ההשפעה התרמית המשולבת של צמחייה וגורמי בינוי על התהוות מיקרו האקלים בשטחים פתוחים עירוניים באקלים ים תיכוני - מחקר אמפירי ואנליטי, בהדגמה העיר תל-אביב

לימור שעשוע-בר, עודד פוצ'טר, אריה ביתן, דליה בולטנסקי, ירון יעקב

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון חיפה

המחלקה לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל-אביב

בולטנסקי - אדריכלות נוף

potchter@post.tau.ac.il

המחקר המוצג להלן מציג את הפוטנציאל השימוש בעצים עירוניים למיתון תופעת אי החום העירוני על ידי ניתוח המכניזם הקובע את מיקרו האקלים בשטחים פתוחים עירוניים המוסבר ע"י שילוב תרמי של שני מרכיבים דומיננטיים– הצמחייה וגורמי הבינוי.

הניתוח מבוסס על גישה אינטגרטיבית המגשרת ממצאים אמפיריים לאומדנים אנליטיים. במישור האמפירי, בוצעו מדידות לשם קביעת פרמטרים המאפיינים את התפקוד האקלימי של שלושה סוגי עצים בעלי תצורות נוף שונות הנפוצים בערי מישור החוף: פיקוס השדרות (Ficus Retusa) בעל חופה רחבה וצפופה, מכנף נאה (Tipuana Tipu) בעל חופה בינונית, ותמר מצוי (Phoenix Dactylifera) בעל חופה צרה ודלילה.

במישור האנליטי, נבדקה תקפותו של מודל Green CTTC model לחיזוי מהלך טמפרטורת האוויר לפי נתונים מטאורולוגיים ולפי פרמטרים נלמדים אשר אפיינו את אפקט הצמחייה ואפקט גורמי בינוי בכל אתר. נערכו סימולציות של מצבי תכנון שונים לפי שלושה אלמנטים תכנוניים: סוג העץ, שטח הצללת העצים וגיאומטרית המרחב העירוני. נבדק רחוב קניון עם מבנים בודדים לאורכו, המייצג צורת בניה הנפוצה ברחובות העיר תל-אביב. הסימולציות הושוו עם נתוני תחנה מטאורולוגית מייצגת. נבדקו מצבי תכנון ברמות של צפיפות נטיעה בשטח כיסוי של 20%, 40%, 70%, 90% משטח הרחוב, בשלושה טיפוסי רחובות ברמת צפיפות בניה של 4 , 6 ו - 8 קומות.

התוצאות הראו השפעה מיקרו אקלימית שונה בטיפוסי הבינוי השונים ונמצא שאפקט הקירור המכסימלי של עצי רחוב עשוי להגיע עד כ - 4 מ"צ בצוהרי היום בתנאי קיץ באקלים חם ולח. אפקט הקירור של סוג העצים משתנה באופן מהותי כאשר משתנה צפיפות הנטיעה וצפיפות הבניה של הרחוב. אפקט הקירור המכסימלי נמצא על ידי עצי פיקוס השדרות אשר הגיע עד 3.44 מ"צ ברחוב בצפיפות בניה של 4 קומות, וקטן בהדרגה עד ל - 2.69 מ"צ ברחוב בצפיפות בניה של 8 קומות, ככל שחלל הרחוב נהיה עמוק יותר. אפקט הקירור של עצי מכנף נאה, נע מ - 2.06 מ"צ (4 קומות) עד 1.61 מ"צ. אפקט הקירור של עצי תמר מצוי נמצא הנמוך ביותר ונע מ - 0.46 מ"צ (4 קומות) עד 0.36 מ"צ (8 קומות). השפעת שינוי רמת צפיפות נטיעת העצים הביא לשינוי מכסימלי של 1.9 מ"צ באפקט הקירור של עצי פיקוס השדרות, 0.8 מ"צ בשינוי אפקט הקירור של עצי מכנף נאה ו - 0.45 מ"צ בשינוי אפקט הקירור של עצי תמר מצוי.

המחקר ממחיש שההשפעה התרמית של העצים תלויה באופן ניכר בגיאומטרית המרחב העירוני וברמת צפיפות הנטיעה במרחב. על סמך תוצאות המחקר, ניתן יהיה לפתח הנחיות תכנון תואם אקלים וסביבה לשימוש בגורמי שליטה של צמחייה וגורמי בינוי ככלי לשיפור תנאי האקלים בשטחים פתוחים במרחב העירוני.