לקראת מיתוג הוראת הגיאוגרפיה
כדיסציפלינה מובילה בתחום החינוך המתוקשב בישראל
מהו מקומה של הוראת הגיאוגרפיה כמקצוע
מוביל בתחומי הפדגוגיה והכשרת המורים מציאות הישראלית של המאה ה-21? כיצד ממוצבת הגיאוגרפיה במכלול וכיצד היא פועלת במציאות דינאמית
ורב-תרבותית, בעולם רווי טכנולוגיה ותקשורת (אינטרנטית ולא אינטרנטית) חובקת
זרועות עולם? מהו "החזון פיתוחי" שיתווה קווים לתהליך רב-שנתי שינסה
להציב את הוראת הגיאוגרפיה כמסגרת מובילה בישראל להכשרת המורים ופיתוח מחשבה
פדגוגית בתחומי הידע, במציאות רווית תקשורת שבה מתבטלים המרחקים הפיזיים
והתרבותיים ונחצים הגבולות שבין תרבויות ותחומי ידע ומתהוות רשתות חדשות של מידע,
ידע אקדמי מדעי וניסיון פדגוגי.
אל נוכח תחושות של אי נחת, שלא תמיד
אנו יודעים להגדירן, לגבי זהותה של הוראת הגיאוגרפיה כמסגרת מובילה בעולם המתוקשב
להכשרת מורים, ואי הבהירות הכללית לגבי משמעותה של פדגוגיה ומהותם של תהליכי הוראה
ולמידה בעולם רב-תרבותי ומשתנה במהירות נבנה הדיון למושב הכנס הנוכחי.
מנהיגות בתחום של הטמעה ועיבוד של
טכנולוגיות מידע אקדמיות (Academic Technology) משמעה
קודם כל מנהיגות בתחומי ההוראה והלמידה. כדי להעמיד את הגיאוגרפים כקהילת ידע
אקדמי-פדגוגי מובילה יש לטפח חקרנות וחדשנות ולהעמיד מול עינינו את המציאות של
מרכזי ידע אקדמי הפועלים בתוככי 'חברת עידן המידע' (The Information Age Society). אפשר כמובן גם ללמוד מניסיונם של אחרים ולעשות שימוש בידע
הפדגוגי, התיאורטי והמעשי שיוצרים מוסדות מקבילים להכשרת מורים, אולם אם ברצוננו
להיות דיסציפלינה מובילה עלינו לקדם מחויבות כוללת של הכשרת המורים לגיאוגרפיה לחדשנות
ולמנהיגות, לערב ולשתף את מרב סגל המורים בתהליך, לפתח חזון דיסציפלינארי חינוכי ברור
ולגבש קווים לתוכנית עבודה רב-שנתית כולל סדרי עדיפויות והקצאה של משאבים.
ברמה העקרונית, עלינו לבנות את האמונה
בכוחם של העוסקים בהוראת הגיאוגרפיה להיות קהילת ידע אקדמי ופדגוגי מובילה במציאות
של עידן המידע והתקשורת העולמית.
המטרה:
להפוך תוך מספר שנים למסגרת אקדמית
פדגוגית מובילה בנושא של מחשבה פדגוגית, הכשרת מורים ופיתוח תהליכי הוראה ולמידה
בתחומי הידע של הוראת הגיאוגרפיה בעולם טכנולוגי, דינאמי ורב-תרבותי, רווי תקשורת
אינטרנטית ולא אינטרנטית חובקת זרועות עולם.