אדריכלות ארץ-ישראלית מקומית
- ליפתא למשל
מיכל משה
האוניברסיטה העברית בירושלים, המחלקה לגיאוגרפיה
michal_moshe@yahoo.com
המגמות
האופנתיות המגיעות מרחוק קיימות באדריכלות הישראלית מאז הקמתה, והן היתוו את הבינוי ואת צורתם של מרבית הביניינים
שניבנו בארץ. דלות תרבותית-אדריכלית זו מורגשת ביתר עוצמה לנוכח המקום בו היא
נוצרת - הנוף הטבעי עשיר ומגוון, ארץ ישראל מנקזת אליה גיאולוגיה, גיאוגרפיה,
גיאומורפולוגיה, צומח, חי ואדם של שלוש יבשות ואקלימים, וניקז אליו את לידתן של
שלוש הדתות הגדולות של העולם המערבי, ואת כל העושר ההיסטורי-גיאוגרפי-תרבותי הזה
מכסה בנייה דלה, מנוכרת, זרה, המחפשת את מקורות ההשראה שלה במקום אחר.
הפנייה לעבר
שרידי אדריכלות הכפר העתיק והמסורתי בהרי יהודה באה למלא את החלל הזה: התחקות אחר
אדריכלות שצמחה באופן אורגאני, מתוך תנאי המקום ומתוך תרבות בוניה, אוצרת בתוכה
מגוון ועושר של צורות ומשמעויות שנוצרו בזמן ובמקום שבו היה האדם, עדיין, קשור
לאדמתו ולפעולת הבנייה שלו היה ביטוי לצרכים אמיתיים ולמימד המקומי.
נקודת ההנחה היא
שיש למקום שפת בנייה משל עצמו, שפה נישכחת ששרידיה
סמויים מן העין, אך אפשר לחשוף אותם מתוך חקירת התבניות האדריכליות האופיניות. המחקר שנערך בכפר ליפתא
(עבודת הגמר), במבואותיה המערביים של ירושלים, חשף כארבעים תבניות, שהן אלמנטים בסיסיים, אבני
בניין בשפה אדריכלית כפרית בהרי יהודה. תבניות אדריכליות של הבינוי הכפרי, הבית
הכפרי, הנוף ופרטי הבנייה. מתוך התבוננות בבתי הכפר, במיקומם בכפר ובחלל שביניהם,
ביחסם אל הטופוגרפיה, אל הבתים הסמוכים ובפרטי הבנייה, בנוסף נשענתי על מפות,
צילומים, תצ"א וחומר ארכיוני.
האם שפת הבנייה
המקומית שגיליתי בליפתא היא אירוע חד פעמי, או המשך
לשפת בנייה מקומית שמקורותיה בעבר ארץ ישראלי? זוהי השאלה העיקרית שבודק מחקר
הדוקטוראט. לשם כך בחרתי 4 כפרים מארבע תקופות היסטוריות שונות המייצגים תרבויות
מגוונות, שהכרות מעמיקה איתם תוכל להביא, ברובד הראשון של המחקר, למסקנות לגבי מקומיותה, ולפיכך מקוריותה של האדריכלות הכפרית העממית בהרי
יהודה. ברובד השני אבקש ליצור מילון של תבניות בנייה אופייניות לשפת הבנייה בהרי
יהודה, ברובד השלישי יוכל המחקר לתרום ליצירת גישה כללית לבנייה של מילון אדריכלי
מקומי לכל מקום בעולם העומד בפני פיתוח או שימור, ועל ידי כך לתרום משהו לעיסוק
באדריכלות רגיונאלית בארץ ובעולם.
המחקר מציע דרך
להבין את העבר כבסיס ליצירת אדריכלות חדשה המותאמת לתקופתינו
ויונקת ממסורת ארוכת שנים של בנייה באיזור ההר. באופן זה יוכלו הכפרים החדשים הקמים בהרי יהודה
להיבנות כך שהם נולדים מתוך המקום צומחים ועולים מתוך רבדים תרבותיים
והיסטוריים עמוקים.