ההסללה האתנו-מעמדית של שכונות חדשות

ארז צפדיה

המחלקה למינהל ומדיניות ציבורית, מכללת ספיר

erezt@mail.sapir.ac.il

הקמתן של שכונות חדשות מחוץ למרכזי הערים מזוהה לרוב עם הענות של שלטון מקומי, יזמים וגורמי תכנון ארציים לצרכים של אוכלוסייה השואפת ומסוגלת מבחינה כלכלית לשפר את תנאי המגורים שלה. השינויים בתפיסת התכנון שחלו בישראל בשנות התשעים, לצד שינויים במבנה הזכויות בקרקעות והביקורת של מערכת המשפט על אופני הקצאת קרקעות פתחו לכאורה פתח ליזמות "מלמטה" ולשיתופי פעולה בין מוסדות שלטון בקני מידה שונים ויזמים פרטיים לשם הגשמתה של שאיפה זו. אולם החברה הישראלית, ובכלל זה מוסדות השלטון, מתקשים להתנתק מן העבר האתנו-לאומי הדוגל בהקצאת מקרקעין באופן בלתי שוויוני לשם קידום ושימור פרויקט בינוי המדינה והמדינה. מסיבה זו, אכלוסן של שכונות חדשות מונחה משיקולים לאומיים, הקוראים לקבלה והדרה של פרטים בהתאם לסכמות אתניות. הרצאה זו מנתחת בכלים מרחביים ומשפטיים ארבעה מקרים של הקמת ואכלוס שכונות חדשות, ומנסה לחשוף את המימדים הסמויים והגלויים של ההדרה והמניעים מאחוריה. המקרים שידונו בהרצאה הם: הרחבת עומר לשטח הכפר טראבין, פרשת אדמות קק"ל בגבעת מכוש בכרמיאל, אכלוס שכונת ההרחבה בתל-עדשים, וגני אביב בלוד.

ההרצאה תינתן במסגרת מושב העוסק בשכונות בישראל, לרגל יציאתו לאור של גיליון GeoJournal בנושא בעריכת מרים בייליג ויצחק אומר.