החיים על הנארי – סלע הקיום האנושי והטבעי בשפלת יהודה
אורן אקרמן2,1,
מרדכי היימן,3לנה ז'בלב4, אהרן מאיר,1טל סבוראי5
1. המחלקה
ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (ז'וס), אוניברסיטת בר-אילן
2. המחלקה ללימודי ארץ-ישראל, מכללת כנרת בעמק הירדן,
צמח
3. רשות
העתיקות
4. המעבדה
לגיאומורפולגיה וקרקעות, המחלקה לגיאוגרפיה, אוניברסיטת בר-אילן
5.המחלקה
לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פני השטח בשפלת יהודה
מאופניים בתפרוסת הנרחבת של משטחי סלע הנארי וכיסי הקרקע הרדודים ביניהם. למבנה
מיוחד זה תפקיד חשוב בהנעה ובשימור המערכת הנופית על מרכיביה הטבעיים והאנושיים
באזור לאורך ההיסטוריה של אלפי השנה האחרונות. משטחים אלו מהווים שטחי מקור להיווצרות נגר עלי במהלך סופות הגשם וכיסי
הקרקע מהווים גורם מבלע הקולט את הנגר ושטחים המוגנים יחסית מפני הפעילות האנושית.
במהלך סקר שדה שנערך בשפלת יהודה נמצא קשר חזק בין פיזור הצומח הטבעי לבין משטחי
הסלע, במקרים בהם הנארי הוסר מפני השטח, הדבר גרם לשינוי משמעותי בפיזור הצומח.
בנוסף נצפו טראסות חקלאיות רבות שמוקמו למרגלות משטחי סלע רחבי ממדים. משטחי הסלע
תרמו כמויות נגר עלי גבוהות, דבר שאפשר קיום של מערכות חקלאיות באיזור. אחת
המסקנות שעלו מתוך סקר השדה כי אופי פני השטח מהווה גורם המשמר את המערכת הנופית באזור ומווסת את הלחץ
האנושי בתקופות בהן עוצמתו הייתה גבוהה. נראה כי להימצאות הנארי בפני שטח השפלה
חשיבות רבה בקיום ובארגון המערכת הנופית על מרכיביה השונים.