השפעת הפליאוגאוגרפיה של סביבת הים בעידן הקנוזואיקון על מבנה מערכת הקרקע-סלע ועל הצומח העכשווי באזור אלונים-מנשה

ניר הר*, איתן שש**

*המחלקה לקרקע ומים והמכון למדעי הצמח בחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים

*המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים

herr@agri.huji.ac.il

אזורי אלונים-שפרעם ורמת מנשה משתרעים בשטח המהווה קער גאולוגי (סינקלינה) שנחצה על ידי עמק יזרעאל. תכונות המסלע שנוצר בתחום הקער בעידן הקנוזואיקון, ובעיקר בתקופת האאוקן, שונות בהתאם למיקום ולעיתוי ההיווצרות. הבדלים אלה במסלע, על רקע תהליכים מאוחרים של סחף ובליה יצרו מערכת של קרקע-סלע וצומח בעלי פיזור גאוגרפי התואמים את מבנה הקער.

על בסיס מיפוי ומחקרים גאולוגיים קודמים, נערך עדכון מיפוי במספר מקומות, מבנה מערכת הקרקע והסלע ותכונותיה נלמדו בחתכים רבים ובבדיקות מעבדה, ונערכו מיפויי צומח.

בתקופת האאוקן, נוצר סלע קרטון אחיד יחסית ונקבובי לכיוון הים הפתוח במערב, וקרטון קשה עד אבן גיר במזרח. עם ההתקדמות בזמן באאוקן התיכון, עומק הים גדל בהדרגה ככל הנראה. כתוצאה מכך, שכבות הסלע הגבוהות בחתך, שהשתמרו בעיקר במרכז הקער, הן אחידות ונקבוביות יותר. על סלעי הקרטון התפתח נארי בדרגות שונות בהתאם לתכונות הסלע ומיקומו, וקרקע רנדזינה חומה רדודה. נראה שהנארי המפותח ביותר נוצר על גבי קרטון בנקבוביות בינונית, ובסביבה זו נוצרו אף כיסי קרקע עד לעומק של כ- 1.5 מ'. כאן מפותח היער הפתוח של אלון התבור ששורשיו העיקריים מתפתחים בכיסי הקרקע ועיקר המים שהוא קולט מגיעים בדיפוזיה מנקבוביות הסלע אל הקרקע והשורשים. על הקרטון האחיד והנקבובי יותר מתפתח חורש של אלון מצוי ששורשיו חודרים לסדקי סלע דקים וקולטים מים ישירות מנקבובי הסלע.

השילוב של נטית שכבות הסלע ושיפוע המדרון יוצרים במקומות מסוימים מעברים חדים של סוגי סלע המתבטאים בדרך כלל בשינוי חד של הצומח. במקומות אחרים אפשר לראות שינויים הדרגתיים של תכונות הסלע כתוצאה מעליה בחתך הסטרטיגרפי לכיוון מרכז הקער, וכתוצאה מכך שינויים הדרגתיים במבנה הצומח והרכבו. הצומח משתנה מעשבוניים על אבן גיר וקרטון קשה, לבני שיח ולשיחים כשהנקבוביות עולה בהדרגה אבל הקרקע שטחית, ליער אלון התבור, ועד לחורש אלון מצוי שהוא הולך ונעשה מובהק וכמעט ללא מרכיבים אחרים במרכז הקער. הצומח של היום משקף כך את מבנה העבר.