טל פיינגרש (1), איל
בן-דור (1), שגיא פילין (2)
(1) המעבדה לחישה מרחוק ו-GIS, גאוגרפיה, אוניברסיטת ת"א
(2) מיפוי וגיאו-אינפורמציה, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית,
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
bendor@post.tau.ac.il
חישה מרחוק היפרספקטרלית (חמ"ה)
מוטסת, מאפשרת ניטור איכותי וכמותי של תופעות אנתרופוגניות
סביבתיות במרחב. חמ"ה מוטסת מאופיינת כיום במערכות
צילום רחבות זוית-מבט (עד °90) שבהן יש פוטנציאל גבוה
לעיוותים רדיומטריים, בגלל זוויות הצילום הרחבות, ובגלל
שינויים בטופוגרפיה. אלה בתורם משפיעים על עוצמת ההחזרה של סוגי התכסית בשטח
ויוצרים אי-שוויון תלוי-כוון (אניזוטרופיה) בעוצמות
ההחזרה בחמ"ה.
כך מתקבל, כי בתנאים מסויימים, יש שילוב של
החזרה אמיתית עם עיוותים בעצמות ההחזרה של המטרות, אשר גורמים לטעיות מיפוי של
התופעה הסביבתית המנוטרת.
עבודות רבות בעולם מנסות להתמודד עם בעיה זו, אך ההצלחה איננה רבה ומקשה
להפיק מחישני חמ"ה את המקסימום, כפי שניתן לקבל
ממדידות ספקטרליות מבוקרות במעבדה. בעבודה זו פיתחנו שיטה ייחודית לתיקון ההשפעות
של גאומטרית הצילום-השטח-התאורה בכל פיקסל בתצ"א ההיפרספקטרלי, בעזרת מדידות ספקטרליות
מבוקרות על גבי מד זוית תלת-מימדי. על ידי שילוב אלה עם
נתוני טופוגרפיה מחיישן לייזר מוטס הצלחנו לתקן עוות רדיומטרי
בתצ"א מסוג חמ"ה ולהראות כי ניתן להקטין את
טעות הזיהוי הספקטרלי למינימום.
במצגת אנו דנים בעיקרי השיטה ומדגימים אותה על ניטור של צמחייה עשבונית
בפארק הירקון, תל אביב, כפי שמחושבת בלי תיקון כנ"ל ואחריו. דוגמה זו משקפת
את מידת ההשפעה של גאומטרית צילום וטופוגרפיה על דיוק
של ניטור כמותי סביבתי ואת חשיבותו של התיקון המוצג, ומהווה פריצת דרך מדעית
בתיקוני אניזוטרופיה של נתוני חמ"ה.