מאפייני אי החום העירוני של עיר מדברית – שינויים עיתיים ומרחביים, בהדגמה בבאר שבע

עודד פוצ'טר ^*,** ירון יעקב^* גדעון אורן^**

* החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב

**החוג לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן גוריון

potchter@post.tau.ac.il

אי החום העירוני היא אחת התופעות הנחקרות ביותר בתחום הקלימטולוגיה האורבנית. רוב המחקרים נעשו באירופה וצפון אמריקה והחל משנות ה- 80 של המאה הקודמת התרחב המחקר לאזורים הטרופיים והסוב טרופיים. חקר אי החום העירוני באזורים צחיחים עדיין מוגבל בהיקפו. רק מספר קטן של ערים מדבריות נחקרו, ביניהם פניקס וטוסון באריזונה, כווית סיטי, עומן ודובאיי במפרץ הפרסי ואילת בישראל. תוצאות המחקרים הראו שאי החום העירוני בערי מדבר מוגבל בעוצמתו ובהקיפו בהשוואה לערים באזורי אקלים אחרים.

העיר באר שבע ממוקמת בתנאים כמעט אידיאליים לחקר אי החום העירוני, על שטח מישורי רחב, כשמצפונה ומדרום מזרחה גבעות נמוכות. ניתוח אי החום העירוני של באר שבע נעשה בשתי רמות חקירה: האחת ניתוח משתנים אקלימיים לאורך עשרות שנים והשנייה ניתוח מרחבי של אי החום העירוני בימים נבחרים.

ניתוח משתנים אקלימיים לאורך שנים מראה על התפתחות אי חום עירוני מובהק. טמפרטורת המינימום הממוצעת בעונת החורף עלתה בכ- 2 מ"צ ובעונת הקיץ בכ- 1.2 מ"צ, בעוד שעליית הטמפרטורות בחצרים (5 ק"מ ממערב לבאר שבע) הייתה נמוכה בהרבה. בחינה של ערכי הלחות מראה עלייה של ערכי הלחות בבאר שבע למרות העלייה בטמפרטורות. יתכן שתופעה זו נובעת בשל התפתחות של גינות, פארקים ועצי רחוב.

ניתוח מרחבי של אי החום העירוני נעשה בין השנים 2006-2004 על ידי בחינה של תחנות מטאורולוגיות שלווה במיפוי שדה הטמפרטורה והלחות של העיר באמצעות מדידות ניידות. התוצאות הראו התפתחות אי חום עירוני שעוצמתו ותפרוסתו השתנו במהלך עונות השנה ושעות היממה. בצהרי היום נמדד אי חום עירוני שהגיע עד 2.5 מ"צ בעונת הקיץ ו- 3.5 מ"צ בעונת החורף. בשעות הערב בעונת הקיץ נמדד אי חום של 1.8 מ"צ ובחורף 3.9 מ"צ. לפנות בוקר נמדדה עוצמת אי החום הגדולה ביותר שהגיע עד 5 מ"צ בעונת הקיץ ו- 7 מ"צ בעונת החורף.

תוצאות המחקר מראות על התפתחות אי חום משמעותי בבאר שבע הגבוהה מזו שנמדדה בערי מדבר אחרות ואף גבוהה בהשוואה לערים באותו גודל באזורי אקלים אחרים ומדגישה את הצורך בחקר ערי מדבר נוספות.