שינוים
תוך-אירועים בריכוז הרחופת באגנים בעלי גודל שונה, צפון הנגב
יוליה אלכסנדרוב 1, אלנה וונר 1 , יונתן לרון 1
1המחלקה
לגיאוגרפיה
ופיתוח סביבתי , אוניברסיטת בן -גוריון
בנגב , באר -שבע
julyaa@bgu.ac.il
שירלי קריספל 2, איאן ראיד 3
2 המחלקה לקרקע
ומים, הפקולטה לחקלאות, האונ יברסיטה העברית בירושלים, רחובות
3Department of Geography,
השתנות תוך-אירועית של רחופת
הנה אינדיקאטור עקיף למקור סחף
ודרכי הסעתו
מחלקי האגן
למורד הערוץ. מהשוואה של
התנהגות אירועית של
ריכוז רחופת
בין אגן
מסדר שני
ואגן מסדר
חמישי ניתן
לזהות אופני
שינוי במקורות סחף עיקריים במעבר
בין סקלות של
גודל אגן. מטרת
המחקר הנה
לבחון את
מגוון הקשרים
התוך-אירועיים האופיינים לתת-אגנים של אגן
נחל בשור
ולדון בתהליכים אשר גורמים להיווצרות של קשרים אלה.
לקבלת מידע
רלוונטי על
השתנות רחופת
תוך-אירועית קיים
צורך במדידה
רציפה של
ריכוז
רחופת במהלך
אירוע זרימה. מדידות רציפות
ניתן לבצע
ע"י
( 1) דיגום מים
ידני, שיטה
הדורשת
נוכחות תמידית
בשטח; ( 2) דיגום אוטומטי ו-( 3) ניטור אוטומטי ורציף במד
עכירות. בדרך
כלל
מידע נאסף
ב- 3 השיטות במקביל ובכך מתאפשר
כיול והשלמת
נתונים חסרים. באופן זה
ריכוז
רחופת נמדד
כיום בשלושת
האתרים באגן
נחל בשור: (
1) נחל סכר –
210 קמ"ר; ( 2) נחל
אשתמוע –
112 קמ"ר; ( 3) יובלים של נחל בכרה – פחות מ- 1
קמ"ר. יושם
דגש על
נחל
אשתמוע
ועל יובליו
של ביכרה, אתרים השייכים לאותו אזור אקלימי – צחיח למחצה.
ההשוואה בין
אגנים
נעשתה על
בסיס ( 1) יחסי גשם-נגר, ( 2) ריכוז רחופת מקסימאלי ותיזמונו
ביחס לספיקת
המים, ( 3) ממוצע ריכוז רחופת, ( 4) מקדמים של רגרסיה בין
ריכוז רחופת
לספיקת מים, (
5) צורות קשר
בין ריכוז
הרחופת לספיקת
המים וכן (
6) השתנות עונתית
של
קשרים תוך-אירועיים.
מהשוואה בין-אגנית נראה שבשני
האגנים
ריכוזים מקסימאליים של רחופת נרשמו
בגל הגאות
הראשון בעונה
הידרולוגית. ההתנהגות האירועית של סחף באגן
קטן פחות
מושפעת מעונות
השנה בהשוואה לאגן גדול. יחד
עם זאת, לסחף שמקורו
בגדות ותשתית
הערוץ המרכזי
יש
השפעה ניכרת
על סה"כ ריכוז הרחופת והשתנותו התוך-אירועית באגן גדול.
אגן נחל
סכר שונה
מבחינה אקלימית ופיזיוגרפית מאגנים של ביכרה ואשתמוע. ההתנהגות
התוך- אירועית של
ריכוז הרחופת
דומה לזו
של אשתמוע, אך
הריכוזים יחסית
נמוכים.