עיבוד מישורי הלס של צפון הנגב במאות ה8-6 לספירה
מרדכי היימן
בשנתיים האחרונות בוצע מיפוי של
מערכות חקלאות קדומה, מן המאות 8-6 לספירה, בצפון הנגב ובשולי שפלת יהודה, בין אזור
ערד לרצועת עזה ובין באר שבע בדרום עד צפונה לקריית גת. המיפוי נערך בעזרת מערכת GPS/GIS במסגרת
פרוייקט מחקר משותף לרשות העתיקות ואוניברסיטת בר אילן. המחקר ממומן מטעם International Arid Lands Consortium. התברר שהאזור רווי במערכות חקלאות קדומה, בעלות דמיון לאלה הידועות מהר
הנגב. באזורים הגבעיים, הקרובים לשדרת ההר, כגון ביתיר ובשפלה, ניכר דמיון כמעט מלא להר הנגב: ואדיות סכורים
בטראסות, שדות תולילאת אל ענב, שומרות חקלאיות, בתי חוות ויישובים בגדלים שונים,
בכלל זה כנסיות, מנזרים וערים. במישורי
הלס, בהם לא ניתן ליישם את עיקרון הנגר, נמצאו עשרות אתרי יישוב מן הסוג הנ"ל; בחבל הבשור לבדו תועדו בידי גזית כמאה יישובים ששטחם יותר מחמישים דונם,
מתקופה זו. בין היישובים הגדולים פזורים
מאות בתי חווה ויישובים קטנים. בחינת השרידים הקשורים לשטחי החקלאות, כגון תפוצת
שומרות, מתקני חקלאות, גדרות וכד' המצויות בשולי היישובים הקדומים, העלתה מספר
נתונים הקשורים לאופן עיבוד מישורי הלס. בין השאר ניתן להצביע על העדפה מכוונת של
גיאיות צרים ומוארכים לעיבוד חקלאי, כדי לנצל עד כמה שניתן תוספת נגר תת קרקעית.
גאיות אלה הפכו מאוחר יותר, בהדרגה, לואדיות, אולם שרידי מתקנים וטראסות ניכרים
בחלקם הגבוה בטרם התחתרות. ניתן להבחין גם בסכירה וסתימה של פרצות סחף במישורי הלס, לא קשר לשקעים קולטי
נגר המהווים עדות שגם מישורים אלה נכללו במסגרת העיבוד החקלאי.