עמוס פורת* ואריה ביתן **
*השרות
המטאורולוגי הישראלי
** החוג
לגיאוגרפיה ולסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב
השרב הינו מזג אויר חם ויבש הפוקד את ישראל בעיקר
בעונות המעבר ולעיתים גם בקיץ. זוהי אחת התופעות המטאורולוגיות הבולטות בישראל וכן
במזרח הים התיכון ובצפון אפריקה, ובולטים בה החום והיובש הקיצוניים. טמפרטורות
המקסימום המוחלטות בכל שנה נמדדות בדרך כלל בזמן אירועים של שרב.
מספר ימי השרב ומספר אירועי השרב שונה מאזור לאזור
בישראל ומשתנה מדי שנה, כך שישנן שנים בהם מרובים השרבים ושנים בהם מספרם קטן. יחד
עם זאת ישנן בשנים האחרונות הערכות שבמסגרת ההתחממות הגלובלית של כדור הארץ הכוללת
גלי חום קיצוניים בעולם (דוגמת אירופה בקיץ 2003), חלה עלייה בשכיחות הכללית של
השרבים בישראל ושהם נעשו קיצוניים יותר. הערכות אלו נבדקו , תוך התייחסות לשינויים
בשכיחות של כלל השרבים עם השנים ולשינויים בשכיחות השרבים הקיצוניים. המחקר נעשה
על בסיס נתונים של כ-25 תחנות מטאורולוגיות בישראל בשנים 1964-2002. לא היו מסקנות
ברורות וגורפות לבדיקות שנעשו. ניתן היה אמנם לראות מגמה ברורה של עליה במספר ימי
השרב מאמצע שנות ה-80 ועד היום (תחילת שנות האלפיים) ברוב התחנות שנבדקו, אולם
לגבי מספר אירועי השרב המגמה היתה הרבה פחות ברורה. רק
בשליש מהתחנות (רובן בהרים ובעמקי הצפון) היתה מגמה של
עלייה בשכיחות האירועים מאמצע שנות ה-80 עד היום, ואילו בתחנות האחרות לא חלו
שינויים בשכיחות אירועי השרב או שנראתה אף מגמה הפוכה. כדי לנסות ולהסביר את
העלייה בשכיחות אירועי השרב בהרים ובעמקי הצפון נבדקו המגמות בשכיחות השרבים על פי
סוגיהם: שרבים דינמיים ושרבים אדבקטיביים. נמצא שמאז
שנות ה-80 חלה מגמה של עלייה בשכיחות השרבים הדינמיים וירידה בשכיחות השרבים האדבקטיביים. יתכן שיש בכך הסבר לעליה בשכיחות אירועי השרב
באזורים שצוינו, לעומת יתר אזורי הארץ.
בהתייחס לשרבים הקיצוניים, נמצאה מגמה מסוימת של עלייה
בשכיחות אירועי שרב מסוג זה ב-10-15 השנים האחרונות, וערכי הטמפרטורה הנמדדים בהם
נעשו קיצוניים יותר. יחד עם זאת יש לציין שמגמות אלה לא היו ברמת מובהקות גבוהה
מבחינה סטטיסטית. בדומה למגמה של שכיחות כלל אירועי השרב, גם באירועי השרב
הקיצוניים מגמת העלייה בשכיחות בשנים האחרונות בולטת יותר בהרים ובאזורים
הפנימיים, ופחות ברורה במישור החוף.