תפקידם של
שוניות אלמוגים ויערות מנגרובים בהקטנת נזקי צונמי
סטיב ברנר1, צבי דובינסקי2
ואסנת חומסקי2
1המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה,
אוניברסיטת בר-אילן
2הפקולטה למדעי החיים,
אוניברסיטת בר-אילן
sbrenner@mail.biu.ac.il
בדצמבר 2004
התרחשה רעידת אדמה תת-ימית מסיבית באזור סומטרה אשר באוקיאנוס ההודי. ברעידה זו,
שהייתה בעוצמה של 9.3 בסולם ריכטר, התרחשה תזוזה אופקית של כ-15 מ' בלוחות לאורך של כ-1200 ק"מ בהעתק.
כמו כן רעידה זו גרמה ליצירת גלי צונמי שהתפשטו ופגעו
בחופים ברחבי האגן. כתוצאה מגלים אלה נספו יותר מ- 200,000 איש ונגרם נזק ברכוש של
מיליארדי דולרים. אחת מהסיבות לממדי הנזק
הינו החוסר של מערכת התראה באוקיאנוס ההודי. יחד עם זה, קיימות עדויות
מאזור האסון שחופים עם שונויות אלמוגים ו/או יערות מנגרובים נפגעו פחות מאשר
החופים בלי רצועות ההגנה הטבעיות האלה. למותר לציין שבשנים האחרונות נכרתו שטחים
נרחבים של אלמוגים ומנגרובים לצורכי פיתוח החוף וחקלאות ימית. כדי לחקור ולהבין את
תפקידם של שונויות אלמוגים ויערות מנגרובים בדעיכת אנרגית גלי הצונמי,
הרצנו סדרה של הדמיות במודל מתמטי לגלים. תוצאות המודל הראו שההגנה העיקרית נובעת
מיערות המנגרובים שיכולים לחסום כמעט לחלוטין את גלי הצונמי.
לעומת זה, השפעתן של שוניות אלמוגים הייתה משנית ואפילו זניחה.