עדויות מורפולוגיות לפעילות הטקטונית של שברי השוליים בעמק החולה

נורית שטובר זיסו¹, נעם גרינבאום^2,3, משה ענבר², עקיבא פלכסר⁴

1. החוג ללימודי ארץ ישראל, אוניברסיטת חיפה

2. החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה

3. החוג למשאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה

4. החוג לגיאופיזיקה ולמדעים פלנטריים, אוניברסיטת תל אביב

nshtober@research.haifa.ac.il

לאורך השוליים מערביים של עמק החולה, בין צומת כ"ח לכפר גלעדי, התפתחו ערוצים קצרים, תלולים ומקבילים, מסדר ראשון או שני, החתורים במרווחים קצובים של 300-500 מ'.

ערוצים מדרוניים אלה (""SLOPE CHANNELS) והסדימנטים הרביעוניים שהושקעו למרגלותיהם, נבחנו בשיטות מורפומטריות וגיאומורפולוגיות, על מנת לזהות פעילות טקטונית על שברי השוליים בעמק החולה.

במחקר זה בוצעה אנליזה גיאומטרית של חזית המתלול והערוצים, המבוססת על מדדים כגון מידת ביתור חזית הרכס, שיפועים, אינדקס אורכיות ואינדקס פלנימטרי, שטחי ניקוז בין אגניים (facets), וכן עקומות ואינטגרלים היפסומטריים. פרופילי האורך של הערוצים נותחו בהתייחס לליתולוגיה וליחסי השדה עם העתקי השוליים המזוהים לאורך המתלול. אזור המחקר חולק לארבעה סגמנטים, על בסיס המשתנים המורפומטריים, ונמצא כי ההבדלים ביניהם מעידים על שונות במערך הטקטוני. בשני הסגמנטים הדרומיים הערכים גבוהים ביותר, מאחר וחזית הרכס ישרה ופונה לגראבן החולה העמוק, כאשר העתקי השוליים מקבילים להעתק החולה המערבי. בסגמנטים הצפוניים, הערכים מעט יותר נמוכים, היות והערוצים מתחתרים על גבי בלוקים טקטוניים המעידים על מאמץ של לחיצה.

ניתן להגיע למסקנות הבאות:

* בהשוואה למחקרים אחרים בעולם, ולמרות ההבדלים במערך הטקטוני, האקלימי והגאומורפולוגי, הערכים המורפומטריים שהתקבלו במחקר הנוכחי מצביעים על אקטיביות טקטונית.

* שש יחידות סדימנטריות דמויות מניפה, הבנויות מקונגלומרט פולימיקטי, הושקעו לפתחי הערוצים. היחידות תוארכו בשיטות OSL, K-Ar, וארכאולוגיה ל- 1.1 Ma <(Q₁, Q_1-1), <0.77-0.56 Ma (Q₂),

120-150ka~ (Q₃), ו- <10ka (Q₄, Q₅). המורפולוגיה והמבנה של היחידות הסדימנטריות מעידים על פולסים של השקעה, שלוו בתקופות סדימנטציה שקטות יותר, במהלכן התפתחו קרקעות קלציות עד

דרגה V (stage 5).

* יחסי השדה בין היחידות הסדימנטריות והעתקי השוליים מעידים על העתקה של יחידה Q₂ במהלך הפלייסטוקן התיכון, המאוחרת ל- 0.77-0.56 Ma. לעומת זאת, היחידה הסדימנטרית (Q₃) מגיל פלייסטוקן עליון (120-150ka) מכסה את העתק השוליים העיקרי (העתק עין תאו) שכנראה לא פעל משמעותית מאז שכוסה. לפיכך, נראה כי מאז הפלייסטוקן התיכון כמעט ולא התקיימה פעילות על העתקי השוליים ועיקר הפעילות הטקטונית נדדה מזרחה לתוך גראבן החולה, אל העתקים הקבורים כיום תחת משקעי העמק.

* בניגוד למסקנות הגיאומטריות הטוענות לפעילות טקטונית נמרצת, נתוני השדה מראים כי לא התקיימו אירועים טקטוניים גדולים ולא חלה שבירה משמעותית לאורך העתקי השוליים החל מהפלייסטוקן העליון.

* נראה כי המתלולים הקרבונטיים בצפון ישראל משמרים גיאומטריה של אקטיביות טקטונית גם כאשר שלב השבירה האינטנסיבי האחרון ארע בפלייסטוקן התיכון.

רשימת מקורות

שטובר-זיסו נ', 2006 גיאומורפולוגיה טקטונית רביעונית בחזית רכס הרי נפתלי, עבודת דוקטור, אוניברסיטת תל אביב, 161 ע'.