השינוי בשימוש הקרקע ובערכה בקרב הבדואים המעויירים בנגב: היבטים חברתיים

סלאח אל-אסאד, נורית אלפסי ואבינועם מאיר

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

nurital@bgu.ac.il

מחקר זה בא לבדוק את התמורות שחלו בחשיבות הקרקע, בערכה ובשימושיה בקרב הבדואים בעיירות בעשורים האחרונים. המחקר נערך בקרב בדואים מחזיקי קרקע הטוענים לבעלות בתוך הכפר לקייה. בדיקת התמורות והשינויים נעשה באמצעות שאלון אשר הופץ בין בדואים בעלי קרקע בכפר.

מהנתונים עולה כי השימוש העיקרי בקרקע כיום הוא החקלאות. השימוש למגורים נמצא במקום השני. השימוש המסחרי בקרקע נמצא עדיין בחיתוליו ותופס את המקום השלישי. השימוש בקרקע לרעייה הוא שולי ונמצא במקום האחרון. יחד עם זאת, חושף המחקר תהליך ברור של שינוי בערך הקרקע וביחס אליה.

השינוי בערך הקרקע בא לידי ביטוי בצורת הבעלות עליה: החברה הבדואית הנוודית החזיקה בקרקע בבעלות שבטית או משפחתית. היום רוב הבדואים מעדיפים בעלות פרטית בכל סוגי השימושים. העלייה בערך הקרקע וחשיבותה מתבטאת גם בשינוי בשיטות המדידה של הקרקע. בעבר הקרקע נמדדה בעין או באמצעות חבלים. היום, הרוב מעדיפים למדוד את הקרקע על ידי מודד מוסמך. מהמחקר עולה גם כי הבדואים מעדיפים להשתמש בקרקע בשימושים מודרניים, למסחר, מגורים וחקלאות מודרנית. השימוש בקרקע לרעייה אינו מוזכר כלל בהעדפותיהם של הבדואים.

למרות השינויים בערך הקרקע ובשימושיה, מכירת הקרקע אינה מקובלת בקרב רוב הבדואים היום. הערך הכלכלי של הקרקע הוא ערך חשוב ומרכזי בכל מערכת הערכים סביב הקרקע. המחקר מעלה כי התרומה העיקרית של הקרקע לבדואים היא הרגשת בטחון כלכלי לטווח ארוך. כמקור פרנסה, מדורגת הקרקע במקום משני. יחד עם זאת, הבדואים מעריכים את הקרקע החקלאית לפי התפוקה ממנה ולא לפי השווי הכספי הנדל"ני שלה. בדירוג התועלת הכלכלית משימושים שונים תופסים השימושים העירוניים המודרניים של מגורים ושימוש מסחרי את הערך הגבוה ביותר יחסית לשימושים המסורתיים של חקלאות ורעייה.

לתמורות ושינויים אלה יש השלכות רבות על החברה הבדואית בכפר. העלייה בערך הקרקע השפיעה על מבנה השבט הבדואי ותרמה את חלקה להתפרקות המסגרת השבטית המורחבת. העובדה שרוב הבדואים הצביעו על סכסוכים שקרו במשפחה על רקע מחלוקת על הקרקע מעידה על כך שהקרקע הופכת למשאב החשוב ביותר בקרב הבדואים.