שימוש בנתונים אגרגטיביים של טלפונים ניידים לצורך חישה אנושית

נעם שובל

המחלקה לגיאוגרפיה -אוניברסיטת ירושלים

noamshoval@huji.ac.il

בשנת 1983 החל לראשונה השימוש המסחרי בתקשורת סלולארית, אולם לאור המחיר הגבוה של השרות ושל המכשירים נעשה בהם שימוש מוגבל יחסית ובעיקר למטרות עסקים. מאמצע שנות התשעים צנחו המחירים באופן משמעותי ובעקבות כך הבעלות על המכשיר בעולם המפותח חוצה כיום גבולות של הכנסה, מקצוע וגיל. מהפכה סלולארית זו השפיעה רבות על אורחות החיים, צורות התקשרות בין אנשים ופעילות במרחב. בבסיס פעולתו של הטלפון הנייד קיים הצורך, של מפעיל הרשת אליה המנוי משתייך, לדעת בקרבת איזו אנטנה מצוי המכשיר בכל עת, בכדי שניתן יהיה להעביר אל המכשיר וממנו שיחות נכנסות ויוצאות. לצורך כך המכשיר מעדכן את האנטנות המצויות בקרבתו על הימצאותו בתדירות גבוהה גם כשהוא אינו במצב של שיחה. תכונה זו מאפשרת שימוש בנתוני המיקום של הטלפונים הניידים לצורך ניתוח אגרגטיבי של הפעילות האנושית ויוצרת למעשה אפשרות לחישה אנושית (human sensing) של אוכלוסיות שלמות, עובדה זו וההתקדמות הרבה בתחום הממ"ג (GIS)¹, מציבה אותנו היום על סף מהפכה בתחום של מחקר פעילות זמן-מרחב במדעי החברה.

אחוז החדירה של הטלפונים הניידים בעולם המפותח עבר כבר בשנת 2000 את רף 50% ומתקרב כיום כבר לסף ממוצע של 80% ויותר^3,2. בשנים האחרונות מתרחשת חדירה מואצת של טכנולוגיית תקשורת זו גם במדינות רבות בעולם המתפתח. העובדה שחלק הולך וגדל של החברה האנושית נושאת עימה לכל מקום ובכל זמן מכשיר איתור יוצרת אפשרויות חדשות בתחומי המחקר המרחבי. יישום גישה אגרגטיבית זו תאפשר לראות באופן סינופטי פעילות זמן-מרחב של עשרות ומאות אלפי אנשים באזורים עירוניים ומטרופולינים ואף פעילות זמן-מרחב של מיליוני אנשים ברמות לאומיות.

קיימות מספר אפשרויות ניתוח עיקריות לנתונים האגרגטיביים של טלפונים ניידים. אחת היא ניתוח הסטטיסטיקה של הפעילות באנטנות במשך תקופת זמן מסוימת. החברות המפעילות אוספות ומשתמשות בנתונים אלה באופן שוטף לצורך ניהול הרשת. ניסיונות ראשונים של ניתוחים מעין אלה נתפרסמו לאחרונה^5,4. אפשרות אחרת היא לנטר את מיקום המכשירים לאורך זמן נתון באנטנות השונות של הרשת, למשל מיקום מכשירים של תושבי רובע סטטיסטי מסוים. אז ניתן לקשור את הנתונים האגרגטיביים של הפעילות המרחבית האנושית עם סוגים שונים של נתונים המעוגנים במרחב. פעולה זו יכולה למשל להפיח חיים בנתוני המפקד וליצור אפשרות למפקד דינאמי. בגישה זו עלולה אמנם להיות בעיה מסוימת של פרטיות, אולם אם רמה מספקת של אגרגציה תשמר לא יהיה חשש לפגיעה בפרטיות. חסם נוסף ליישום הנרחב של רעיון זה הוא הנכונות של חברות מסחריות להעביר את הנתונים הרלוונטיים אשר על פי חוק הם רכושם של אלו האוספים אותם. כמו כן יש לזכור, כי גם בחברות בהם אחוז גבוה של מכשירים סלולאריים, לא לכולם יש מכשירי טלפון, וגם אם יש, לא תמיד לוקחים אותו לכל מקום. כלומר תתכן מגבלה של ייצוגיות, אולם כמו בכל בשיטת מחקר אחרת יהיה צריך להתמודד עם שאלות מעין אלה.

בעשורים האחרונים השקיע הסקטור הממשלתי במדינות המפותחות משאבים רבים כדי להציב בחלל לוויינים דבר זה אפשר את התפתחותו של תחום החישה מרחוק. במקביל, הקים הסקטור הפרטי על פני חלקים נרחבים של כדור הארץ תשתית עולמית להפעלת טלפונים סלולאריים. מוצע כאן לכנות את אפשרות השימוש האגרגטיבי בנתוני המיקום של המכשירים הסלולאריים כחישה אנושית (Human Sensing). בגישה זו ניתן לחוש את האנשים ישירות בניגוד לחישה מרחוק בה המידע המושג על הפעילות האנושית הוא עקיף. רק ימים יגידו האם תרומתה של מתודולוגיה זו למדעי החברה תהיה שקולה למהפכה שיצרה "החישה מרחוק" בתחום מדעי כדור הארץ ומדעי הטבע.

1. Gevin, V. Nature. 427, 376-377 (2004).
2. Europe in figures: Eurostat yearbook 2005 (Office for Official Publications of the European Communities, Luxemburg, 2005).
3. World Bank Development Indicators 2006 (The World Bank, Washington, D.C., 2006).
4. Ahas, R. & Ülar, M. Futures. 37, 547-561 (2005).
5. Ratti C., Sevtsuk A., Huang S. & Pailer R. Proceedings of the 3rd Symposium on LBS & TeleCartography (Vienna, 2005).