מרכז העסקים הראשי של תל-אביב: ארבעים שנה אחרי

דר' יגאל צ'רני

החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה

charney@geo.haifa.ac.il

מזה כשמונה עשורים השטח המגדיר את הגלעין של העיר תל-אביב—אחוזת בית וסביבתו הקרובה—משנים את פניהם. תחילה הסתיימה הבלעדיות של בנייני המגורים באזור, מאוחר יותר הפכו חלקם למבני משרדים, אחרים נהרסו ובמקומם צצו בנייני משרדים למיניהם. היה זה מחקרו של אריה שחר משנות השישים שהצביע על מגמת העלייה באינטנסיביות שימושי הקרקע העסקיים במרכז העסקים הראשי של תל-אביב. ארבעים שנה לאחר מכן ניכרות תמורות המרמזות על חזרתם האפשרית של שימושים מעורבים לאזור. המחקר הנוכחי בוחן את היחס בין משרדים למגורים ולשימושים אחרים במרכז העסקים הראשי שהפך ברבות השנים ל’מע"ר ההיסטורי של תל-אביב‘. התרחבות המע"ר לאורך מסדרון האיילון בואכה רמת גן המלווה בבניית מספר רב של בנייני משרדים הרחיבה משמעותית את ההיצע, במיוחד של שטחי משרדים ברמה גבוהה. עודף היצע של שטחי משרדים והגאות בשוק המגורים, במיוחד בשוק מגורי היוקרה בתל-אביב, העלתה את האפשרות של פיתוחו כמתחם מעורב של משרדים, מגורים ובילוי. תכונות המיקום הייחודיות, קרבה לשכונות מבוססות בלב העיר ושכונות מתעוררות בדרומה של העיר מחד וריכוז מתעצם של מוקדי בילוי מאידך, הציבו מספר תהיות לגבי אופיו של המע"ר ההיסטורי. בערים רבות בעולם המפותח דוגמת ניו יורק, טורונטו, וונקובר העירייה מאפשרת ואף מעודדת את הכניסה של מגורים למרכזי העסקים הראשיים על מנת להפכם לחיים ותוססים 24 שעות ביממה. בתל-אביב יזמה העירייה בראשית שנות התשעים מהלך של עידוד עירוב שימושים אולם משלא צלח ויתרה העירייה על כוונתה. בשנים האחרונות פנו יזמים לעירייה וביקשו הפיכת תכניות מאושרות למשרדים למגורי יוקרה. בשלב זה העירייה אינה ממהרת לאשר את בקשתם של היזמים. האם כניסה של מגורים למע"ר ההיסטורי הינה צעד בכיוון הנכון?