יחסים במרחב בין ישויות גיאוגרפיות: מסגרת אלטרנטיבית להבנה מרחבית

אבינועם מאיר

אוניברסיטת בן גוריון בנגב

ameir@bgu.ac.il

המושג יחסים במרחב מוצע כאן כמסגרת הומאניסטית אלטרנטיבית להבנה מרחבית. מטרתו היא מילוי שני חללים: (1) החלפת המושג זיקה מרחבית, שהיה בעבר מרכזי בהבנה מרחבית פוזיטיביסטית; (2) היעדר דיון במתרחש בין מקומות במחקרים ההומאניסטיים על מקום ותחושת מקום. מקומות מקיימים ביניהם לא רק זיקות חומריות אלא גם מערכות יחסים. אלה מהוות את החומר הסמוי הקושר ביניהם ולמעשה מעצב את המרחב ברמה הבסיסית ביותר הקרובה לארגון העצמי שלו עוד לפני רמת הכוחות החיצוניים. אך בניתוח יחסים במרחב אין די בהתייחסות ליישוב כאל מקום בהגדרתו הפורמאלית והקלאסית. הגדרה חלופית ליישוב תבטא נוכחות מרחבית קבועה ופחות פורמאלית של אנשים על כל משמעויותיה מבחינת זהותם הקולקטיבית והעצמית. מוצע כאן לכן להתייחס למושג ישויות גיאוגרפיות במקום ליישובים. לא רק עיר, אלא גם אוניברסיטה או מפעל גדול הם ישויות גיאוגרפיות בעלות חתימה מרחבית וסביבתית. על פי זה המרחב מהווה למעשה מארג של ישויות גיאוגרפיות שהינו רחב ועמוק לאין שיעור מזה של מערכת היישובים, והבנת היחסים בתוכו ככזה תספק תובנות עמוקות יותר לגביו. כל הישויות רלוונטיות זו לזו מבחינת מערכות יחסים, אך בכל מקרה-חקר יש להחליט אם מידת הבולטות המרחבית והא-מרחבית של הישויות הנחקרות מצדיקה אותו, ובמידה וכן לזהות שני מרכיבים: הרלוונטיות ההדדית המרחבית והמהותית שלהן, וגורמי הקונטקסט, ההקשר, המשפיעים על היחסים ביניהן. חקר היחסים, הנעשה בהכרח בגישה ההומאניסטית, אמור לזהות את השיח ההדדי הדומיננטי השורר ביניהן, את הדימויים ההדדיים הנובעים ממנו, את הנראטיבים הנוצרים ומשמעותם לאופיו של המרחב והאזור שביניהן, את עיצובו של האזור על ידי שילוב בין היחסים וגורמי ההקשר, והזהות המיוחדת שלו הנגזרת מכך. כהדגמה יוצג חקר המקרה של מערכת היחסים בין מכללת ספיר והעיר שדרות*, המציג את ערכה של הגישה האלטרנטיבית להבנה מרחבית מלאה יותר, וכן שאלות מתודולוגיות הקשורות בפיתוחה ויישומה המחקרי.

____________________

*מאיר, א. בשיתוף עם דואניאס, ז'. (2006) אוניברסיטה, עיר ויחסים במרחב: מכללת ספיר והעיר שדרות. באר שבע: מרכז הנגב לפיתוח אזורי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.