מה אופי ההמשכיות שבין הספרות המזמורית המקראית לבין הספרות המזמורית הבתר מקראית – מגילות מדבר יהודה והמזמורים בספרות החיצונית? מה בין הספרות המזמורית לספרות הנבואה ולספרות החכמה? היש ייחוד למזמורים המקראיים, בעיקר אלה שמופיעים בספרי הנביאים, שלא קובצו בספר תהילים? מדוע חלק מהם נכפל בספר תהילים ואחרים לא שובצו בו?
העיון בסוגיות הללו ייעשה במקביל לבחינת הגישות המרכזיות להבנת ספרות המזמורית, כגון הגישה הספרותית, ההיסטורית, הפולחנית, ההשוואתית ועוד.
חובות התלמידים: השתתפות פעילה בשיעורים, כתיבת רפראט והצגתו בפני הכתה, כתיבת עבודה סמינריונית למעונינים.
הערות: סמינריון לתואר שני, סמסטר א' 2 ש"ס
0612.4068  סוגיות בפרשנות הביזנטית למקרא
פרופ גרשון בריןסמינריון
הקורס ידון במכלול הפרשני החדש שנתפרסם זה לא מכבר על ידי ניקולס דה לנג' בקובץ
N. de Lange, Greek Texts from the Cairo Genizah, Leiden 1996.
במהלך הדיונים נברר את מעמדם של פרשני הקובץ, את זיקתם לחז"ל ולאישים אחרים.
תיערך השוואה בין דרכי הפרשנות המיוצגות בקובץ עם פרשני ימי הביניים היהודיים
ונעמוד בכך על יחודם של פרשני הקובץ הביזנטי.
הערות: סמינריון תואר שני, סמסטר ב' 2 ש"ס
0612.4069  לפתוח סיפור וגם לסגור: על פתיחות וסיומים
פרופ יאירה אמיתסמינריון
הדיון בקורס זה יתמקד בהגדרת הפתיחה והסיום, בהיקפם ותיחומם, באפיון החומרים מהם הם מורכבים ובתרומתם למכלול. ההדגמה תעשה על סיפורים בודדים והקשרים רחבים יותר: מחזור סיפורים, ספר מקראי והקנון המקראי.

הערות: סמינריון לתואר שני, סמסטר ב' 2 ש"ס
0612.4070  מגילות ותרגומים עתיקים: ספר שמואל
פרופ' פרנק פולקסמינר
כיום חקר הנוסח הוא המקצוע הדינמי ביותר בחקר המקרא. קטעי המגילות ההולכים והמתפרסמים בימים אלה שופכים אור חדש על מצב הנוסח בימי הבית השני. במרכז התפתחויות אלה עומד ספר שמואל, מאחר שמגילות מדבר יהודה שכמה מהן מצביעות על נוסח קדום של ספר זה שסוטה במידה רבה מהנוסח המסורתי. עדות המגילות מתחזקת מאוד לאור תרגום השבעים אשר משקף לא פעם נוסח דומה לזה של המגילות.
בסמינריון זה נעסוק אפוא בנוסח הספר לאור המגילות, ואף נבדוק את זיקתן לתרגום השבעים. לצורך העיון בתרגום השבעים ניעזר בין היתר בתרגום אנגלי של השבעים.
הערות: סמינריון לתואר שני, סמסטר ב' 2 ש"ס
0612.4110  פרשיות משפטיות במקרא
פרופ' גרשון בריןסמינריון
הקורס יעמוד על המרכיבים העיקריים של התפיסה המשפטית במקרא כפי שהיא עולה מילקוטי החוקים ומחומר ספרותי אחד; כגון: ספורי נביאים ראשונים, הנבואה הקלאסית, ספרות החוכמה וכדומה. התפתחות חוקי המקרא תידון בהשוואה לחוקות שבמזרח הקדום מחד ולחומר המשפטי שבספרות היהודית הבתר מקראית מאידך.

הענינים שידונו בקורס הם:
מבוא לילקוטי החוקים ולדרכי התהוותם
עיונים השוואתיים בין קבצי החוקים שבתורה
הצורות השונות של החוקים בתורה
קווים בהתפתחות החוק המקראי
דינים "כפולים" במקרא
שאלת הכוונה בחוק המקראי
דיני המקרא בהתפתחות מאוחרת — המגילות הגנוזות וספרות חז"ל
נוסחת "אם לא יעשה" ושאלת הסנקציה בדין המקראי
שאלת פסוקית ההנמקה בחוקים
הערות: סמינריון לתואר שני, סמסטר א' 2 ש"ס
0612.4116  אסכטולוגיה מקראית
פרופ' יאיר הופמןסמינר
האסכטולוגיה, תורת אחרית הימים, היא אחד הנושאים המרכזיים ביהדות מתקופת המקרא ועד ימינו. פנים רבות לה: תפיסת ההיסטוריה כבעלת תכלית ומגמה, גאולת ישראל, שלטון האל בעולם, גאולת העולם, תחיית המתים, שלום נצח, המשיח והמשיחיות. הקורס יתמקד באסכטולוגיה המקראית, שהיא המקור לכל ההתפתחויות המאוחרות ביהדות של התפיסות המשיחיות בהבטיהן השונים ולפעמים אף המנוגדים. השאלות שתעמודנה במרכז הן: האם ניתן להגיע להגדרה ברורה של 'אסכטולוגיה מקראית'? האם יש במקרא השקפה אסכטולוגית אחת או יותר? מאימתי בתקופת המקרא החלה החשיבה האסכטולוגית? האם ניתן להצביע על מהלך התפתחותי ברור של האסכטולוגיה בתקופת המקרא? האם היא תופעה ישראלית ייחודית, או שמא יש לה אח ורע בתרבויות המזרח הקדום מחוץ לישראל? המוטיבים העיקריים שיידונו הם: אסכטולוגיה והיסטוריה, אחרית הימים, יום ה', משיח, גאולת ישראל, רעיון השלום הנצחי, תחיית המתים.
חובות התלמידים: השתתפות פעילה בשיעורים, כתיבת רפראט והצגתו בפני הכתה, כתיבת עבודה סמינריונית למעונינים.
הערות: סמינריון לתואר שני, סמסטר ב' 2 ש"ס
0612.4159  ספרות מסופוטמית א'
פרופ' משה ענברשו"ת
מטרת השעור היא הכרת ממקור ראשון של היצירות החשובות ביותר בספרות המסופוטמית, ידיעה שהיא חיונית ביותר לתלמידי מקרא. לצורך הכרה ממקור ראשון של הספרות הזו ילמדו התלמידים את יסודות השפה האכדית.
הערות: שיעור ותרגיל לתואר שני, סמסטר א'+ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 11/07/2004 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 11/08/2004 בשעה 9:00
0612.4163  ספרות מסופוטמית ב'
פרופ' משה ענברשו"ת
מטרת השעור היא הכרת ממקור ראשון של היצירות החשובות ביותר בספרות המסופוטמית שלא נלמדו בשנה א'. התלמידים ימשיכו בלימודי יסודות השפה האכדית.
הערות: שיעור ותרגיל לתואר שני, סמסטר א'+ב' 4 ש"ס
מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 11/07/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 11/08/2004 בשעה 9:00