1החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם,
אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, 69978
2המחלקה למדעי הטבע, האוניברסיטה
הפתוחה, ת"ד 808 , רעננה, 43107
umantati@post.tau.ac.il
saaroni@post.tau.ac.il baruchz@openu.ac.il
המחקר בוחן את הקשר בין חריגות מתקן רמת הזיהום מתחמוצות חנקן
בתל-אביב והתפלגותן במרחב העירוני לבין המצב הסינופטי. המחקר בוחן את תרומתו של כל
טיפוס סינופטי לפוטנציאל זיהום האוויר ומאפשר לחזות טוב יותר, ואולי אף מוקדם
יותר, את הפוטנציאל לערכים גבוהים של זיהום.
המצב הסינופטי נקבע על בסיס המיון הסמי-אובייקטיבי
עבור מזרח הים התיכון (Alpert
et al. 2004) בו הוגדרו 19 מצבים המשתייכים לחמש
קבוצות: אפיקי ים סוף (מוגדרים על פי מיקום ציר האפיק), אפיקים פרסיים (מוגדרים על
פי עומק האפיק), רמות ברומטריות (מוגדרות על פי מיקומן ביחס לישראל), שקעים
חורפיים (מוגדרים על פי עומקם ומיקומם ביחס לישראל) ושקעים שרביים (מוגדרים על פי מיקומם ביחס לישראל).
נתוני תחמוצות החנקן הנם נתונים חצי שעתיים מ-7 תחנות ניטור באזור
תל-אביב, ארבע תחנות תחבורתיות (הממוקמות בסמוך לצירי תחבורה מרכזיים בגובה
ריכוזים גבוהים של תחמוצות חנקן, שחרגו מהתקן הישראלי, נמדדו
בכ- 20% מן הימים בין החודשים ספטמבר עד מאי בלבד, ובעיקר בחודשי החורף המרכזיים. הקבוצות
המועדות לזיהום חריג הן אפיק ים סוף, האחראי לכ- 60% מן החריגות, והרמות
הברומטריות, האחראיות לכ - 35% מהן. בשלושה מן הטיפוסים הסינופטיים נמדדו חריגות
מן התקן ביותר מ - 50% מן הימים בהם הופיעו: אפיק ים סוף עם ציר מערבי (82%), רמה
שמרכזה ממזרח לישראל (68%) ואפיק ים סוף עם ציר מרכזי (53%).
הפוטנציאל הגבוה ביותר לזיהום מופיע באזורנו תחת השפעת מערכת
ציקלונית, אפיק ים סוף, ומערכות בהן הזרימה הסינופטית הנה מזרחית חלשה. במישור
החוף מתפתחת במצבים אלה הבריזה הים התיכונית והאינברסיה החופית (מארינית), שמתחתיה
נכלאים המזהמים.
ההתפלגות העיתית והמרחבית של החריגות עבור המצבים והטיפוסים
הסינופטיים תוצג בהרצאה. כמו כן תידון מגמת השינוי ברמות הזיהום לאורך 7 שנות
המחקר וגורמיה.
רשימת מקורות
Alpert, P.,