שרידות עצי פרי בחוות חקלאיות עתיקות,
ששוחזרו בהר הנגב
אלי אשכנזי* פרופסור ריכב רובין** ד"ר יואב אבני***
ד"ר גדעון אבני****
*המחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
**המחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
***המכון הגיאולוגי ומרכז מדע רמון
****רשות העתיקות והמכון
לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית
Gideon@israntique.org.il. elyashken@pob.huji.ac.il yavni@bgumail.bgu.ac.il. msbuni@huji.ac.il.
חקר המערכות החקלאיות שהתבססו על מי
נגר בהר הנגב, כלל גם שיחזור חוות נגר חקלאיות בשבטה (נ.צ. 16455334 רשת ישראל
החדשה) ובעבדת (נ.צ. 17805219 רשת ישראל החדשה), ע"י הצוות של מיכאל אבן ארי,
לסלי שנן ונפתלי תדמור. בחוות ניטעו עצי פרי וגידולים חקלאיים נוספים, כגון דגנים
וירקות, החל מסוף שנות ה-50. בחוות חקלאיות אלה,
הם ערכו מחקר בוטני והידרולוגי, שבחן את הפוטנציאל החקלאי באמצעות מי נגר. חלק
ממיני עצי הפרי שגדלו בחוות החקלאיות, כגון גפנים ואפרסקים, לא שרדו, וחלקם, כגון
זית, חרוב ואלת הבוטנה, גדלים בהן עד היום.
מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק את
הסיבות לכך שמינים מסוימים שרדו היטב ואחרים לא שרדו. נראה כי שני הגורמים המרכזיים
המשפיעים על הישרדות העצים, הם הספקה והטיית המים אל חלקות העיבוד החקלאיות,
והטיפול בעצים.
במסגרת המחקר נבדקו מצב החוות, מערכות
הנגר שלהן, ומצבם הבוטני של העצים ופריים.
בהרצאה
נדגים הבדלים בין מצבם הבוטני של עצים ממינים שונים, בחוות החקלאיות השונות, ונבחן
את הסיבות השונות, שהובילו להבדלים אלה.
תודה
מיוחדת לפרופ' שמעון לביא, מהמכון למדעי הצמח, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה
העברית, לפרופ' יזהר הירשפלד, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית, ולפרופ'
פדרו ברלינר, המחלקה לחקלאות באזורים צחיחים, המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן
גוריון בנגב, על התרומה מידיעותיהם ומניסיונם, ועל עזרתם הרבה במהלך המחקר.