הקניון כמקום: פרקטיקות שימוש מרכזיות
כאמצעי להבניית קהילתיות וזהות
שקד גלבוע
החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם,
אוניברסיטת תל-אביב
shakgil@netvision.net.il
מקומות נוצרים באמצעות שגרת חיי
היומיום שלהם המבוססת על פעילויות רוטיניות, אשר חוזרות על עצמן. פרקטיקות אלה הן אשר מקנות משמעות למקום בעיני יושביו ומבנות
את זהותם במקום. המחקר הנוכחי מתמקד בבחינת הפרקטיקות המיושמות
על-ידי מבקרים בקניונים כדוגמא מרכזית למקומות החדשים שהופיעו במהלך השנים
האחרונות. ניתוח הפרקטיקות המרכזיות בקניון נעשה
באמצעות העברת סקר כמותי למדגם בן 636 משיבים מאזור מרכז הארץ.
ממצאי המחקר העידו על חמישה דפוסי
שימוש מובחנים אשר המבקרים מיישמים בהגיעם לקניון: שוטטות צרכנית
המורכבת מהגעה לקניון לצורך שוטטות, מפגש חברתי או ישיבה בבתי-קפה/מסעדות וכוללת
פעילויות צרכניות דוגמת סריקת חלונות ראווה, התעדכנות במוצרים, כניסה לחנויות
וניסוי מוצרים ללא קנייה וכן ביצוע קנייה לא מתוכננת. שוטטות חברתית
המורכבת ממפגשים עם מכרים בקניון, התבוננות ושיחה עם זרים, וכן שימוש במקומות
הציבוריים או האסורים של הקניון. הגעה לצורך השתתפות בפעילות יזומה
על-ידי הנהלת הקניון. הגעה לצורך ביצוע קנייה ממוקדת או הליכה
לקולנוע.
חמשת דפוסי השימוש התחלקו לשתי פרקטיקות מרכזיות ומובחנות: שוטטות (68% מהמשיבים) אשר מורכבת
משוטטות צרכנית, שוטטות חברתית והגעה לצורך השתתפות בפעילות יזומה; והתמקדות
בביצוע פעילות ממוקדת (32% מהמשיבים) אשר מורכבת מביצוע קנייה ממוקדת או הליכה
לקולנוע. נמצא כי עבור המשוטטים הקניון מהווה מקום ציבורי וצרכני מרכזי בעיר, אשר
מאפשר להם ליהנות מחוויה צרכנית המשולבת בחוויה חברתית-קהילתית, כאשר הם מצליחים
חלקית להימנע מהוצאת כספים. לעומת זאת, אלה אשר נוקטים בפרקטיקה של ביצוע פעילות
ממוקדת מתייחסים לקניון כאל מקום פונקציונאלי המרכז תחת גג אחד ריבוי של מוצרים
ושירותים.
המסקנה העיקרית העולה מהמחקר היא
ששוטטות הפכה להיות הפרקטיקה המרכזית במרחבי הצרכנות העכשוויים כיוון שהיא משקפת
את הפשרה בין האינטרסים הכלכליים של בעלי המקום לבין האינטרסים הציבוריים של קהילת
המקום. זאת משום שהשוטטות מאפשרת למבקרים ליהנות מהמגוון הצרכני והחברתי של המקום,
תוך לקיחת סיכון של הוצאת כספים לא צפויה. כמו-כן, השוטטות תורמת לזהותם הצרכנית
של המבקרים ולהבניית קהילתיות מקומית.