האזורים היובשניים בישראל: הגדרות, גבולות ושינויים

הנדריק ברוינס

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין

המחלקה לאדם במדבר, קמפוס שדה בוקר, 84990

hjbruins@bgu.ac.il

 

 

כמה היבש צחיח? מהם הגבולות בין האזורים היובשניים בארץ? הסיווג האקלימי לפי קפן נולד בתקופה שלא היה אפשרי לקבוע את האבאפוטרנספיראציה הפוטנציאלית (PET). הגדרת אזורי האקלים לפי קפן (Csa – אקלים ים תיכוני, Bsh – אקלים צחיח למחצה, BWh – אקלים צחיח) שונה מהסיווג האקלימי המודרני המבוסס על הנוסחה P/PET (כמות המשקעים השנתית חלקי האבאפוטרנספיראציה הפוטנציאלית השנתית). מוגדרים ארבע אזורים יובשניים על פי ערך המספרי של החישוב P/PET: צחיח קיצון (0.00-0.05), צחיח (0.05-0.20), צחיח למחצה (0.20-0.50), לח למחצה-יובשני (0.50-0.65). הגבולות בין אזורים היובשניים בארץ לפי P/PET שונים מאשר סיווג קפן. למשל, אקלים ים תיכוני לפי קפן יכול להיות צחיח למחצה או לח למחצה-יובשני לפי הסיווג המודרני. ברור שיש הרבה יתרונות בהגדרה מספרית בהשוואה לקוד אקלימי באותיות. ניתוח שנתי של 39 תחנות מטאורולוגיות בארץ בתקופה 1970-2002 בעזרת חישוב P/PET ורגרסיה מראה נטייה מתונה לתנאים צחיחים יותר, בעקר במזרח ובדרום הארץ. האם נטייה זו לאקלים צחיח יותר באה לידי ביטוי גם בנוף? חוקרים שונים שמו לב שעצי שיטה רבים בנגב מתים בשנים אחרונות. גם בירדן יש עליה בצחיחות דווקא באזורים המדבריים. בנגב יש עדות מעניינת ממערכת חקלאות מי-נגר בחוות "ואדי משש", כ- 20 ק"מ מדרום לבאר שבע. חוות מי-נגר זו הוקמה ב- 1970 בעמק רחב של נחל סכר על ידי צוות בהנחיית פרופ' אבן-ארי ז"ל. מטעי זיתים נשתלו במערכות איסוף מי-נגר (לימנים), שהצליחו מאד בהתחלה. עצי הזית שרדו שנות בצורת בתקופה 1970-1990. אולם כיום המצב חמור עקב שנים רבות שבהן היו מעט אירועי זרימת מי-נגר במערכות הלימנים ועצי זית רבים מתו. ניתן להגדיר את ההשפעה הזאת כמדבור טבעי עקב נטייה לאקלים יבש יותר. אכן יש עדויות אקלימיות וגיאומורפולוגיות שהצחיחות בנגב גברה ונעשתה יותר יבשה מאז שנות ה- 70.