אסתר כהן
המחלקה לגיאוגרפיה, אוניברסיטת בר-אילן
מטרת המחקר הייתה לבחון את התמורות
שחלו בשנים האחרונות במושבי חוף הכרמל בתחום מבנה התעסוקה, ובתחום שימושי הקרקע,
המושפעות משינויים באופי הפעילות החקלאית ובהיקפה אך גם כתוצאה מחדירת עיסוקים לא
חקלאיים לתחומי המושבים. בדיקת התפלגות התעסוקה בחמשת מושבי
המחקר, מצביעה על היקף ירידה לא אחיד של מספר המשקים העוסקים בחקלאות, כאשר, על אף
המשך התעסוקה בחקלאות, כולם מדווחים על ירידה בהיקף ההכנסה מחקלאות כסיבה העיקרית.
ממצאים אחרים מראים שעבודה בשכר מחוץ למושב הינו מקור ההכנסה השני בחשיבותו למשק
הבית. מיעוט המשקים, שמקור הכנסתם הבלעדית הוא מחקלאות, חוכרים שטחי חקלאות מאחרים
ומנצלים יתרונות לגודל בעיבוד. נמצא כי בעלי השכלה אקדמית נוטים לא לעבד קרקע בשיעורים
גבוהים יותר בהשוואה לבעלי השכלה נמוכה יותר, בעלי עסקים בנחלה לא מעבדים חלק
מקרקעותיהם ובאופן כללי כשני שלישים ממשקי הבית מחכירים או חוכרים קרקע במידה
כלשהי. גם המצטרפים החדשים למושבים אינם עוסקים בחקלאות, אלא מביאים עימם מקצועות
עירוניים ונוטים לעבוד בחוץ, או לשלב עבודה בחקלאות עם עבודה בחוץ.
גורם נוסף
המגביר את התמורות במבנה התעסוקה של משקי הבית במושב, הוא התהליך הטבעי של
ההזדקנות. תהליך זה גורם לחקלאים הוותיקים שעסקו רק בחקלאות לפרוש ולהעביר לבניהם
את ניהול המשק. במקרים רבים בהעברה בין-דורית המשק מפסיק להיות מעובד, או עובר
מענפים אינטנסיביים לענפים אקסטנסיביים תוך גיוון התעסוקות במושב או מחוצה לו.
מבחינת
השינויים בשימושי הקרקע לאורך השנים, עולה כי בחמשת המושבים, שטחי החקלאות
המשותפים הוסבו לבנייה ומשמשים כשטחים עליהם מממשים את תוכניות ההרחבה. בנחלות
שבהן גידלו בעבר מספר סוגי גידולים, קיימת נטייה ברורה להתמחות בגידול בודד, וקיימים
מקרים שמספר נחלות מעובדות כיחידת עיבוד אחת. מהמחקר ניתן ללמוד על המגמות הכלליות
המתרחשות במושבים בשנים האחרונות, במיוחד באזורים הנמצאים במרחב הבין-מטרופוליטני, והמבטאות מופע חדש של המושב שאולי נדרש להגדרה
מחודשת.