גרר הע'סולית: היכן היו השדות הקדומים?
אופיר כץ1, רות שחק-גרוס2,
יצחק גלעד3, פועה בר (קותיאל)1
1 המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי,
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
2 המחלקה
ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס), אוניברסיטת בר-אילן
3
המגמה לארכיאולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
katzofi@bgu.ac.il
האתר הע'סולי גרר הוא אחד האתרים החקלאיים הקדומים ביותר
(4500-4300 לפני-הספירה) בדרום ארץ-ישראל, ואחד האתרים הגדולים בתקופה. המחקר
המוצג כאן נועד להרחיב את הבנת פעילות האדם באתר והקשר בינה לבין סביבתו. הנתונים
התקבלו מחקר המינרלים והשרידים המיקרוסקופיים באתר, תוך התמקדות בפיטוליתים המעידים על ניצול דגנים וחיות-משק. דגימות נלקחו
משני חתכים מתקופת החפירות בשנות ה-80 שנחשפו מחדש. דגימות בקורת (כלומר, סדימנטים שלא הכילו ממצאים ארכיאולוגיים) נאספו בסביבת האתר,
ובכלל זה משדה עכשווי הממוקם במישור הלס הצמוד לאתר. המינרלים זוהו באמצעות ספקטרוסקופיית אינפרא-אדום (FTIR).
ניתוח הפיטוליתים כלל כימות הפיטוליתים,
מיון לקבוצות טיפולוגיות וניתוח גדלים של שלדי סיליקה שמקורם בתפרחות הדגנים.
הסדימנטים מהאתר שונים באופן משמעותי מהסדימנטים של דגימות
הבקורת. האחרונים הם סדימנטים
לסיים המורכבים מקווארץ, חרסיות וקלציט, בעוד שהסדימנטים מהאתר מכילים גם אופל, גבס ודאהליט,
וכן עדויות לחרסיות שרופות. בנוסף, כמויות הפיטוליתים
המוחלטות בסדימנטים מהאתר היו גדולות מדגימות הבקורת בלמעלה משני סדרי-גודל. השדה העכשווי דומה לשאר דגימות
הבקורת, אך מכיל יותר אופל ופיטוליתים.
ניתוח סיסטמטי של הפיטוליתים
מהאתר הראה כי מרבית הפיטוליתים הם מצמחים עשבוניים,
בעיקר דגנים. נראה כי חיטה ושעורה היו דגנים נפוצים יותר מהאחרים. האתר עצמו עשיר בפיטוליתים של גבעולים, אולי שרידים של מזון בעלי-החיים.
ניתוח גודל שלדי הסיליקה מלמד שכמויות המים שהיו זמינות לחיטה ולשעורה, היו דומות
לאלה של גידולי השדה העכשווי. בנוסף, פיטוליתים מהאתר
מצביעים על כך שכמו כיום, גם בעבר היה פשט הנחל שופע בצמחי-נחלים הזקוקים ליותר
מים זמינים. לפיכך נראה כי השדות העתיקים גם כן נמצאו במישורי הלס, ולא בפשט הנחל.