עוגני קבע של נוודים: מסגרת
מושגית לחקר
הזיקה בין יישוב קדום, יישוב בדווי עכשווי ומבנה הנוף בעבדת
אריאל
מריות
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
ams@bgu.ac.il
הרקע
למחקר זה מציג את המימד המבני והקבוע בנוודות. מאז ראשית הנוודות מקיימים הנוודים את אורח חייהם ביחס
למבנה קבע מסוג אחר מהמוכר לנו - זהו מבנה הנוף הגיאוגרפי על מימדיו השונים. מבנה
זה הנו מבנה רחב מימדים ובעל ערכים קונסטרוקטיביים פונקציונאליים בתוכו קיים הנווד
את חייו. מבנה הנוף הנו גם בעל תכונות מרחביות טריטוריאליות והנו בעל משמעות
מכוננת בעולמו של הנווד.
למבני
נוף, אלמנטים בולטים בנוף ושרידים קדומים תפקיד מרכזי בתרבויות ילידים בעולם. הרים
בולטים בנוף, אגמים, מקווי מים, נהרות, עמקים ואלמנטים אחרים מקבלים משמעות של
מקומות מקודשים ומשמשים מוקדים בנויים ועוגני קבע משמעותיים לקיומם וזהותם
התרבותית.
הנוודים והבדואים
באזורנו חולקים תכונות ילידיות אלו ביחס לעוגני קבע בנוף, כפי שניתן למצוא
באמונותיהם ובתוצריהם התרבותיים כגון: אתרי חנייה, מקומות פולחן, ריכוזי קברים
ומקומות התכנסות. האם יסודות קבע תרבותיים-נופיים אלו יכולים להוות בסיס למתווה
קבע של יישוב עכשווי?
בקרבת העיר הקדומה עבדת שוכנת התיישבות בדואית נדירה שנשארה בעלת אופי
נוודי-ראשוני ביחס להתיישבויות בדואים אחרות בנגב. הבדואים במקום שוכנים בתחום
העירוני-חקלאי הקדום של עבדת ועושים שימוש במבנים קדומים למחייה. תכונות הנוף בעבדת מוכרות לנו ממחקרים כתכונות של עוגני קבע בנוף עבור
אוכלוסיות ילידים ונוודים.
במקרה
מחקר עבדת נבחן כיצד ערכי קבע נופיים מעולם הנוודות משפיעים על תפיסת יישוב הקבע הבדואי
העכשווי בעבדת ומהו התהליך שבו הבדואים בונים את הקשר,
הזיקה והשימוש שלהם במעגן נוף קדום והאם מתקיימת המשכיות של יישוב קדום על-ידי
אוכלוסייה בדואית נוודית שהתחברה לשרידים קדומים מתרבות אחרת כמעגנים בנוף להמשך
קיומה.