היבטים גיאוגרפיים בהוראת קונפליקטים

יעל סנה

החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, מכללת אורנים המכללה האקדמית לחינוך

yaelsneh@walla.co.il

אירועים מרכזיים בפוליטיקה העולמית ותוצאותיהם, מלווים את הסטודנטים ללא הפוגה ומדינת-ישראל מככבת בהם. למותר לציין, כי אירועים מעין אלו מעניינים את הלומדים והם ניתנים להסבר על רקע מיקומם הגאוגרפי והסיבות להיווצרותם (סנה, 2005).

על רקע "מלחמת לבנון השניה" (2006), נציג חלק מתכניו של קורס חדש במכללת-אורנים המכונה: "גאוגרפיה של עימותים ומשברים" (תשס"ו - תשס"ז). הקורס עוסק בגאוגרפיה של מאבקים וסכסוכים ומדיין על האינטראקציה בין יסודות גאוגרפיים קלאסיים ומודרניים והסיבות ליצירתם. לדוגמה: המהומות בצרפת (2005) אשר מקורן נבע מתחושת-קיפוח של המהגרים שהם, מבחינתנו מהווים "פליטי-סביבה".

אירועים דילמטיים המוגדרים כמשבר, עימות, אי-יציבות וקונפליקט Brecher, 1997)), מופיעים יום-יום במדיה.

לשיעורים הדנים באספקטים גאוגרפיים "טיפוסיים" המהווים סיבות למשברים, לסכסוכים ולמלחמות 1993) (Stoessinger, ובסופו של דבר לתוצאות הרסניות, יש חשיבות רבה בתחום החינוך וההוראה. ואמנם, השיעור מתייחס למושגים ותהליכים וכן, לסיבות ולנסיבות הגיאופוליטיות והגאוגרפיות המייצרות את ה"קונפליקטים", כמו: "גבולות וגדרות-הפרדה" (סופר, 2001א, ביגר, 2004), מרחב-התפר והפרדות חד-צדדית (סופר, 2004)

"מחלוקות על ריבונות" (קליאוט ואלבק, 1996), "תמורות באקלים-העולם" וזיקתם ל"אסונות-טבע" ולפגיעה באדם ובסביבה והצורך בהוראתם (סנה, 2005).

חשיבותה של היוזמה:

רכישת-ידע (ידע של הסביבה וידע-פוליטי); לימוד "אותות-תקשורתיים"; הבנת נושאים הנוגעים לגיאופוליטיקה עולמית, אזורית ומקומית; עיסוק בעניינים אקטואליים (סנה, 2005) וחיזוק הלומדים בתחום הידע-הכללי (קיימת בורות ועמימות) בעזרת החשיפה לחדשות מתחום הגיאופוליטיקה והדגשתם של הקונפליקטים בין מדינות, עמים, שבטים, דתות ו"קבוצות" מגוונות מן ההיבט הגלובאלי, הרגיונאלי והלוקאלי.

שאלות רלוונטיות:

היכן ממוקמים העימותים הבינלאומיים, האזוריים והמקומיים?

מה הן הסיבות ליצירת אזורי-איבה?

מה מקומה של הגאוגרפיה במשברים ובמאבקים בעולם?

אלו דילמות ומשברים היסטוריים באו על פתרונם?

מה הן הדילמות החדשות הגורמות למשברים?

רשימת מקורות

ביגר ג', 2004 גדרות וגבולות בעולם. המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ). מרכז המידע למודיעין

ולטרור. משרד הביטחון, היחידה להיסטוריה וצה"ל, המחלקה להיסטוריה.

הרכבי י', 1990 מלחמה ואסטרטגיה. ת"א: מערכות, משרד הביטחון.

סופר א', 2001א "איכות הסביבה וביטחון לאומי" ביטאון המכללה לביטחון לאומי, 1. עמ' 165-183.

סופר א', 2004 גידול האוכלוסיה בישראל ובארצות השכנות והשלכותיו על בטחונה הלאומי של ישראל. בתוך:

תהליכים והתפתחויות גאוגרפיות בארץ ובעולם (מבט לשנת 2020). עורכים: ארנון סופר ויובל כנען.

אוניברסיטת חיפה. הקתדרה לגיאואיסטרטגיה ע"ש ראובן חייקין ז"ל. עמ' 37-47.

סנה י', 2005 דפוסי הוראת האקטואליה בשיעורי הגאוגרפיה. בתוך: מאזור לסביבה – ארבעים שנות מחקר

גאוגרפי באוניברסיטת חיפה. עריכה:יורם בר-גל ומשה ענבר. עמ' 494-479.

קליאוט נ' אלבק ש', 1996 סיני - אנטומיה של פרדה: פינוי יישובי סיני. משרד הבטחון. 171 עמ'.

Brecher, M. & Wilkenfeld, J., 1997 A Study of Crises. Oxford: Pergamon Press.
Stoessinger, John G., 1993 Why Nations Go to War, New York: St. Martin’s Press, ch. 6 & 7.