למי שייכות "חוות
שבעא"?
חיים סרברו
המרכז למיפוי ישראל
haim@mapi.gov.il
האזור המכונה "חוות שבעא" עלה
לאור הזרקורים באביב 2000, כשהעלה החיזבאללה ובעקבותיו ממשלת לבנון דרישה לנסיגה
ישראלית מאזור זה בקשר לנסיגה הישראלית מלבנון. על פי הדרישה הלבנונית הוגדר השטח
כלבנוני ונדרשה על ידי לבנון נסיגה ישראלית ממנו כחלק ממימוש החלטת מועצת הביטחון
425 משנת 1978.
אזור "חוות שבעא" הוא
בעיקרו אזור כתף שיאון הנמצא בצפון מ
הנוף באזור תלול, מבותר וטרשי
והעבירות באזור קשה.
חוסר הגדרה מדויקת של הגבול, מתוך דגש
על קואורדינטות או על תיעוד מוסכם, לרבות סימון בשטח, יצר באזור זה, כמו במקומות
אחרים בעולם, פרשנויות שונות לגבי הגבול, שנתגלגלו לידי מחלוקות מדיניות שיש בהן
פוטנציאל לסכסוך מתמשך.
במהלך המאה העשרים, בייחוד בשנות
העשרים והשלושים, באו לאזור כפריים מאזור הכפרים שבעא ושובא שמצפון, והקימו חוות
(מזרעות) לגידול צאן ולגידולים חקלאיים בלא התחשבות בקו הגבול שממילא לא סומן
באזור.
בהעדר תיעוד מדויק, המקורות העיקריים
שתעדו את הגבולות ואת ההתפתחויות הגאוגרפיות באזור לאורך השנים הן המפות.
על פי המפות נמצא שבמהלך 15 השנים
שלאחר ההכרזה על לבנון הגדולה היה מצב של חוסר בהירות בנוגע למיקום קו הגבול
באזור, ולאחר מכן סומן האזור במפות באופן שיטתי בשטח סוריה עד שהוגש הערעור
הלבנוני לאו"ם בשנת 2000. עם זאת, בשטח המשיכו הכפריים הלבנונים בפעילותם
בחוות עד לכיבוש הישראלי בשנת 1967. במהלך כל השנים קיבלה פעילותם הכרה דה-פקטו של
השלטונות, הן בתקופת השלטון הצרפתי הן בתקופת השלטון הסורי.
בשנת 1981 חוקקה הכנסת את חוק רמת
הגולן בדבר החלת החוק הישראלי ברמת הגולן ובכלל זה באזור הנדון.
האזור מופיע על מפות האו"ם, כמו
על מפות אחרות, בשטח סוריה, והדבר בא לידי ביטוי בחלוקת הגזרות בין כוח האו"ם
ברמת הגולן (אונדו"ף) לבין כוח האו"ם בלבנון (יוניפי"ל) כמו גם
בהחלטת האו"ם לגבי מיקום "הקו הכחול" לצורך הנסיגה הישראלית בשנת
2000.
נוכח העדויות הסותרות לגבי האזור
ושייכותו, האינטרסים והעמדות של גורמים שונים לגביו (סוריה, לבנון, ישראל,
האו"ם וגורמים אחרים) והמצאותו של הנושא על הפרק בהקשר של ייצוב המצב בגבול
ישראל-לבנון - נשאלת השאלה: למי שייכות "חוות שבעא"?