גוף האישה הערבייה במרחב הציבורי – קריאה גיאוגרפית ביקורתית והשלכות לתכנון ערים

עמליה רימלט

תכנון חברתי

amalya.r@gmail.com

 

 

השליטה הגברית בחברה הפטריארכלית המוסלמית מתאפשרת דרך שימוש ב'פוליטיקה של הכבוד'. זאת באמצעות הפעלתו של קודקס חוקים שחל בעיקר על נשים, מגדיר כללים להתנהגותן ומעצב ציפיות חברתיות מהן. כך מהווים צניעות פיזית וכיסוי הגוף בלבוש מתאים תנאים הכרחיים, אם כי לא בלעדיים, להרחבתו של 'המרחב המותר' ולניידות מרחבית של נשים ערביות. ההרצאה תדון בהצגת גוף האישה הערביה במרחב הציבורי, בהתבסס על מחקר איכותני שכלל ראיונות עומק עם נשים וגברים בישוב המוסלמי דבוריה.

 

הציות לנורמה של 'לבוש נאות' נאכף על ידי פיקוח חברתי הדוק המופעל על ידי הקהילה כולה. התפקיד הפעיל שלוקחים גברים בגילאים שונים ונשים מבוגרות בפיקוח על התנהלותן של נשות הקהילה, מוכר מהספרות. המקרה של דבוריה מלמד כי בנוסף לכך מציגות נשים בכל הגילאים מעורבות אקטיבית בפיקוח החברתי על נשים אחרות. בכך הן לוקחות חלק בשעתוק כוחה של הפטריארכיה.

 

נשים ערביות-מוסלמיות מאמצות שלוש טקטיקות כדי להגדיל את שליטתן על הצגת הגוף בספירה הציבורית תוך הרחבת המרחב המותר והבטחת הניידות בו. הראשונה כוללת אימוץ אורח חיים דתי ולבוש הולם, המשדרים לסביבה שמירה על קודים של צניעות וכבוד. טקטיקה שניה כוללת יצירת 'בועות' של מרחב-זמן חתרני, מחוץ לישוב, בהן יכולות הנשים לבטא את העדפות הלבוש האישיות שלהן. הטקטיקה השלישית כוללת עיסוק בספורט ההליכה, כאמצעי לחיטוב הגוף, האדרתו ושמירת בריאותו. בכל המקרים מודעות נשות דבוריה לפיקוח החברתי האוכף ציות לנורמות הלבוש והצגת הגוף. בכפר, נאכפות נורמות אלו במלואן, אולם מחוץ לכפר הפיקוח קשה יותר. למרות זאת מלמד הידע המקומי של נשות דבוריה כי חופש הלבוש מחוץ לכפר הוא מוגבל. אימת הסנקציות החברתיות שיכולות להיות מוטלות על מי שמעשיה יכולים להתפרש כפוגעים בערך הכבוד, מלווה את הנשים הערביות לכל אשר ילכו. המסקנה היא שנשים בפעילותן במרחב משרטטות את גבולותיו הגמישים של הפיקוח החברתי.

 

הפיקוח החברתי על הצגת הגוף של נשים ערביות בספירה הציבורית, נשען על התפיסה החברתית של הרמה המרחבית הבסיסית ביותר 'הגוף'. שימוש בתפיסה זו לקריאה ביקורתית של המושגים הגיאוגרפים מרחב אבסולוטי ומרחב יחסי, מאפשר לערער על ההסתכלות המודרניסטית הרואה בהם מושגים מנוגדים והפוכים ביניהם עוברים גבולות ברורים. למרחב הגוף הנשי, יש מימדים כמותיים מדידים, אבסולוטים כביכול. אולם המשמעות והחשיבות של מרחב זה נגזרות מהפרשנות התרבותית-חברתית הניתנת על ידי מי שנחשף אליו. כך מואר מרחב מורכב שיש לו מימדים אבסולוטים ויחסיים-פרשניים כאחד.

 

בדבוריה נוהגות נשים רבות ללכת הליכה ספורטיבית, בשדות בשיפוליו הדרום מערביים של הישוב. להליכה קבוצתית זו שתי משמעויות חתרניות, בתוך יחסי הכוח הפטריארכלים המעצבים את תפיסת הגוף הנשי בחברה הערבית. הראשונה היא הדגשת חיטובו של הגוף, צורתו ואף מיניותו. המשמעות השניה היא יצירת מרחב מותר, נשי-אינטימי, המאפשר אריגת רשתות חברתיות, התפתחות תודעה קבוצתית, והרחבת הידע המרחבי. ההליכה הספורטיבית יוצרת אינטרסים מרחביים  שניתן לתרגם להמלצות תכנוניות. תוכנית האב של דבוריה כוללת הקצאת שטח למסלול הליכה בדרום מערב הישוב. בדרך זו נעשה שימוש בכלים של תכנון הערים כדי להבטיח את האינטרסים של נשות דבוריה ולתת מענה למגוון צרכים מיגדריים.