השפעת התמורות במערכת השיתופית על שימושי הקרקע

והשירותים הקהילתיים בקיבוץ: ממצאים עיקריים

דוד גרוסמן

המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה, אוניברסיטת בר אילן

grossda@mail.biu.ac.il

מחקרנו הסתמך על שני סוגי שאלונים. א. לחברי יישובים; ב למנהלי קהילות או מזכירים. השאלונים לחברי הקיבוצים הופצו בארבעה יישובים, לרוב בקביעת מראש לפגישה או לחלוקה מרוכזת תאריך שנקבע מראש. השאלון הכיל שני חלקים: החלק הראשון נועד לבדיקת העמדות ביחס לשיתופיות וערכים נלווים לה והשני, לעמדות ביחס לשימושי הקרקע בחקלאות, בתעשייה ובעיסוקים אחרים. נוסף לכך נבחנו גם יחסי החברים לשימושים בשירותי תשתית ובצריכה (מזון, מים ועוד). ניתוח התשובות של 82 המשיבים הצביע על מתאם מובהק בין מצרפי הנתונים של עמדות החברים ביחס לערכי השוויון, מחד גיסא, ועמדותיהם ביחס לשימושי הקרקע השונים, מאידך גיסא. המתאם ביחס לנושאים ייחודיים לא היה אחיד, אך נתקבלו מתאמים מובהקים הן לזיקה שבין ערכי השוויון לשימושי הקרקע הן ביחס להשפעת התמורות שנבעו ממשבר שנות ה-1980 על שימושי הקרקע. כל המתאמים היו חיוביים וניתן להסיק מהם שהשיתופיות נחשבת עדיין ערך חשוב ורוב הקיבוצניקים אינם רואים בו גורם בעל השפעה שלילית על שימושי הקרקע ועל הצריכה של שירותים חיוניים. יש להתייחס למסקנה זו בזהירות, כי ייתכן שהיא נובעת משאיפת החבר להימנע ממתן רושם שלילי על המראיין. השאלון לווה אמנם במכתב המבטיח אי-חשיפה אישית, אולם אין בכך בכדי לבטל כליל את השפעת החינוך התנועתית שהושרש היטב בתודעת החברים. הסברים נוספים הם שחברים מסוימים העדיפו את תועלתם האישית על-פני שיקולים של טובת הקהילה, או שהם מצאו חלק מהשאלות קיצוניות מדי לטעמם. יצוין, עם זאת, שפרט למספר קטן של חריגים, לא התקבלו הבדלים מהותיים בין ארבעת הקיבוצים או בין שתי קבוצות הגיל של המשיבים (נקודת החיתוך ביניהן: גיל 55).

השאלונים למנהלי הקהילה ולמזכירים אפשרו בדיקה נוספת של מספר משתנים ומשמעותם, אף כי הדגש העיקרי היה על קבלת מידע ולא על שאלות ערכיות. השאלון כלל, עם זאת, שאלות פתוחות שבהן נתבקשו מנהיגי היישובים לחוות את דעתם על שנים עשר נושאים הנוגעים לתמורות כלכליות ולאופן הניהול של שימושי הקרקע. מספר המשיבים הכולל שנתקבל (כ-20% מאלה שנשלחו) היה שמונה עשר. כולם נבדקו ידנית וסוכמו בלוחות ובדיאגרמות. מניתוח התשובות הסתמנה הסכמה גורפת ביחס לצורך בשימושי קרקע מסוימים (בעיקר גד"ש, רפת ומטעים) וכן בהעדפת תעשיות עתירות ידע. רובם הסכימו גם לצורך בהתחשבות בשיקולים ערכיים ולא רק בשיקולי רווח והיו בעד מיזוגים עם גורמי חוץ ועידוד יזמויות אישיות. הם הסכימו גם שיש צורך בפיקוח ובקרה על עבודת החבר ומקצתם הבהירו שהדבר מבוצע ביישובם. הייתה התנגדות, עם זאת, הן להשבת העבודה העצמית הן לביטול השותפות במערכת הייצור ובנכסי הקהילה. אנו מייחסים לתשובות אלה חשיבות רבה, שכן הן מבוססות על ניסיון אישי ועל התחשבות בגורמים כלכליים שחשיבותם לקהילה רבה ביותר. המסקנה המשתמעת מהם היא שיש להתייחס לשאלת השיתופיות בחיוב אך בצורה מבוקרת. יש להפריט את רוב שירותי הצריכה ואת הפיקוח על עבודת החבר, אך אין "לשפוך את התינוק עם המים המזוהמים".