בחינת
מאפיינים גיאוגרפיים בעקבות אירועים קטסטרופליים בהדגמה על העיר ירושלים בתקופת
המנדט הבריטי
רגב יולס
החוג לגאוגרפיה
וללימודי הסביבה, אוניברסיטת חיפה
ryules@gmail.com
במסגרת כתיבת
עבודת מאסטר (M.A.) בחוג
לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, נעשתה בחינה השוואתית של שני אירועים שהתרחשו
בירושלים ואשר הולידו שני מצבי חירום בעיר: האחד, אסון טבע - רעידת-האדמה החזקה שפקדה
את ארץ-ישראל בשנת 1927 והשני, מעשה ידי אדם - מאורעות תרפ"ט אשר במרכזם
הפרעות שפרעו ערבים באוכלוסייה היהודית בארץ-ישראל בשנת 1929 בעקבות הקונפליקט על
הנוכחות היהודית בכותל המערבי.
במהלך המחקר
נבדקו נזקי ותוצאות שני מצבי חרום אלו אשר התבטאו בהרס רכוש ובאיבוד חיי אדם. בשני
המקרים היה עניין רב לבדוק את דרך טיפול הרשויות העירוניות והממשלתיות, כמו גם של
הקהילות הנפגעות ושל בודדים, בתוצאות האסון. האסונות ותהליכי השיקום שלאחריהם הביאו
ליצירת דינאמיקות של שינוי ופיתוח בתחומה של ירושלים.
המחקר ביצע ממד השוואה
אשר במסגרתו נבדק כיצד הנסיבות השונות של התרחשות האסון, האופי והשוני של כל אחד,
מבחינת ההרס שנגרם בעקבותיו, התבטאו בפעולות השיקום שלאחר מכן, תוך הבחנה בין
פעילות שיקום מוסדית (ממשלתית-עירונית) ושיקום פנים קהילתי, המבוסס על סולידאריות
לאומית ו/או דתית.
חשוב להבחין בכך
שבין שני מקרים אלה קיימים שני הבדלים ברורים: האחד הוא העובדה שרעידת האדמה פגעה
בעיר כולה ובכל תושביה, בעוד הפרעות פגעו באוכלוסיה היהודית של העיר בלבד. השני
הוא הקביעה האנושית שרעידת האדמה הייתה אסון טבע שיש לו ממד פטאלי של "השגחה
עליונה" כבא מידי שמיים, בעוד הפרעות היו, מנקודת המבט של האוכלוסייה הנפגעת,
אסון מעשה ידי אדם שהיו לו סיבות והקשרים פוליטיים-לאומיים וחברתיים-תרבותיים
מובהקים. כך, בעוד רעידת האדמה הייתה, מנקודת מבט אנושית, בגדר ה"בלתי
נמנע" וה"בלתי חזוי", הרי שלגבי המאורעות של שנת 1929, כתולדת
סכסוך לאומי הולך ומחריף, ניתן לשאול שאלה ספקולטיבית, אך מתבקשת: האם ועד כמה
ניתן היה למנוע את האסון או לחילופין לצמצם את מימדיו?
הגיאוגרפיה ההיסטורית
בחנה את יחסי ערבים-יהודים בתקופה מכרעת שבה היישוב הציוני הפך לדומיננטי
בארץ-ישראל מזווית חדשה. כך למשל התגלו הבדלים בין התגובות של יחידים והטיפול
המוסדי בתוצאות שני האסונות.
מדובר בנושא
מקורי וראשוני בנושא מעניין ומאתגר בתחום הגיאוגרפיה שעד כה לא נערך בו מחקר יסודי
ומקיף. מחקר זה משתלב במודעות ההולכת וגוברת בשנים האחרונות לנושא של אסונות
והטיפול בתוצאותיהם.
רשימת מקורות
יולס ר', 2005 בחינת מאפיינים גיאוגרפיים בעקבות
אירועים קטסטרופליים בהדגמה על העיר ירושלים בתקופת המנדט הבריטי, עבודת גמר שהוגשה
לאחר קבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה", חיפה: אוניברסיטת חיפה.