חקר המשתנים האטמוספריים המסבירים את כמות הברקים בתל אביב והשוואתם עם המשתנים המסבירים את כמות הגשם

ברוך זיו¹, הדס סערוני², מיכל גנות³, יואב יאיר¹, ענת בהר"ד³

¹המחלקה למדעי הטבע, האוניברסיטה הפתוחה, ת"ד 808 , רעננה, 43107

²החוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, 69978

³החוג לגיאופיסיקה ומדעים פלנטאריים, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, 69978

saaroni@post.tau.ac.il baruchz@openu.ac.il

המחקר בדק את הקשר הסטטיסטי בין כמות הברקים באזור תל אביב (בטווח של 14 ק"מ) לבין 34 משתנים אטמוספריים במצבים בהם היה האזור תחת השפעה של שקע קפריסאי. מטרת המחקר - לזהות את המשתנים הקובעים את כמות הברקים. המחקר בחן 142 ימי ברקים שהתרחשו במהלך 3 עונות חורף (דצמבר-פברואר, בחורפים 2001/2 - 2003/4) בהפרדה לפרקי זמן של 12 שעות. כמות הברקים הגיעה עד ל - 6,143 הבזקים ב 12 שעות. כמות הברקים בשעות הלילה נמצאה גבוהה ב- 35% מזו שבשעות היום, בהתאמה לממצאים של Altaratz et al (2003).

בבחינת הקשר הסטטיסטי נמצאו 7 משתנים אטמוספריים מובהקים המסבירים 60% מהשונות בכמות הברקים. ארבעה מתוכם, כולל 3 המובהקים ביותר, הינם תרמו-דינאמיים, וכוללים את מפל הטמפרטורה האנכי, הלחות היחסית וטמפרטורת פני הים. 3 המשתנים הדינאמיים שנמצאו מובהקים הם הגזירה האנכית של הרוח, המהירות האנכית שלה בגובה בינוני ומהירות הרכיב המערבי שלה ברום הגבוה. המשמעות של ממצאים אלה היא שהגורם התרמו-דינאמי הוא המכריע באשר לעוצמת הפעילות החשמלית בעננים, ובפרט - אי היציבות. הקשר היותר משמעותי נמצא בין הגורמים האטמוספריים לבין הלוגריתמוס של מספר הברקים ולא עם מספר הברקים עצמו.

הממצאים הושוו עם אלה שנתקבלו על ידי Rosenfeld and Farbstein(1992) שבדקו את המשתנים האטמוספריים השולטים בכמות הגשם היממתית במרכז הארץ. הם מצאו 4 גורמים מובהקים: העובי בין משטחי הלחץ 1000 ו - 500 מ"ב (כביטוי לטמפרטורת האוויר, ובתנאי האזור שלנו משקף אי יציבות), הלחות היחסית, הגורם האורוגרפי (מכפלת הלחות בעוצמת הרוח בגובה הנמוך) והרוח הדרומית (כגורם מפחית עקב השפעת המדבר המשתרע מדרום). שלשה מגורמים אלה קשורים, במישרין או בעקיפין, בלחות, ומכאן שהיא הגורם הדומיננטי.

מממצאים אלה עולה שהפעילות החשמלית מגיבה אקספוננציאלית לגורמים האטמוספריים הרלבנטיים, ואילו כמות הגשם מגיבה ליניארית לגורמים המשפיעים עליה. בנוסף לכך, ניכר ההבדל בין הגורם הדומיננטי עבור מספר הברקים לבין זה הקובע את כמות הגשם. עבור הברקים דומיננטית אי היציבות, כגורם המפעיל ומאיץ את הקונווקציה, ועבור הגשם - הלחות, המשמשת כחומר הגלם.

רשימת מקורות

Altaratz O., Levin Z., Yair Y., Ziv B. 2003: Lightning activity over land and sea on the eastern coast of the Mediterranean. Monthly Weather Review, 131, 2060-2070.

Rosenfeld, D., Farbstein, H. 1992: Possible influence of desert dust on seedability of clouds in Israel. Journal of Applied Meteorology, 31, 7, 721-731.