איברו - אמריקה

"איברו - אמריקה" היא סידרת ספרים חדשה, פרי שיתוף פעולה בין המכון להיסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית באוניברסיטת תל-אביב לבין הוצאת מפעלים אוניברסיטאיים. הסדרה שמה לה כמטרה להציג בפני הקורא העברי את מיטב המחקרים על ההיסטוריה, החברה והתרבות של אמריקה הלטינית, ספרד ופורטוגל, תוך התמקדות בתופעות ותהליכים מרכזיים אשר הטביעו את חותמם על חברות אלה. אף כי מדובר במחקרים אקדמיים, הרי הספרים כתובים בשפה ברורה וקולחת, הנגישה לכל קורא משכיל. עורכי הסדרה הם פרופ' צבי מדין ופרופ' רענן ריין מבית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל - אביב.


"מחוץ לזירת השוורים: ספרד במאה ה-20", עורכים: רענן ריין ותמר גרובס

"מחוץ לזירת השוורים: ספרד במאה ה-20", עורכים: רענן ריין ותמר גרובס

במרוצת מאות רבות של שנים לספרדים יוחסו תכונות אופי מובהקות: נחרצות, אומץ ונוקשות, גסות וחספוס, גאווה ויומרנות, אכזריות וקנאות, נהנתנות ומשיכה למוות. והיכן ניכרים כביכול תווי אופי אלה באורח בולט אם לא בזירת השוורים? המחברים בקובץ מחוץ לזירת השוורים מבקשים דווקא להתרחק מאותם המיתוסים וסטריאוטיפים, שאין בהם כדי להבהיר את המאבקים החברתיים והפוליטיים שהתחוללו בספרד במאה שעברה, ולעגן את התפתחותה של ספרד במסגרת תהליכי מודרניזציה שחוו גם מדינות אחרות בדרומה של יבשת אירופה. על מנת לפתוח צוהר להיסטוריה ספרדית של המאה ה-20, דנים החיבורים באסופה זו בקשת רחבה של סוגיות בהיסטוריה הספרדית של המאה החולפת מנקודות מבט שונות ומזוויות מגוונות. קורותיה של ספרד במאה שעברה כוללים מונרכיה ליברלית, שני משטרים רודניים, שלטון רפובליקני, מלחמת אזרחים ודמוקרטיה משגשגת, שכלכלתה משולבת בזו של אירופה המאוחדת. אמנם במרוצת רובה של המאה החולפת מצאה עצמה ספרד בשולי הדרמה העולמית, אך האינטראקציה בין מאפייניה הייחודיים לבין השלכותיהן של ההתפתחויות הכלל עולמיות של על תולדותיה, מספקת גרסה ייחודית ומרתקת של המאה ה-20.

תלות תרבותית ומחאה: הקולנוע הפוליטי בארגנטינה ובברזיל מאת צבי טל

תלות תרבותית ומחאה: הקולנוע הפוליטי בארגנטינה ובברזיל מאת צבי טל

ספר זה מציע מבט השוואתי על שני זרמים קולנועיים שנתנו ביטוי למאבקי השחרור הלאומי באמריקה הלטינית במחצית השנייה של המאה ה-20. אנשי "הקולנוע החדש" הברזילאי ניסו באמצעות סרטיהם להעלות לתודעתו של העם את המגבלות שמנעו את התפתחותה של המדינה ושגרמו להמונים חיי עוני וסבל. הם החלו לפעול תחת משטר דמוקרטי פופוליסטי בעידן של משבר חברתי עמוק, ועל כן פעלו בגלוי ובלי להקים התארגנות ייחודית. לאחר מכן הם נאלצו להתאים עצמם לפיקוח ולהסדרי הקו-אופוזיציה שכפה המשטר הצבאי שהוקם ב- 1964. פעילי "הקולנוע של השחרור" הארגנטיני התארגנו במחתרת תחת דיקטטורה צבאית, ופעלו במסגרות מקורבות לתנועות פוליטיות ולגרילה של השמאל על גווניו. כאשר המשטר הצבאי פתח בחיסול של אופוזיציה מכל סוג שהוא, הם נאלצו לצאת לגלות. בשתי המדינות ראו הקולנוענים את היצירה הקולנועית הפוליטית כחזית מאבקם למען קידום המהפכה החברתית. הם עיצבו בסרטים דימויים שבאמצעותם יוכלו הצופים לגבש זהות חתרנית, המורדת בהגמוניזציה של התרבות האירופאית והצפון אמריקאית שבאה לידי ביטוי באמצעות המעמדות השליטים. עם זאת, הם פעלו מתוך מסורות חברתיות ופוליטיות שונות, שמהן התפתחו מסורות שונות של התייחסות לקולנוע ולאליטות היוצרות אותו. מחקר זה מבליט את הייחוד שבפעולת כל זרם בארצו על ידי השוואת הייצוג הקולנועי של שלושה מרכיבים בעלי חשיבות בתהליכי עיצוב הזהות: דימויי הנוף הנחשב לאופייני מולדת, ייצוגים של גיבורי האומה ואירועים היסטוריים ולבסוף הצגתם של איכרים ופועלים, המגזרים החברתיים שהקולנוענים ראו כמקדמים את המהפכה החברתית. ההשוואה מגלה הבדלים באופן השתלבותם של היוצרים במאבקים החברתיים ובהתייחסות השלטונות לאליטות המתנגדות.

"האינדיאנים החדשים": צמיחת הפוליטיקה של ההמונים בפרו, 1895-1932. מאת חררדו לייבנר

"האינדיאנים החדשים":  צמיחת הפוליטיקה של ההמונים בפרו, 1895-1932. מאת חררדו לייבנר

לאורך המאה ה- 20 פרו התאפיינה בחוסר יציבות, תהפוכות ואלימות פוליטית. בחברה בעלת פערים מעמדיים עצומים, מתחים בין גזעיים, גיוון תרבותי ואתני ופערים בין אזוריים, גם הפוליטיקאים המצליחים ביותר מעולם לא השיגו ייצוג ברור של רוב האוכלוסייה.
ספר זה, הראשון בשפה העברית העוסק בהיסטוריה של פרו המודרנית, דן בתקופת המעבר מ"פוליטיקה של נכבדים" ל"פוליטיקה של המונים". זו העת בה נשבר המונופול הפוליטי של קבוצה מצומצמת של אדונים מיוחסים בעלי גנונים אריסטוקרטים ותרבות אירופאית, שראו עצמם כ"לבנים". לזירת ההכרעות הפוליטיות נכנסו "ההמונים", בני שכבות חברתיות מגוונות: משכילים צעירים, קציני צבא, סוחרים, בעלי מקצועות, פקידים במגזר הפרטי והציבורי. רובם היו בני תערובת או צאצאי מהגרים. גם מעמד הפועלים נכנס לתמונה. תחילה הפועלים בלימה, ואחר כך גם פועלי המכרות והמטעים ממוצא אינדיאני. בנסיבות מיוחדות, אפילו האיכרים בהרי האנדים התקוממו וזעזעו את המערכת הפוליטית והחברתית.
"ההמונים" בוודאי לא שלטו בפרו, אם כי בהחלט השפיעו. ה"נכבדים" והפוליטיקאים החדשים אשר צמחו לא יכלו לשלוט לאורך זמן מבלי לפנות לחלק מהמגזרים העממיים, להציע להם משהו, ממשי או סמלי, כדי להשיג את תמיכתם. האינטרסים המעמדיים והסקטוריאליים השונים, ההבדלים בשפה ובתרבות, במוצא ובחזות החיצונית, הפערים בין האזורים השונים, וגם מחלוקות אידיאולוגיות, הפרידו בין קבוצות שונות של "המונים" ואפשרו ל"נכבדים" לשמור על השפעה פוליטית, על רכושם ועל מעמדם החברתי. אבל, לשם כך הם נאלצו לתמרן, לכרות בריתות ולהתחשב ברוחות הנושבות בקרב "ההמונים". שילוב "ההמונים" בפוליטיקה נעשה תוך שרטוט מחודש של קווי ההדרה התרבותיים והחברתיים, כך שרק מי שדברו וקראו ספרדית ואמצו אורחות חיים ותרבות "מודרנית" זכו לאזרחות מלאה. משמעות הדבר הייתה דחיקתם המתמדת של האיכרים האינדיאנים. גם הנשים לא זכו להיכנס באופן ממשי לזירה הפוליטית. "ההמונים" אשר פרצו לזירה פתחו אתוס גברי מובהק במהלך התעצמותם.
התוכניות של המשכילים הרדיקלים לארגון מחודש של החברה שיאפשר אינטגרציה לאומית, נשענו על הציפיות להופעתם של "האינדיאנים החדשים". אלה היו אמורים להיות אזרחי המחר, המכוננים של פרו מודרנית ואינטגרלית, פרו דמוקרטית ושוויונית יותר, של אינדיאנים ובני תערובת, מודרנית וגם אינקאית. במובן זה, זו היסטוריה של כישלון מתמשך. כמו במקומות ובזמנים אחרים, זהו סיפור ההתמודדות של רצונותיהם הסובייקטיביים של מי שנטלו על עצמם את משימת השינוי חברתי עם הכוחות והדינמיקות המשמרות הנובעים מההסדרים הקיימים. בפרו, בתקופה הנידונה, המבנים החברתיים הביסו את הרצונות של אותם סובייקטים. אם כי, על אף כישלונם, פועלם שינה לעיתים את גורלם של המעטים או השפיע באופן בלתי צפוי על התפתחות הפוליטיקה של ההמונים.


אמריקה הלטינית: על עיצובה של תודעה חברתית. מאת צבי מדין

אמריקה הלטינית: על עיצובה של תודעה חברתית. מאת צבי מדין

האימפריה האצטקית, עיצובן של מדינות-לאום באמריקה הלטינית, האידיאולוגיה השלטונית במקסיקו, המהפכה הקובנית ומאבקי האוכלוסיות האינדיאניות בפתח המאה העשרים ואחת - אלה הן כמה מן הסוגיות שבוחן צבי מדין בקובץ מאמרים זה. הציר המרכזי של הדיון הוא בחינתה של התודעה החברתית, התהוותה והתפתחותה.

"קרובים ורחוקים: יהודים ונוצרים בספרד של ימי הביניים". מאת עליזה מיוחס ג'יניאו

"קרובים ורחוקים: יהודים ונוצרים בספרד של ימי הביניים". מאת עליזה מיוחס ג'יניאו

במשך למעלה מאלף שנים רצופות, חיו בספרד של ימי הביניים יהודים ונוצרים אלה בצד אלה. הספר מנתח את יחסי הגומלין שבין היהודים והנוצרים, יחסים אשר ידעו תמורות ותהפוכות במרוצת הדורות.

"מקסיקו לאחר המהפכה: חברה ופוליטיקה 1952-1910". בעריכתם של צבי מדין ורענן ריין

"מקסיקו לאחר המהפכה: חברה ופוליטיקה 1952-1910". בעריכתם של צבי מדין ורענן ריין

המהפכה שפרצה ב - 1910 היא אירוע מכריע בהיסטוריה של מקסיקו המודרנית והשפיעה לא רק על תולדותיה של ארץ זו במרוצת המאה ה- 20, אלא על היבשת הלטינו - אמריקנית כולה. בספר זה קובצו מאמרים הבוחנים את אופייה של המהפכה ואת דמותה הפוליטית, החברתית והתרבותית של מקסיקו שלאחריה.

"חינוך, אינדוקטרינציה ופוליטיקה: ארגנטינה 1962-1946". מאת אסתר ריין

"חינוך, אינדוקטרינציה ופוליטיקה: ארגנטינה 1962-1946". מאת אסתר ריין

מחקר זה מתמקד בשינויים מרחיקי הלכת שהתחוללו במערכת החינוך הארגנטינית בשנים 1962-1946. במהלך שנים ספורות בלבד עברה מערכת זו תנודות רבות: החל מן הניסיון שהנהיג משטרו של חואן פרון לרתום אותה לצרכיו הפוליטיים, דרך המאמץ של מנהיגי "המהפכה המשחררת" לבצע דה-פרוניזציה של בתי הספר והאוניברסיטאות, ועד לניסיון הפיוס של הנשיא ארתורו פרונדיסי.

"ברזיל והשאלה היהודית: הגירה, דיפלומטיה ודעות קדומות". מאת ג'פרי לסר

"ברזיל והשאלה היהודית: הגירה, דיפלומטיה ודעות קדומות". מאת ג'פרי לסר


מדוע עוררו היהודים - חלק זעיר מנחשול המהגרים האדיר שהגיע מאירופה ומן המזרח התיכון - אימה גדולה כל כך עד כדי ניסיון למנוע את כניסתם לברזיל? ומדוע, שנה בלבד אחרי החלת האיסור, נכנסו לברזיל, באורח חוקי, יותר יהודים מאשר בזמן כלשהו בעשרים השנים הקודמות? אלה הן שתיים משאלות המפתח העומדות במרכזו של ספר זה.

 

"חברה וזהות בארגנטינה: ההקשר האירופי". בעריכתם של צבי מדין ורענן ריין

"חברה וזהות בארגנטינה: ההקשר האירופי". בעריכתם של צבי מדין ורענן ריין

אסופת מאמרים זו, הכוללת פרי מחקריהם של כמה מטובי החוקרים של אמריקה הלטינית בישראל, מבקשת להאיר כמה היבטים הנוגעים לעיצוב החברה והתודעה בארגנטינה המודרנית, תוך הדגשת ההשפעה האירופית עליה.

 

"בצל השואה והאינקוויזיציה: יחסי ישראל עם ספרד של פרנקו". מאת רענן ריין

"בצל השואה והאינקוויזיציה: יחסי ישראל עם ספרד של פרנקו". מאת רענן ריין

הספר מציג לראשונה את היחסים בין ספרד לישראל על רקע הזיכרון ההיסטורי של שני העמים. ניתוח המדיניות הספרדית של ישראל ועמדתה של מדריד כלפי המזרח התיכון נעשה תוך כדי בחינה כוללת של מדיניות החוץ הישראלית ושל מעמדה של ספרד בזירה הבינלאומית לאחר מלחמת העולם השניה.

פרסומים אחרים של המכון

"ארגנטינה, ישראל והיהודים". מאת רענן ריין

"בצל השואה והאינקוויזיציה: יחסי ישראל עם ספרד של פרנקו". מאת רענן ריין

אף כי ישראל הגדירה את עצמה למן יומה הראשון כמדינה יהודית והעלתה על נס את מחויבותה להגן על האינטרסים של היהודים באשר הם, לא תמיד הייתה חפיפה בין האינטרסים שלה לבין אלה של הקהילה היהודית בארגנטינה. העדר חפיפה זה ניכר עוד בזמן משטרו של הגנרל חואן פרון (1946 - 1955), אך הגיע לשיאו עם חטיפתו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן במאי 1960 והעמדתו למשפט בישראל.
בצד הדיון במשטרים הפוליטיים השונים שידעה ארגנטינה בשנים 1947 - 1962 וביחסם כלפי ישראל וכלפי הקהילה היהודית, דן פרופסור ריין בעמדה הנייטרלית שנקטה ארגנטינה במלחמת העולם השניה; במחלוקת הנמשכת על אופי משטרו של פרון; במקומה של הכנסיה הקתולית בפוליטיקה הארגנטינית; ביחסי ארגנטינה - ארצות הברית; ובשאלה באיזו מידה אכן הייתה ארגנטינה חוף מבטחים לפושעי מלחמה נאצים.